כמו רוב התעשייה, חברת Cannondale לוקחת גם היא את הפלטפורמה העיקרית שלהם – אופני השבילים – לכיוון מהלך בולמים של 140 מ”מ. עם זאת, החברה האמריקאית מבינה שהגדלת טווח התנועה של המתלה אינה מתאימה לכל הרוכבים ולכל השימושים – ועל כך מגיע לה כל הכבוד. לכן Cannondale מציעה את דגם ה-RZ שלה בשתי תצורות: מהלך בולמים של 120 מ”מ ושל -140 מ”מ.
לטובת כל אותם רוכבי הקרוס קאנטרי והמרתון, שמבלים לא מעט זמן ברכיבה בשבילי ג'יפים או סינגלים זורמים יחסית ומסתפקים לחלוטין ב- 100 עד 120 מ”מ של שיכוך (כמוני למשל), שחררה Cannondale את דגם ה- RZ 120 שמחליף את ה- Rush מ- 2009. DAA, היבואן המקומי, דאג לנו לזוג ראשון ב-2010 לטובת חשיפה ראשונה במדיה המקומית.
בחן: גיא חלמיש
צילום: גיל מזור, אריק פישר, גיאחה
דגם ויבואן: דגם: Cannondale RZ 120
מחיר: 14,999
יבואן: DAA שיווק ספורט
טלפון: 09-865-6960
אתר:
http://www.daa.co.il
אבזור:
גלגלים: Sun Ringle Equalizer
צמיגים: Schwalbe Racing Ralph
בולם קדמי: Cannondale Lefty
בולם אחורי: Rock Shox Monarch 3.3
ידיות הילוכים: Shimano Deore
מעבירי הילוכים: Deore קדמי, XT אחורי
מעצורים: Hayes Ryde
כידון, סטם, מוט כיסא: Cannondale C3 (אלומיניום)
אוכף: Prologo – Vertigo Max
קראנק ופדלים: Shimano Deore XT
עיצוב וסקסאפיל
כבר בחניה בולט מיד הלפטי, החד-מזלג הקדמי המיוחד של החברה הזו. במבט שני רואים עיצוב יפה, מושקע ולא מוחצן מדי תוך הדגמת איכות הביצוע המרשימה של החברה הזו באלומיניום. במיוחד הפחתת החלקים בצינור הכיסא שמאחד בחתיכה אחת (3D Forging) את מחברי הציר התחתון וחוליית המתלה. הצינורות מעוצבים בהידרופורמינג סקסי לגמרי, כזה שבולט אך אינו מוגזם. Cannondale נטשו את חתכי הצינורות העגולים של פעם, לטובת חתכי צינורות מודרניים בעלי זוויות ומשטחים ישרים, המשתנים לאורך הצינור. יפה במיוחד הצינור התחתון שעשוי מעוין, המפותל בתנועה סיבובית, מצינור הראש האימתני ועד לאיזור המפגש עם הציר התחתון. זה האחרון הוא בתקן BB30 המודרני כמובן (Cannondale הם מובילי הסטנדרט הזה).
מי שלא השתנתה, היא גישת החלקת הריתוכים של החברה, שגורמת להם להיראות חלקים ואחידים. אני מודה: אני אישית מעדיף את הפרקטיקה הוותיקה הזו, שמקנה מראה חלק ומעודן, על הנטייה להחצין את ההלחמות. יבסוף יש כמה פרטים קטנים, כגון מוליכי הכבלים המשולבים בברגי הבקבוקים והדפס גראפי בלבן על השלדה, שנותן אפקט יפה.
התרשמות ברכיבה
החלק קדמי מאסיבי וגבוה. למרות שהכידון שטוח יחסית ולא היו ספייסרים מתחת לסטם, הקוקפיט מרגיש גבוה ביחס לאוכף. האף הגבוה הוא תכונה שמלווה את מזלג ה-Lefty מאז השקתו וקנונדייל מנסה לטפל בזה בכל שנה. בהתחלה זה הרגיש לי מעט מוזר אבל התרגלתי מהר. חוץ ממספר רייסרים קיצוניים, שריכבו עם סטם הפוך בזווית שלילית, נראה לי שרוב הקונים יעדיפו את זה בדיוק ככה.
