הצטרפנו שני פאנליסטים לטיול אופניים בקרואטיה. איסטריה, חצי האי הוא יעד חזק לתיירי חוף בקיץ ולתיירי ספורט בשאר השנה. המקום אירח אותנו ברוגע עם חבורת חשמליים מובחרת. 

קרואטיה  

רמון גנץ מארגן לפה מחנות אימונים לא רק באופניים אלא גם בתחומים נוספים של ספורט. הוא מספר שהקונספט הנוכחי התפתח מניסיון והפקת לקחים, אחרי שבעבר היו דילוגים בין יותר ממלון אחד ובין האיים אבל זה היה מורכב לוגיסטית וקשה למטיילים, והמעבר לגישה של בסיס יציאה אחד ודילוגים ממנו בתחילת הרכיבה למקומות השונים באיסטריה התגלה כטוב יותר.

הפקת לקחים חשובה שאני אוסיף אחרי התנסות אישית: הספקים של האופניים באזורים האלה אינם מספקים להם ביטוח. הם דורשים חתימה על טופס אחריות מלאה על כל נזק לאופניים, לעתים עם צילום רישיון נהיגה והפקדת כסף לפיקדון. כדי להימנע מויכוח מיותר במועד האספקה כדאי לבוא מוכנים לחתום או להביא את האופניים שלכם.

קרואטיה עם bikeup

כסופי השיער ואנחנו

אנחנו שתי קבוצות הפעם במלון – קבוצת האנלוגיים המדוושת וקבוצת החשמליים. דני עוד לא החליט באיזה קבוצה הוא, ומדלג בין אחת לשנייה עם החשמליים שלו. בכל יום הוא משווה בין הסטראבות של הקבוצות ומתלבט מאוד איזה קבוצה עדיפה. דני הוא אחד כזה שימשיך להתלבט לאיזה קבוצה להשתייך גם כשיחזור לארץ אחרי שהטיול יסתיים. 

רוב החבר’ה בני 60-70, יותר קרובים ל-70 והחשמלי בגילאים האלה הוא הבחירה הטבעית. רובם רוכבים גם על חשמלי בארץ והם נהנים מטיול רגוע וכייפי. הם פחות מתעניינים בחוויה הטכנית של הרכיבה, בסינגלים תלולים ובקריעה. הם כבר לא עושים תחרויות אגו, הם באו להנות ולראות מקום יפה ולהעביר צחוקים עם חברים שהם אוהבים. החבורה שהיינו איתה היא של כסופי שיער שיודעים להנות מהחיים.

לכל הצעירים שקוראים את הכתבה הזו, סובלים מגילנות, התנשאות ובטוחים שהעולם שלהם, נעדכן – אתם טועים ובגדול. עולם התיירות, התעופה, והטיולים הגלובלי נשען בצורה משמעותית מאוד על גילאי הקדם פנסיה והפנסיה. אלה הרוב בתחום הטיולים משום שהם קהלי ענק של חבורות רוכבים ומטיילים, עם יותר הכנסה פנויה משלכם ויותר זמן פנוי משלכם בשביל להנות איתו בכל העולם.  

קרואטיה עם bikeup

״כשאגדל אני רוצה להיות אלי״

אבל אלי שונה מרובם: פרש לפנסיה לפני 3 שנים ומדגים איך כולנו רוצים להיות בגילו סביב 70. הוא רוכב על אופניים לא-חשמליים, בכושר שיא, אחוזי שומן של בן 25, ומעביר את ימיו בין גלישה לאופניים ולחדר הכושר. מגיע לו, אחרי שעבד 47 שנה!

אלי רכב את כל שבעת ימי הרכיבה בלי הפסקה. באחד הימים כשכבר הגענו לפיצריה ולבירה בעיירת הסיום, אנחנו פרשנו באנחת רווחה, אבל הוא הוציא את המאמן לקאדר של סינגל נוסף לעוד חצי שעת רכיבה. אלון ואני, 20 שנה צעירים ממנו, לקחנו יום מנוחה כל אחד, אלי המשיך לדווש, והיה קורע לנו את הצורה אם היה יכול עוד כמה ימים.  

