שלחנו שניים מנועזי כתבנו לסדנת טבילה באמבטיית קרח אצל גדי שפילר במודיעין – הטרנד הפורח באינסטגרם ובטיקטוק. האם היה להם קר? האם הם נהנו והכי חשוב – האם שבו בשלום?
הסטודיו של גדי שפילר
הסטודיו של גדי שפילר ליוגה וסדנאות טבילה בקרח במודיעין נמצא במיקום נוח מאוד לגישה וליציאה – עולים במעלה המדרגות ומגיעים לסטודיו. אחרי שתלה ומתח מאות אנשים ביוגה בתלייה גדי החל להטביל בשיטה של וים הוף, המוכר גם כ”איש הקרח” בשל יכולתו לעמוד בפני קור עז. הוף הוא הרפתקן ופעלולן הולנדי, בדיוק כמו שאתם מדמיינים ענק הולנדי מזוקן שרירי עם יכולת יוגה מרשימה.
הסיפור של הוף תתחיל בשנות ה-90′ כשאשתו קפצה אל מותה והותירה אותו לבדו עם ארבעה ילדים. הוא החל לתרגל יוגה וכדי להתגבר על החרדות שלו, בשחייה במים קפואים בתעלות ואגמים. כאבא לשלושה ילדים באוגוסט – הרעיון של לשחות לבד באגם קפוא כדי להרגע לא נראה כל כך מרחיק לכת. הוף מייחס את הישגיו לטכניקת הנשימה שפיתח המבוססת על מדיטציה טיבטית. רק כדי לסבר את האוזן, מסתבר שהוף מחזיק ביותר מעשרים שיאי עולם, ביניהם גם שיא העולם באמבטיית קרח. אם תהיתם, אז התשובה היא: כן. מסתבר שיש תחרות של ישיבה באמבטיות קרח – רק אלוהים יודע למה – והוף הוא האלוף הבלתי מעורער שמחזיק בשיא של שעה ושלוש עשרה דקות וארבעים ושמונה שניות (01:13:48), כך לפי ספר השיאים של גינס בשנת 2008. הוף, וגם גדי, מייחסים את היכולת שלהם לווסת את התרמוסטט הפנימי שלהם בעזרת כוח המחשבה. אני בקושי מווסת את התרמוסטט באוטו.
גדי שפילר מנחה סדנת קרח במודיעין ומסביר על נשימות לפני הטבילה
החוויה של עדו מהסדנה
יום שישי, שעה 13:00 בצהריים. לרוב ביום שישי בשעה הזו אני פותח בשנ”צ בנסיבות מוצדקות. אחרי שסיפרתי לאשתי שאני נוסע לסדנת טבילה באמבטיית קרח, היא טענה שכנראה זה איזשהו משבר שקשור לאיזשהו גיל. לא יודע מה היא רוצה, כבר 20 שנה אני בן 26 – זה לא גיל של משברים.
הטרנד של טבילה בקרח פורח ברחבי האינטרנט, האינסטוש והטיקטוק מלאים בטובלים ובטובלות יפים ויפות וזורחי אושר. כוללללם עושים את זה אמרו לי. הלכתי לנסות, מה כבר יכול להיות, מקסימום היפותרמיה…
הטבילה במים הקפואים, לדברי גדי, מעודדת את היכולת האנושית מאתגרת את הגבולות האישיים, טובה לבריאות, מפחיתה דלקתיות בגוף, מסייעת לחילוף החומרים ואפילו מסייעת לצמיחת השיער (מצד שני לגדי אין שיער – פה התחלתי לחשוד).
ודים מתרגל נשימות לפני הכניסה למים
6 זרים מושלמים
יחד איתי הצטרפו לסדנת טבילה באמבטיית קרח, משפחה שכללה אבא ושלושה ילדים, שכנראה לא מודעים לזכויותיהם לפנות לרשויות הרווחה, ו-ודים שאמר שזה מזכיר לו את ילדותו ברוסיה הקפואה – דרך אגב, גם שם ילדים לא מודעים לזכויותיהם מול רשויות הרווחה. גדי הורה לנו לשבת בסטודיו והסביר על תהליך הטבילה, החלק הראשון בתהליך הוא תרגול נשימות מדיטטיביות. לדברי גדי הנשימות אמורות לסייע בהתמודדות עם הקור, לדברי מעיל עושה עבודה טובה יותר – אבל עם עובדות לא מתווכחים, בגדי בוערת אש פנימית שמוכיחה שהוא וקרח מסתדרים נהדר.
עידו רגע לפני הכניסה למים
תרגול הנשימות המדיטטיביות ערך כארבעים וחמש דקות שבמהלכן ישבנו, שכבנו, שתקנו, עצרנו את הנשימה, חלקנו (ודים) ליותר משלוש דקות, חלקנו (אני) חשב שעדיף לנשום. מטרת תרגול הנשימות היא יצירת מסגרת נשימתית שמסייעת לצלוח את תהליך הטבילה. תרגול הנשימה, עד לנשימה מדיטטיבית, אמור לסייע בהתמודדות עם חווית הקור בטבילה עצמה בה אנחנו חוזרים על הנשימות אותן תרגלנו קודם לכן.
ניסיון של עידו לטבול עם הראש… שלא ממש התקדם
הטבילה
את הכבוד בטבילה הראשונה קיבלה המשפחה, כשהאבא מדרבן את הילדים להיכנס למים הקפואים (מתחת ל- 10 מעלות), הילדים מצדם נכנסו בשמחה, לא יודע לי זה נראה חשוד, שאלתי את האבא אם יש הבטחה לאתנן ביציאה וקיבלתי חזרה מבטים מהולים ברחמים שרמזו שאני כנראה מקרה אבוד. כך או כך, הילדים נכנסו בשמחה ויצאו מאושרים עוד יותר ממה שנכנסו, כששאלתי אם קר להם ביציאה, הם מלמלו משהו שנשמע כמו “צ’מע, אתה לא מאמין איזו חוויה מטורפת”.
הגעתם עד לפה? אתם מוסמכים להצטרף לניוזלטר שלנו:
תורי הגיע, ודים אמר שאני נראה כמו נידון למוות, השבתי לו שאולי זה קשור לעובדה שאני עומד לטבול באמבטיה שמלאה בגושי קרח, ואיך נאמר, אני יותר טיפוס של מקלחת רותחת. זה לא עשה עליו רושם, הוא מלמל משהו על חולשה ואיך אצלם אסור להתלונן, אבל לא הקשבתי עד הסוף הייתי מרוכז רק במכת הקור המתקרבת.
טמפרטורת המים בטבילה הראשונה
גדי הוביל אותי ביד בוטחת לאמבט (מעין פיילה מלאה מים וגושי קרח), לא לפני שהחליט שהמים חמים מדי והוסיף כמה גושי קרח. קיללתי בלב. גם קצת בפה. בכל זאת למה להוסיף קרח בתור שלי?
גדי מלווה את תהליך הטבילה במיומנות ובמקצועיות מראשיתו ועד סופו. הוא מקפיד לדבר עם הטובל, לשאול לשלומו ולוודא את מצבו – הכרתי ופיזי. לאחר 2-3 דק’ של טבילה באמבט גדי מלווה את תהליך היציאה עד לייבוש.
הטבילה
הכנסתי רגליים ונעמדתי באמבט. לא אכחד, זה קר. קר אחול שילינג. התיישבתי. עדיין קר. לאחר זמן מה, מבחינתי נצח, מבחינת השעון כנראה דקה וחצי, מתחילים להרגיש קצת כאב ברגליים וקצת נימול. עדיין קר. שאלתי את גדי אם זה בסדר, גדי זרח מאושר “זה מצוין, זה אומר שהתהליך עובד”. איך לא יעבוד, זה מים קפואים ואני בתפקיד קוביית קרח. בסוף עברו כשלוש דקות ויצאתי מהמים. עדיין קר. לאחר היציאה מהמים הקרים מפעמת תחושה של הישג של התמודדות עם אתגר ואפילו קיימת תגובה פיזית של מעין הפשרה, גדי משייך אותה להתכווצות כלי הדם הפריפריאליים בעת הטבילה והתרחבותם לאחר מכן, שמשרה אופוריה רגעית ורגיעה. אני משייך אותה לחזרה להביטאט הטבעי שלי – טמפרטורת החדר.
הטבילה הסתיימה. חלק מהמשתתפים, כולל ודים, המשיכו לטבילה נוספת, הקור לא שינה לו, מבחינתו היה חם באמבט – לדעתי הוא חש קצת מרומה. לגבי התעלות רוחנית – לא מצאתי כזו, אבל כמו שאמרתי קודם, אני יותר טיפוס של מקלחת רותחת מאשר אמבטיית קרח. מצד שני, לצדי התהלכו אנשים שנראו שחוו התגלות רוחנית במהלך הטבילה. לסיכום, אם כבר לחוות חוויה שכזו – גדי הוא האיש לחוות אותה אתו והאיש שידריך אתכם בבטחה וברוגע עם חיוך שלא נגמר אף פעם.
