ביום שישי האחרון נהרגה הטריאתלטית ליאת וייס בירידה מפוריה לכנרת. ככל הנראה היא הגיעה במהירות גבוהה לסיבוב חד (סרפנטינה) ומסיבה שאינה ברורה המשיכה ישר לנפילה מעבר לכביש. זה לא המקרה הראשון של רוכבי כביש שנהרגו בתאונות עצמיות בירידות מהירות. מי היו הרוגי הירידות והאם ניתן ללמוד משהו מהמקרים האלה כדי שלא יישנו?
בנוסף לתאונות אלה, היו תאונות נוספות בהן נפגעו קשה רוכבים. החלטתי לא להכנס להיבט זה משיקולי צנעת הפרט.
2010 סיגלית מלכה כהן
סיגלית כהן מלכה ז”ל, מהיישוב שוהם, היתה בת 38 במותה. במסגרת חופשת אופניים במלון דורי, על החוף האדריאטי באיטליה היא נהרגה בירידה מהירה בנסיבות שאולי מעט מזכירות את האירוע האחרון ב 2022. במסגרת יום הרכיבה הראשון של החופשה הגיע הקבוצה לירידה האחרונה. לקראת סיום רכיבה של כ-3 שעות על במת ההר, נותרה רק ירידה טכנית של כ 3 ק”מ לסיום. הירידה הייתה באזור ללא קליטה סלולרית. הרוכבת חלפה על פני רוכב ישראלי נוסף שהיה במקום עמו דיברתי, במהירות גבוהה וכנראה שלא האטה לפני הסיבוב בהמשכו התרסקה על עץ ונהרגה.
2015, ד”ר אודי יוגב, צור הדסה
ד”ר יוגב ז”ל, היה רוכב מנוסה מאוד ואף הוביל קבוצת רכיבה שהיה לי הכבוד להתארח באחת מרכיבותיה. הוא נהרג בסוף הירידה של צור הדסה בנפילה ללא עדים לרגע הטראגי המדויק. אחת ההערכות היא שהיה זה מחזיר אור באספלט (“עיני חתול”) שגרם לו לאבד שליטה.
גילוי נאות והיבט אישי קטן שלי: לאחר שנהרג, שמעתי שמרפאתו ברעננה ממשיכה לפעול עם הרופאים שעבדו עמו, בהובלת זוגתו טלי. כרוכב כביש, ולאות הזדהות אתו ועם משפחתו, וגם מתוך כך ששמעתי כיצד השפיע כל כך על האנשים סביבו שדיברו עליו בחום נדיר, החלטתי לעבור למרפאה האיכותית הזו, מאז ועדיין.
ד”ר אודי יוגב (מקור: אתר מרפאת יוגב)
2016 יהודה קושניר, איזור פארק קנדה
יהודה ז״ל, היה רוכב ICC שנהרג בירידה בכביש ליד פארק קנדה לכיוון מבוא חורון. כמו רבים מהאירועים האלה לא תמיד אפשר לדעת בוודאות מה סיבת המקרה. הסתובבו השערות בזמנו שהסיבה היא בור, תלולית בטון, או אירוע לבבי שגרמו לתאונה, כל אלה בגדר השערות.
2020 אלן בן חיים, צור הדסה
אלן ז”ל, רכבה עם בעלה אנדראס בצור הדסה ברכיבה בה נהרגה. היא הותירה אחריה בעל, ארבעה ילדים וארבעה נכדים. הזוג מוכר מאוד בסצינת הרכיבה הירושלמית והכירו את המסלולים באזור היטב, כולל את הירידה של צור הדסה בה מצאה את מותה. היא הייתה רוכבת מיומנת ואחת ההשערות שאולי היה מעורב שם רכב שעבר קרוב מדי אליה או אפילו תרם לנפילה אולם אין מידע חד משמעי שאני מכיר על כך.
2022 ליאת וייס, הירידה לכנרת באזור יער שוויץ
ליאת וייס ז”ל נהרגה בירידה של כביש 7677 מפוריה לכנרת (באיזור יער שוויץ). היא היתה במחנה אימונים של קבוצת הטריאתלון שלה: Run2Tri. הסרפנטינה אליה הגיעה במהירות מלמעלה היא אחת היפות בארץ, ובד”כ אנחנו פוקדים אותה בעליה דווקא. היא הגיעה אליה מלמעלה והמשיכה ישר במקום להאט ולהסתובב. מהסרטים שפורסמו לאחר האירוע בהם רואים את המרחק בו נעצרה ניתן לשער שהגיע במהירות רבה. זו תמונה מרכיבה שערכנו במקום ונסקרה בכתבה על מסלול מהתבור למבוא חמה:
כביש 7677 (לרוכב בתמונה אין קשר למקרה)
למה זה קורה?
התשובה הקצרה היא שקשה לדעת וללמוד מהמקרים האלה משום שהם מתרחשים לא פעם כאשר אין מי שרואה את רגע התאונה בדיוק. האפשרויות הן בעיקר אלה:
- חוסר ריכוז רגעי – משהו שיכול לקרות לכל רוכב, גם מנוסה.
- בעיות טכניות בציוד – פנצ’ר, בעיות במעצורים וכד’.
