זה כבר כמה שנים שאני עוקב אחרי מרוצי הסייקלו קרוס (CX) המובילים בעולם. סייקלו קרוס, למי שלא מכיר, זו תחרות אופניים על מסלול סגור (5-9 דק להקפה) הנמשכת כשעה ובמהלכה נדרשים הרוכבים להתמודד עם מכשולים שונים דוגמת מדרגות, מחסומים, חול ים, עליות תלולות אותן יש לרוץ עם האופניים על הגב וכדומה.
בעונת 2017, מתקיימות 3 סדרות של תחרויות סייקלו קרוס מובילות – Soudal Classics עם 5 מפגשים, סופר-פרסטיג׳ (8 מפגשים) וגביע עולמי ובו 9 מפגשים. בנוסף יש את אליפות העולם שהיא מרוץ בודד שהמנצח בו הוא אלוף עולם כמו במרוצי כביש וקרוס קאנטרי.
בעקרון, CX, הוא ספורט הולנדי בלגי. שם גם יהיו רוב המרוצים. נאמור וקוקסיידה הם שמות מסלולים המעוררים את בלוטות הטעם של חובבי CX במדינות בנלוקס (בלגיה הולנד והסביבה) בדיוק כפי שאלפ דואז או מסלול הרחובות של מונקו בפורמולה 1 עושים לחובבי הטור דה פראנס ומרוצי המכוניות.
מאת: דני אסקרוב
החודש – Rudy Project בהגרלה לנרשמים חדשים פה:
מי אלה WVA ו MVDP?
יש דרכים רבות לאהוב ספורט – אפשר לאהוד קבוצה ואפשר להתלהב מהציוד הנוצץ. אני אוהב קרבות בין ספורטאים – לא ספורטאי מסוים, אלא את המאבק, היריבות וניצוצות הגאונות שנוצרים כששנים או יותר יריבים המצטיינים בתחומם נאבקים אחד בשני. בסייקלו קרוס מתקיים בשנים האחרונות אחד מקרבות הספורט הגדולים בעולם הספורט כולו –
בפינה הימנית עומד WVA – וואוט ואן אארט (בלגיה, 23) – אלוף העולם המכהן. עילוי אופניים מטורף שבקיץ מנצח מרוצי אופני כביש מהקשים שיש וביום טוב מנצח את טוני מרטין נגד השעון.
בפינה השמאלית – MVDP, מתיאו ואן דר פול (הולנד, 22). רוכב הסייקלו הטוב בעולם נכון לעכשיו, ואולי רוכב האופניים השלם בעולם כולו. מכונת אופניים מדהימה. אלוף עולם סייקלו קרוס (2014-2015) וכביש (נוער – 2013) מנצח מרוצי כביש (4 ב 2017) ושני רק לנינו שורטר בגביע עולמי בקרוס קאנטרי (מתיאו הודיע שיתחיל להתחרות כביש רק מ 2020 אחרי שינסה לקחת מדליה אולימפית באופני הרים בטוקיו).
בשנת 2016 מרוצי קרוס בין WVA ל NVDP הולידו קרבות אדירים ומאבקים מסמרי שיער שהוידאו הבא מסכם יפה. תראו את הקרב באזור הדקה ה 26 של הוידאו:
Trek, העיירה Waterloo ואהבה לאופניים
במצב עניינים רגיל, סבב הגביע העולמי בסייקלו קרוס לא היה מגיע לווטרלו, וויסקונסין. אבל ווטרלו זה לא מקום רגיל. במבט ראשון, זו עיירה אמריקנית קלאסית – כמה רחובות, בית ספר, מגרש פוטבול. בדרך כלל, לא תגיע לשם אם אין לך סיבה ממש טובה. אם תרצה למצוא מקום לאכול תצטרך לנהוג 25 דק׳ למדיסון הסמוכה. אבל מבט מבפנים מגלה שהחור הזה, ווטרלו, הוא בסיס האם של אחת מחברות האופניים הגדולות בעולם. TREK. ובטרק ארה״ב, מאד אוהבים אופניים. וגם סייקלו קרוס.
