אתם רוצים לקנות אופניים, החלטה מצוינת, אבל לפני שמוציאים סכום גדול חשוב לבדוק מה מידת האופניים הנכונה עבורכם
שווה להשקיע בזה כמה שעות לפני שרצים לקנות:
- לפי טבלאות היצרנים – שיטה שמתאימה גם לרוכבים מתחילים ללא ניסיון עם אופניים קודמים. בשיטה זו בוחרים מידה לפי הגובה בלבד. יש לה מגבלות בעיקר כשנופלים בין מידות או כשיחסי מידות הגוף שלנו חורגים מהממוצע באוכלוסיה.
- מדידת חלקי גוף – מודדים בהתאם להנחיות מחשבוני מידת חלקי גוף של המותג הספציפי אותו אתם קונים. מחשבונים כאלה קיימים בקניון, ספשלייזד, סקוט, וגם באתרי מסחר אלקטרוני של אתרי מסחר אלקטרוני כגון Competitive Cyclist.
- לפי Reach מאופניים קודמים – אם יש לכם אופניים נוחים, תשחזרו את זה באמצעות מידת ה-Reach (ו Stack במידה פחותה).
- באמצעות התאמה של מודדים מקצועיים- יש בארץ כמה שחקנים המודדים רוכבים ומסייעים להם בבחירת האופניים, בעלות של כ 400-800 ש”ח למדידה שאורכת כשעתיים.
קבלו את הכתבות שלנו בווטסאפ:
1. שיטת טבלאות הגובה של היצרנים
מידות אופני הרים
המידות של אופני הרים מוצגות בשני סולמות נפוצים: מידות כמו בבגדים (S, M, L, XL), ובמספרים המבטאים אינצ’ים (15, 17, 18.5, 19). האינצ’ים האלה הם למעשה אורך צינור הכיסא באופניים.
הגובה שלכם ישמש להערכה של המידה המתאימה ומאחר ובאופני הרים אין המון מידות היא עובדת לא רע. סיכון עולה אם נפלתם בגובה מתאים לשתי מידות או שיש לכם מידות גוף חריגות: רגליים קצרות במיוחד או ארוכות במיוחד ביחס לטורזו- חלק הגוף העליון.
כאשר בודקים את המידות המומלצות על ידי רוב החברות (אופני הרים, גלגלי 29) הטווחים המומלצים די דומים מחברה לחברה אבל אסור לרפרפף ללא ריכוז ולרוץ לקניה. חשוב תמיד להכנס לאתר של המותג אותו אתם עומדים לקנות ולבדוק את המידות המומלצות של אותה חברה.
ראו המלצות משתי מותגים שהם מהגדולים והחשובים בעולם – טרק וג’יאנט ויש הבדלים שחשוב לשים לב אליהם: מידה סמול של ג’יאנט (לגובה 163-172 ס”מ) שווה למידה מדיום של טרק, ואילו המדיום של ג’יאנט (171-180 ס”מ) היא למעשה M/L בטרק. כמו כן בקצוות לטרק יש עוד מידה אחת כלפי מטה וכלפי מעלה.
מידות של אופני כביש
הדיוק באופני הכביש יותר מורכב. הכל שם רגיש וחד יותר מבאופני הרים ובד”כ יש יותר מידות קרובות והסיכוי לטעות גדל. מידות אופני כביש בד”כ מבוטאות במונחים מספריים (52 / 54/ 56 / 58).
השיטה של ג’יאנט שונה – כי היא נותנת אותיות כמו באופני הרים, אבל כניסה לעומק מגלה שזו למעשה אותה שיטה עם שמות אחרים שהומרו: מידה S בג’יאנט לגובה 165-175 ס”מ, זו למעשה מידה 54 בטרק. מידה מדיום בג’יאנט מקבילה למידה 56 בטרק עבור גובה 174-180 וכו’. המידות האלה יביאו אתכם להבין מה מידת השלדה שתצטרכו ולאחרי כן ניתן יהיה לדייק את המיקום שלכם על האופניים באמצעות אורך הסטם (החלק המחזיק את הכידון), סוג מוט הכיסא והמיקום של הכיסא ביחס לפדלים. 
2. שיטת מדידת חלקי גוף למחשבוני המידות
לעתים יהיו לחברות האלה מחשבונים מדויקים יותר בהם תתבקשו למדוד את עצמכם (אורך ה Inseam – מהרצפה למפשעה, אורך הידיים וכו’) ולהכניס למחשבון. שווה להתעסק עם זה ולדעת בוודאות מה המידה הנכונה לכם באותה חברה. מחשבון מוצלח הוא זה של Competitive Cyclist אבל יש נוספים.
אצל חלק מחברות האופניים לא מציגים טבלה כמו שראינו למעלה אלא מפעילים מחשבונים דומים: כך זה בסקוט, ספשלייזד וקניון. גם אם לא קניתם באחת מהחברות האלה, המחשבונים שלהם שימושיים היות ואחרי שהם המליצו לכם על מידה בדגם שלהם, תוכלו להשתמש במידע הזה- כנקודת ייחוס קיימת לקנייה של דגמים מחברות אחרות (על כך – בסעיף 3 מטה) לפי שיטת ה Reach וה Stack. כלומר תמדדו את עצמכם, תקבלו המלצה מדויקת למידה כלשהי של שלדה, תציצו בה ותראו מה הריץ שלה, והתקדמתם עוד צעד לעבר הוודאות.
3. שיטת שחזור ה Reach של האופניים הנוחים
בתור בוחן אופניים אני למעשה מבצע את הבדיקה הזו מלא: בכל פעם שנכנס זוג למבחן, וזה עובד ב 95% מהמקרים. היתרון בריץ וסטאק הוא שהן קבועות לגבי כל סוגי האופניים:
- ה Reach הוא המרחק האופקי בין צינור הראש לציר המרכזי (BB) של האופניים.