קרואטיה עם bikeup

חברים חדשים בסינגלים

אורלי דואני, מחנות האופניים המיתולוגית Bike-Club ברחוב החשמונאים איתנו בקבוצה. היא לקחה אופניים חשמליים מקומיים הפעם ולא את האיביס האהובים שלה מהבית והצטרפה לקבוצה האנלוגית. למרות נוכחות קומפקטית מבחינה פיזית יש לה נוכחות אישיותית גדולה פי כמה משל כולנו. היא מפגינה יכולת רכיבה מרשימה, היא אסרטיבית ואומרת את מה שהיא חושבת, כולל את כל מה שמעצבן אותה תוך שהיא מנהלת את הכל סביבה. במקביל סיפקה יחס ותמיכה חיובית לכולם, צחוקים ואופי לכל הטיול הזה.

רכיבת שטח 

גם גל איתנו: הוא מורה לספורט ובעל בית ספר לשחייה בנהריה, הוא בן 59, בכושר מעולה על אופניים לא חשמליים, וזה טיול האופניים הראשון שלו. גל עוסק בתחום המושלם עבורו כי הוא ממש אוהב ללמד ולחלוק את הידע הרב שלו מהאזנה לפודקסטים במגוון נושאים, ובעיקר בתחומי הפיזיולוגיה והספורט. הוא רכב את כל ימי הרכיבה בלי הפסקת מנוחה באמצע, רק כדי לגלות שביומיים האחרונים יש לזה מחיר שלא סיפרו לו עליו בפודקסטים (לאנשים רגילים חוץ מאלי- שכן אצל אלי ורק אצלו, אין לזה מחיר).

רכיבה בחול

אלון וולף הפאנליסט ממוזיאון האופניים, סיים את האפיק ורכש כרטיס לטיול ממיטב כספו, רק אז הוא גילה להפתעתו אותי פה בטיול (גילוי נאות: הוזמנתי לסקר על ידי רמון) וכך חלקנו יחד חדר ואבחנות על הסביבה. לכל אחד מהאנשים פה סיפורים אישיים מעניינים, חלקם לא שגרתיים. ההיכרויות והסיפורים האלה הם חלק מהתבלין שהופך כל נסיעה כזו עם תמהיל חדש של חברים למעניין עוד יותר.

לשמחתנו הפעם כולם ממש נחמדים, אנשים איכותיים מאוד ובד״כ רגועים. חוץ מאלי, שהוא מאוד נחמד ואם הוא רוכב כל היום הוא גם רגוע, אבל לפעמים הוא מתאמץ קצת להתאפק ואז רואים עליו שהוא מסנן איזה קללה חרישית שבכל פעם שלישית בממוצע היא גם נפלטת בקול רם.

קרואטיה עם bikeup

המלון – האם תצליחו להתאפק באוכל? 

המלון מצוין. כל הרוכבים ציינו אותו לטובה. הוא ברמת ארבעה כוכבים שמרגישה קצת יותר ויש אוכל אינסופי וטעים מאוד. נראה אתכם מתאפקים עם הכמויות. יש פה חדר כושר, בריכה (אליפטית אמנם, אבל נראה שאפשר לשחות בה מצד לצד), לובי גדול עם פינג פונג וביליארד. המלון מוצלח אפילו בהיבט התובעני של ישראלים שרגילים לארוחות בוקר מושקעות. אה, אין בעיה למלא בקבוקי שתיה מהברז ולא חייבים לקנות מים מינרליים, אומרים לנו המקומיים. 

רק דבר אחד היה מוזר פה במלון ואף גרוע: מתכנן החשמל הגאון סיפק מערכת שבה בכל פעם שפותחים את הדלת של החדר, האור בחדר נדלק ומעיר את מי שנשאר לישון בחדר. היות ואני קם מוקדם ויוצא ללובי לפני שהעולם מתעורר כדי לכתוב את הכתבות שאתם קוראים, סיגלתי נוהל פתיחת דלת וסגירת מתג אור מהיר, להבהוב קצר, אבל את ההשפעות של הניסוי הפסיכולוגי-פיזיולוגי הזה על אלון שהיה איתי בחדר אולי נגלה בהמשך.

