מי ב-2023 עדיין רוכב עם פנימית באופני שטח? מסתבר שאני, אחרי שקיבלתי למבחן פנימית קלה ועמידה הטוענת שהיא יכולה לעמוד בגבורה בתלאות השטח, גם בלי חומר אטימה של שוואלבה, ה- Aerothan
הפנימיות הקלות הן לא קונספט חדש בארצנו, כולנו נתקלנו בפנימית קטנה וכתומה המבצבצת מתחת לאוכף של רוכבי מרתון ו-XC. הקונספט פשוט: פנימית מגומי מחוזק, שוקלת כלום בפיתה ומתגלגלת לקטן-קטן. מגיעה ללא חומר ונועדה בעיקר להחזיר אתכם הביתה במידה ונכנס לכם מסמר לגלגל וחורר את הג’אנט. בדיוק כמו שקרה לי באפיק של 2019. אחרי ניפוח קצר (במשאבה עם ראש מתברג לונטיל) אני מנתק את המשאבה, וההברגה ללב הונטיל נשברת. פשוט כך. אין שום דרך לתקן את זה, ומאותו היום פסלתי את הפנימיות הקלות לעד.
ואז העורך שלח לי פנימית כזאת למבחן.
פנימית שוואלבה Aerothan
- משקל: 87 ג’ לפנימית 29″.
- מחיר: 145 ש”ח
- גדלים נוספים: “29 2.4-3.0, “27.5 2.4-3.0, בהמשך תגיע פנימית לאופני כביש עם ונטיל 40 מ”מ
- כאן תקנו אותה: לרשימת חנויות מורשות
פנימית האירות’ן עשויה מפולית’רן תרמופלסטי (TPU), אותו חומר שהמגן טלפון ב-3 שקלים שהזמנתם לאישה מעלי אקספרס עשוי ממנו. אז איך קופצים מ-3 שקלים ל-150? שוואלבה חברו לחברת הכימיקלים הגדולה בעולם, BASF, ופיתחו את הפנימית הזו במשך 5 שנים, במטרה לייצר פנימית פלסטיק קלה, חזקה ועמידה נגד צביתות צמיג (סנייק בייט) והתנגדות לקוצים. לטענת היצרן, הפנימית בעלת התנגדות גלגול נמוכה וניתנת למחזור.
את הפנימית הלבנה של שוואלבה קיבלתי למבחן יחד עם צמד הצמיגים החדשים שלהם לרכיבת דאון קאנטרי, הוויקד וויל. הרושם הראשוני הוא של מוצר קצה, עד כמה שמוזר לרשום את זה על פנימית. האריזה מהממת והפנימית שבתוכה גם, לבנה וקלילה, מגולגלת לפקעת קטנטנה וארוזה עם גומייה יעודית. פנימית חומר סטנדרטית נראית בהשוואה גדולה ומגושמת ושוקלת הרבה יותר.
אבל בחינה מעמיקה יותר מובילה אותי להוסיף נקודות שליליות למוצר: בראש ובראשונה הונטיל עצמו וההברגה ללב עשויים פלסטיק – ומניסיון העבר המר אני בהחלט חושש לשבר נוסף בונטיל. בנוסף, בהוראות היצרן מדגישים כי אסור לפנימית לבוא במגע עם חומר איטום לצמיגים. הוראה הגיונית, סה”כ, מאחר ולפעמים בחומרי אטימה יש אמוניה שעלולה לפרק את הפנימית (כמו כן את הצמיג). שימו לב לאיזה חומר אתם מכניסים לגלגלים שלכם.
ההרכבה קצת יותר קשה מפנימית רגילה. מאחר והפלסטיק יותר קשיח (סימן טוב לעתיד, בעיניי) הפנימית לא מתרפסת כמו פנימית גומי והיה צריך להיאבק איתה כדי להושיב אותה על הג’אנט. מעבר לכך כל התהליך זהה – ניפוח קל של הפנימית כדי שלא תיכלא בין הצמיג לג’אנט וניפוח ללחץ הרצוי לאחר שהצמיג במקום. שימו לב כי במידה ואתם משתמשים בפנימית בצמיג שהיה עליו טיובלס לפני כן, חובה לנקות את הצמיג משאריות חומר.
איך בוחנים פנימית?
זאת השאלה שהטרידה אותי כמעט כמו החשש שישבר לי הונטיל. לי היה חשוב לבדוק את התפקוד שלה בשטח כתחליף לטיובלס, לא כתחליף לפנימית חילוץ, עם תנאי רכיבה קשוחים וגם את קלות ההרכבה שלה במידה וישנו פנצ’ר בצמיג שמצריך הכנסת פנימית.
תקשיבו, בחיי שניסיתי. ניסיתי לפסול את הפנימית הזאת בכל דרך אפשרית. התקנתי אותה על הגלגל האחורי, שלרוב חוטף יותר ברכיבות, וניפחתי ללחץ הרגיל שלי (25 PSI). נכנסתי לסינגלים מסולעים, הטחתי עליהם את הגלגל, נתתי לו ללחך שיחים קוצניים, לא התחשבתי בשיט שיש לי פנימית שם מאחורה. לרוב נהוג לנפח ללחץ מעט יותר גבוה מלחץ בטיובלס כדי להימנע מסנייק בייט, אבל כאן ממש רציתי לאתגר את הפנימית.
