Giant היא אחת משלוש חברות האופניים הגדולות והחשובות בעולם והיא מתחרה ראש בראש עם הגדולים ביותר. הליין שלה עצום, יש לה קבוצת וורלד-טור (Giant-Alpecin), רוכבים מובילים בכביש ובשטח… Giant היא בהחלט חברה מובילה. בשנים האחרונות לאור השינויים בגדלי הגלגלים היא לקחה קו מעניין והחליטה לשים את רוב הכסף שלה על סטנדרט ה 27.5 והיא מתמקדת בו (אם כי לדגם האנתם יש גם גרסת 29 אותה בדקנו בעבר). לאחרונה היא ממשיכה להתרחב ולהפוך למעצמת אופניים גלובלית- היא משקיעה בליין עמוק של גלגלים, אוכפים, ואבזור מתוצרתה.
צילום אקשן: יוג’ין לויט, השאר גיאחה.
בחן: גיא חלמיש
קיבלנו למבחן דגם מעניין ורלבנטי במיוחד לשוק הישראלי:
משקל: 11.0 ק”ג (רטוב-כולל חומר, פדלים, מחזיק בקבוק)
ייבוא ושיווק: Giant ישראל
מאסטרו, נגן בבקשה
כבר כמה דורות של דגמים, אופני השטח שלה עושים שימוש במתלה ה Maestro שלה, הגרסה של ג’יאנט למתלה כפול חוליות אותו היא משפרת מדי פעם. יישומים של מתלה כפול חוליות נמצאים גם ב-VPP של סנטה קרוז (המבוסס על פטנט שנרכש מ OUTLAND זצ”ל, וייושם גם ב Intense), ויישום דומה עוד יותר הוצג על ידי דייב וויגל – ה-dw Link המפורסם שמכר זכויות לשימוש בו לשורת חברות (איירון הורס, אייביס, פיבוט, טרנר, IF ועוד). וויגל גורס כנראה שהדמיון מוגזם כיוון שתבע אותם בארה”ב על כך…אולם נציין שהם לא היחידים שמימשו ואריאציה על כפול החוליות שמזכירה את הפיתוח שלו: בינהם מוכר במיוחד בארץ הוא המתלה של ניינר. מה שחשוב בכל הרקע ההיסטורי הזה הוא המשמעות בעיקר: מדובר באחד המתלים המוצלחים, והמוכחים בתעשייה, ולא בכדי מעתיקים משנים משדרגים וקונים אותם אל דגמים רבים…
נגן את ההמנון, אם אפשר…
האנת’םX במידה 27.5 אף הם כבר נבחנו אצלנו בשנה שעברה- אולם בגרסת אבזור וייעוד שונה: מרתון קלאסי ובאלומיניום. הפעם קיבלנו את אופניו האישיים של נמרוד בן דוד, היבואן של Giant בישראל למבחן של דגם שמנסה לפנות לקהל אחר: הפעם קרבון מלפנים על הגלגלים, החלפת המזלג לבעל מהלך של 120מ”מ במקום 100, הוספת מוט אוכף דרופר עם ידית מהכידון, והתאמת הקוקפיט ומערכות ההינע לרכיבת שבילים- עם סטם קצר ומאסיבי, ומערכת סראם 1*11 וגלגלי קרבון רחבים יחסית. לקחו אופני XC מעולים ו”מתחו” אותם עוד קצת לכיוון רכיבת שבילים וסינגלים.
תן וידאו דינמי, גם בשפה האוסטרלית הולך
הנה מבחן מצולם הייטב של Flow Magazine האוסטרלי שמציג את האופניים בדקה ו 41 שניות דינמיות במיוחד:
מקדמי ריר וסקסאפיל
לטעמי המעצב של Giant הוא אחד החזקים בתעשייה היום עם בחירות יפהפיות של צבעים ו Total Look לאופניים שלהם, גם בכביש וגם בשטח. עם שני צבעים של כחול ותכלת, ונגיעות כתומות שעושות קצת שמח בתכלת ומאוד מאוד נפוצות השנה, השלדה הזו נראית נפלא.
