בזמנים קשים מקבלים החלטות קשות, ובשנה בה נמצא כל עולם הספורט במצב קשה של ביטולים ודחיות, גם מירוצי הגראנד טור היוקרתיים צריכים פתרון קסם. האם הפתרון הזה יגיע מציוץ תמים של אלוף אירופה לשעבר? 

מאת: יהונתן דוויק
לחצו פה לבייקפאנל בטלגרם 

“למה לא לקיים גראנד טור אחד השנה?” 

שאל מתאו טרנטין את עוקביו בחשבון הטוויטר שלו. טרנטין המשיך בפירוט התוכנית הפשוטה: “התחלה ברומא, ממשיכים למדריד וסיום בפריז”. המירוץ יתחיל בשבעה ימים באיטליה, מדינת הג’ירו, ימשיך לשבוע בספרד, מדינת הוואלטה, ויחתם, איך לא, בשבוע צרפתי עם מיטב העליות של הטור דה פראנס ופודיום בשאנז אליזה בפריז. אז כמו בכל תוכנית, יש יתרונות וחסרונות, נביא אותם ובסוף נראה – פתרון הגיוני ומיוחד או רעיון שלא יתקבל?

יתרונות – רוכבים אדירים, המיטב מכל מדינה ובאזז ענק  

אם תעיפו מבט ברוכבים ששלחו קבוצת אינאוס לג’ירו של 2019, סביר להניח שאת רובם לא תכירו. ככה זה כשיש קבוצה גדולה, המון צעירים רעבים והזמן בין הגירו לטור לא תמיד מספיק למנוחה. הקבוצות צריכות לבחור מי יגיע לאיזה תחרות בין ג’ירו לטור. בתוכנית הגראנד טור המשולב לא נתקל ברוכבים פחות איכותיים, וההפך – כל קבוצה תשלח את הסגל החזק ביותר שלה, בכל שלב ספרינט נקבל הופעה מהספרינטרים הטובים ביותר, בכל הר יטפסו המטפסים הטובים ביותר בעולם, ועל הדירוג הכללי יהיה מאבק אדיר. כל הכוכבים של עולם האופניים במקום אחד, ראש בראש, כל יום.

העליות הכי יפות באירופה?

זמן המירוץ יהיה הרבה יותר גמיש

21 ימים שיחליפו 63. לא סתם אמר פטריק לאפבר, מנהל קבוצת קוויק סטפ, שהוא לא רואה איך יהיה אפשר לדחוף שלושה גראנד טורים וקלאסיקות בכמה חודשים ספורים. יש המון מירוצים – ומעט זמן. תוכנית הגראנד טור המשולב היא חסכונית ביותר ונותנת מקום להרבה ימי מירוץ חיוניים בעונה שנדחסת לחודשים מעטים.

גם אחוזי הצפייה בטור אירופה צפויים להרקיע שחקים. אירוע חד פעמי שכזה, אחרי חודשים רבים ללא ספורט, צפוי למשוך צופים רבים מהרגיל לעומת גראנד טור בודד ולהכניס לא מעט כסף לכיסים של הקבוצות והמארגנים שנפגעו משנה ללא מירוצים.

מסלול של “טור אירופה” מלא בפוטנציאל 

האלפים האיטלקיים והצרפתים והפירנאיים בצד הצרפתי והספרדי, וכל הטוב הזה ב21 ימי רכיבה. רעיון שעשוי להתווסף לטור אירופה הוא “ימי קלאסיקות” – שבעת הימים בכל מדינה יכללו את הקלאסיקות של אותה מדינה. באיטליה נקבל קטע מילאן סן רמו וקטע סטראדה ביאנקה, בספרד נקבל קטע קלאסיקה סן סבסטיאן מלא בגבעות ובצרפת הפריס רוביי יחזור לגראנד טור, לאחר שב2018 הקטע התשיעי בטור דה פראנס נרכב על האבנים של פריס -רוביי. כך נקבל קטעים מרתקים, וגם הזדמנות רצינית למקרה שיהיה אפשר לקיים רק מירוץ אחד עד סוף 2020.