כלום לא קרה. לא רק שכלום לא קרה, הפנימית גם מחזיקה לחץ אויר הרבה יותר טוב מכל מערכת טיובלס שאי פעם העלתי. אני חושב שניפחתי אותה מחדש אולי פעם אחת במשך כל תקופת המבחן. חשוב לציין שהפנימית נבחנה בתקופת החורף ועל צמיג חדש לחלוטין שאינו צמיג תחרותי (ז”א קצת יותר שכבות מיגון).
אני לא הרוכב הכי אגרסיבי שיש, והרכיבות שלי הן לרוב רכיבות XC מתובלות בסלעים ודרופים. לדעתי אני נמצא על הגבול העליון של המשתמשים שלהם הפנימית תקרוץ יותר – רוכבי XC ומרתון שמחפשים להוריד במשקל של העגלה שלהם. אם הפנימית תיפקדה מושלם ברכיבות שלי אין שום סיבה שהיא תתפקד אחרת בכל סינגל קק”ל נעים או דרך 4×4 שמאכלסת את רוב רוכבי הקרוס בארץ.
ניסיתי לדמות הרכבה של הפנימית בשטח – לא נרשמו תקלות מסוימות. אחרי שישבה קצת בתוך הצמיג, הפנימית קיבלה מתיחה שאיפשרה להתקין אותה בחזרה בתוך הצמיג בקלות יחסית להרכבה הראשונה, ולא נרשמו תקלות בונטיל בזמן ניפוח עם משאבה ידנית.
המלצת היצרן להתקין את הפנימית בצמיג וג’אנט נקיים לחלוטין מחומר אטימה היא קצת הזויה בעיניי, שכן אם נתקעתי בשטח עם קרע בצמיג אין לי כל כך איך לנקות אותם בצורה, ושם הייתי מעדיף להרכיב פנימית חומר רגילה כדי להמשיך לרכב עם שקט נפשי. בהחלט יתכן שאם יש בגלגל חומר אטימה ללא אמוניה (כמו ה-JOE’S הכחול) לא יקרה כלום לפנימית, ובסה”כ מדובר בכסת”ח של היצרן.
יתרון גדול שימושי נוסף
זו תובנה משמעותית, שיכולה וראויה לשנות את ההתיחסות של כולנו לפנימית הזו: היא פנימית הספייר המושלמת. כמה מכם שמים את הגרסה הכבדה בלפחות 250 גרם עם החומר על האוכף שלכם? הפנימית הזו כ”כ קטנה וקלה וכל כך מפתיעה באיכותה, שהיא הפתרון המושלם עבור מקרה בו הטיובלס קרס ללא תקנה של תולעים ואין ברירה לעבור ממנו לפנימית. אז פנימית האת’רתון תשמש אתכם לחילוץ לרכב, ותצילכם מהליכה לא נעימה על נעלי רכיבה בסלעים. ובשגרה- היא תעלם לה במינימליזם ומשקל קליל בצמוד לאוכף שלכם עם רצועה או תיק אוכף ממש קטן. מהזווית הזו- הפנימיות האלה הן הדבר הכי הגיוני שיש!
יתרונות
- משקל קליל
- קיפול פנימית לגודל קטן
- לא מתפנצ’רת בקלות
- ניתנת למיחזור
חסרונות
- מחיר משולש מפנימית רגילה ללא חומר
- דורשת ניקיון יסודי מחומר אטימה
- מייצרת כתבה של 1000 מילים על פ#%$ינג פנימית
הונטיל יושב חופשי בתוך הג’אנט, ללא טבעת הידוק כפי שנהוג בפנימיות רגילות
סיכום
תראו, באתי מאד סקפטי למבחן הזה ויצאתי ממנו אחרי שאכלתי את הקסדה של עצמי. הדבר הזה עובד, ועובד טוב. אז נכון שתנאי המבחן היו אופטימליים ויתכן בהחלט שבקיץ עם זוג צמיגים שעברו קצת יותר קילומטרים ועם טיפה פחות שכבות הגנה המסקנה שלי היתה אחרת, וזה בהחלט שיקול שאתם צריכים לקחת לפני שאתם רוכשים פנימית שעולה פי 3 מפנימית פשוטה.
מצד שני יש את האסכולה שאומרת שגם פנימיות חומר לא מאד אפקטיביות כנגד תקרים ולא עמידות בכלל כנגד סנייק בייט, אז אם כבר תקעת פנימית בצמיג אתה כנראה תחתוך חזרה לרכב במקום להמשיך ברכיבה. במקרה כזה עדיף שכבר יהיה פתרון קליל וקטן וכך נחסוך כמה גרמים על המכונה. במבחן התוצאה שלי, בין אם אתם תבחרו להמשיך ברכיבה אפית של 80 ק”מ או תבחרו לחזור חזרה הביתה, פנימית ה-Aerothan תיקח אתכם לאן שתרצו בבטחה.
מאת: יואב גריבי