העיצוב הבסיסי של השלדה גם הוא נראה מצוין: היא מבוססת על משולש קרבון קדמי גדול יחסית ומשולש אחורי מאלומיניום, צפוף וקטן, והמתח בין שני אלה, עם הדרמה העיצובית שנוצרת שנוצרת מ”חיתוך” המבנה מעל הגלגל האחורי והמשולש הקטן נותן לה את האופי העיקרי שלה. החיווט פנימי ואלגנטי.
אגב משולש אחורי- ג’יאנט מאמינים שגם בדגמים היקרים יותר נכון להשאיר אלומיניום במשולש הזה, כיוון שהורדת המשקל פה לא תהייה משמעותית והאמינות והחוזק שהם יודעים לייצר באלומיניום מביאים תועלת גבוהה יותר. לפחות מבחינת סקסאפיל, זה מקדם פחות ריר בדגמים יקרים, אבל לגיטימי בסכומי הכניסה והביניים. הוספת המהלך למזלג ל 120מ”מ הוסיפה מעלה לזווית הראש ל68.5 מעלות ובסיס גלגלים של כ 8 מ”מ יותר מהדגם הרגיל, בעוד שהמתלה האחורי נשאר עם 100מ”מ.
המשולש הקדמי נשען על חלקו הקדמי, המאסיבי ועל הקורה התחתונה. זו נפגשת בצינור ראש עבה, וביחד עם הסטם (שאפשר לראות בתמונה כמה מאסיבי הוא) מייצרים קשיחות מורגשת מלפנים. גל מ Giant משגב מעדכן שפורמט ה OverDrive ב Giant חזר ב 2015 למידות הסטנדרטיות בשוק לאחר שהיה כמה שנים מעובה יותר (בכביש ג’יאנט עדיין בפורמט הרחב יותר, שמצריך אתכם להתאים להם סטמים מג’יאנט או קניון בלבד), וזה טוב, כי מסתבר שגם כעת עם סטירר “רגיל” כמו בכל האופניים, וכזה שמאפשר לבחור איזה סטם שתרצו, עדיין הקשיחות הקדמית קיימת ונוכחת.
מקדם תחרותיות
האנת’ם הוא בכל זאת אנת’ם- גם אם תשימו עליו מזלג 120 מלפנים ותנסו למשוך אותו לכיוון שבילים, הוא ימשיך להיות דגם מהיר וזריז. המשקל של האופניים 11.8 ק”ג והם לגמרי אוהבים לטפס, כי גלגלי הקרבון בעלי שם הדגם הסקסי והמעורר P-TRX-1C מגיבים בהחלט ללחץ. העובדה שאלה גלגלי 27.5 (לעומת 29) מורגשת בתגובתיות גם במהירויות נמוכות, ובמשקל מוצהר יצרן של 1610 גרם אפשר לאמר שגם הם על הצד הקליל של הסקאלה- גלגלים מצוינים, ובכלל – גלגלי קרבון? מוצר כזה בד”כ מייקר את החבילות ב 2000-3000 ש”ח אולם במחיר המבצע יש פה קטע!
מה שעוד מסייע לאופניים האלה בהיבט התחרותי הוא מתלה יעיל יחסית. מבחינת תחושה – ההרגשה היא של יכולת דיווש טובה במישורים ובעליות. המתלה עובד בצורה אפקטיבית, וגם אם למתבוננים מבחוץ הוא נראה מתנדנד משהו במצב פתוח, הוא לא הרגיש ככזה. לעיתים נדירות הרגשתי צורך לסגור את הבולם – רק בעליות ממש ארוכות וברורות, אבל בכל הקצרות יותר, פשוט לא היה טעם (גם אגב, כי ידית הנעילה של הבולם נמצאת קצת רחוק ולמטה מדי…). בכל זאת נתלונן פה על כך שיש שני מצבים בלבד בבולם (RockShox Monarch RT Debonair) – מצב אמצע היה עוזר למהירות בדרכי 4*4 ועליות.
