פאמפטרק הרצליה – יעד חדש לשילוב ברכיבה במרכז (לחצו בקליק עכבר אחד על תמונה מוקטנת בגלרית התמונות להגדלתה):

 

Img_4186
[nggallery id=59]

 

 

תשמעו, אני מתחיל לאהוב את הרשויות. המקומיות בעיקר, או לפחות חלק מהן שמתחילות לדבר אלי. יש כמה כמו זו שבתל-אביב, נתניה, והרצליה שרואות באופניים משהו חשוב לאיכות החיים שהן מייצרות, וחלק מהמיצוב שלהן והשירות שהן רוצות לתת לאזרח.

פארק הרצליה עוד בחלקו הראשון הוא משהו יוצא דופן ברמות נדירות: רמת השקעה כזו במתקני ספורט ומשחקים ציבוריים לא ראיתי בארץ, כולל פארק אקסטרים לסקייטבורדים ו BMX, שפע של מתקנים יצירתיים ויקרים מאוד, מסלול אופניים וריצה (עם משטח רך לאצנים) והשקעה אדירה גם במתקנים וגם בנוף ובנוי. עריית הרצליה באמת שמה רף גבוה במיוחד לפארק עירוני. כעת נבנה החלק השני והחדש, ובמסגרתו עוד מסלולי אופניים, ונושא הכתבה: שני פאמפטרקים איכותיים במיוחד שסביבם מסלול עם מתקני מיומנויות אלמנטים שונים לתרגול רכיבת שטח טכנית כגון סקיניים, שורות סלעים וכו’.

Pumptrack
היינו שם, וחזרנו משתאים. קודם כל, למי שלא התנסה בזה, הפאמפ-טרק הוא חדר הכושר של הרכיבה. אחרי כמה סיבובים הדופק שלכם יעלה לשמיים, וכל מיני שרירים יתחילו לבקש סליחה. אני הרגשתי בעיקר את הגו התחתון, אבל העבודה הזו מזכירה גם שכיבות שמיכה: כי מפמפמים את האופניים בלי הפסקה וגם הרגליים עובדות חזק למרות שהרעיון הוא לנסות ולשמר את המהירות שלכם לאורך כל המסלול, ואף להעלות אותה, ללא שימוש בפדלים.


בסיבובים יש ברמים תלולים ובישורות- רולרים (מעין דבשות שמסייעות לצבירת מהירות). הסיבובים הצפופים מחייבים השכבות ודיוק בקו, כמו גם שינויי כיוון מהירים בפניות ה- S ההדוקות. רוכבים שלא עובדים על התרגול הספציפי הזה יכולים להתעייף מהר מאוד. זה גם כיף אדיר שנותן לכם הזדמנות להרגיש את האופניים, האינרציה ותחושת סינגל מגניבה, וגם אימון מעולה בזרימה, שליטה באופניים, לב-ריאה וכוח.

במקום יש שני מסלולים כאלה – אחד קצר יותר שמיועד לתרגול ראשון ומתחילים, והשני ארוך ועם ברמים גבוהים יותר שאליו אפשר להתקדם אחרי הקצר. ההבדל הנוסף בין מסלול אחד לשני הוא שבקצר יותר קל יותר לשמר מהירות בסיבובים ואילו בשני, המתקדם יותר, נדרשת רמת רכיבה גבוהה יותר בשביל להצליח לשמור על האינרציה ללא פידול.

בקליפ הקצר הזה לא תראו אליל פאמפטרק, אבל הנה הצצה למקום:

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=llRAcT7JNHs&feature=player_embedded[/youtube] 

שימו לב: שתלו שם דשא מסביב למסלול – הדשא חשוב הן להגנה על התשתית ע”י מניעת סחף קרקע, והן כמזרן טבעי למקרי נפילות, אולם הוא יחייב השקיה בבקרים – שתרטיב את המסלול. ההשקיה תתבצע בשעות הלילה או הבוקר המוקדם וכדאי לבוא אחרי שיתייבש כדי ליהנות ממסלול אופטימלי.

