רכיבה זוגית או משפחתית בחו"ל היא אלטרנטיבה מרעננת לטיול מאוורר וכייפי במיוחד. בין אם אתם בכיוון הרומנטי או המשפחתי עם הילדים, מסלול הדנובה של בוץ הרפתקאות הוא גיוון מרענן לפורמט הטיול השנתי הישראלי. כתב בייקפאנל וזוגתו יצאו להתנסות ולהביא את רשמיהם למתלבטים. 

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

כל שנה אחרי המימונה אני נכנס לחרדות עקב יום הולדתה של אם הדרקונים (אשתי) שחל ביוני. כל שנה התאריך מתקרב ואני נטול תוכנית מוגדרת מגיע לתאריך המיועד רק כדי לפשל כל פעם מחדש ולהקלע למשבר השנתי בזוגיות. דווקא השנה כשהצלחתי להוריד את רף הציפיות ממני, קיבלתי הזמנה של חברת בוץ לטיול מתגלגל point to point: רכיבה רגועה באופני טורינג מקומיים על שפת הדנובה. מדובר רבותיי בקרש הצלה שהרי אין כמו בוץ כדי להיחלץ מהבוץ. 

דנובה למשפחות

טיולי point to point

טיולי הדנובה אינם טיולים למקצועני רכיבה. הם מיועדים לכל אדם ספורטיבי במידה מסוימת שיכול לרכוב מעט באווירה רגועה ונעימה. בדנובה כל הישראלים שפגשתי היו רוכבי אופניים שהביאו את קרוביהם הלא רוכבים, וציידו את הנשים והילדים על אופניים חשמליים להנגשה קלה. 

איפה המזוודות והציוד? בעוד שרוכבים מקצועיים סוחבים איתם הכל במתכונת הקרויה bikepacking בו כל הציוד האישי נמצא על האופניים, הרי שבפורמט של בוץ הרפתקאות לכל המשפחה פותרים את הבעיה הזו – יש מי שמעביר את המזוודות ממלון למלון, נותן לכם את האופניים בנקודת ההתחלה ומקבל אותם בנקודת הסיום. 

קיימות 2 קטגוריות לינה שניתן לבחור בינהן Standard ו-Comfort בהתאם להצעת המחיר. ברגיל תקבלו בתי מלון משפחתיים ואותנטיים ברמת 3 כוכבים ובקומפורט מלונות 3-4 כוכבים אבל עם דגש על שירות. אין צורך לעמוד ביעד ותמיד אפשר לתפוס רכבת או אוניה למלון הבא. ניתן לבחור משתי אפשרויות של אורך המסלול מה שקובע גם את מספר ימי הרכיבה. 5 או 7 ימים אתם תחליטו, להתחיל משארדינג ללינץ או משארדינג לוינה. עם רמת קושי קלה וניתן לקצר בתחבורה ציבורית בכל נקודה.

בגלל הנטייה שלי ברכיבות אופניים בארץ להשאיר את הגברת לבד ביער, ניסיתי לשכנע אותה להצטייד בחשמלי אבל חשמל לא מדליק אותה.

להזמנת טיול על הדנובה

 

על רכיבה ומימדים

רכיבת שטח היא לעתים רכיבה עם קושי טכני, צורך בניווט ועם עליות, אבל ברכיבה על הדנובה כל אלה מתבטלים והרכיבה הופכת קלה ומותאמת לכל גיל. הרכיבה היא מישורית בה אתם קובעים את הקצב את המנוחות את מספר הקילומטרים היומי ואת שעות הרכיבה. כל יום יש יעד שאליו צריך להגיע ואם לא בא לכם להגיע אליו, או כשעייפים, תמיד אפשר לעלות על רכבת או סירה ולצמצם טווחים. 

דנובה

שביל הנהר

הדנובה הוא נהר ארוך עד מאוד, הוא חוצה מדינות, עובר בערי בירה ונוגע כמעט בכל טיול שתעשו באירופה. נקלעתם לזאגרב דנובה, סוף שבוע בבודפשט דנובה, חופשה משפחתית ביער השחור נגעתם בשורשי הדנובה, הגעתם לים השחור… טוב הבנו את הרעיון. 