לרעת התחרותיות באים פה שני משתנים עיקריים: מערכת 1×11 – לא דבר רע כשלעצמו, אבל מוכוון רכיבת שבילים, ובעוד שהיא מתאימה ל XC מקיז דם וחומצת חלב בסינגלים, לשימושי מרתון – פחות מאחר ובקטעי פידול מישוריים ובירידות, תגיעו להילוך האחרון די מהר. לטובת ה XO נאמר שהיא מצוינת. עבדה מהיר ויעיל, תחת לחצים וכוחות, ותפקדה טוב מאוד.
המשתנה השני שפוגם ברייסריות שלהם היא התנוחה השבילונית זקופה. עם סטם קצר ומאסיבי, העלאה של החלק הקדמי ב 20 מ”מ מהמקור – שמסיטה את כל מרכז הכובד מעט אחורה, התנוחה גבוהה יחסית ומצוינת לסינגלים, אבל פחות לקטע רייסרי של לשכב על הצינור העליון ולתת בראש. גם המיקום של כל הגוף מוטה אחורה וצריך להניע את האוכף קדימה ולהשתמש במוט כסא ללא הסטה אחורה כדי להיות במיקום שמבקשות פיקות הברך להיות בו, מעל ציר הפדל. תלונה אחרונה בהקשר הזה היא על מקום למחזיק בקבוק אחד בלבד, כלומר ברכיבה ארוכה יותר בגישה רייסרית תרגישו בקבוק בכיס אחורי, אבל הקונה הקלאסי של האופניים האלה ממילא רוכב עם תיק גב.
מקדם הג’ננה והכיף בסינגלים: סיפור של איבזור
מעט קשה פה להפריד מפרק האבזור, אז נאחד בינהם הפעם.
היתרונות, הנצחונות, והכיף שבאופניים:
אין ספק שה OverDrive גם בגרסת 2015 עובד ומורגש, אבל זה לא רק הוא, זה גם הסטם המאסיבי ששמו על האופניים האלה המחובר לכידון רחב (730), שתורם לחלק קדמי משרה בטחון. הגלגלים קשיחים ורחבים יחסית כמיטב המגמה והטרנד (27מ”מ), ומרגשים מעולה בתוך גינות סלעים ביחד עם השלדה המצוינת. כבר כתבנו על שלדת האלומיניום במבחן הקודם שהיא “קוהרנטית” (תנו להשתעשע…), ובכן מסתבר שגם זו מהקרבון. אין ספק שאיכות בנייה וקשיחות צדית הן חוזקות מורגשות של Giant וזה מקל על בחירת קווים ושליטה בתנאים אתגריים.
התוצאה: ככל שהמתאר אגרסיבי יותר, סלעי יותר, עם מדרגות ונחיתות ונוקשות של השטח כך האופניים האלה זורחים לעומת אחיהם הגמישים יותר בשביל. קל מאוד לשלוט בהם בתוך דרופים תלולים, קל לחצות סלעים וקל להרים גלגלים ולטפל באתגרים תוך כדי הופעתם. רכבתי גם בבן שמן בחלקים הסלעיים שלו, וגם בחורשים בשיא הקושי של הקיץ ולמעט מעט מחאות מהצמיגים השלדה והאבזור תמכו ברכיבה הייטב.
עוד דבר נפלא שנתקלנו בו במוצר הזה הוא מוט האוכף של Giant והמתג הנפלא שלו מהכידון, שעבדו ללא דופי וסייעו להשכיב בסיבובים ולשמור על אי אלו כדורים באיזור המפשעה במקומם המקורי. הוא מגיב בקלות, עולה חזרה מהר, מרגיש יציב ללא רעידות ותזוזות מיותרות. המתג שלו מעולה, קטן ונוח מאוד. לקבל דרופר כזה על האופניים זה בונוס אמיתי.
מעצורי ה Guide החדשים יחסית של SRAM מצוינים והרגישו נכון, חזק מספיק ובעלי רגישות ושליטה טובים. יש להם מתג כיוון מרחק ידית מהכידון ללא כלים (אבל מרגיש טיפה זול ברמת הגימור שלו) וזה מעולה, וגם מערכת ה 1×11, כבר ציינו, מושלמת להנאת סינגלים מלאת אושר.
