אבי גנאור ז״ל אבי מגזיני האופניים בישראל, הלך לעולמו. גם אני הייתי מנוי נלהב של המגזין בשנות ה90 וכמו כל אספן, שמרתי כל אחד ואחד מהם. אני יכול להתנחם בכך, שהמורשת שלו שהשפיע על כל כך הרבה אנשים וקדימה את ענף האופניים בישראל, נשארת איתנו לתמיד. המגזינים נשמרים בארכיון מוזיאון האופניים. בכריכה קשיחה. לטובת הדורות הבאים.
את אבי אני מכיר כבר הרבה שנים, מדי פעם היה מבקר אותי במוזיאון, אהב להסתכל ולקרוא בחוברות ולעלות זכרונות על כוס קפה. יום אחד הפתיע אותי והביא איתו תרומה. אופני humber יפהפיים, שהשכנים שלו (משפ׳ מועלם) הביאו מקניה אפריקה וחיפשו להם בית.
בשיחות שלי איתו, סיפר לי שהוא רוצה לחדש את המגזין, אותו ייסד עם אריה מיטלמן, ולהפוך אותו לאינטרנטי, והוא אפילו הצליח בכך והיה למגזין אתר לבסוף. בנוסף סיפר לי שחלה וקיוויתי שיבריא. הוא המשיך בעשייה שלו ובתרומה לענף גם בשנים האחרונות, בכך שהדריך נגמלים ומשתקמים מסמים ואלכוהול, בכפר הגמילה ביער אילנות.
היום הסתקרנתי וקראתי את מגזין אופניים הראשון, שיצא במרץ 1995 ועלה 6 ש”ח:
הכתבה הראשונה הייתה נחמדה ועסקה בנושא שתמיד רלוונטי: שריפת קלוריות ברכיבת אופניים. בשורה התחתונה גם אז המסקנה הייתה שצריך לשרוף יותר קלוריות מאשר לאכול. היה מעניין גם לקרוא על לוח התחרויות של אותה תקופה:
נחמד לראות את הפרגון של האיגוד לרגל יציאת המגזין הראשון במודעה, או שמא היה זה פרגון של אבי לאיגוד?
במגזין השני אבי פרסם טור שנקרא ״על האוכף״. בשפה פשוטה, הסביר על המצב שלא מספיק נותנים דגש ובמה לענף האופניים במדורי הספורט, ולכן חשוב שיצא מגזין שעוסק בתחום. הוא הודה על התמיכה וההתלהבות מהמגזין הראשון, וידע לקבל גם ביקורת. רצה לשפר וביקש הצעות והמלצות.
ההתייחסות למנויים חשובה, והיום, כשכולנו מקבלים תוכן שעמלו עליו ימים רבים ללא תשלום (בזכות היבואנים שמפרסמים באתר), מעניין לקבל את התזכורת על כך שבעבר, שילמנו על תוכן אופניים.
גם לנו בבייקפאנל יש מנויים, על הניוזלטר השבועי. הצטרפו אלינו פה:
אני לא אמשיך ואספר לכם מה יש בחוברות הבאות, להשאיר אתכם סקרנים ומזמין אתכם להגיע למוזיאון האופניים, לדפדף ולהתרשם לבד.
לסיכום אבי היה חלוץ הז׳אנר של עיתונות האופניים הכתובה בישראל, מייסד המגזין הראשון שהכשיר הרבה כותבים, בוחנים וחשף את הענף. ההשפעה שלו בייסוד הכתיבה על האופניים התגלגלה דרך הכותבים הרבים שתרמו למגזין, והמשיכה להתרחב מאז ובאמצעותם במדיות נוספות. בכך אבי גנאור תרם המון לקידום ענף האופניים בארץ. גם כשהיו פחות קוראים הוא לא ויתר והמשיך לכתוב ולפרסם מגזינים, עד שהתפתח האינטרנט, והקריאה הפכה לזמינה יותר ברשת.
מאת: אלון וולף, מוזיאון האופניים
שתפו את זה בכפתורים האלה: