כשאור דיין הזמין אותי להצטרף למחנה האימונים של הקבוצה החדשה שהקים- Drops, זה התאים לי בול: מה יכול להיות יותר טוב מלהמשיך ולהכין את הסרט של הטרק אמונדה על העליות של הצפון? אז הצטרפתי לקבוצה החדשה ויצאנו לגליל!
מאת: גיאחה
דרופס- קבוצה חדשה באה לעולם
את אור דיין כולם כבר מכירים בענף האופניים. הוא עבר כפאנליסט גם אצלנו בבייקפאנל ובכ8 השנים שבהם אנחנו מכירים בענף ראיתי אותו ממשיך ומתעמק ומשקיע באופניים. אין רבים שעושים את זה עם מחויבות ו Passion כזה לאופניים ובאמת הופכים לגורם מקצועי: הוא עשה קורס מדריכים, עבד בקבוצות גדולות וב ING Sport שם הוא אחראי בין השאר על Wahoo, ולאחרונה החליט לקפוץ עוד מדרגה, ולהקים את דרופס-drops מועדון אופניים שבו הוא המאמן והבעלים. המחנה הזה הוא המחנה הראשון של הקבוצה, ואפילו הביגוד (של Verge כמובן) יגיע בקרוב- רק אחרי המחנה.
הנוחות מתחילה בווטסאפ
אני בד"כ לא מתחבר לקבוצות, אבל יש להן יתרונות ברורים, שבאו לידי ביטוי עוד לפני שיצאנו למחנה האימונים. בתור לא מתאמן בקבוצה- אני רגיל שהכל עלי. אם אני רוצה לרכוב איפשהו יומיים אני צריך לארגן. אבל זה נחמד פלוס פלוס כשאתה מקבל ווטסאפים מסודרים עם מצגת מתוקתקת לכל יום במחנה האימונים, מסלול, לו"ז ברור, נקודות מפגש, ופירוט שמוריד ממך את ההתעסקויות. דאגו בשבילך למקום לישון, סגרו את הקייטרינג לעל-האש בערב… מאוד נוח ומפנק ומתאים לאנשים עסוקים, כמוני, שפשוט רוצים להתרכז ברכיבה. כמובן שיש רכב ליווי שיש לו גם אספקט לוגיסטי וגם אספקט בטיחותי. יש מים קרים באוטו, יש תזונה וג'לים של ספונסר, יש מלא אוכל, שתיה וקולה בצידנית. יש ספונסרים לקבוצה והנחות חברי מועדון באופני טרק, ריינד אופטיקס ועוד ועוד… תענוג.
שחור לבן, כחול לבן, ותעופו מפה
ההתחלה היתה, אפעס איך נגדיר זאת? מעניינת… קבענו לצאת מבית הקפה נועלוש במעלות תרשיחא לרכיבה של היום הראשון, כדי לחזור ולאכול שם צהריים בסיום הרכיבה. כשהגעתי ראיתי שהחניות ברחוב מסומנות בשחור לבן. מישהו יודע מה זה שחור לבן? נגמר הכחול בעירייה?
אני כבר יכול לאמר לכם שהיה טעים אש, והמקום מדיף ריח לא חוקי של קרואסונים. אבל בעל עסק מקומי כעס עלינו שחנינו וחסמנו את חניות במקום ודרש שנחנה במקום אחר. לדעתי הוא צדק האמת, העסקים שם צריכים את המקום פנוי לתנועת הלקוחות שרק עוצרים לקחת משהו וממשיכים. אבל הוא טעה בכך שצעק ואיים והתנהג בצורה בריונית. שני חבר'ה בקבוצה לא הגיבו טוב, ובמקום לגלות הבנה לבקשה, להתעלם מהסגנון, לדפדף הלאה ולדלג שני מטר הצידה עם הרכב, נכנסו בהתחלה לפינה של צודקים וזכותנו וכו'. לא אהבתי לא את בעל העסק וגם לא את התגובה של שני הרוכבים. מצד שני אור, כמוביל והקובע בקבוצה הראה מנהיגות והביע את הגישה שוחרת השלום והפרקטית הזו, מול החבר'ה ושאר חברי הקבוצה, ואת זה דווקא כן אהבתי!
