"המייסדים" היא סדרת התוכן של BIKEPANEL על האנשים שיזמו והקימו יש מאין בענף האופניים הישראלי. הפעם עם עמית לביא מייסד סינגל טרק תל אביב, בכתבה שמראה שוב שאופניים – זה הרבה יותר מאופניים.
טלפון מפתיע מעמית מזמין אותי לבנשמן בשלישי בבוקר וזה בא לי בול במקום: מעמיס ונוסע לרכיבה קצרה וכייפית עם עמית לביא מסינגל טרק תל אביב (מפרסמים באתר). זהו סיפורו של פסיכולוג מהנדס ויועץ ארגוני שהחליט פתאום באמצע החיים ללכת אחרי מה שעושה לו טוב – להתעמק במכונאות אופניים והאופניים הפכו אצלו מכלי לשיקום מתאונת דרכים קשה, לתחביב ולבסוף – למקצוע וייעוד.
הקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ, כנסו לראות את זה:
עמית 53, גר במושב בעמק חפר, נשוי + 3 ילדים, החל את הקריירה שלו בסיירת שלדג בתפקידי לחימה ולאחר מכן עבר לעיסוק במקצועו כפסיכולוג גם בקבע (הפסיק לעשות מילואים רק לפני כשנה). הוא למד תואר ראשן ושני פסיכולוגיה תעשייתית , ובהמשך למד גם תעשיה וניהול. את הסטאז' עשה שוב בצבא – כפסיכולוג של הצנחנים. פרש מהצבא בגיל 36 בערך והתחיל קריירה בתחום הפיתוח הארגוני. הוא הקים חברת ייעוץ, שהצליחה ועבדה יפה בתחומים של פיתוח מנהיגות, עבודת צוות ועבודה עם חברות מובילות בכל רחבי הארץ – עד שנפגע מתאונת האופנוע קשה שהשביתה אותו למשך כשנה ב 2006. כנראה שזה היה אירוע הציר, ששינה את מסלול חייו לאחר מכן, וסימן את המפגש עם תחום אחר לגמרי: האופניים.
התאונה
זה היה בדרום הארץ והוא לא יודע בדיוק מה קרה – הוא לא זוכר שבועיים מהזמן סביב לתאונה. לא ברור אם היה מעורב רכב אחר. "היתרון שאני לא זוכר הוא שנחסכה ממני כנראה הפוסט טראומה… הייתי מורדם לכ 24 שעות, נפגעתי בראש, איבדתי חלק משדה הראייה, ירך שבורה, קרסוליים נפגעו קשה (מה שמשפיע עליו על הרכיבה עד היום). בתהליך השיקום מגלים שגם כל השרירים נעלמים וצריך לבנות אותם מחדש."
כן, המעבר לאופניים קשור לתאונה: "לא יכולתי לרוץ יותר. לפני כן עוד שיחקתי כדורסל, ואני עוד מתגעגע מדי פעם לאיזה קפיצה לסל, אבל זה לא יקרה יותר. הכניסה שלי לאופניים החלה כשיום אחד, נהג המונית שהיה מסיע אותי לשיקום עבר לפני הבית שלי עם האופניים החדשים שלו. עצרתי אותו מהר – ושאלתי אותו מה הסיפור?
"התחלתי לרכוב אופני הרים" הוא מספר לי. "אני מצטרף אליך" אמרתי לו! הוצאתי את האופניים שלי מהמחסן – סינגל ספיד ריג'יד כזה, והתחלתי לעשות איתו סיבוב של כחמישה קילומטרים שבקושי הצלחתי לסיים. זה מאוד עזר לי, כי רגל שמאל שלי מאוד נפגעה בקואורדינציה – והאופניים הם תנועה מחזורית שמאוד מלמדת את המוח להחזיר את התנועה הנכונה. האופניים מאוד עזרו לי להכניס את הגוף לסדר, ולאט לאט נכנסתי לזה יותר ויותר.
כמו כל סוג של אהבה ראשונה, היא בהתחלה מאוד אינטנסיבית וסוערת, ולאט לאט מתחילה להבנות, ואז מגיע שלב שבו כל אחד ממקם את עצמו בזוגיות.
אז איפה התמקמת? "ברכיבת שבילים בעיקר…".
"האופניים שלי הם 1×11. אין לי צורך בשתי פלטות – אני או בעליה או בירידה (לא במישורים). אני מאוד אוהב את יער עופר והעליות והירידות הטכניות והארוכות שבו. מישורים זה לא בשבילי. גם 29 זה פחות בשבילי – אני לא אוהב את הגלגלים הגדולים ומעדיף אופניים קצרים (רוכב על סנטה קרוז ברונסון). אני אוהב את בסיס הגלגלים הקצר והתמרון המהיר עם גלגלי ה 27.5, ואת השליטה הטובה יותר במהירויות נמוכות.
הצמיג הקדמי הוא מקסיס הי רולר 2.4 בשרני, והאחורי הוא טיוגה (בייבוא של ש.א. נועם) – זו חברה יפנית שהיתה בעבר בעניינים, ירדה, וכעת חוזרת. אני רוכב שבילים עד אול מאונטיין, לא לוקח קפיצות של שני מטר אבל מטר וחצי בכיף."
רוצים עוד כתבות מעניינות על אופניים? אלפים כבר מקבלים למייל:
החיבור לסינגלטרק
"באתי ל Single Track כדי לטפל בבולם הקדמי שלי, עליתי לבית אורן, ואלון שפר הציע לי להצטרף אליו. הייתי אז עדיין בעסק שלי, הקשבתי והמשכתי הלאה. אחרי כמה חודשים אמרתי לעצמי "למה לא? אני הרי די אוהב את זה"… הצעתי לאלון דיל שאני אבוא לעבוד יומים בשבוע אבנה לו מערכת MRP בעסק, ובמקביל הוא יתן לי לעבוד יום אחד בשבוע בסדנא. לאט לאט הגעתי למסקנה שכפסיכולוג עשיר מופלג לא אהיה – בסוף אני מוכר רק את שעות העבודה שלי, אבל מצד שני יש לי כבר את מה שאני צריך ואני יכול להרשות לעצמי לעשות את מה שאני אוהב. ככה פתחנו את הסניף של סינגל טרק בתל אביב – וזה מה שאני עושה מ 2011.
בתפקידי הייעוץ אתה מסתכל על העסקים מהצד, ובשלב מסוים זה כבר החל לתסכל אותי, ופה יכולתי לקחת את התובנות שלי משנים ארוכות בייעוץ וליישם את זה בסינגל טרק. למשל: ברמה העסקית יצרנו תמהיל לקוחות שמתאים לעסק והעסק מתאים לו. כשהתחלנו סינגל טרק היתה צמודה למצמן – חלק גדול מהעבודה היה קשור ל"אופני מדרכה" (אופני תחבורה ולא אופני תחביב). אצל לקחות של אופני מדרכה הרעיון הוא מראש לחסוך כסף וזמן ולכן גם הפתרונות לבעיות בהם – זו מטרתן. מצד שני ההתייחסות לאופניים שעניינה אותי היא לעסוק באופניים ובלקוחות שרואים בהם תחביב.
גם העבודה על עיצוב קאדר עובדים שיעבוד לפי התפיסה שלי זה דבר שלקח זמן: אנשים שיהיו בעלי יושרה, מקצועיות ושירותיות. זה המקום שבו אני מרגיש בבית, וזה המקום שאני חושב שבו אנחנו נותנים בו ערך מוסף. המקצועיות מאוד חשובה לעובדים. אני יודע שלא אמצא מקרה שבו לא תאמר האמת ללקוח (כדי להגדיל רווח או בגלל סיבה אחרת), וגם העניין של היחס האישי – אני אראה את זה מאוד בחומרה אם תהייה התנשאות או יחס לא טוב ללקוח. ברור שאין עדיין אפס תקלות, אבל אנחנו שואפים לשם.
לא רק Fox – מכונאות אופניים בתל אביב
המהות העיקרית היא מעבדה של Fox אבל לא רק – אלא מעבדה טכנית במובן הרחב. הדגש אצלנו הוא במכונאות באופן כללי. מגיעים אלינו אנשים נואשים עם רישרושים, קנאקים ורעשים שאף אחד עוד לא הצליח לפתור ואנחנו נהנים להתמודד עם האתגרים האלה.
דוגמא – הגיע אתמול לקוח עם רעשים מהגלגל האחורי באופניים בנות חצי שנה בלבד. אף אחד לא הצליח למצוא למה, אז לקחנו את הגלגל וגילינו שהנאבה בנוייה שם מחלקים שונים שיש בינהם תנועה. סימנו פסים על הנבה והעמדנו אותה בלחץ ורואים שהפסים כבר לא אחד מול השני כשהם בלחץ (במקרה הזה מדובר במוצר באחריות, אבל הלקוח קיבל כלים לפנות ליצרן…).