 

“עז הרים תשתיות רכיבה” הם אלה שבנו לנו את המקום המגניב הזה. דיברנו עם בועז גורן, הבעלים והמנהל של עז הרים תשתיות רכיבה (ורוכב-על בעצמו):


בועז, קודם כל כולם מכירים את “עז הרים” כבית הספר לרכיבה הטכנית שנמרוד כהן ואתה הקמתם. מה זו “עז הרים תשתיות רכיבה”?

עז הרים פועלת כמעט עשור בתחום האופניים בישראל, לאורך כל השנים בהם עסקנו בהדרכות, הפקות, תחרויות ומופעי ראווה תמכנו פעילויות אלה בתכנון ובנייתו מסלולים ומתחמי אקסטרים, מסלולי XC באליפויות ישראל למיניהן, אליפות אירופה בחיפה, מסלולי אקסטרים עבור אירועי רד בול בחיפה וביפו ועוד ועוד..כיום ישנן שתי חברות, האחת ממשיכה להדריך ולהפיק והשנייה מתמחה רק בתחום התשתיות ע”מ לקדמו.

 

עד כמה המגמה הזו של השקעה בתשתיות רכיבה מתחזקת?

ככל שנבנים יותר פרויקטים בתחום זה עולה המודעות בקרב הרשויות, בשנתיים האחרונות הקימו בארץ מספר פארקים מסוגים וברמות שונות, עז הרים תשתיות רכיבה נמצאת כיום בתהליכי תכנון וביצוע עם מספר רשויות ולא מן הנמנע שבקרוב יצוצו עוד פארקי רכיבה בארץ.

 

של מי היה הרעיון להוסיף את החלק הזה לפארק? כיצד בכלל נוצרה המודעות לאפשרות הזו אצל מקבלי ההחלטות בהרצליה? פה המקום לתת קרדיט לאנשי העירייה והעוסקים במלאכה המפרגנים לנו הרוכבים!

בפגישה שערכתי עם אנשי העירייה האמונים על תכנון והקמת פארק הרצליה שלב ב’ שמעון גיטליץ, רחל בנגום ומיקי גורנשטיין הועלו מספר רעיונות להקמת פארק אופניים. היה חשוב לעירייה שהפארק יתאים לרמת המשתמשים ולא יהיה מסוכן וקשה מדי. בפגישה הוצגו להם מספר חלופות בהם מסלול פאמפטרק אשר קולע בול למטרתם: זהו מסלול קטן יחסית שמשיג מטרה גדולה ואפשרות שימוש לכל הרמות ולכל הגילאים וכל זה ברמת סיכון נמוכה מאוד למשתמשים. בהיקף הפארק תוכננו מתקני מיומנויות שמאפשרים תרגול ולמידה בסביבה סטרילית ובטוחה. את תכנון פארק האופניים ביצע אדריכל ארז לוטן אשר שילב כוחות עם אדריכלית ברברה אהרונסון שתכננה את כל פארק הרצליה.  

 

אם אני רוצה לקדם בניית כזו תשתית ברשות המקומית שלי – כמה תקציב (בגדול) עלי לגייס?

מחיר פארק אופניים יכול לנוע בין 50,000 ש”ח לכמה מאות אלפים תלוי בתכנון ובכמות האלמנטים, סוג החומרים ומכלול כל התוספות כגון: פיתוח נופי, תאורה, הצללה, שילוט וכו…   

אפשר בפגישה עם הרשות המקומית בה אתם חיים להבין מה האפשרויות שיש כדי להרים פארק אופניים, לכל רשות יש שצ”פים ותקציבים שאפשר ליעד לעניין, כדאי להתאים לכל אלה את הקונספט הנכון שיקלע לכל הצרכים ולא יחרוג ממסגרת התקציב.


מה מיוחד בפאמפ-טרק הספציפי הזה? מה רציתם להשיג?