לפני שנתיים, מישהו בטרק, החליט שסייקלו קרוס זה מה שטרק רוצים לקדם בארה״ב. מנהל התקשורת של Trek בתחרות סיפר שסייקלו קרוס זה ספורט בריא, באווירה משפחתית והם רוצים לקדם אותו מהסיבות האלו. אני לא באמת יודע אם זו הסיבה האמיתית למעורבות של טרק בסייקלו קרוס, או שהעניין הוא שלכולם יש כבר אופני כביש והרים וזה פוטנציאל הצמיחה הכלכלית הגדול מכולם, אבל טרק עושה בשנתיים האחרונות מספר מהלכים:
- Trek הפכה את הסייקלו קרוס לקמפיין הדגל שלה בארה״ב וכנראה לפרויקט השיווק השני בגודלו אחרי קבוצת הכביש המקצוענית טרק-סגאפרדו ואולי קבוצת אופני ההרים.
- Trek איפשרה ב 2016 צפייה חינם (בתמורה לרישום בלבד) דרך אתר האינטרנט שלה במרוצי סייקלו קרוס נבחרים (סדרת DVV) מאירופה.
- היא החתימה את סוון ניס להיות אחד משגריריה העולמיים, יחד עם יינס וויט ופביאן קנצלארה ותחושת בטן שלי שגם אלברטו קונטדור יכנס לסגל הנבחר בקרוב. סוון ניס לסייקלו קרוס הוא מה שמייקל ג׳ורדן לכדורסל ואולי ווין גריצקי היה להוקי (בערך…, סייקלו קרוס זה עוד לא כדורסל). הוא הרוכב הגדול בכל הזמנים ומנהל כיום את קבוצת הסייקלו קרוס הגדולה ביותר (Telenet-Fidea) שממש במקרה רוכבת, כמה מפתיע, על Trek.
- Trek בנו מסלול CX מעולה בחצר האחורית של המפעל.
כבר בשנה שעברה סוון ניס והחברה מאירופה באו להופיע בארה״ב. אבל השנה, Trek הביאו לוויסקונסין את סבב הגביע העולמי. ואם בשנה שעברה MVDP היה פצוע ולא התחיל את עונת הסייקלו קרוס במרוצים האמריקאים, השנה הוא בריא, בכושר והגיע.
אז אם ניס, מתיאו ווואוט (לך תהגה את השמות הבלגים האלו…) מגיעים לוויסקונסין, ואני מרחק 5 שעות נסיעה ברכב מהמפגש הזה, לא ניסע?
שבת, 6 בבוקר. מינסוטה, ארה״ב
נכנס לאוטו. נוסע 5 שעות. כל הזמן ישר. מגיע. ברוך הבא לווטרלו. רישום במרכז המדיה של טרק ואני יוצא להכרת מסלול רגלית.
בדרך כלל, בזמן הזה בשנה, באזור הזה, הטמפרטורה נעה בין 14-20 מעלות אבל במיוחד לכבוד רוכבי הקרוס שהגיעו מאירופה ולכבוד הישראלי שנהג 5 שעות ממינסוטה, קיבלנו 35 מעלות, 70% לחות ואת מזג האוויר החם ביותר באזור הזה בזמן הזה בשנה, מאז 1937… לא הודיעו לאמריקאים שסייקלו קרוס זה ספורט של חורף?
מסתובב על המסלול ובמגרש החניה הגדול שמארח את האקספו. עשרות אוטובוסים, קרוואנים ומכוניות מכל ארה״ב. עשרות חובבים ומקצוענים ברמות שונות.
אני מכיר טוב יחסית את סצינת הסייקלו קרוס העולמית. אני חושב שאני יודע לזהות בפנים ועל האופניים את כל הרוכבים המובילים בעולם. אך מתוך 55 המתחרים בגברים ובנשים, אני מכיר כ 10 בכל מקצה. האחרים? רוכבים מכל העולם שכנראה שילמו ובאו להתחרות בעשרות מרוצי הסייקלו קרוס שיתקיימו בסוף השבוע עד לשיא של גביע העולם – ילדים, מאסטרס, נשים, ילדות, סינגל ספיד, לכל דבר שנוסע על שני גלגלים יש מקצה.
