לאחר הבחירות האחרונות לוועד המנהל של איגוד האופניים, נכנס ד”ר איל קישון לתפקיד יו”ר איגוד האופניים. כתבנו לא מעט על הבחירות, וגם על השינויים בהנהלה, וכעת העת להסתכל קדימה, אל התקופה הבאה. נפגשתי עם ד”ר קישון לרכיבה ושיחה, לשמוע ממנו, לאחר תקופה קצרה בתפקיד החדש, על ראייתו את האיגוד ואת העתיד לבוא.
מאת: גיא חלמיש
“אני חובב אופניים כבר כמעט 20 שנה ורוכב להנאתי על אופניים בכל הדיסיפלינות: יש לי אופני כביש, אופני הרים (הארדטייל), מונסטר גראבל (אופניים המאפשרים רכיבה על חול) ויהיה לי גם גראבל בקרוב. רכבתי רכיבה תחרותית שנה אחת ב 2009 בכמה תחרויות כביש, אבל הבנתי שתחרויות אופניים זה מאוד קשה נוסעים מהר וצריך להתאמץ כל הזמן. בקרוב אני עובר לקטגוריית הגיל של 60+ ואתחרה קצת בזקנים, נראה אם הם רוכבים יותר לאט” מספר ד”ר קישון.
“ברקע העסקי: הקמתי ב 22 שנים האחרונות את Genesis Partners- קרן הון סיכון ישראלית ולאחר שהיא ביצעה אקסיט משמעותי, החלטתי שאקדיש יותר זמן לפעילות התנדבותית.”
למדת את הענף בחצי שנה- איזה ענף גילית?
“האנשים מהענף הם כולם אנשים עם סוג של שריטה במובן החיובי של המילה, מאוד נלהבים לגבי אופניים ומקריבים הרבה מהזמן ומבחינה כלכלית עבור הענף- המאמנים, ראשי קבוצות, אנשים שעובדים באיגוד, המדיה (מתייחס לבייקפאנל ואלי. ג.ח.), וגם יבואנים- אף אחד לא נכנס לענף הזה בשביל לעשות כסף או מכה. ההפך: אנשים יודעים שהם ישלמו מחיר כלכלי על מנת לעשות משהו שהוא בדמם. זה מוביל למחויבות גבוהה מאוד אבל גם רגשית מאוד. לכל אחד יש דעות משל עצמו, וכל דעה כזו מוליכה לעתים לכיוון אחר וצריך למצוא מכנה משותף ולעשות את מה שצריך. האנשים טובים וכיף לעבוד איתם”.
בהומור מוסיף: “אחת התרומות של הכניסה לתפקיד בתחום האופניים היא כבר שירדתי במשקל כי סביבי רק אנשים רזים…”
הקושי במדיניות ציבורית
מה שמבטא ד”ר קישון הוא אכן אחד הדברים השונים ביותר בתחום הניהול במדיניות הציבורית לעומת התחום העסקי: בעסקים, אם יצרת רווחיות לחברה או ערך לבעלי המניות הצלחת. אבל במדיניות ציבורית החלטות הן תמיד החלטות ערכיות. השיפוט של הצלחה וכישלון הוא לעולם בעיניים של בעלי העניין הנהנים או מפסידים מההחלטה והוא לא אבסולוטי כמו בעסקים. לכן הביקורת בפוליטיקה ובמדיניות ציבורית היא יותר חריפה, ואוביקטיבית- הרבה יותר קשה להצביע על הצלחה.
לדוגמא: אם יש מקום להשקיע יותר בנבחרת אחת, נגיד גברים XCO – ולממן בעיקר את נסיעותיה, תחרויותיה, סגל וכו’, אז יתכן שההחלטה תהייה על חשבון פיתוח נבחרת אחרת- למשל נשים כביש, או נוער.
“אנחנו איגוד תחרותי המסונף ל UCI, והתפקיד שלנו במהותו הוא לקדם את השפיץ הכי עליון של הפירמידה בענף האופניים- את רוכבי הנבחרות, והחלק התחרותי” אומר ד”ר קישון ומבטא בכך את הגישה המקובלת באיגוד האופניים.
איזה התוויה חדשה עומדת להיות באיגוד בתקופה הקרובה?
“אני מביא את הראייה העסקית הניהולית ואין לי היום יומרה להביא לאיגוד חזון ואסטרטגיה חדשים. צריך לפתח את הקיים, ולהביא את הדברים שיהיו בצורה שקופה, יעילה, תקינה ולקדם את הענף מהצד הזה. אני לא בא עם משנה סדורה שצריך לעשות שינויים גדולים בהכרח- אני מאמין ששינויים גדולים ייעשו על ידי צעדים קטנים.
…יש אסטרטגיה קיימת לאיגוד וזו לא מטרה שלי לשנות הכל מהיום הראשון. הוועד החדש שנבחר מכיל אנשים מאוד רציניים, ואנחנו בשלב של לימוד. צריך לזכור שבוועד הקיים יש רק שניים שהם המשך מהקודם- נני מעוז וד”ר גילי תמיר וכל השאר הם חדשים”.