הרבה עבר על הנהר הארוך הזה שחוצה עשר מדינות, הרבה היסטוריה מלכים ורוזנים נסיכים ונסיכות. הרומאים שביצרו את גבולם הצפוני בגדותיו, מסעות הצלב בדרך לירושלים שעברו דרכה, הכיבוש העות'מאני שהתפשט מכאן לכל אירופה ואיך אפשר בלי להזכיר את מלחמות העולם של המאה העשרים. כל העבר הזה הבשיל לשביל אופניים ארוך אותו ניתן לרכוב לכל אורכו מהיער אל הים השחור, למעשה אפשר להתחיל אפילו קודם, בחופי האוקיינוס האטלנטי בצרפת לאורך נהר הלואר Loire. לא במקרה השביל נקרא שביל הנהר EuroVelo 6. 

המקטע הפופולרי והמומלץ

הקטע הפופולרי הוא הקטע מפסאו לוינה ואורכו כשישה ימי רכיבה. ארבעה ימי רכיבה עמדו לרשותינו ולכן מהמטוס ירדנו קומה אל הרכבת לזלצבורג ונפרדנו ממנה אחרי מאה דקות בעיר linz. בשעת לילה מאוחרת נחתנו במלון מריוט המפנק ופגשנו באופני הטורינג איתם אנו אמורים לפלס את דרכנו בחזרה לוינה. פרט טריוויה טעים על האיזור: linzer torte נחשבת לעוגה הותיקה בעולם, המתכונים שלה ידועים כבר מהמאה ה-16, העוגה נחשבת לחורפית עקב המרכיבים המחממים שלה כמו קינמון וציפורן.

דנובה

שתי גדות לנהר בלינץ 

מצויידים במעילי גשם אנחנו מופתעים מאוד מהאופניים: פשוט אופני טורינג מושלמים, תיק מפות קדמי, מאחור שני תיקים נשלפים אותם תוכלו לאסוף איתכם להפסקת בירה, מנגנון נעילת אופניים, מערכת הילוכים grip shift ורגלית מסיבית. הפידול קל עד מאוד והתחושה שמדובר באופניים חשמליים.

בוקר סגרירי של חודש יוני קידם את פנינו כשניסינו לחלץ את עצמנו מהעיר התעשייתית אל הנהר. דיי מהר בנמל המעשן איבדתי את הדרך ואת העשתונות, האישה בסבלנות אין קץ פתחה google maps והובילה אותנו אל הארץ המובטחת-הגדה הצפונית. אנחנו רוכבים בגדה הצפונית, אבל המלכה האם פומואיסטית ידועה (fomo) מציצה בסקרנות הרחק אל הגדה המרוחקת בתחושת החמצה. בלית ברירה אני מוצא את עצמי מבטיח לה "שתי גדות לדנובה באחת נרכוב לשנייה עוד נשובה".

אם נסכם את היום אז מצאנו את עצמנו אורחים לרגע בסט צילום שהתפאורה: שביל דק בין נהר לביצות ויער, בתי עץ לצפרים משמאל, דייגים עם חכות מימין והדמויות במחזה: ברבורים ברווזים ציוצי ציפורים ושקט בעיקר שקט.

ברבורים בדנובה

כפרים ציוריים והמון פרחים

מדי פעם השביל עוזב את הנהר אל כפרים ציוריים, היופי נשפך מכל בית, האחים גרים זה פה, הבית של המכשפה, הבית של סבתא של כיפה אדומה ואפילו הארמון של סינדרלה. בתים מיניאטוריים כאילו נלקחו ממשחק פליימוביל, לכל בית פיסת דשא קטנה עליה טרמפולינה בריכת אינטקס והמון פרחים. חקלאות כפרית פרימיטיבית, חלקות קטנות של חיטה ותירס ואפילו ממטרות. איפה השם ישמור הטכנולוגיה של נטפים ממנה קיבוץ חצרים עשו אקזיט?