אין ספק שמבחינת רוכבים טובים, יעילות, אחוזי צפייה ומסלול – הטור של אירופה נשמע מבטיח במיוחד.

חסרונות- פגיעה ברוכבים, מאבקי שליטה והמסורת

טאדיי פוגאצ’אר, מטפס סלובני בן 21, ניצח לא פחות משלושה קטעים בגראנד טור הראשון שלו, הוואלטה א’אספנה של 2019. אומנם לא כל הצעירים מוכשרים כמו פוגאצ’אר, אבל בטור של אירופה הכישרונות הצעירים לא יזכו כלל להזדמנות. כשכל קבוצה צפויה ללכת עם הרוכבים הבכירים שלה במטרה להשיג כמה שיותר ניצחונות הם לא יוזמנו. המצב בעייתי בהרבה אצל קבוצות הדרג המשני. לרוב מקובל שכל גראנד טור מזמין את הקבוצות המקומיות, שלא מעטות מהן מתקיימות על החשיפה בגראנד טורים, אבל בטור אירופה לא יהיה מקום לכולן, מדובר על עשר קבוצות מאיטליה, ספרד וצרפת. אז מי תקבל זימון? האופציה הסבירה היא שהקבוצות הבכירות יזומנו, אחרי הכל בקבוצת ארקא סאמסיק הצרפתית רוכבים ניארו קינטאנה ואלוף צרפת ווארן ברגיל. אבל במצב כזה יצטרכו לוותר על הרבה קבוצות עניות, שעלולות להתפרק ללא הכנסה מגראנד טור. לא פשוט.

הספרינטרים הכי טובים?

ASO vs RCS

מאחוריי הקלעים נמצאת לה בעייה נוספת. חברת ASO הצרפתית היא מארגנת הטור דה פראנס והוואלטה א’אספנייה, ואילו הג’ירו ד’איטליה שייך לחברת RCS האיטלקית. האם המארגנים יסכימו לשתף פעולה ולאחד את המירוצים שלהם למירוץ אחד? מדובר בסכומי כסף גדולים שמגיעים למארגנים מכל גראנד טור, ואחרי שנה של הפסדים גדולים מביטולים רבים, לא בטוח שיהיה רצון לשיתוף פעולה בין החברות. ASO מחזיקה בטור הרווחי ביותר וגם בוואלטה ולא בטוח שהרעיון משתלם לה, וחוסר שיתוף פעולה בין המארגנות יגרום לביטול התוכנית, הרבה לפני קביעת מסלול וקבוצות.

מסורת ארוכת השנים 

מסורת הגראנד טורים לא מתאימה לתוכניות של טור אירופה. מה ששומר את הטור דה פראנס כאירוע ספורט ענק זה המסורת הותיקה, המשפחות הצרפתיות בקרוואנים, החולצה הצהובה, החמניות וההרים וערים של צרפת. הטור דה פראנס זה מותג, וכמעט בלתי אפשרי לחשוב על עונה ללא הטור. גם טור ב”דלתות סגורות” – טור ללא קהל בכלל, האופציה המובילה כרגע, זה עדיין טור דה פראנס, המירוץ לו מצפים מאות מיליונים ברחבי העולם בכל קיץ.

אבל מה יהיה צבע החולצה?

לסיכום, אין פתרון מושלם. 

לטור אירופה יש יתרונות רבים, נקבל בו את הרוכבים הטובים בעולם, מסלול מיוחד וההרים הקשים ביותר באירופה, הוא יעיל בעונה צפופה ומבטיח עניין. אבל צריך לזכור גם את הקבוצות הקטנות שיפגעו, את המאבקים מאחוריי הקלעים וששום מירוץ שהוא לא טור דה פראנס לא יכול להחליף את הטור. מה שבאמת חשוב כרגע הוא סיום המגפה כמה שיותר מהר, באירופה וברחבי העולם.

על הכותב: יהונתן דוויק, משתדל לעקוב אחרי כל מה שזז בכביש, מעדיף שיפועים גבוהים וגם את הרוכבים שטובים בהם, ומתלבט בין קריירה על האופניים לקריירה ברכב בקוויק סטפ

 


יש עוד מלא כתבות טובות, הרשמו:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים