לפני למעלה מעשור רכבתי בטים מצמן של אילן אולמן. היו שם עדי דויטש וילד אחד עם רגליים חזקות – רן מרגליות. אילן נהג לומר על רן (ועל המרוצים בארץ בכלל) – ״זה לא חשוב אם אתה מנצח. בארץ אתה צריך לברוח, להתקיף, למות לבד נגד הרוח. זה מה שיכין אותך למרוצים בחו״ל״. ירצה או לא ירצה רן להודות, כזה רוכב הוא היה. מעולם לא טיפס כמו ניב ליבנר ולא האיץ כמו אייל רהט אבל רן היה עושה את המרוצים. התקפה ועוד אחת. בדרך כלל לבד נגד הקבוצות, הוא לא הצליח לנצח, אבל לא לחינם כונה ״פיטבול״, הוא תמיד הכי רצה ותמיד ניסה.
ועכשיו לרן יש קבוצה ישראלית מקצוענית. והקבוצה רוכבת כמו שרן רכב. אבל לא נקדים את המאוחר. נחזור להתחלה.
מה זה קונטי, פרו קונטי ופרו טור? איך העסק עובד?
סייקלינג אקדמי היא קבוצת קונטיננטל (קונטי). זהו הדרג השלישי של קבוצות כביש מקצועיות ב UCI.
מעל דרגת קונטי יש פרו קוטיננטל (פרו קונטי) ופרו טור (שנקראים היום למעשה “Wold Teams” בשינוי מותגי שלא באמת תפס…). כל שנה מחדש ה UCI רשיונות פרו טור ל 18 קבוצות. הרשיון מוענק על בסיס השגים, תקציב מוכח ורצון של הקבוצה – קבוצת יורופקאר (בה רוכב תומא ווקלר) מעדיפה להשאר פרו קונטי על מנת לא להדרש להוכיח תקציבים גבוהים בהרבה.
על מנת להבין את ההבדל בין הרמות, קבוצות קונטיננטל מנהלות תקציב בסדר גודל של מליון דולר בעונה, פרו קונטי זה כבר בין 5-10 מליון דולר בעונה. בפרו טור מדובר על עשרות מליוני דולרים בשנה.
מעבר לתקציב (קבוצת פרו קונטי צריכה להוכיח תקציב של 2.5 מליון דולר ומעלה) הדרג נקבע גם על בסיס ניקוד שהרוכבים צוברים במרוצי UCI (הנצחונות של האקדמי באזרבייג׳אן וברלין מעלים את הקבוצה על טבלת הניקוד של ה UCI).
בתחילת כל עונה קבוצות שולחות בקשות השתתפות למארגני המרוצים. אלו מצידם מעונינים לבחור בקבוצות אטרקטיביות וטובות למרוצים שהם מארגנים. במובן הזה הנצחונות, ההשגים והרכיבה האגרסיבית של האקדמי לבטח לא יזיקו ליכולת של מנהלי הקבוצה לבחור ולהבחר למרוצים טובים יותר.
מעבר להשתתפות במרוצים, כל טור מעניק תמיכה לוגיסטית וכספית שונה לקבוצות – מלונות, טיסות, ארוח וכו׳. כל המשתנים הנ״ל עומדים לנגד עיניהם של מנהלי הקבוצות בבואם לבחור את לוח המרוצים של הקבוצה.
בטור קרואטיה ואזרבייג׳אן, התמודדה האקדמי מול קבוצות פרו קונטי (CCC, Adria Mobil), אלו קבוצות חזקות יותר עם סגל שכבר הוכיח צבירת נקודות ותוצאות. קבוצות אלו ״מנהלות״ את המרוצים ובדרך כלל לא מצופה מקבוצות קטנות ליטול אחריות.
ההבדלים בין קרואטיה ואזרבייג׳אן
ההופעה של האקדמי בקרואטיה היתה פושרת. הקבוצה רכבה את המרוץ אך לא היתה פאקטור בטור. כשהקצב עלה משמעותית רוכבי האקדמי (במיוחד הישראלים) התקשו לרכוב בקדמת המרוץ. היו מספר נסיונות להוביל רכבת לספרינט והתקפה אחת של ברטוש הפולני 11 ק״מ לסיום השלב הראשון אך לא מהלכים משמעותיים בקילומטרים האחרונים.