כפרים ציוריים

אתם מוזמנים אל הארמון שלי

אחרי 60 ק"מ היום מסתיים במלון בכפר חביב בשם Grein. המזוודה המתינה בסבלנות בלובי בפרצוף של "חיכיתי לכם שעות". פקידת הקבלה מוסרת שיש ארמון שאפשר לטפס אליו באינסוף מדרגות, ליעלת החן יש דודא לארמונות, לי יש דווקא דודא לשניצל וינאי צ'יפס ובירה אבל מוכן להתפשר בשביל המקום הכי גבוה בכפר. בכניסה לארמון פקידת הקבלה מספרת שהארמון נבנה ב-1491, אז נכנסנו במחיר מופקע של שני חצאי בירה. מסתבר שהארמון פתוח רק בקומתו הראשונה, כי בקומה השניה גרים הבעלים, נחמד, אחלה דרך להתפרנס, חושב על סטרטאפ לגור בקומה שניה ולהפוך את הקומה הראשונה שלי בבית למבקרים.

מנזר מלק

אל מנזר Melk

הבוקר נפתח ברכיבה על הכביש הסואן בגדה הצפונית למלק, חדת העין שוב הציצה אל הגדה הדרומית, יחס האופניים לרכבים לא תאם את הציפיות שלה. "היא תמיד צודקת" הרהרתי מבויש, עשיתי פרסה כדי לתקן את המסלול ולהגשים את החלום של רכיבה על הגדה השניה, שני ק"מ חזרה מ grein לכיוון Linz נמצא הגשר המוביל לגדה הדרומית, מכאן מתחלף סימון ה-R1 שליווה אותנו מלינץ לסימון 6 עם הכיתוב Donauradwe (בתרגום: שביל אופניים בדנובה).

למתעצלים יש מהכפר שירות העברות מצד לצד על סירה ממנה פרקו עשרות רבות של זקנים אוסטרים חביבים שבעזרתם של אדיסון, טסלה ומקסוול לא ספרו אותנו על אופני החשמל שלהם. בין רוכבי האופניים, המקומיים עושים על השביל את הג'וגינג שלהם, עם כלבים, כולם גזעיים, אף לא כלב בדוואי מעורב אחד. באוסטריה סדר חייב להיות: על פני יותר ממאתיים חמישים ק"מ שרכבנו לא ראינו חתול רחוב או כלב ללא בעלים. 

בהתאם לרמת הקושי הקלה מאוד, והאופי הנינוח, רומנטי ומשפחתי של המסלול – עיקר המטיילים על הדנובה הם הורים עם ילדים, זקנים על אופנים (להלן זע"א) או קשישטים- קשישים על אוניות, לא המקום האידיאלי לפתוח טינדר, או שכן. אחרי Grein ישנו אי חביב, על הגדה אפשר לראות שילוט זהירות צפרדעים בדרך. צפרדעים מסתבר מוגנים פה יותר מבני אנוש במזרח התיכון. 

זהירות צפרדעים בדנובה

את נוף הביצות והיערות מחליף נוף הררי מצוקי. תצורות סלע מרשימות שבפסגת אחד מהם בגדה מנגד על הר טפלברג כנסיית מריה טפרל – הכנסיה היא אתר לעליה לרגל שנשמור לטיול אחר. אנחנו היום לא עולים לרגל אנחנו יורדים באופניים. 

באמצע הדרך בכפר Ybbs אנחנו מופתעים לגלות מוזיאון אופניים חביב ובו אפשר לעקוב אחר האבולוציה של האופנים כבר מהמאה ה-18, ביניהם ניתן לראות אופני דחיפה לנשים עם מגן חזה נרחב, המעצב הוא כנראה אמט (דוק) בראון הקדים את זמנו וחזה את תעשיית הסיליקון של שנות האלפיים.  