- רכיב חיצוני בשטח שגרם להם לתאונה, כגון אבן או מחזיר האור על הכביש.
- חוסר שליטה באופניים בעת האירוע מסיבה רפואית: התעלפות, אירוע לבבי, או בעיה אחרת.
- חוסר שליטה באופניים מסיבה פיזיקלית – רעידות כידון ושלדה.
- חוסר שליטה באופניים מסיבה פסיכולוגית – קיפאון, אחת מתופעות ה Fight/freeze/flight של מצבי לחץ, יכול להסביר המשך הרכיבה ללא תגובה לסיבוב למרות שאין מרכיב חיצוני או טכני אחר.
איך להפחית סיכוי שזה יקרה?
דברים קורים, קשה להימנע לחלוטין מבעיות כאלה. לפעמים גם רוכב מנוסה לא יצליח להתמודד עם היבטים מסובכים, תקלה טכנית או בעיה אחרת (חיצונית או פנימית) שצצה לה במהירות של עשרות קמ”ש בירידה מהירה. מי שלא מכיר בסיכון הגדול שאנחנו לוקחים, גם בירידות המוכרות לנו ככף ידינו, טומן ראשו בחול. זה יכול לקרות לכל אחד.
אני יכול להרכיב פה רשימת טיפים ארוכה, אבל נתמקד הפעם בדברים החשובים ביותר:
- ציוד תקין – מעצורים תקינים, ברגים מחוזקים, מעצורים שאינם פתוחים אחרי החזרת גלגל לשלדה (במעצורי חישוק), וכו’.
- זהירות ושמרנות בירידה – עוד דקה כולם נפגשים למטה ממילא. צריך לרכוב בתוך גבולות הנוחות שלכם ואת הגבולות האלה להרחיב ולשפר במסגרת מבוקרת וזהירה.
- ריכוז – באופניים, בירידה במיוחד אבל בכל שניה בכביש וברכיבה, אי אפשר להיות לא מרוכזים. אובדן ריכוז של שבריר שניה יכול לעלות בחיים. לתוך כך אני מכניס תזונה מספקת ואי רכיבה בעייפות לפני ובתוך הרכיבה שיש להקפיד עליהם שכן יש להם השפעה על הריכוז.
- טכניקה – חשוב להשקיע ביכולת הדיסנדינג בהדרגתיות. רוכבים וטריאתלטים מתחילים שרגילים להתאמן במישור צריכים לקחת את ההתמודדות עם מסלולים הרריים וסיבובים ברצינות. לרכוב משוחרר, בחלוקת משקל נכונה על האופניים ועם שליטה במהירות, בכידון ובמעצורים בכל שלב.
- זיהוי מקרי קיפאון קודמים – האירוע הקטלני הוא לא תמיד האירוע הראשון של קיפאון. לפעמים יש דגלים מונפים קודמים לכך. אם זיהיתם דפוס דומה או שהיה אירוע של כמעט ונפגע בירידה אצלכם או אצל חברים, אל תתעלמו מכך. מדובר בתמרור אזהרה.
גם אם את ההשפעה של התקלות חיצוניות או בעיות רפואיות משמעותיות ברכיבה בדיוק בירידה, קשה לנו לנהל ולהפחית, הרי שאפילו במקרים האלה מיומנות טכנית יכולה לעזור מאוד. רוכבי כביש יודעים שדיסנדינג – ירידה מהירה בירידות ארוכות ותלולות זו מיומנות וכישרון שביחד יכולים להפוך לאומנות מרשימה. ניצחונות מדהימים ראינו כבר בטור דה פראנס ובמרוצים אחרים שנבעו מיכולתם של רוכבים מסוימים לרדת מהר בהרבה מאחרים, האחרון שבהם לפני כיומיים בקטע 12, היה זה טום פידקוק הבריטי שניצח במידה רבה גם עקב יכולות הדיסנדינג המדהימות שלו:
המטרה של השליטה הזו אצל חובבים כמונו אינה לנצח תחרות, אלא להתמודד בצורה בטוחה יותר עם הירידה: כאשר רוכב מיומן נתקל בהפרעה מרווח התיקון שלו גדול בהרבה. השליטה שלו באופניים יכולה להציל אותו מבעיות במהירות גבוהה יותר. הוא רגוע יותר ונינוח יותר בירידות ושולט במהירות בהתאם ליכולתו לקחת את הסיבובים.
בשנים האחרונות לא מעט רוכבי כביש חדשים נכנסו, במיוחד לעולם הטריאתלון והאיירונמן. השליטה הטכנית של רבים על הכביש אינה מספקת, לא רק בירידות – אפילו בכניסה וביציאה מסיבובים רגילים. רוכבים חדשים צריכים לתת דגש גדול יותר על הטכניקה והשליטה באופניים גם במהירויות גבוהות ובירידות. כדאי שסוכני הידע בתחום- הרוכבים המיומנים בקבוצות חברים לא ממוסדות, ומאמני הטריאתלון והאופניים בקבוצות המסודרות ישקיעו את הזמן הנדרש לאימוני טכניקה, דיסנדינג וסיבובים של רוכבים פחות מיומנים.