אוכל, פיצות קרואטיה עם bikeup

כבר לא מביאים מהבית  

אחד היתרונות של טיול מאורגן כזה הוא הדאגה לפרטים הטכניים שעוטפת אתכם. כמות האנשים שמביאה את האופניים שלה לטיולים בחו״ל פחתה מאוד עם הבלגן בשדות התעופה. הוכחה: אחד החבר׳ה גילה בנחיתה בזאגרב שלמרות שלא היה לנו קונקשן המזוודה לא הגיע. הטלפונים למנכ״לית חברת התעופה באמצעות הקשרים (לישראלים הרי תמיד יש קשרים שיפורטו בגאווה כך שכל מי שבאוטובוס ישמע) הביאו את המזוודה למחרת למלון. או שאולי זה פשוט הנוהל הרגיל גם בלי הקשרים? בכל מקרה, תארו לכם שאלה היו האופניים היקרים שלכם שהיו נעלמים בשדות תעופה בעולם. הטיול לא היה מתחיל בכיף ככה. אז עדיף לשכור אופניים מקומיים, ואת אפשרות ההחלפה אם קורה משהו.

איסטריה

האופניים סבבה ותפקדו טוב – רמות אמצע, מכלולים סבירים לגמרי. מה שחשוב זו מהות הרכיבה: חופש, תנועה, וכיף. החשמליים על בסיס KTM, קיוב, הייבייק והאנלוגיים הם ג׳יאנט טראנס 130 מ״מ מאלומיניום. אלה אופני טיולים מתאימים לסביבה הזו והם עובדים היטב על טווח רחב בין קרוס קאנטרי ועד שבילים. במקרה של תקלה, יבואו לחלץ אתכם כנראה מהחנות וינסו לתקן בשטח – המלצה שלנו: תביאו קיט תיקון כמו שאתם לוקחים על האופניים בבית (תולעים, משאבה, פנימית ספייר). 

אם קורה משהו במקום בקשו שיביאו גם אופניים תקינים אחרים ליתר ביטחון ולא רק את הפריט התקול. כשהביאו בפעם השנייה רפידות ברקס לא מתאימות לאופניים שלי הבנתי שטוב שהתעקשתי שבסיבוב השני יביאו גם עוד זוג אופניים ולא רק את הרפידות להחלפה. כמובן שגם זוג הרפידות השני לא התאים ולקחתי את זוג האופניים שהגיע. היו עוד קצת בעיות כמו רוכב שאינו מבין באופניים קיבל מידה גדולה מדי ולא שם לב לכך עד סוף הטיול. שימו לב שאתם משלמים פה על שבר שאינו בלאי סביר, ולמיטב ידיעתי אין ביטוח ללא השתתפות עצמית לזה. 

קרואטיה עם bikeup

ברכיבות: מכסים את איסטריה

הרכיבות נשענות על מדריכים מקומיים והובלה שמספק מייק הבריטי מלאנדאן (לונדון) שהתחתן עם בחורה מקומית וגר פה. איתנו רכב בעיקר פאולו שזו הגרסה האיטלקית לשם פאבל (קרואטית) או לפול (אנגלית). אגב גרסה איטלקית, איסטריה מכל קרואטיה נהנית מהשפעה איטלקית חזקה יותר בזכות קרבתה הרבה לאומת האופניים.

זה בא לידי ביטוי בפסטה הטעימה והפיצה המצוינת פה. האזור גם היה בעבר חלק מאיטליה עצמה. אחרי שיוגוסלביה, ממדינות הבלקן שהתפרקה לחתיכות, נשארה קרואטיה בנפרד משאר החלקים שלא נעמיק פה בגלגוליהם ומלחמותיהם שרובן באיזורים אחרים ורחוקים למדי מאיסטריה. רק נמליץ ללמוד ולהכיר, במיוחד לכל אלה שרוצים מדינה גדולה דו לאומית, עם כמה דתות בתוכה בתוספת מקומות קדושים, תבליני אי שוויון ושנאה. 

המדריכים הם רוכבים בעיקר, לא מדריכי טיולים בקטע היסטורי וגיאוגרפי והייתי שמח להרבה יותר הסברים על המקומות בהם היינו. דווקא ביום האחרון כשהגיע מדריך מחליף שהוא סופר מקצוען אופניים, מאמן רציני, רזה כמו מקצוען הוא הוסיף לנו עושר על המקום בו רכבנו: עיירת כורי פחם שבשלב מסוים החליטו להקים רפובליקה מקומית קטנה ועצמאית מהמדינה, עד שבא הצבא ונפנף אותם לכל הרוחות.