- ה Stack הוא הגובה (במונחי אנך) של צינור הראש מהציר המרכזי (BB).
כיצד זה עובד:
- בודקים מה ה Reach וה Stack של האופניים הנוחים והמוצלחים שלכם.
- מסתכלים בטבלת הגבהים המומלצת של היצרן ובוחרים מידה לפי הגובה שלכם בשיטת הגובה בטבלאות היצרנים.
- מביטים בגיאומטריה של המידה המומלצת ובודקים האם ה Reach וה Stack דומים למה שמוצלח אצלכם היום. אם כן- בינגו. אם לא- מסתכלים על מידה מעלה או מידה מטה ומאתרים את השלדה המתאימה.
כשיש סתירה בין שיטת הגובה ושיטת ה Reach אני נוטה לתת עדיפות לבחירה הנובעת מה Reach אבל זה בהחלט סוג של דגל שצריך להקשיב לו ואינדיקציה לכך שיתכן ויש פה גיאומטריה שונה. במקרה כזה כדאי ללכת על בטוח ולהתעקש על בדיקת האופניים ברכיבה קצרה במציאות ולא להמר.
4. שיטת המודדים המקצועיים
יש כמה ספקי שירות התאמת אופניים בישראל שהשקיעו בידע ובציוד יקר כדי לספק לכם שירות של מדידת גוף והמלצה על מידות האופניים. גם משווקי אופניים וחנויות החלו להיכנס לזה מעט יותר ברצינות בשנים האחרונות ובחלקן יש אנשים שעברו קורסים כאלה ומתחם מדידה רציני.
היתרון של מודדים ברור – הם מקצוענים והם בהחלט מפחיתים את הסיכון לטעות. גם אם בוחן א’ יתן תוצאה מעט שונה מבוחן ב’ הרי שבסבירות גבוהה הם יכוונו אתכם היטב. ההבדלים הם ניואנסים, ושם באמת אין תחליף לתחושה האישית שלכם, הרי בסוף אתם אלה שיושבים על האופניים וצריכים לדעת אם טוב לכם במידה או לא.
לטעמי בקניית אופניים חדשים ניתן להגיע לדיוק גבוה בשילוב שלושת השיטות שסקרתי עם התנסות ברכיבה, אבל אם אתם לא סומכים על עצמכם – ב 400-800 ש”ח בהחלט תוכלו להפחית חרדה וסיכון. מבין המודדים המוכרים בישראל (בסדר א”ב): אסף ורניק (מדיקס ת”א), אורן גונן (צפון), אפרת וידמן (לטרון), דוד רזניק (ת”א), היליארד הארט (עתלית), עמוס וולף (תל מונד).
מה קורה כשאתם בין שתי מידות?
הבעיה הגדולה מתחילה כשאתם תקועים באמצע בטווח ושתי המידות יכולות להתאים לכם. במקרה כזה חשוב עוד יותר להתנסות בשתי המידות אחרי שהותאמו ברמה סבירה עבורכם בחנות כדי לראות מה נוח לכם יותר. אם תבחרו במידה הקטנה, האופניים יהיו נמוכים וצפופים יותר וההיגוי שלהם ירגיש מגיב ורגיש יותר. אם תבחרו במידה הגדולה תקבלו אופניים גבוהים יותר וארוכים יותר עם היגוי יציב יותר. כתוצאה מההבדלים בהיגוי כלל האצבע הוא כאשר שתי מידות מתאימות – המתחילים ברכיבה ייטו למידה הגדולה והמתקדמים להטיה למידה הקטנה, הזריזה יותר.
יש ערוץ בייקפאנל בטלגרם – הצצה מפה!
תשומת לב מיוחדת בנג”ש, אנדיוראנס וגראבל
שלושת התחומים האלה מתנהגים קצת אחרת. אופני אנדיוראנס וגראבל הם בעלי ריץ’ קצר יותר מתוך מטרה להציב את הרוכב זקוף יותר ברכיבה. זה אומר שאי אפשר להעביר בשיטת השחזור המוצלח את הריץ’ מאופניים ספורטיביים לאופני אנדיורנס בצורה עיוורת. צריך לשקלל פנימה את המטרות וההעדפות שלכם ומבנה הגוף שלכם, העדפות הסטם שלכם (ארוך או קצר שמשפיע מאוד על ההיגוי) ועוד.
באנדיורנס כביש לדוגמה: לי יש העדפה לאופניים ספורטיביים ולכן אני אעדיף את המידה הקטנה יותר באופני אנדיורנס כדי לשמר היגוי זריז ואעדיף להאריך את הסטם יותר מהרגיל, למשל במקום 11 ס”מ לקחת סטם של 12 ס”מ, או להתאים מוט אוכף עם הסטה קטנה אחורה במקום המקורי כדי להציב עצמי כמו שצריך עליהם ביחס לקראנק. מצד שני באופני גרבל אזהר מזה- יתכן שאעדיף בסיס גלגלים ארוך ויציבות עם סטם קצר.
גם נג”ש מתנהג אחרת: התנוחה הקשה, ההיגוי הבעייתי עם המשקל הקדמי והאירובר, והצורך לשמור על יחס עדין בין הנוחות למרחקים ארוכים לבין האווירודינמיות, גורמים לכך שמרווחי הטעות בנג”ש קטנים. לכן רואים יותר טריאתלטים הולכים למודדים המקצועיים (הסבר אלטרנטיבי: זה כי הם טחונים בכסף. הסבר אלטרנטיבי נוסף: כי הם חרדתיים…). לא נפתור את כל המשתנים לנג”ש בכתבה הזו – אולי בכתבת המשך.