התחושה עם ה-RZ 120 היא של אופניים גדולים ויציבות כיוונית מרשימה. האופניים האלה נהנים מבסיס גלגלים טיפוסי למרתון (110.3 ס”מ למידה M), וזווית צינור ראש של 69 מעלות. תחושת ההיגוי היא יציבה ולא תזזיתית. בסיבובים ממש מרגישים איך האופניים מעדיפים קו עגול, רחב וחלק. הגיאומטריה הזו גורמת לרכיבה להיות יעילה וממוקדת בתנועה קדימה, אך פחות בתמרונים צפופים והשתעשעות סביב אלמנטים קטנים בשביל. גם מבחינת המידה זהו מדיום שמרגיש גדול יחסית לשלדות אחרות במידה זו. הקשיחות הצידית מצוינת, ובאופן בולט בחלק הקדמי של האופנים. הלפטי נוסך בטחון וכל הקוקפיט מאסיבי מאוד. הקשיחות הצידית הזו, ביחד עם הגיאומטריה היציבה יחסית, מקנים שליטה מוחלטת על הקו סיבובים פתוחים.
המשקל הכולל של האופניים כפי שנבדקו, כולל פנימיות עם חומר, פדלים ומחזיק בקבוק הוא 13 קילו. יכולת הטיפוס טובה, אך לא מבריקה, בין השאר בגלל משקל הגלגלים. התנוחה על האופניים היא בול למרתון עם צינור עליון ארוך יחסית וחלוקת משקל נכונה, המסייעים בעליות ובעבודה במישורים. עוד דגשים חיוביים במחלקת הנדסת אנוש הם גישה קלה מאוד לבקבוק שתייה (גם גדול) וגישה מעולה לידית הנעילה של הבולם האחורי – ידית ברורה, משמעותית, וקלה לאיתור. זה כל כך טריוויאלי ועושה את הרכיבה נוחה יותר, שלא ברור איך זה שלא כל האופניים נהנים מכך…
זווית צינור הראש, והיציבות הכללית מסייעים לתחושת בטחון בירידות מהירות ולא טכניות (בדרכי ג'יפים למשל).
The Lefty – המזלג הקדמי בעל הרגל האחת, המיוצר על ידי Cannondale, הוא מסימני ההיכר הבולטים ביותר שלה. מי שמעוניין ב RZ, אולם רוצה להשתמש במזלג אחר, יכול לעשות זאת באמצעות מתאם. השאלה היא למה שמישהו ירצה לעשות זאת בכלל. ה-Lefty הוא מזלג טוב, ואחראי על חלק ניכר מהחוויה ומהאופי המיוחד של האופניים האלה. השנה הוא שופר והופחתו מממנו מספר חלקים. חוגת הנעילה של הלפטי היא פינוק אמיתי בכבישים או דרכים הדוקות לחובבי הפרוצדורה: “נעל בולם, עבור לעמידה, תן בראש”: היא נמצאת במיקום כה גבוה ונגיש קרוב לכידון שאפשר להגדיר אותה כנעילה “כמעט מהכידון”… לצרנו אין למזלג מנגנון פריצת נעילה (פריצת נעילה מאפשרת לנעול עם תנאי: במידה ודורסים מדרגה לא מתוכננת, המזלג ייפרץ, יבלע את המדרגה ויחזור למצבו הנעול אח”כ). התכונה הבולטת ביותר של הבולם הזה היא הקשיחות הצדית המצוינת שלו. ברכיבה הראשונה והשנייה רכבתי עם לחץ אוויר שכויל לפי המלצות היצרן למשקל שלי. זה התגלה כלחץ גבוה מדי, שסירס את תפקוד המזלג ויצר שיכוך קופצני וקשה, שניצל חלק קטן מדי ממהלך המתלה. כאשר הורדתי לחץ ה-Lefty התעורר לחיים. הוא הגיב מצוין הן לאבנים קטנות והן למדרגות סלע משוננות וגדולות יותר, תוך שהוא מפגין תנועה מלאה יותר לאורך המהלך. זה שיפר משמעותית את תחושת השיכוך והבטחון.