ב 13:30 עולים המקצוענים להכרת המסלול שלהם. פתאום אני רואה אותם כל כך קרוב – לארס ואן דר האר (הכל כך נמוך), קווין פאולס הנפלא, לורנס סוויק (בכושר נפלא, שני רק ל MVDP שבוע שעבר באיווה) ובנשים? סאנה קאנט (אלופת העולם), אווה לכנר (אלופת איטליה), קטרינה נאש (מנצחת איווה).
ואז, פתאום יש רחש בקהל. הנה וואוט, ומתיאו וסוון ניס.
וואוט – אלוף עולם עובר 30 ס״מ ממני. יש משהו בחולצה הזאת שעושה את ההבדל. מתיאו, פשוט נראה כמו אלוהים על אופניים. גבוה מאד, רזה ועם זוג רגליים ארוכות וכל כך חזקות.
סוון ניס, שרוכב עם קבוצת הנשים של טלנט-פידאה (אותה הוא מנהל), מראה להן את הקווים על המסלול. הוא נראה כל כך טוב על המסלול ועל האופניים שאתה מיד מבין, שאם רק היה רוצה ולמרות שפרש (בשנה שעברה), היה נותן פייט אדיר למתיאו וואוט. כמה קלאסה, כל כך זורם, פשוט רוכב ״מעל״ המסלול.
זהו. עם תום החימום של הכוכבים, תמו המשימות לשבת. היה יום ארוך.
נוסע למלון. מחר עוד יום ארוך וחם. בערב, במלון, יורד ללובי. דלת המעלית נפתחת ומולי ניס ו MVDP. אני לא מעריץ אף אחד ולעולם לא אנהג כמעריץ, אבל אם האנשים האלו רק היו יודעים את כמות השעות שביליתי במחיצתם וכמה נהניתי. צמרמורת.
ראשון, 24 בספטמבר 2017 – הגביע העולמי
אחרי שאת הבוקר העברתי מול סאגאן ושות׳ במרוץ אליפות העולם בברגן נורבגיה עם השותפים למרכז המדיה של Trek, ב 2PM וב 3:30PM מתקיימים מרוצי הגביע העולמי לנשים ולגברים.
אצל הנשים, אחרי פתיחה מהוססת, סאנה קאנט מוכיחה לכולם מדוע היא אלופת עולם ומנצחת בפער גדול.
אצל הגברים מתיאו מזנק כמו טיל מלוע של תותח, יינס וויט מסביר בטלוויזיה שהוא התחיל מאד חזק, אבל אז מתיאו מגביר עוד יותר, ומנצח גם הוא בפער גדול.
אבל, וזה אבל משמעותי – מרוצי אופניים בטלוויזיה נראים סטרילים. יש רכבת לספרינטר או רוכב בבריחה. מצלמים מרחוק. בספרינט או בעליה רואים רק את מי שמלפנים ולא את המתפרקים.
מרוצי אופניים במציאות, במיוחד סייקלו קרוס ב 35 מעלות, זה הכל חוץ מסטרילי. זה הדבר הכי מאובק, מלוכלך ודביק שיש. וכשהמירוץ נגמר, אתה רואה את הגיבורים האלו, אלופי עולם, על הרצפה. מתים.
קו הסיום בווטרלו נראה כמו שדה קרב וכל הלוחמים שרועים על הרצפה. הרוכבים חוצים את הקו עוזבים את האופניים ונופלים באפיסת כוחות על הדשא. כל סוגי הנוזלים יוצאים מהגוף – דם (מהפציעות) וזיעה, רוק ודמעות (כן, כן, היו שבכו, לא רק משמחה על הישגים). לפתע WVA נראה אנושי כל כך ופגיע כל כך. איך זה יכול להיות? הוא הרי תמיד כל כך חזק בטלוויזיה, תוקף אחרי 200 ק״מ והולך סולו לניצחון.