קרואטיה עם bikeup

אבל בעידן הנוכחי, גם גיאוגרפית וגם מנטלית האזור רגוע. פשוט יפה וירוק פה גם אם אין אטרקציות נופיות גרנדיוזיות ובהתאמה גם רגוע ושליו פה לפחות באוף סיזן של אוקטובר. באמרי רגוע הכוונה היא שזה אזור גדול של רולינג-הילס: המון ירוק, שלווה, וזה לא איזור הררי דרמטי עם נופיות קיצונית. זורם. המקום הכי דרמטי שראינו היתה טירה עתיקה על שפתו של קניון מרשים ובו מערה מפורסמת. בטירה הזו צילמו חלק מהסרט שלושת המוסקטרים (ותראו אותה בוידאו מעלה). אגב אוקטובר מזג האוויר היה מושלם ממש לרכיבה: סביב 20 מעלות שמשמעותן מעיל דק בבוקר וקצר כייפי ונעים כשמתחממים.

קרואטיה עם bikeup

הקבוצה שעמה יצאנו היתה קבוצת ״XC” במשמעות העממית שלו: טיולי שטח ברמה טכנית זורמת ולא קשה והמסלולים בהתאם. הרכיבות נעו בין 25 ל 50 ק״מ ללא גובה מצטבר קשה מדי (עד 1000 מ׳ מצטבר), ועם סינגלים יחסית פשוטים. יחד עם זאת, הסינגלים כאן בחלק ההררי המזרחי פחות מתורבתים מאלה שעברו עליהם עם מטאטא כמו בארץ.

יש אבנים רבות ו baby heads ולאחר גשם זה יכול להלחיץ מעט אם אתם לא רוכבים מיומנים ולגרור המתנות ארוכות בסוף כל ירידה עקב פערים בין רמות הרוכבים. בחלק המערבי הסינגלים היו הרבה יותר קלים ועם יותר אדמה ופחות סלעים. באופן כללי הרכיבות נחמדות, והיום האחרון היה הכי מוצלח והשאיר טעם של עוד.  

סינגלים בחו״ל

הפרק הסובייקטיבי

פה יש לקרוא בזהירות- תביאו 5 רוכבים ותקבלו 5 דעות שונות על איך צריך לבצע טיולים כאלה ואיך המסלולים וכו׳. אז זו דעתי הסובייקטיבית בלבד:

בד״כ הטיולים הם עם 6 ימי רכיבה, אבל לנו היו 7 הפעם. אני אישית נהנה יותר בחופשות ממוקדות יותר של 5 ימים פעילים גג, ביחוד אם השונות בין הימים אינה גדולה. לטעמי גם בטיול של 6 ימים כדאי לקחת את היום השלישי או הרביעי למנוחה. עדיף לשלב שיט או טרק רגלי באמצע, זה היה מועיל לדעתי לטיול. רוכב אחר שהיה איתנו התפלא לגמרי לשמוע שאני מעדיף פחות רכיבה, וטיולים קצרים יותר. דעתו קובעת בדיוק כמו זו שלי- זו רק דעה.

בחזור נהנו מאוד מיום אחד בונציה, בדיוק בזמן הביאנלה בה הצלחנו לבקר, ורמון דאג שהמונית שלנו תשמור על המזוודות כל היום בהמתנה לסיבוב שעשינו שם בעיר ומשם לשדה התעופה. זה היה נהדר.

קרואטיה עם bikeup

האם זה מומלץ?

איסטריה היא יעד להמון קבוצות אופניים מקצועיות באירופה ולא סתם: מזג האוויר טוב יותר מבמדינות מרכז היבשת הצפוניות יותר גם בחורף. אנחנו היינו בסוף אוקטובר ואי אפשר היה לבקש יותר מושלם מזה (19-22 מעלות בלי גשם, למעט בלילה אחד). כשהיינו פה היתה פה קבוצת רוכבי כביש צעירה מצ׳כיה שנהנתה מתשתית הכבישים הטובה והריקה. המקום ערוך לתיירות נכנסת, ומזג האוויר בסתיו ובאביב מעולה (בקיץ הים ממלא פה את המקום בתיירים). 

הגבעות וההרים הנמוכים יחסית של המקום הזה משובצים יערות בלי סוף וערוצי נחלים ומספקים סביבה שאפשר לבנות בה מסלולים לכל הרמות. הסינגלים נחמדים ובעלי אופי יותר טבעי מסינגלי הקק”ל בישראל. הכפרים והערים העתיקות ציוריים, החופים מהממים ומלאי מפרצים ועניין, האוכל מעולה והאווירה שלווה ונעימה.  

מאת: גיא חלמיש