בצד החסרונות נציין שהבולם לינארי מדי לאורך כל התנועה – כלומר אין שום הבדל בין עוצמת התנגדות קפיץ האוויר בתחילת המהלך ובסופו. בנוסף ישנה מגרעת אחת תפעולית משמעותית: אין שחרור מהיר בגלגל הקדמי. זה מקשה את החיים לכל מי שנוהג להכניס את האופניים לתוך הרכב בספסל האחור, או לבעלי מתקן נשיאה לאופניים בו מחברים את מזלג האופניים (הסטנדרטי…) לציר מיוחד.
גם במתלה האחורי הסאג בבולם (Sag – השקיעה הראשונית של הבולם תחת משקל הרוכב) כויל בהתאם להמלצת היצרן למשקלי, אולם שוב הכיול הזה התגלה כקשיח מדי. האופניים בעטו בצורה שהזכירה אופני זנב קשיח בחלק האחורי. לאחר הורדת לחץ, התחושה במתלה האחורי – מסוג ציר יחיד המופעל על ידי חוליית בולם – השתפרה אולם לא הצטיינה. נדמה שיש איזו איטיות מובנית בתגובה של בולם האוויר, ה-RockShox Monarch, על המתלה הזה. התחושה הייתה שהמתלה (או הבולם, או השילוב הייחודי של שניהם…) אינו אקטיבי מספיק מול האלמנטים הקטנים בשביל, משהו במעקב אחר הקרקע אינו אופטימלי, בעוד שבמפגש עם אלמנטים משמעותיים יותר, המתלה נע באמצע המהלך בצורה מוגזמת. נקודה לזכות המתלה האחורי היא שהוא נטול בובינג כמעט לחלוטין, בוודאי במצב בו המתג מוסט ימינה (המצב הסגור מבין שלושה בבולם האחורי). בנוסף, חייבים להצדיע ל-RockShox על הנדסת האנוש שמאפשרת סיבוב של פיית האוויר בבולם, לטובת גישה קלילה לניפוחו בכל שלדה ועם כל משאבת בולם.
בקרב האבזור בלט לטובה האוכף של Prologo מדגם Vertigo Max, אוכף נוח ומפנק עד מאוד, לחובבי הז'אנר של ריפוד עבה ורך יחסית. שאר האיבזור לא בלט לטובה או לרעה, אלא פשוט עשה את העבודה בצורה בלתי מורגשת במיוחד, האופיינית למוצרי אמצע הקו של Shimano, שמדגימים כמעט תמיד יעילות שקטה ולא מוחצנת. מי שלא הבריקו הם דווקא מעצורי ה-Hayes Ryde, מעצורים שקשה לחבב האופייניים לאופניים ברמות מחיר נמוכות. דווקא פה היינו שמחים לראות עוד יישום של דגמי אמצע הדרך של Shimano.
סיכום
ה-RZ 120 של Cannondale מתאימים מאוד לרכיבת מרתון ושבילים זורמים, והגיאומטריה שלהם כמעט ומושלמת למטרה הזו. הם מעודדים רכיבה יעילה וחסכונית מבחינה אנרגטית, המבכרת תנועה קדימה על פני שינויי כיוון והעברות משקל תכופות מצד לצד. המתלה של ה-RZ מעדיף יעילות ויצירת מומנטום על מעקב קרקע וגיהוץ אופטימליים, ובכך מצטרף לאמירת ה”מרתון” של האופניים. רוכבים שאוהבים את תחושת היציבות של אופני 29 (ומסתבר שיש הרבה כאלה) אולם רוצים להישאר עם סטנדרט ה- 26 המוכר והמוצלח, ייהנו מאוד מההיגוי ומההתנהגות של האופניים האלה. רוכבים עוצמתיים שמפעילים כוחות משמעותיים על השלדה יעריכו עד מאוד את הקשיחות הצידית המרשימה שלה, בהחלט מהטובות בקטגוריה. הוסיפו לכך את התחושה המיידית של איכות בנייה ברמה גבוהה, ותגלו שה-RZ 120 נותנים מענה “עגול” ושלם למגוון גדול של רוכבים, כאלו שלא רוצים אופני מרתון ותחרויות קיצוניים (דוגמת ה-Scalpel של החברה), אלא דגם שימושי וכייפי יותר שמהנה גם בסינגלים ולא רק במרתונים.