הצוות של האקדמי בהרכב מלא באזרבאייג׳אן (באדיבות סייקלינג אקדמי)
רן מסביר בפרוט:
״כמות המשתנים שנדרש לקחת בחשבון היא גבוהה. על אף העובדה שמדובר בשני טורים (גם קרואטיה וגם אזרבייגן) ברמת 2.1, אופי המירוץ היה מאוד שונה. בקרואטיה, כל הקבוצות זינקו עם 8 רוכבים (בניגוד ל-6 באזרבייג׳ן), מה שאיפשר לקבוצות גדולות כמו CCC הפולנית, שהגיעו למירוץ עם הסגל שאיתו הם מתחרים עכשיו בג׳ירו, לשלוט במירוץ ביד רמה. לקרואטיה, הגענו אחרי שני ״מירוצי חימום״ בסרביה ובוסניה שהתקיימו בתנאי מזג אוויר הפכפכים. העומס של המירוצים הראשונים, אלפי הקילומטרים של נסיעות ברכב בין המירוצים, החיים על מזוודה, המעבר הבלתי פוסק בין בתי מלון… הכל משפיע. בקרואטיה בכל יום החלפנו בית מלון בעוד שבאזרבייגן החלפנו רק פעמיים במהלך המירוץ. גם העובדה שבמירוץ כמו אזרבייגן לכל הקבוצות יש תנאים שווים (אותה הקצבה של אנשי צוות ושל רכבים – שמוכתבת על ידי מארגני המירוץ שמטיסים ומארחים את כל הקבוצות מרחבי העולם) שיחקה לטובתנו. אני האחרון שיגיד שבגלל אוטובוס קבוצה ו – 3 מכונאים, רוכב יטפס יותר מהר בעלייה, אבל יש בהחלט משהו יפה בנסיון לייצר תנאי פתיחה שווים לכל הקבוצות.
בסופו של יום, כל הדברים שתיארתי הם רק המעטפת והם אינם הסיפור האמיתי. הרוכבים וגרף ההתקדמות שהם עושים, הוא הסיפור האמיתי והוא זה שהביא את התוצאות בטור האחרון יחד עם קורטוב של קרמה טובה ומבורכת :-)״.
בנוסף לנ״ל – רוכבי האקדמי הישראלים הגיעו לאירופה לפני כחודש עם מחסור משמעותי של ימי מרוץ ברגליים בהשוואה ליריביהם האירופאים. משמעות הבחירה של רן לחכות לאפריל אמרה שיקח זמן לחמם מנועים. זו היתה פעם ראשונה שהרוכבים רכבו יחד מזה זמן (מרוץ בית גוברין היתה הפעם האחרונה) ולוקח זמן לכייל את הכלים. הקבוצה סבלה חוסר מזל בקרואטיה כאשר עידו זילברשטיין, בן אינהורן ולובוש זינקו חולים או חלו במהלך הטור. גיא גבאי סבל מפציעה וברטוש נפסל על אחיזה ברכב. הקבוצה נותרה מוקדם יחסית עם 4 רוכבים בלבד.
הפתרון – שליחות קטלנית
הצוות המקצועי של האקדמי הפיק לקחים אחרי קרואטיה ועשה התאמות מהירות. בטור הקרפטי עידו זילברשטיין ובן אינהורן כבר נכנסו לענינים והחלו לצבור ימי מרוץ איכותיים ברגליים (כאשר יואב בר וגיא גבאי מקבלים מנוחה איכותית בישראל אחרי קרואטיה). הסייקלינג אקדמי סבלה בטור קרואטיה, וסובלת כרגע באופן כללי, מהעובדה שאין ברשותה אף לא אחד משני כלי הנשק המרכזיים איתם מנצחים מרוצי אופניים – ספרינטר דומיננטי או רוכב דרוג כללי מוביל. בשלב השני וההררי בטור האזרי, נחשפה הקבוצה לנקודת החולשה הזו ופיספסה את המהלך שהכריע את הטור. לא רק האקדמי. למעשה בטור אזרבייג׳אן למעט 4 רוכבים (המנצח, כריס הורנר ושני רוכבים נוספים) איבדו רוב הקבוצות את הדרוג הכללי.