דנובה

בחדר ליד, סרט מלווה במוזיקה של מוצרט ובו בחורה בלבוש של המאה ה-18 רכובה על אופניים פוגשת בגבר שגוער בה על תעוזתה. הסצנה המצולמת ובעיקר השפה מזכירים סרטים כחולים בקלטות של כיפה אדומה מהניינטיז. מ Ybbs השביל מפלרטט בין הנהר לפסי הרכבת. ככל שמתקרבים ל Melk המנזר הבנדיקטי תופס צורה, המנזר יושב על צוק ומשקיף אל הדנובה. הוא לא התחיל כמנזר אלא שימש כטירה את ליאופלד השני שנתן אותו לנזירים לפני יותר מאלף שנה. 

קצת לפניו אני מדליק את ה google maps בטעות לא מסמן אופניים, נפרד מכל הזקנים על אופניים (להלן זע"א) ועולה עלית כביש מהגיהנום. בקצה העליה חיכיתי שהמדוושת תגיע ותפרוק עלי את ארובות הזעם שלה, דמיינתי קיטורות עשן יוצאות לה מהאוזניים וקיתונות של רותחין מהפה אלה שהדנובה משרה עליה אווירת רוגע והיא תפסה את הצד המנחם בסיפור הזה. היינו הרוכבים היחידים שהגיעו למנזר מלמעלה.

דנובה

שוטטות במנזר שכזה תמיד מזכיר לאישה בורוד את שם הורד, מכניס אותה לפוביה ומצמצם את זמן הביקור (בבדיקה מאוחרת מסתבר שאחת הדמויות בסרט נקראת אכן אדסון ממלק). הפוביה הזו גורמת לביקורים חטופים במקומות שכאלו אלא שהמנזר מרהיב ביופיו, ואנחנו מבלים יותר מהמצופה. במקום יש אוסף אבנים שאסף אחד הנזירים, האבנים בצבעים פסיכודליים מכל העולם, חיפשנו אבן מישראל לא מצאנו, אז מי שטס לאוסטריה, בבקשה תביאו איתכם איזה תפוח אליהו. 

להזמנת טיול על הדנובה

אוסף נוסף הוא אוסף הספרים המרשים, נראה כמו הספרייה הכי עתיקה בעולם. על בירה בגנים המעוצבים בסגנון הבארוק התחלתי להתעטש, כנראה שצריך להגביר את תדירות ניקוי האבק. מכאן נשאר לנו לרכוב לגדה השניה ל Emmersdorf. פה תכננתי לצלם את המנזר משתקף על המים אלא שאוניית תיירים תקעה לי את הפריים. אוניות אלו שמציעות שיט מתגלגל על הדנובה, מעלות את ממוצע הגיל של התיירים, מחכות לבוקר כדי לפרוק את הסחורה ולהתייצב כראשוני המבקרים למיסה של צהריים. 

דנובה

עמק הווכאו

יום חורפי במיוחד קידם את פנינו, אחרי תשלום ה tax היומי בגובה שני יורו (מס על שהייה במרחב), המשכנו על הגדה הצפונית. מכאן שאבה לאה גולדברג את משפט הפתיחה של דירה להשכיר, הרכיבה היא בעמק יפה בין כרמים ושדות. 

כל ההרים טרסות טרסות של כרמים, המקומיים טוענים שהחום של הטרסות משפר את איכות היין, בקצה כל שורה ורד פורח. האגרונומית מוסרת שהורד הוא דרך לזהות מזיקים כמו קימחון מחלה שתוקפת את הגפנים ומתבטאת קודם בורד. לי שההבנה שלי בענבים מתבטאת בהפיכת אשכול לשלד, נותר רק להסכים. 

יין בדנובה

המימד הנוסף  al_c_h_l

העמק ידוע ביינות הלבנים שבו ובהחלטה מושכלת מעט אחרי Spitz אנחנו נכנסים ליקב Schwaiger ב Wosendorf לטעימות של בוקר, שהרי כדי להגביר את הקושי ברכיבה כל בר דעת יודע שלפעמים אלכוהול הוא התשובה. 