(בסוגרים אעיר כי זה נושא חשוב- וישנה שאלה משמעותית האם לא כדאי היה שכל מבנה הבחירות לאיגוד היה מייצר מבנה של קואליציה והמשכיות ולא החלפה מוחלטת כפי שקרה כעת, כשאנשים שהיו מעורבים וצברו נסיון רב, יצאו לגמרי מהאיגוד שכבר לא נהנה מהנסיון הזה. ג.ח.).
שקיפות וניהול תקין
ניכר שמאוד חשוב לד”ר קישון לייצר סטנדרטים נקיים מהטיה אישית ומקצועיים בניהול איגוד האופניים: לייצר מסגרת שקופה וידועה לקבלת החלטות, בעיקר במקומות של הקצאות תקציבים.
ברמת בעלי התפקידים נעשו כמה שינויים לאחרונה- מעבר לעזיבתו של ירון דור המנכ”ל הקודם, דיווחנו גם על עזיבתו של הרשטיק את האיגוד ומינויו של גדי רדום על התחום ניהולי עסקי והפיננסי. כחלק מהתהליך הזה קודם ירדן גזית לתפקיד מנכ”ל מקצועי חדש. ירדן מוערך ברמה המקצועית והאישית, וענייני בהתנהלותו. “הוא יקבל תמיכה קרובה ממני בתחום הניהול” מספר לי ד”ר קישון.
“גדי רדום יפנה לניהול העסקי, וחלק מתפקידו יהיה לנהל תקציבים, חסויות, שיתופי פעולה עם גורמי חוץ ועוד”.
עוד שינוי בדרג הביצועי באיגוד הוא כניסתו של יותם נוביק לתפקיד רכז התחרויות. על תחום ההדרכות: קורסי המדריכים, המאמנים והדרכות אומר ד”ר קישון ש”הנושא יפתח בקרוב לגורמים נוספים העוסקים בתחום, תינתן אפשרות למאמנים נוספים להעביר הדרכות, ויהיו שינויים בתחום הזה.”
“אנחנו איגוד ספורט שעוסק במצוינות ספורטיבית, ואנחנו רוצים להביא את השאיפה הזו למצוינות גם אל איכות הניהול ואל הארגון של איגוד האופניים עצמו”.
חשיבות האקוסיסטם
ד”ר קישון מציין את חשיבות מגוון השחקנים סביב איגוד האופניים ואת הצורך לרתום את כולם מצד אחד, ולסייע להם מצד שני: זו מערכת הנמצאת בקשרי גומלין שיש בה מגוון גדול של שחקנים: רוכבים מסוגים שונים (ילדים, נוער, U23, בוגרים מסטרס ועלית, נשים), מועדוני רכיבה מסוגים שונים (אופניים לכולם, מועדונים מקומיים, מועדונים תחרותיים), רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, משטרה, יבואנים, מפיקי תחרויות, יבואנים ועוד ועוד. המגוון הגדול הזה הוא עוד ביטוי למורכבות בניהול ענף ספורטיבי.
כמות התחרויות והאירועים בענף
אחד הדברים שאפיינו את המסר של נני מעוז וקבוצתו של ד”ר קישון בבחירות האחרונות, הוא שצריך לשפר את תחום התחרויות- את כמותן ואיכותן.
איגוד האופניים יצא באחרונה בקול קורא למפיקי תחרויות להציע הצעות לאיגוד עבור שנת התחרויות הבאה (2020) והחידוש השנה הוא כמובן בתוספת הוולודרום לאפשרויות. השיטה שבה פועל הענף היא שתחרויות הן עסק עצמאי ואינן מאורגנות על ידי האיגוד (למעט אליפויות ישראל). האיגוד מצדו נותן תמיכה והוזלת עלויות באמצעות אספקת שיפוט, מדידת זמנים, רישום, והשאלת ציוד כגון פודיומים שערי זינוק וכו’, וכן הכלת התחרות בתנאי הביטוח של האיגוד. השיטה הזו מורידה מהיכולת של האיגוד לשלוט באמת בכמות התחרויות שיש בענף, וכשתקציביו צבועים מראש לנבחרות, נסיעות, ומשכורות לתפקידים עצמם בתוך האיגוד, ואין לו תקציבים גדולים להפקת תחרויות בעצמו.
זה מסביר את הכיוון שפונים אליו כעת: אייל מסביר שהאיגוד יתמקד בתקופה הקרובה פחות בהגדלת כמות התחרויות ויותר בניסיון לשפר את איכות החוויה בהן. “שהן יהיו נעימות יותר וטובות יותר לקהל ולמתחרים. שהן יהיו במסגרת מקומות שנעים להיות בהם, שתהייה בהם אפשרות לקנות איזה קפה, ולשבת לאכול משהו, שיהיה צל ושהחוויה תשתפר לקהל ולמשפחות. יהיה מאמץ לפנות אל רשויות מקומיות שישתתפו בהפקת האירועים ויתמכו בהם, ויאפשרו את קיומם במקומות מרכזיים יותר”.