קבוצה ישראלית, מנצח צ׳כי. טורק בבריחה בשלב 3 באזרבאייג׳אן
עידו זילברשטיין מספר:
״השלב השניי התחיל מאוד אגרסיבי, כולם ידעו שזהו שלב המלכה ואולי השלב המכריע של הטור. המרוץ התנהל בצורה מאוד אגרסיבית ולאחר 50 ק”מ התחילו רוחות צד חזקות מאוד שפיצלו את הפלוטון להמון קבוצות. שם התנתקה קבוצה של בערך עשרה רוכבים שהיו כנראה הרוכבים החזקים ביותר במרוץ. הקבוצה הזאת הלכה עוד 100-110 ק”מ עד הסיום ומשם יצאו הפייבוריטים לניצחון. מכיוון שרוב הלידרים של הקבוצות החזקות היו שם, לא נשאר מי שימשוך את הפלוטון ואנחנו וקבוצת לאופרד עלינו לרוח לנסות לצמצם פערים״
בדרך כלל קבוצות קטנות כמו האקדמי לא לוקחות על עצמן משימות הובלה וניהול מרדף שכאלו בטורים ופשוט רוכבות בדבוקה. ההובלה הזו, הגם שלא הביאה את התוצאה המקווה בשלב 2, היתה אמירה – אנחנו לא סתם כאן ונרכב יותר גדול מהגודל האמיתי שלנו, וכאן מגיע החלק הכי יפה של החודש האחרון: אחרי שלב 2 האקדמי נותרו עם הלימונים של ההחמצה… אבל איזה לימונדה שהם הכינו… על החסרון ברוכב מוביל וספרינטר, פיצו הרוכבים והצוות המקצועי באופי, תעוזה ותחושת שליחות יוצאת דופן, שאין בקבוצות אחרות ואין בהרבה קבוצות ספורט בכלל. שוב הוכח שספורט מנצחים קודם כל באופי, עם לב גדול ושכל, כי רגליים יש לכולם. האקדמי הצליחה לבנות בזמן קצר אופי וקבצתיות יוצאי דופן וההשגים שהגיעו הם לא פחות ממדהימים.
תמונה: פודיום לקבוצה ישראלית ורוכב צ׳כי במרוץ בינלאומי ובשידור ישיר (באדיבות סייקלינג אקדמי)
זה התחיל בבריחה של דניאל ״המנוע״ טורק בשלב 3, המשיך בשלב 4 המדהים שהסתיים בנצחון ראשון לקבוצה הישראלית בטור גדול, והסתיים בשלב החמישי והמרגש של עידו זילברשטיין בבירת אזרבאג׳אן. בסיום הטור, עבר צדוק יחזקאלי שמלווה את האקדמי, ליד הסיכום של אחת הקבוצות היריבות – ״תראו את האקדמי״, נזף המנהל הספורטיבי של אותה קבוצה ברוכביו, ״תראו איך הם רוכבים ומה הם עושים בכל שלב, איך הם משאירים את הנשמה על הכביש, ככה אתם צריכים לרכוב!״.\
בברלין בשלב הראשון קרה המתבקש – טורק שיחזר את ההצלחה מאזרבאייג׳אן והעניק לקבוצה את נצחונה השני תוך שבוע. עם עזרה משמעותית של גיא גבאי וכשהוא נישא על גלי הבטחון העצמי של ההצלחה טורק תוקף ומנצח ובכך מראה את הדרך לכל חבריו לקבוצה. כבר בשלב השני, נג״ש של 21 ק״מ, רואים בברור כמה דרך עוד יש לעשות כאשר רוכבי הקבוצה (במיוחד הישראלים שאף פעם לא הצטיינו נגד השעון) מפסידים המון זמן.
הבריחה הישראלית – שלב 5 מנקודת מבטו של עידו זילברשטיין
שלב 5 – מתי יצאה הבריחה? ידעת מראש שאתה בורח?
