נתיב תחבורה ציבורית (נת”צ) ונתיבי ה”קארפול” (נר”ת) נהיים נפוצים יותר ויותר. מה הבעיה עם הנתיבים האלה לרוכבים וכיצד מותר לרוכבי אופניים לרכוב בהם? הנה תשובה:
איום חדש על רוכבי האופניים
בניסיון לפתור את בעית העומס בכניסה ובתוך ערים בישראל, מתחזקת מגמת התכנון לפיה נסללים נתיבי הסעה המונית בכבישים. הפתרון, נתיב תחבורה ציבורית (נת”צ) המיועד לשפר את התמיכה בתחבורה ציבורית פוגע קשות לא רק בנהגי הרכב הפרטי, אלא גם בפתרון הטוב ביותר לתחבורה ירוקה ובריאה ללא פקקים: האופניים.
במסגרת הסלילות האלה, מגדילים את הסיכון לרוכבי האופניים בצורה דרמטית שכן לא פעם מבטלים את שול הכביש לטובת הנתיב השלישי. הרוכב נאלץ לרכוב על נתיב עמוס, ממש בתוך מסלול המכוניות ואין לו את השול להפחתת סיכון וכנתיב בטוח יותר לצד הכביש.
לעתים יהיה בצד ימין של הכביש נתיב רגיל למכוניות אולם ללא שוליים כלל ואז הנתיב החדש נכנס לצד שמאל של הכביש ולעתים הנתיב ההמוני נסלל בימין. בשני המקרים אנו רואים רוכבים שאינם יודעים מה לעשות – היכן לרכוב? חלקם יוצאים למרכז הנתיבים בסיכון עצום מתוך מחשבה שאסור להם להיות בנתיב הימני הצהוב!
בזמן שבעולם מוסיפים שבילי אופניים ומפחיתים את כמות הרכבים בערים, בישראל מוסיפים נתיבי רכב מצד אחד, ומוסיפים פקקים לרכב אחר מצד שני תוך כדי שזונחים את הרכב הדו גלגלי השקט, הבריא והלא מזהם.
מהו נתיב תחבורה ציבורית (נת”צ)?
נתיב תחבורה ציבורית מיועד לפתור את בעית העומס בכבישים על ידי יצירת העדפה לנסיעה בכלי הסעה המוניים במקום ברכבים הפרטיים. המופע של אוטובוסים הנוסעים במהירות לצד פקק תקוע וארוך יכול לתסכל כל נהג בפקק, והתקווה היא שזה גם יגרום לו לשקול לעבור לתחבורה ציבורית איתה יגיע מהר יותר למחוז חפצו. כך מקווים מתכנני התחבורה לגרום לשיעור שימוש בתחבורה ציבורית גבוה יותר בישראל, ודומה יותר לאירופה (מעל ל 40% בערים המובילות באירופה, לעומת כ 20% בשלושת הערים הגדולות בישראל).
לרכבים – נתיב תחבורה ציבורית הוא נתיב בו מותר רק לרכב תחבורה ציבורית לנסוע בו: אוטובוסים, מוניות שירות ומוניות ספיישל. לפעמים הנתיבים האלה מסומנים כנת”צ רק בשעות מסוימות (בד”כ בשעות העומס) ולעתים – 24 שעות אם לא צוינו שעות נת”צ במפורש.
הם קיימים לרוב בתוך ערים (בעיקר ת”א, חיפה, ר”ג, וירושלים). הם מסומנים ברוב המקרים בסימון צהוב על הכביש, חיצים צהובים, פס הפרדה צהוב, לעתים בפס צבע בולט יותר לאורך כל הנתיב והפרדה מלאה (אלה נקראים “מת”צ” – מסלול תחבורה ציבורית וקיימים בקריות למשל ובחיפה) וכמעט תמיד גם בשילוט נוסף בצדי הכביש או מעל לנתיב עצמו.
ישנם כמה ביטויים שונים לנתיבים האלה מבחינת המיקום וחשוב להבין את ההבדל הבא מבחינתנו כרוכבים: רובם נמצאים בצד הימני ביותר של הכביש, אולם זה לא תמיד כך. נתיבים יכולים לעבור במרכז או בצד שמאל של הכביש גם כן.
מהו נתיב רב תפוסה (נר”ת) או “נתיב פלוס”?
אסור לרוכבי האופניים להיכנס לנתיבים האלה היות והם בכבישים מהירים אסורים לרכיבת אופניים!
אלה הם נתיבים בהם מותרת הנסיעה רק לתחבורה ציבורית (אוטובוסים ומוניות) לצד סיעת רכבים פרטיים בהם יש מעל 2 נוסעים בכביש החוף או 3 נוסעים כולל הנהג באיילון (“קארפול”). הם מסומנים במעוינים על הכביש. הדוגמה המוכרת לרבים היא זו שנסללה בכביש החוף בין נתניה להרצליה, ובנתיבי איילון לכיוון צפון, ומשאירה מתוסכלים אלפי נהגים פרטיים לצדם ולא מעט מתפלחים גם כן.
בכביש החוף לא כתוב בשילוט בולט מהם השעות שמותר להכנס לנתיב אז נעדכן אתכם שזה אפשרי לכולם בין 22:00 בלילה ועד 6:00 בבוקר. בשאר – נר”ת בלבד. הקנס לנהגים שנכנסים אליו בלי לעמוד בשניים או שלושה אנשים ברכב- 500 ש”ח.
מתי כן אפשר לרכוב על נתיב תחבורה ציבורית?
מותר לרכוב על נתיב תחבורה ציבורית רק כאשר הם בצד הימני של הכביש!
רוכבים – תמיד השארו בצד הימני ביותר של הכביש, לא משנה מה צבעו והגדרתו. אסור להגיע למצב שבו רוכב פגיע מסכן את עצמו כי טעה לחשוב שעליו לנסוע באמצע הכביש, בין הנת”צ לנתיבים הרגילים. כרוכבי אופניים עלינו לשמור על הימין, גם אם זה “נתיב אוטובוסים” (נתיב תחבורה ציבורית/נת”צ) שאנחנו רוכבים עליו. (המקרה בו נעבור דרך מרכז הכביש או שמאלו הוא לפני צומת בפניה שמאלה בלבד).
צילום: אריאל אגרון וגיא חלמיש
לכתבות נוספות בנושא בטיחות רוכבי אופניים לחצו פה