האוסטרים הם Late bloomer היקיצה טבעית ומאוחרת, עצלות היא שם המשחק פה, איזה אומץ, איזה ביטחון עצמי להיות עצלן. יקב פתוח מסומן בזר עץ עם בקבוקי יין, על השולחן שישה סוגי יינות לבנים פלטת גבינות וריבת אפרסק עם רוזמרין שהמורעבת חיסלה ולא השאירה לי כאילו היא סובלת מגחמות של אישה בהריון. 

יין אוסטרי בדנובה

עם המלך וילהלם וריצ'רד לב הארי

בשכרות של בוקר המשכנו לפלס את דרכנו ל Durnstein, כפר הידוע בכנסייה הכחולה שבו, מעל הכפר חורבות טירה. הסיפור מספר שבמסע הצלב לישראל ריצ'רד לב הארי רמס כאן את דגל אוסטריה, כשחזר מהמסע התחפש, זה לא עזר לו, המלך וילהלם השישי כלא אותו בטירה ושחרר תמורת כופר כסף. אנחנו עוצרים בחנות המזכרות הראשונה בכפר, חנות קטנה ומטריפה, על תיבות נגינה מניאטוריות גיליתי שבילבי בגרמנית נקראת pippi. אפשר למצוא שם מגנטים מאויירים של רוזינה וכטמייסטר, או שלא, קניתי את כולם. אנחנו יורדים למזח כדי לנסות לצלם את הצריח הכחול ומנצלים רגע בו ספינת תיירים ענקית עוגנת רק כדי לפרוק שניים סינים בלי כינור גדול. 

ב Krems הכפר הבא נכנסנו למוזיאון הקריקטורות, מקום מרתק. היה מורכב למצוא הסברים באנגלית, אבל גימל לא התייאשה ולחצה על כל הכפתורים האפשריים עד שמצאה, שוב הסנריו של הסרטים הכחולים חוזר ובגדול והפעם בפינת הביזאר פיונה אשתו של שרק, האישה השמנה עם התחת הגדול והגבר עם האצבע המורה.

הדרך מ Krems ל Tulin משעממת. על הקטע הזה המערכת ממליצה לדלג בהקפצה ברכבת. אנחנו דלגנו על ההמלצה וכן עשינו את המקטע. כך מצאתי את עצמי עסוק במספרים, סופר פידולים בזמן שהמפדלת משרעפת את עצמה לדעת. מאתיים וחמישים פידולים לאחד קילומטר, כל פידול מקדם בארבעה מטרים, סך הכל חופשה של 66750 פידולים מלינץ עד וינה. דווקא הלינה בכפר הנידח Traismauer המרוחק מהנהר שלושה ק"מ הפתיעה מאוד. ישנו במלון הכי עתיק בכפר (בן 700), שתינו בפאב הכי הזוי ואכלנו במסעדה הכי משפחתית. 

דנובה

סיסמת האירוח של המלונות כאן היא BBB: בהודו זה "כל מה שצריך לקיום זה bread beans and beer", אבל פה מדובר ב "bed bike and breakfast". בכל מלון גראג' סגור לאחסון האופניים הכי bike friendly שאפשר, וזה מה שכל בן אדם צריך BBB ואתה King. 

בפאב המקומי עם ברמן נטול שיניים שנראה כאילו הוא לקוח ממופע הקולנוע של רוקי, על חצי ליטר שטיגל ניסיתי להגיע לעמדת זריקת החיצים למטרה כדי להוכיח את יכולותי כחיל קרבי לשעבר, אבל המקומיים המוזנחים התחרותיים לא הסכימו לוותר על העמדה. בדרך חזרה מסתבר שאיבדתי את הכסא לטובת מקומי שתוי שבחר לפלרטט עם שוברת הלבבות ולא הפסיק לרחרח את הקוקו שאנל מדמוזאל שלי.

