אני יושב בדירה מחוממת בנרווגיה, מרגיש הייטב את מתח השרירים אחרי שבוע טיפוס קרח אינטנסיבי. מוזג כוסית ויסקי ושותה אותה לאט, החום מתפשט בגוף במהירות. בחוץ מינוס שבע מעלות, עוד רגע הסלמון בתנור יהיה מוכן, זמן לעוד כוסית.  רכיבת אופני הרים? כרגע אני הכי רחוק מזה שיש, אבל הודעת וואצאפ נכנסת לנייד: ״ראשון ב-8:00 שעתיים״!

מאת: שי יגל

אנחנו אוכלים. הדג טרי וטעים, זמן להתחיל לתכנן את הפעם הבאה. נתי רוצה הרים נמאס לו מקרח, האמת גם אני רוצה הרים. דוד מציע את יוני אולי בשוויץ, ואני כבר חושב על יום ראשון ב8:00 לאן נרכב? יפה בנרווגיה הקרה, אבל אני מתגעגע למדבר.

חוזר לסלון ופותח בקבוק בירה קרה, וממשיך לקורא את הספר ״וזרח השמש״ מי אני מתחיל לחשוב על יין ומלחמות שוורים, קראתי את זה בעבר, תמיד טוב לחזור. חלוקים מהיר? לא נראה לי שיהיה לנו כוח להתאמץ ולרכוב את זה לאט זה לא רעיון טוב. חצי בירה מאחורי והעליות של הללויה אבטיח נראות כמו רעיון ממש גרוע. לקראת סוף הבירה אני עוד שוקל אם רכס חתירה למעלה אברהם וחזרה זה משהו שאני רוצה להתחייב אליו. נתי מביא נאצ׳וס עם סלסלה חריפה, ואני פותח עוד בירה, אפשר להשתכר קצת לא מטפסים מחר, רק טסים.


 בייקפאנל – בטלגרם- כדאי להצטרף: https://t.me/BIKEPANEL


השעון מעיר אותי ברבע לשבע, אני קם, יעל עוד ישנה, טוב היא הייתה פה שבוע לבד, זכותה. אני מעיר את הילדים ומכין קפה, כמה הודעות ואנחנו דוחים ל-9:00. הילדים עולים לאופניים, ואני הולך לארנון, אספרסו זריז וטוב במיוחד מעביר אותי למצב ערנות. רכיבת אופני הרים? לא הוא לא רוצה להצטרף, הוא כבר יצא לחפש ציפורים יותר מאוחר.

בבית אני עוד שוקל לאכול משהו אבל יורד מזה די מהר. אני מתלבש, ובכל זאת אוכל תמר. מוציא את האופניים מהמחסן ורוכב לשער. גלעד כבר שם, הטרק סטאש שלו בצבע בורדו חדשים ויפים, נימי שכנע אותו לקנות אותם ובצדק: אחלה אופניים. היו לי פעם כאלו עוד לפני שרדליך חצה איתם את הארץ והם הפכו למינסטרים. 

אני נזכר בדירה בנורווגיה, לא הייתה החלטה, יהיה בסדר. אנחנו רוכבים להאט לכיוון רכס חלוקים על שביל אופניים במקביל לכביש, מזג האוויר נעים. גלעד מציע שנחזור לערוץ הזה שמקביל לסינגל חלוקים מה שפעם קראתי לו חלוקים פיראטי, בטח ירוק ומלא פרחים שם.

רכבנו שם לא מזמן, קצת לפני שטסתי לצרפת, עשיתי שם OTB לפנטאון, אבל הספקתי לקום רגע לפני שמישהו ראה אותי מתרסק, וגם לא שברתי כלום אז אולי זה נחשב שבכלל לא נפלתי. אנחנו עולים לכיוון בריכת המים, אני תוהה בקול רם של מי היה הרעיון להתחיל את היום בעליה, אבל היא קצרה, והנוף שווה הכל, בקעת צין פרוסה לרגלינו במלוא הדרה, המקום הזה יפה ללא ספק. יורדים מהדאבל אל איזה נאקב או דמוי נאקב, יותר כמו כלום, אבל רכיב. מישהו בנה רוג׳ום בכניסה לסינגל, אני נשבע שזה לא אני. 

רכיבת אופני הרים

בקעת צין יפה כרגיל

נכנסים לחלוקים ״פיראטי״. נראה שרוכבים פה די הרבה או בעצם יותר סביר שאחד הבדואים הסתובב פה עם העדר אז השביל פחות או יותר ברור. עוברים בין האבנים, אני נותן לגלעד לרכב ראשון, פעם קודמת הוא רכב מאחורי זה נגמר כאמור בהתרסקות שכמעט ביטלה לי נסיעה לחו״ל.

כדרכם של סינגלים פיראטים במדבר, הוא זרוע אבנים, השביל מזגזג בין צידי הערוץ, צריך להסתכל רחוק כדי להבין לאן בדיוק מוביל השביל ירידה מתונה אבל חביבה. גלעד קופץ בקצה כל טראסה אני עוקף. העשב גבוה יחסית והפריחה החורפית ממלאת את הערוצים בשלל צבעים. הערוץ נפתח מעט ואנחנו פוגשים את סינגל חלוקים הלא פיראטי. היום אנחנו בפרייריד, רוכבים לאין שיקח אותנו המדבר. 