איפה חשתי במגבלות?
הוספת 20 המ”מ למזלג הוסיפה מעט לגובה הציר המרכזי, וחשתי בסינגלים שאני יכול להנות ממרכז כובד נמוך יותר כדי לשפר שליטה, לזרוק את האופניים אל תוך הפנייה בקלות ולרכוב טוב יותר בעקומות וסיבובים. נדרשת פה שפת גוף ברורה יחסית ובהחלט שימוש בדרופר. זה עמד בסתירה מסוימת לתחושה הכללית של ההיגוי כי האופניים הרגישו דווקא זריזים ומגיבים: גלגלי 27.5 מגיבים ומהירים ומי שעובר אליהם מ29 מרגיש את זה, ופה דווקא טוב שיש 68.5 מלפנים כדי לאזן מעט.
השיכוך שעל הרוקשוקס מונרך עם שני המצבים אינו לטעמי. במצב נעול, נאמר לטובתו- הוא באמת נעול. לקטעים תחרותיים חסר היה מצב אמצעי. גם מזלג Revelation RL עובד בסדר במצב פתוח, וגם הוא נעול במצב נעול, אולם פחות נעים וספוגי משהו בששת הקליקים שבין שני מצבי הקיצון האלה עם צלילים של נפיחת אוויר מתנגדת כשלוחצים אותו להתעמת עם ייעודו.
הצמיגים – על טהרת השוואלבה. נובי ניק מלפנים שתפקד סביר, בהתחשב בתנאים הקיצוניים יחסית שהוטחו בפניו בשיא הדרדרת והיובש של סוף הקיץ, ומאחור Rocket Ron שרק בכתבה קודמת שיבחתי את עידכוניו ב 2015, אבל פה חזר לסורו משום מה, התפנצ’ר בקפיצה ראשונה אל מצע סלעי ואף גילה התנגדויות בצד החישוק לאטימת הטיובלס. היתכן שהולבשה בו גרסתו הלא משופרת משנה שעברה? או שזה אחד מהגרסאות הפחות עמידות שלו. למי שאינו חובב תולעים נמליץ לבדוק את האפשרויות החדשות שיש ב Giant ישראל שהחלה לייבא את ה Panaracer.
הגישה הנכונה לרוב רוכבי היערות בארץ
המטרה של האופניים האלה היא הרי לקחת את האנת’ם המקוריים ולתת להם נגיעה שבילונית יותר, שבעצם הכי מתאימה לרוכב החציוני הישראלי. רוב הרוכבים נמצאים באמצע בספקטרום הסגנונות- הם אינם רייסרים מחד, או מעופפים מאידך. מרתוניסטים טהורים יבחרו באנת’ם 29 ממילא. רוכבי שבילים טהורים ואגרסיביים יותר ילכו על הג’יאנט טראנס, אבל הדגם שבחנו עם האבזור של SRAM נהנה ממשקל אטרקטיבי יחסית לכל אופני שבילים, גלגלים קלילים וסקסיים מקרבון, דרופר, וקוטר של 27.5 בגלגלים שיתן זריזות כייפית במיוחד. עם 120 מ”מ מלפנים ואיכות בנייה גבוהה תקבלו גם קשיחות צדית ובטחון בקטעים טכניים סלעיים.
האנת’ם SX מספקים חבילה מאוזנת במיוחד: גם לסינגלים, גם לשבילי 4*4. לרוכב שרוצה להנות מהטוב בכל העולמות (וכן, אין מה לעשות: תוך מעט פשרות בכל העולמות האלה בו זמנית). עם ה SX אפשר להנות בסינגלים מבלי צורך לוותר מראש על ביקור של שתי הקפות בואוליה דזרט צ’אלנג’. אפשר אפילו לפנטז על השתתפות זורמת ולא תחרותית מדי במרתון רב יומי עתיר סינגלים כמו הסמרתון ב 2016. לכך בדיוק מיועדים ה SX!
צילום אקשן: יוג’ין לויט, השאר גיאחה.
בחן: גיא חלמיש