ואחרי כל האנושיות הזאת אתה שואל – מי אלו? למה הם עושים את זה?
נכון MVDP ו WVA הם כוכבים בהולנד ובבלגיה בהתאמה. והם כנראה מרוויחים בהתאם. אבל זה לא רק הם – כל האמריקאים/יות והצ׳כים/יות והאחרים? בשביל מה? הרי אין פה כסף ורובם שילמו בכדי להתחרות אז מה מניע אותם? ואין לי תשובה לשאלה הזאת זולת אהבה לספורט ואהבה לאופניים. כי בספורט הזה, סייקלו קרוס, בארה״ב, אין שום דבר אחר.
והנה זה בווידאו:
שבועיים לפני ווטרלו – הצצה לספורט אמריקאי אחר
Trek כחלק מקמפיין הסייקלו קרוס בוויסקונסין, שילמו פרסים זהים לנשים וגברים ולא גבו שום כסף מהקהל על מנת לצפות במירוצים. מתיאו ואן דר פול וסאנה קאנט הרוויחו בוויסקונסין – 5258$ כל אחד. זה לא הרבה כסף. אופניים זה ספורט כל כך עני וכל כך בעייתי במודל הכספי שלו, אבל ארה״ב היא משהו אחר –
שבועיים לפני וויסקונסין, ב 11 בספטמבר 2017, נכחתי במשחק פוטבול של ליגת ה NFL באצטדיון שיארח את סופר בול 2018. זה היה משחק פתיחת עונה ויחד עם משחק הפוטבול התקיים טקס זכרון לפיגועי הטרור בניו יורק,באותו יום, ב 2001.
70,000 אוהדי הקבוצה המקומית שילמו מחירים של 200$ ומעלה לכרטיס (14 מליון דולר הכנסות מכרטיסים בלבד!) על מנת לצפות במופע המרהיב. על הדרך הם כנראה אכלו המבורגרים ושתו בירה בכמות שיכלה להאכיל את אפריקה כולה. ליותר משנה אחת. הפרסים בתחרות האופניים כמעט שווים למחירי המזון במשחק הפוטבול.
על הדשא המושלם באצטדיון החדיש נפרש דגל ארה״ב בגודל מגרש הפוטבול, תותחים ירקו אש בהצגת השחקנים, זיקוקין דינור נורו באצטדיון המקורה ורמקולים ניגנו רוק, ראפ ואת ההמנון (לא יודע באיזה סדר). מטוס של צבא ארה״ב טס מעל האצטדיון ובמהלך המשחק הטייס הגיע למגרש והתקבל בכבוד מלכים ע״י הקהל! ב 9:30 בלילה, כשהסתיים המשחק וחיכינו לתחבורה הציבורית, כל שמי העיר כוסו בזיקוקי דינור.
לא אליפות העולם באופניים, לא כדורגל באנגליה, לא משחקי נבא ולא מירוץ הפורמולה 1 של מונקו מתקרבים לעוצמה האדירה של משחק אחד, לא הכי חשוב, בליגה בפוטבול האמריקאית. זו פשוט חוויה מעולם אחר. ככה נראה ספורט שפשוט אין לו מגבלות תקציב. בזכות הפוטנציאל הזה, הסייקלו קרוס מגיע לארה״ב. בגלל הסיכוי, הלא גדול, לקבל נתח מהחיבה העצומה של העם הזה לספורט והמשמעויות הכספית הנלוות לכך.
מאז ווטרלו, מזג האוויר התקרר ועונת הסייקלו קרוס חזרה לביתה האירופאי. מתיאו ניצח שוב (בסופר-פרסטיג׳ הראשון) אבל WVA כבר היה הרבה יותר קרוב.
עשו לעצמכם טובה – בחורף הזה, אמצו לליבכם רוכב CX ועקבו אחרי המרוצים. תמורה מובטחת.