ישנו גם מאמץ להוסיף 2 תחרויות על בסיס אירועים עממיים קיימים- הקפת הכינרת וסובב תל אביב, בדמות מקצה תחרותי מקדים לזינוק העממי.
איך מקרבים חזרה את סילבן אדמס?
תוצר לוואי של אירועי הבחירות האחרונים באיגוד, היו שסילבן אדמס התאכזב והתרחק מהאיגוד. ד”ר קישון מעדכן על התפתחות בתחום: “לאחרונה הצטרפה לוועד המנהל של איגוד האופניים מנכ”לית קומטק מד רויטל שואן פנקס – זו חברת בת של קומטק. רויטל שואן פנקס היתה מעורבת בארגון הג’ירו דה איטליה, והיא חלק מקבוצת קומטק”. מעדכן קישון. הקבוצה הזו בבעלותו של דני בנעים, מהווה למעשה מעין זרועה ביצועית של אדמס והכנסתה של שואן פנקס מסמנת התקרבות של אדמס חזרה.
הוולודרום והאיגוד כנציג ה UCI בישראל יעבדו ביחד- בפתח אירוח אליפות אירופה עד גיל 21, וכעת מספר לי ד”ר קישון שסילבן אדמס מעוניין להביא לכאן גם את אליפות העולם למסטרס! עוד אחזקה של אדמס היא האקדמי- “הסייקלינג אקדמי אינה קבוצה ישראלית רגילה בראייתנו ועובדה שרוכביה רשומים במסגרת הקבוצות הישראליות הקיימות באיגוד” אומר קישון, אולי כדי להדגיש שהקבוצות הקיימות והאיגוד שבשליטתן אינו רואה באקדמי מתחרה נגדן אלא קטגוריה בפני עצמה.
שיטת הבחירות לוועד המנהל של האיגוד
בדבר אחד לא הגענו להסכמה ד”ר קישון ואני: נושא בחירת הוועד המנהל של האיגוד.
לפני כ5 שנים הצליחו המאמנים להצביע להעברת השליטה באיגוד אל מנהלי המועדונים, כשבפועל לטעמי שולטים בו כ 3-5 מאמנים המחזיקים ברוב, ומשמרים שיטת בחירה שעוד יותר מנציחה את שליטתם באמצעות משקולות דיפרנציאליות שנותנות יתרון לתמהיל רוכבים וותק מסוים של מועדונים ספציפיים. התוצר של זה היה תפיסת תפקידים בשכר, אובדן לגיטימציה ציבורית, ויצירת קשיים למימוש קבלת החלטות נקייה מאינטרסים באיגוד.
אחד הנימוקים שלהם היה שממילא ציבור הרוכבים לא היה מעורב באיגוד ולא באו להצבעות. אבל הרבה דברים השתנו מתחילת העשור באופניים ובטכנולוגיה, והם מאפשרים שינויים מהותיים: אפליקציות מאפשרות הצבעה ישירה של רוכבים חברי איגוד לוועד מנהל, וגם בשוטף- על מגוון נושאים והחלטות – לא חייבים לעזוב יום עבודה ולהגיע לתל אביב לשם כך.
עוד דבר שהשתנה הוא שיש היום את הסייקלינג אקדמי- ותקצוב מדהים של אדמס שמקדם את השפיץ התחרותי טוב מהאיגוד, ויש כבר כמה נשים ספורטאיות בקבוצות מקצועניות בחו”ל. אולי האיגוד צריך להפנות משאבים מהשפיץ התחרותי הזה, שכבר מטופל לא רע, לכיוון מתחרי הנוער בעיקר ולכיוון רוכבי המסטרס שמהווים את העוגן הכלכלי של הענף? ואולי אל דברים אחרים?
בכל מקרה, לא משנה מה הדעה הספציפית (והלגיטימית) של כל אחד בעניין, התשובה צריכה לקבל מענה בדיון ציבורי של כל בעלי העניין, ולכן לטעמי יש מקום לחופש הצבעה והשפעה על מטרות האיגוד והאסטרטגיה שלו, וגם מקום להחזרת הרוכבים לראות בו ארגון שייך להם ופועל עבורם.
אני מבין את הזהירות לגבי העניין הזה שבה מתבטא ד”ר קישון, אבל חושש שמסגרת האיגוד כפי שהיא היום (לצד מגבלות בתקציב החופשי שאפשר להסיט באיגוד), לא תסייע לו ולנני מעוז לבצע רפורמות משמעותיות.
מה שבכל זאת אני משוכנע בו הוא באיכות וברצון הטוב של האנשים החדשים באיגוד ובצורך לרענן מדי פעם את השורות כדי להכניס גישות חדשות. אסיים באיחולי הצלחה לד”ר קישון ולבעלי התפקידים החדשים באיגוד המאתגר הזה. מורכב בהרבה להצליח במה שהם עושים מאשר בהון סיכון לטעמי, ומתגמל הרבה פחות… נמשיך לדווח מגזרת איגוד האופניים, נקווה שרק על הצלחות!