הצטרפו אלינו: ערוץ בייקפאנל בטלגרם
קפה וגלידה
יצאנו לרכיבה. היעד: פסגת הר מרון היום והחרמון מחר. שתי הפסגות הגבוהות בישראל. איזור מעלות הוא לא הכי מגניב לרכיבה ביום שישי כי יש לא מעט תנועה שם, ההמלצה שלי היא לנסות להתחיל מסביבה מעט יותר צפונית על כביש הצפון כדי להפחית מגע לתנועה. מה ששמחתי לגלות הוא את בוזה- נקודת הקפה והגלידה בסאסא שהיא בול לעצירת אמצע בסביבה להתרעננות, בתנאי כמובן שהחלטתם על גישה אחרת מהסמבוסק של חורפיש…
משהו לא דופק
אחרי העליה למרון והתצפית מזרחה לצפת והגולן אור מגיב בחיוב להצעה שלי לשים איקס על הר אדיר. אבל כשהתחלנו לרכוב לשם הבנתי שדי דפקתי את עצמי: עובר עלי גל של חולשה אני לא מרגיש פיקס על האופניים ובהר אדיר התלול זה היה מאתגר. מזל שזה יום כניסה קצר יחסית, שהמשאית לא דרסה אותי בסוף ושסיימנו 1500 מטרים מצטברים על מרחק לא גדול של כ 60 ק"מ.
The Essence of the ride
אחרי כל רכיבה אור מסכם אותה, שזה גם משהו שקצת הפתיע אותי: כשרוכבים סתם חברים ביחד לא מסכמים רכיבות, מקסימום מעלים מהן תמונות לפייסבוק. יש בנוהל הסיכום הקבוצתי הגיון כי כשאתה מוביל קבוצה, אתה רוצה לסכם את המסרים והתובנות ולייצר למידה, התקדמות ושפה משותפת. אור ניתח את המספרים של אחד הרוכבים כדי קצת להראות להם איך מתייחסים לנתונים מה Training Peaks. המסר העיקרי הוא כמובן לשמור כוחות- אנחנו ביום הראשון משלושה. אבל עם כל החשיבות של אימון מתודי ומספרים, הדגש במחנה הזה שהוא הראשון של הקבוצה ביחד, הוא בעיקר חברתי: היכרות, צבירת קילומטרז' והתנעה של המסגרת.
אל הבובה
ראשית עלי להתלונן על הצבא, המורדים בסוריה והחיזבאללה שבקנוניה משותפת במרחב הפסיקו לאפשר לנו הרוכבים לטפס אל רכבל עליון. בעבר אולי לא יודעים רבים שטפסו שם לראשונה איתנו, היה אפשר להגיע בכביש המדהים עד לרכבל עליון – תוספת של 5 ק"מ וכ 500 מטרים קשוחים ונוספים. זה נפסק, וזה ממש מבאס. אם יש בין קוראינו רמטכ"לים במילואים או סגני רמטכ"ל שרוכבים (יש…) שיכולים לסייע – נשמח להתערבותכם. אם אין התראות, אין סיבה למנוע מאזרחים לטפס לנקודה שגם ככה פותחים אותה להמונים בכל חורף באתר הסקי…
אבל עדיין זה טיפוס מדהים ומאתגר: איפה עוד תוכלו לדווש בעליה רצופה כשעתיים בישראל? העליה היחידה שקצת מתקרבת למרחק הזה היא העליה מים המלח לערד, אבל אין בה את הגובה המצטבר שיש פה- גובה מצטבר אלפיני אמיתי, וגם אין בה כנאפה וקפה עם הל בירידה!