״מראש ידעתי שאני רוצה לנסות להיכנס לבריחה של היום וזה הולך להיות לא פשוט כי כולם רוצים להיות בבריחה של השלב האחרון בעיר. הבריחה יצאה בערך לאחר 3-4 ק”מ. עד אז היו המון התקפות, אני נשארתי בחלק העליון של הפלוטון וחיכיתי לרגע הנכון בעלייה שם התקפתי בכל בכוח, בסוף העלייה הגיעו אלי עוד 3 רוכבים התחלנו לעבוד ומשם יצאה בעצם הבריחה של היום. העבודה התחלקה פחות או יותר שווה בשווה, לא דיברנו יותר מידי כל אחד ידע איפה הוא נמצא ומה הוא צריך לעשות עד ה 30 ק”מ האחרונים לא היו יותר מידי משחקים.״
מדוע הרוסי פירק את השלישיה כל כך מוקדם? על מה דיברתם כשנשארתם שניכם? הוא ידע אנגלית?
״הוא היה בקשר כל הזמן עם הדיירקטור שלו מהרכב כנראה הוא קיבל הוראה להתחיל לסנן ולהעלות קצב, לדעתי זה היה מוקדם מידי. כשנשארנו שנינו לאחר ההתקפות של הרוסי על הפאבה ובעלייה הוא התחיל להעלות קצב ואני קצת הורדתי זמן מול הרוח כדי שאוכל להתמודד עם ההתקפות בהקפה לאחר מכן. לא דיברנו יותר מידי.״
עידו זילברשטיין מקבל את כל הפריים של יורוספורט
כמה זה משפיע שאתה יודע שזה משודר? שיש מסוק? שרואים בארץ ובכלל?
״אין ספק שזה היה מיוחד וכיף לדעת שהמונים צופים ברגע הזה אך זה לא השפיע על המהלכים או ההחלטות שלקחתי בזמן המרוץ.״
בסוף היה לך קשה להישאר עם הרוסי אבל הצלחת ולפני שניתפסתם הלכת אפילו סולו? למה? מה עובר בראש בשלב זה?
״כשהפלוטון צמצם את הפער משמעותית והתקרבנו לסיום וכבר ידענו שבקרוב זה הולך להיתפס הרוסי קצת התחיל להסתכל ולהוריד קצב אני רציתי לנצל את עמדת ההובלה עד הסוף ולכן התקפתי והמשכתי לבד עד שנתפסתי. במרוצי אופניים אי אפשר לדעת מה יהיה ועדיף היה לנצל את החשיפה עבורי ועבור הקבוצה עד הסוף.״
דיברת עם רוכבים אחרים אחרי המרוץ? עם השותפים לבריחה? יש פרגון מאנשים במרוץ – מנהלי קבוצות אחרים וכאלה? מה אמרו?
״יצא לי לדבר עם חלק, היה פרגון גדול מאנשים במרוץ, וכמובן מהמון אנשים בארץ ובחו”ל שאני מכיר. היה באז גדול מאוד סביב הקבוצה וללא ספק לאחר שלושה ימים שהקבוצה הייתה מיוצגת בבריחה וניצחה בשלב הרביעי זה משך המון תשומת לב והיינו אחת הקבוצות הבולטות בטור.״
כשאתה רואה את הוידאו זה נראה אחרת מאשר בתוך המרוץ?
״אותו דבר רק יותר קל 🙂 ״.
חלון הגשות העיצובים – עד סוף החודש (מאי)! לחצו על התמונה לפרטים נוספים
דוח רבעוני – רן מרגליות
איפה הפרויקט נמצא ביחס לתוכניות מבחינה ספורטיבית?