הקמנו שני מסלולים, אחד באורך 130 מ’ והשני כ-220 מ’ ניסינו לתת שתי רמות קושי שונות כדי ליצור עניין ואתגר לרוכבים שיבואו מספר רב של פעמים. האתגר בשבילנו היה לתכנן מסלולים ברמות קושי שונות מבלי להעלות את הסיכון לרוכבים במסלול הקשה יותר. התוצאה היא שבמסלול הגדול קשה יותר להשיג מהירות ולשמרה, צריך להיות רוכב מנוסה ומתקדם עם טכניקת פמפום וכושר גופני טוב על מנת להשיג מהירות גבוהה, מומלץ להתחיל בקטן!

 

ראינו שהמסלול מהודק בצורה שהיא לא עפר רגיל, וגם לא בטון. איך משיגים את האפקט הזה?

אחת הבעיות הידועות ביותר במסלולי רכיבה בכל העולם היא בעיית הבלאי הגדול שנוצר מרכביה מרובה וממזג אוויר, אחד הפתרונות שמצאנו מועיל מאוד הוא השימוש בטכניקות ייצוב קרקע, המסלולים בהרצליה עשויים מעפר מיוצב ברמת יישום שמזכירה בטון, טכניקות אלה מבטיחות אורך חיים ארוך מאוד לשכבת המסלול ובלאי נמוך מאוד ביחס למסלולי עפר, מסלולים בהם יש בלאי גבוהה אינם בטיחותיים ואינם יכולים לעמוד בסטנדרט של מתקן ציבורי .  

 

ולבסוף, תן לנו כמה טיפים לרוכבים שמגיעים למקום? איך רוכבים בפאמפ-טרק?

דבר ראשון נתחיל בבסיס: קודם כל צריך להוריד כיסא לעמוד על הפדלים ולאפשר תנועה של הרגליים ושל הזרועות כדי לשלוח ולקבל את האופניים תוך כדי תנועת הפמפום, הרעיון כמובן הוא להתאים את תנועות הפמפום לתוואי המסלול ובכך לייצר אינרציה ולשמרה. המסלול בנוי בצורה שמאפשרת לשמור מהירות גבוהה  (כבר ראיתי רוכבים עם כיסא גבוה מנסים לדווש בישיבה, לא הלך להם כל כך).

דבר שני: צריך לשים לב למבט, דוגמא: בכניסה לברם (סיבוב מוגבה) כדאי לכוון את המבט לנקודת היציאה מהסיבוב והגוף כבר יעשה את התנועה הנכונה כדי להגיע לשם. הברמים בנוים לתמוך סיבוב בהשכבה במהירות גבוהה, צריך לבטוח בהם ולהשתמש בשיפוע שלהם.    

דבר שלישי: כאמור הפאמפטרק הוא חדר הכושר של רכיבת השטח וכמו בשטח טכניקה נכונה ויעילה מגיעה בעיקר מגוף הרוכב. השימוש במרכז הכובד שלנו הוא המפתח לשליטה באופניים: מרכז הכובד נמצא באגן והוא זה שנרצה להזיז אחורה בזמן ירידה תלולה, להסיט קדימה בעליה ולהוציא הצידה בזמן סיבוב. המנוע שלנו בזמן פמפום הוא מרכז הכובד  והוא זה שמייצר את האינרציה, וכמובן שאליו נצרף את המבט, תנועה עגולה וזורמת של הזרועות והרגליים, בחירת קו נכונה והרי לכם פמפום!

 

ולסיכום למי שיש ספק: הכיוון המקובל הוא לרכוב עם כיוון השעון או נגדו?

מסלולי הפאמפטרק שאנחנו מתכננים מיועדים לרכיבה בשני הכיוונים, אין עליה/ירידה או אלמנטים שבנויים רק לכיוון אחד, לכל מסלול יש אזור כניסה ראשי ממנו רואים את כל המסלול ואם ישנם רוכבים אחרים שמשתמשים בו, כדאי לשים לב ולהיכנס למסלול עם כיוון הרוכבים ולא נגדם.

 

רכבו וצלמו: גיא וצור חלמיש

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
BIKEPANEL לא מתעדכן כל יום ועל כן נמליץ לכם לעשות Like לעמוד ה Facebook שלנו שמשמש בעיקר להודעה על פרסום כתבות חדשות:לעמוד הפייסבוק של BIKEPANEL לחצו כאן.