רגליים של קנצ'לרה
הפעם נתקלנו בעליה בעוד קבוצת ידידי הפאנל: קבוצת אקוויפ מאבן יהודה שהגיע עם כמות מרשימה מאוד של רוכבים שנפרשו לאורך פער גדול. אף אחד לא יודה בכך בקול רם, אבל כל רוכב ישבר אם יעשו לו תרגילי חקירה מוצלחים ויודה שככל שיש יותר רוכבים וקבוצות על העליה הזו כך יותר כיף כי יש יותר הזדמנויות לחלוף על פני יותר רוכבים ולהרגיש חזקים…
גם ליאם מחמוד ממג'דל שמס שרוכב ברוכבי הגליל שפתח שם גם מלון (Lamita) ומסעדת שף נהנה לעקוף אותנו כאילו אנחנו עומדים והזכיר לנו שלעקוף כאלה שאינם בקבוצת הגיל שלך והתחילו לרכוב השנה, זה גם לא חוכמה וגם אשליה נעימה וברת חלוף. לך תתחרה ברגלי הקנצ'לרה שלו… בנקודה מסוימת כשהוא הגיע אלי מלמטה החלטתי לנסות להיצמד אליו. הצלחתי לסחוב חלק מהעליה בקצב המשוגע שלו אי שם מאיזור החטיבה כשאני יונק לו את הגלגל בדראפטינג עד שנפחה נשמתי קצת לפני הבובה ועברנו לקצב דיבור באמתלה שיש לי משהו מעניין לאמר.
הרולר בליידס, האמריקאים והשאר
הוייב בקבוצה ממש מצוין. החברה מאוד נחמדים. יש שתי קבוצות בולטות במערכת- הספיד-רולרבליידס והאמריקאים. החברה של הרולר בליידס הם חבורת ספורטאים חזקים וצעירים יחסית שהספורט העיקרי שלהם הוא רולר בליידס תחרותי- בקטע של מהירות ואנדיוראנס בכל מני קטגוריות עד מרתון. הם משתמשים באופניים ככלי משלים לבניית כושר לב ריאה, כי מסתבר שרולרבליידס קצת דומים לריצה: קשה לעשות אותם שעות ארוכות. החבורה השנייה היא האמריקאית- יש כמה דוברי אנגלית וזה אומר שכל התדריכים וסיכומי הרכיבות מועברים גם בעברית וגם באנגלית.
לא קבוצת מתחילים
דרופס היא די הומוגנית, ואני יכול לספר לכם שכולם יודעים לרכוב, רוכבים טוב, מרחקים ארוכים, עליות קשות, ולא היה טריוויאלי להשאר מלפנים שם. מצד שני יש גם נשים, אין סכינים בין השיניים, ואין רמת תחרותיות גבוהה מדי שמייצרת אווירה לא נעימה. ראיתי אנשים נעימים ונחמדים, חייכנים שבאים לכיף, ולא ראיתי בעיות אגו, משהו שבסביבת מועדוני ספורט תחרותיים הוא סוג של בעיה מוכרת. אור מאמן, מתקן ומשפר את הרוכבים, מגיב על דברים, לא שותק על פאקים אבל עושה הכל בנעימות ועם כבוד ועדינות לאנשים – בדיוק באיזון הנכון. לי אישית היה מאוד נחמד לראות את ההתפתחות האישית שעבר וההתקדמות הזו לעמדת הובלה כשהוא כבר עם קילומטרז' יפה בענף, ידע ויכולת.
דרופס של אור דיין – מועדון רכיבה חדש בענף בישראל והוא נראה מבטיח ואטרקטיבי.
אנחנו בבייקפאנל מפעיל את לוח קבוצות האופניים של ישראל. רוצים גם אתם להתאמן בקבוצה, להשתפר ברכיבה, ולרכוב במחנות אימונים כמו זה? מלאו פרטים פה ונעביר את הפרטים למאמן המתאים (הן לשטח והן לכביש):
ואם אתם מאמנים ומובילי קבוצות אופניים וטריאתלו ורוצים שנכתוב גם עליכם, דברו איתנו – צרו קשר בעמוד צור הקשר של בייקפאנל.