הדבר הכי בולט אצלנו זו רמה גבוהה של מקצועיות שגם עולה כל הזמן. אנחנו עושים הכשרות חיצוניות וגם סמינרים פנימיים לתוך הקבוצה – למשל: דניס (שנמצא בחנות תל אביב מפתיחתה) קיבל לאחרונה נושא להעמיק בו – מיסבים: הוא למד לעומק איזה סוגים, חומרים, כדוריות, שיטות יש בתחום הזה והעביר את הנושא לכל הצוות, ואז בשבועיים הקרובים אנחנו רואים איפה אנחנו פוגשים את זה בעבודה. מחליפים אצלנו הרבה מיסיבים בסינגל טרק – מאחר וזה נושא משמעותי, שאנשים לא מודעים לו. כל המתלים בנויים על זה וכשאנשים לא מתחזקים ומחליפים שלדות נשברות בגלל זה (וכמובן שזה מאוד משפיע גם על איכות השיכוך – נושא שיש לו נגיעה ישירה לבולמים).
בנוסף לניהול הסניף התל אביבי של Single Track, עמית בנה מחדש את מערכת ניהול המלאי שנמצאת בענן, ואפשר לעבוד מולה משתי החנויות בקלות, וגם לקח על עצמו את כל תחום העבודה מול Fox העולמית. באירופה נמצא המרכז הטכני, ומי שאחראי על ניהול המכירות בישראל. ניהול ההזמנות והמלאים נעשה מול החברה האמריקאית. בסופו של דבר – העבודה היא עם אנשים, ומבוססת על קשרים אישיים, והיחסים האישיים עמם משפיעים לטובה על סינגל טרק. כשמשהו נמצא במחסור אני אדע על זה מראש ולא אופתע, וכשיש איזה הזדמנות אני אכיר אותה. ראינו את זה בצורה יפה בהשתלמות טכנית בגרמניה שדניס יצא אליה, ומסתבר שפוקס הוציאו שדרוג לבולמי 34 מהשנים הקודמות, שתהייה להם האפשרות להנות מתא אוויר חיובי ושלילי – בדומה לתא האוויר החדש. בגרמניה התברר שישראל היא אחת המקומות היחידים שמוכרים את זה – כי סינגל טרק ידעה על זה, וגם כי הלקוחות בישראל הם יותר טכנולוגיים וחובבי שידרוגים!
אני עובד לא מעט מול Fox בנסיון לקצר את זמני האספקה כמה שיותר, כיוון שהיכולת לצפות מראש את רמות הביקוש בשוק היא קשה. זה מאפשר לנו לעבוד עם מלאים קטנים ואם יש איזה תחום שמתפתח ונוצר לו ביקוש גדול זה מאפשר לנו להגיב מהר ולתת שירות טוב יותר ללקוחות.
המגמות: התנועה לקיצור המהלכים מתחזקת
בולמי 40 – הגדולים עם triple- כמעט ונכחדו. בולמי 36 עם מהלכים ארוכים עשו שיפור גדול מאוד, אבל גם להם הדרישה הולכת וקטנה עם גדילת קטרי הגלגלים. המהלכים הקצרים יותר הם אלה שבלי ספק תופסים את הנפח שהולך וגדל, ויש בהם באמת גם התקדמויות מרשימות מאוד – בכל פעם שחשבנו שהגענו לקצה רואים שבכל זאת יש לאן להשתפר, זה מפתיע ומשמח לראות חשיבה יצירתית: למשל ב Step Cast החדש – כיצד הצרו אותו והורידו 300 גרם.
אלקטרוניקה כנראה גם מתפתחת אם כי בבולמים האחוריים הקופסא מעט גדולה כי נדרש שם מנוע גדול יחסית להזיז כח גדול יחסית על קוטר קטן. מלפנים זה קטן מאוד. באירופה הולכים לאלקטרוניקה הזו הרבה יותר, ובארה"ב פחות. בתחום ה e-bikes גם יש התפתחויות שמשפיעות על Fox לטובה.
אנחנו מסיימים את השיחה כשעמית מוציא את ערכת הקפה המדוגמת שלו – אין ספק שהמשיכה לגאדג'טים והנדסה ניכרת גם פה. מיטב הטכנולוגיה נרתמה להכנת שלוק טעים שמסיים רכיבה משובחת.
גיא חלמיש