״זו שאלה מעולה ורלוונטית מאוד. אין ספק שבחצי השנה האחרונה, כל הרוכבים שלנו בלי יוצא מהכלל עשו התקדמות משמעותית. יחד עם זאת, ההגדרה של ״התקדמות ספורטיבית/מקצועית״ היא מעט רחבה מידי וכשרוצים לבחון בכנות היכן אנחנו עומדים, נדרש לבודד משתנים. ואת זה לא תמיד אפשר לעשות במהלך קמפיין מירוצים עמוס. אני חושב שבכנות אני יכול לומר ששני התחומים בהם עשינו את קפיצת המדרגה הכי גדולה – היא היכולת לתרגם את המטרות שלנו ל-Performance ואת המהירות בא אנחנו קמים חזרה על הרגליים אחרי נפילות. את ניתוחי הוואטים, תחקור התוצאות ביחס למטרות שהצבנו ושאלות קשות אחרות – נשמור לשלב מאוחר יותר. כרגע – אנחנו עסוקים בעשייה ובלמידה.״
האם הנצחון של טורק עשה רעש בצ׳כיה?
״אני מודה שאני לא שולט מאוד בצ׳כית, אבל ממה שראיתי, הצ׳כים די מתלהבים מההתקדמות היפה שהוא עושה ומפרגנים בלא מעט כתבות באינטנרט ובמגזיני האופניים שלהם״
מה היתה התגובה בפלוטון, במרוץ, אחרי הנצחון והבריחות? יש פרגון? קנאה? מדברים איתך על הקבוצה?
״חוויתי המון פרגון מצד המארגנים ומנהלי קבוצות אחרות, באופן כמעט מביך אני חייב לציין. ממש יצאו מגדרם!״
רוח של שליחות, מסיבות עיתונאים של נצחונות וטונות של חשיפה טלוויזיונית – מוצר מצוין (באדיבות סייקלינג אקדמי)
איך מחברים את טורקיה, קרואטיה, אזרבייג׳אן יורוספורט וישראל?
המרוצים האחרונים בהם נטלה הסייקלינג אקדמי חלק, מעניקים לחובבי ספורט האופניים התחרותי (וגם התיירותי) בישראל אפשרות להביט בעצב על המתרחש במדינות שכנות:
בשנים 2005 ו 2007 רכבו TACC בטור הטורקי. זה היה עוד בטרם הפך הטור הטורקי למרוץ 2.1 ו 2.2 (כזה בו רק פרו טור ופרו קונטי יכולים ליטול חלק) יוקרתי. ממשלת טורקיה הבינה את הפוטנציאל התיירותי הנדיר של מרוצי אופניים ושידרגה את הטור לכדי מופע טלוויזיוני מרהיב של אתרי התיירות המובילים בטורקיה. זה עובד כך: משרד התיירות המקומי מעניק את התקציב. מוגדר טור אופניים מקומי. בתקציב הטור יש שידור ישיר ממסוקים של כל נופי המדינה. הטור קונה שעתיים שידור מכל שלב ביורוספורט. המדינה מקבלת חשיפה של שעות לאתרי התיירות המובילים שלה. כולם מנצחים. לא לחינם עוברים השלבים בטור הטורקי באלניה, אנטליה, קמר, מרמריס, איסטנבול וכו׳. טור קרואטיה וטור אזרבאייג׳אן בהם נטלה האקדמי חלק, מגיעים בדיוק מאותו מקום. לא יהיה זה פלא אם תוך שנה או שנתיים נראה את קבוצות הפרו טור מעטרות את הטורים הנ״ל.
אזרבייג׳אן לקחו את המהלך הספורטיבי צעד קדימה עם מתקני ספורט נפלאים והמשחקים האולימפיים האירופאים שיערכו ביוני ובהם נראה את עידו זילברשטיין ויואב בר במרוץ הכביש. את שלומי חיימי במרוץ הקרוס קאנטרי ואת פז בש במרוץ הכביש של הנשים.
מה עם טור ארץ הקודש? 5 שלבים שיעברו דרך המקומות היקרים כל כך לליבם של מליונים בעולם – נצרת, העיר העתיקה, ים המלח, החרמון, חופי ישראל… האם קיים סיכוי בלשהוא ששרת הספורט ושר התיירות החדשים ישכילו להבין את הערך האדיר והכל כך ברור של מרוצי האופניים לתיירות הישראלית? מסופקני… עד אז יש לנו אפשרות להנות מהחזון של רן ורון בר-און ומ 4 הרוכבים הישראלים שצומחים לנגד עינינו בעונה מרתקת.