חוצים את הסינגל לחורבה עתיקה, איפה שהוא פה יש קו מגניב על טרסה עתיקה. עליה בין כמה מדרגות סלע, אני מוריד רגל גלעד עובר בקלות, אנחנו על הטרסה. אם לפני זה היינו בחלוקים פיראטי, וחצינו את חלוקים לא פיראטי, אז עכשיו אנחנו בחלוקים ביזנטי, אין דרך להסביר את הטראסה המושלמת הזו מלבד שביל אופניים ביזנטי או אולי נבטי.

כמו שזכרתי הטארסה הזו מסתיימת כמו שהיא מתחילה בשום מקום, כנראה נגמר לביזנטים התקציב. אנחנו מזהים נאקב בצידו השני של הערוץ ירידה קצרה בר בשטח לא משהו קשוח במיוחד, קצת אבנים. בקצה הערוץ אני רואה משהו מעט מוזר, כמה צינורת ורשת, מתקרבים, מישהו גידל פה קצת גראס ואנחנו לא הספקנו לקטוף כלום. תאכלס לא חממה מרשימה, בטח היה חומר גרוע בכל מקרה. הנאקב שראינו לפני נראה פחות מפתה מקרוב, אבל עולים אין ברירה, בנוהל אני מוריד רגל פה ושם וגלעד מדלג, התרגלתי. 

סינגל חלוקים בלבוש אביבי

הנאקב מחבר שוב לסינגל חלוקים, רכיבה קצרה על הסינגל הבנוי מרגישה פתאום כמו על אוטוסטרדה שלושה מסלולים. אחרי ירידה מהירה אנחנו עוזבים את הסינגל ועולים לבור מים עתיק, ששופץ כמה פעמים, מעניין אם יש מים, אין, רק יונים. גולשים בשביל חצי בנוי מצידו השני של הבור אל חניון הרועה, תחנת הדלק בצידו השני של הכביש, גלעד הביא ארנק נשתה בירה בסוף. 

עליה מרגיזה מהחניון אל השלוחה, הולכים קצת ברגל ועולים. העיר האבודה, זהו כפר עתיק אנחנו רוכבים דרכו, קצת יותר מדי אבנים לטעמי אבל לא נורא. ירידה די טובה שפעם מישהו ״בנה״ (לא לא אני) או יותר נכון בעט כמה אבנים משביל עיזים. אנחנו שוב באוטוסטרדה, סינגל חלוקים מעלה אותנו אל כביש ארבעים. חוצים את הכביש ואני מבין שלא הבאתי מים. בעצם לא הבאתי כלום, אבל שעתיים נשרוד. כמה דקות ואנחנו שוב עוזבים את הסינגל לטובת חיפוש בור מים. 

הפריחה מרשימה, מרבדים לבנים של בן שלח (הפרח היחיד שאני מכיר, מלבד כלנית). נעצרים מעל הבור, שכחתי כמה הוא בנוי יפה, פה יש גם מים לא רק יונים. יושבים וגלעד מוציא את תמרי הדקל נור האלו שהוא מביא בארגזים מסמר, תמיד מציע לי לקנות, אני מסרב הוא בכל מקרה מביא אותם לכל רכיבה. 

רכיבת אופני הרים

עם רכיבת אופני הרים למקומות יפים

ירידה מעט תלולה חציה של ערוץ קטן ואנחנו רוכבים על מדף סלע נהדר מעל ערוצו הרחב של נחל נוקד, בהמשך הנחל נמצא עץ שיטת הנגב ענק, ממש על סינגל חלוקים ולכן הערוץ נקרא גם נחל עץ. המדף נגמר בירידה ללא שביל אל ערוץ הנחל, יש פה דאבל נוח, אנחנו רוכבים מהר, אחרי שעה וחצי של רבע נאקבים נחמד לזרום.

פיצול ערוצים רחב, אנחנו נפרדים לשלום מהדאבל ונכנסים לערוץ צר יחסית, גלעד נזכר שיש פה איזה עליה, שפעם שהוא היה צעיר ויפה הוא עלה אותה, לשנינו ברור שזה יגמר בהליכה ברגל. החלק הראשון עובר די חלק, טיפוס מעט תלול אבל לא נורא. זיק של אופטימיות. מעל אני רואה את השביל המדובר, שובה של הפסימיות. פעם כשרכבתי על הסינגל ספיד היה לי תירוץ למה אני הולך ברגל. 

אנחנו נכסים לכנעניה בית הקפה המיתולגי של המדרשה, איכות של תל אביב תג מחיר של אוסלו. אני מזמין כריך קורנבייף, ולוקח בירה, יש עוד יום עבודה להתחיל. פרירייד זה החיים.

 

הפאנל - כתבות אופניים מעולות
הכניסו אימייל פה וקבלו את הכתבות החדשות רק פעם בשבוע
(לביטול הופעת הפופ-אפ אנא הכניסו אימייל פה גם אם נרשמתם בעבר)
הירשם