במסעדה המקומית Nibelungenhog שמועסקים בו כל בני המשפחה, הסבא האבא האמא שתי האחיות וכלב המלטז, קיבלנו את המנות הכי מיוחדות באוסטריה, אז אם תישנו  ב Traismauer תרשמו את השם  Nibelungenhuf.

דנובה

ראשונים הגענו לארוחת הבוקר וזכינו לכינוי early birds מהמארחת. הטפטוף הפך לגשם ואנחנו הורדנו ראש והמשכנו לפדל. מעט אחרי Traismauer על הדנובה אני פוגש את השלט 1985 וסופסוף מבין שהשילוט הוא מספר הקילומטרים שנותרו לים השחור. 1985 היא שנת הגיוס שלי מכאן ועד לטולין הכל הופך לחיים שכאלה, 1982 ארבעים שנה למלחמת לבנון 1980 ג'ון לנון נרצח 1976 מבצע אנטבה…

ב Tulin מסתבר נולד גיבור ילדותה של אשתי, צייר אוסטרי חשוב בשם אגון שילה, בן טיפוחיו של גוסטב קלימט ומסתבר שמוזיאון על שמו נמצא בעיר. אז פתחתי תמונות בגוגל, חשבתי שזה יספק את המעריצה, לא לקח. 

שפעת ספרדית סיימה את חייו של אותו אגון שילה בגיל צעיר והוא אחד ממייסדי מועדון ה 27 לנצח. אחריו הגיעו ג'ימי הנדריקס ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון ואיימי שלנו- איימי בית היין. אז נכנסנו למוזיאון ו…מסתבר שכל הציורים שלו בוינה. לגבי השני סנט שלי: לפעמים צריך להסתפק בחנות המזכרות של המוזיאון.

דנובה אנדרה

ליד האנדרטה המציינת את המפגש מהמיתולוגיה הגרמנית של אטילה ההוני עם הנסיכה קרימהילד, הצעתי לאשתי לעלות לרכבת אלא שנשמה נאמנה למוטו שמשורה ישחרר רק המוות, סירבה. ברור שתסרב אבל מחובתי להציע, דינמיקה של זוגות. אז נאלצנו לצבור כוחות עם קפה וקרמשניט בקונדיטוריה שם דגמנה זוגתי שתחייה זהירות מזרח תיכון ולא הורידה את הקסדה שהרי בכל רגע נתון התקרה יכולה ליפול עלינו. 

זהו, נשאר לנו לחצות את סכר גריפנשטיין ולצפות שיפתח כשהאונייה תגיע (לא הגיעה) ולהיכנס לוינה ללא שטיח אדום או דוכן מנצחים, שם נפרדנו מהאופניים שליוו אותנו במשך ארבעה ימים. במטוס בדרך חזרה, ילדת היומולדת הסתכלה עלי בעיניים כלות, אין ספק שהיום היא אוהבת אותי יותר.

לסיכום

הטיול מתאים לכל אחד שנהנה לרכוב על אופניים ויכול להעביר מספר שעות בשוטטות עם עצירות בנקודות חן שיש לדנובה היפה להציע. כל מי שיודע לרכוב על אופניים ואף ילדים מגיל 8 שכבר יודעים לשבת לבד על הכיסא באופניים ייהנו. אין צורך באימון או יכולת מעבר לידע הבסיסי ברכיבה על אופניים. המסלול הוא מישורי, בלי כמעט עליות או ירידות והמגמה היא במורד הנהר. השילוט האיכותי ותנאי הדרך המעולים יאפשרו לכם ליהנות בקצב ובזמן שמתאים לכם ויהפכו את הרכיבה לנעימה ובטוחה מאוד.

להצטרפות לטיול מלאו פרטים ויחזרו אליכם מבוץ:

    אני גם רוצה לטייל עם בוץ הרפתקאות!:

    מעוניין ליצור קשר עם בוץ לקבלת פרטים נוספים

    כתב וצילם: עזרא שהרבני
    כוכבת ראשית: המלכה האם