החוויה של ודים
הודעה של העורך בקבוצה לחצה לי על שני כפתורים בבת אחת. האחד – אני גר במודיעין ולא יכול להרשות לעצמי לפספס דבר כזה שנמצא מתחת לאף שלי. השני – זה החזיר אותי 40 שנה אחורה בזמן (אני כזה עתיק…), כאשר בתור ילד שגדל במדינת פטיש ומגל, הכרתי לראשונה את עניין המים הקרים. בגיל חד ספרתי ביליתי בחורפים (עם שלג וטמפרטורות של מינוס 20) בסאונה רוסית אמיתית ביער עבות על שפת נחל קפוא. היה לנו טקס קבוע אחרי ישיבה בסאונה – תחילה היינו טובלים בבריכה קטנה עם מי נחל קפואים ולאחר מכן היינו יוצאים החוצה ומשחקים כמה דקות בתוך שלג.
סדנת נשימות
כבר אז, בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, הרבה לפני שההולנדי בשם וים הוף המציא את שיטתו, אבי היה מחשל אותי ואת אחי במקלחות של מים קרים בבית.
בחזרה לימינו להודעת העורך עם ההזמנה לסדנה… סקרנותי גברה על החשש מגילי המופלג וביקשתי להתלוות לעדו בתור המבוגר האחראי.
טבילה של ודים עם הראש. לא לבעלי לב חלש
לאחר הסבר של גדי על חשיבות הנשימות הנכונות שהניח את דעתי (מדעית ולוגית), סדנת הנשימות קיבלה משמעות. התמסרתי להוראות ועשיתי כמה מחזורים של היפרוונטילציה ועצירת נשימה.
אחרי שסוף סוף הגיע תורי לטבול, גדי החליט שזה הזמן לרוקן צידנית שלמה של לבנות קרח לתוך אמבט הטבילה על מנת להוריד את טמפרטורת המים. 11 המעלות שהיו עד עכשיו לא היה מספיק קר? מסתבר שבמהלך סדנת טבילה אחת כזאת אנחנו “ממיסים” מעל 100 ק”ג של קרח על מנת להחזיק את המים בטמפרטורה מתחת ל- 10 מעלות.
שובר קרח סובייטי בפעולה
בתור אחד עם עבר סובייטי, לא יכולתי להראות סימנים של חשש או חולשה. זה לא הלם את הדמות והמוניטין שבניתי. גדי מחזיק את ידיי, מסתכל לי בעיניים ונותן הנחיות על נשימה נכונה. רק אחרי הטבילה הראשונה הבנתי כמה זה היה חשוב. האינסטינקט הראשון של הגוף בחשיפה פתאומית למים קרים הוא להיחנק ולעצור נשימה. התחושה היא שהכל מתכווץ, כולל הראות. תרגילי היפרוונטילציה לפני הטבילה נועדו בדיוק זה – להרוות את הגוף בחמצן. כלי הדם, המתכווצים בטבילה במים קפואים, מצמצמים בצורה משמעותית את הספקת החמצן בגוף. למעשה, הגוף עובר למוד חירום ומצמצם למינימום הספקה לקצוות, חוץ מהליבה והראש. זה הזמן שבו צורכים את עודף החמצן שצברנו במהלך היפרוונטילציה. גיליתי שברגע שאני מבין איך העסק עובד, זה עוזר ואת הטבילה הראשונה של כ-2 דקות, עברתי די בקלות.
הטמפרטורה באמבט עברה שדרוג לפני כניסתו השניה של ודים פנימה
אחרי היציאה מהאמבט ההרגשה היא כאילו איזה קוסם מארץ הקור נגע בי במקל קסמים ולחץ על כפתור “pause”. קפאתי במקום ולא כי היה לי קר, אלא הגוף עשה את זה לבד. כמו בסרטי ילדים, כאשר מלכת הקרח נוגעת במקל הקסמים שלה בדמות והיא הופכת לפסל. ממש יכולתי להרגיש את כל נימי הדם שלי הולכים ומתרחבים והדם מתחיל לזרום לאזורים שהקשר איתם נותק במהלך השהייה הקצרה במים הקפואים. הרגשה מוזרה, לא מוכרת, אבל נעימה.
לוקח כמה דקות לגוף לחזור לעצמו ולהתחיל לתקשר עם כל חלקיו. כחצי שעה לאחר הטבילה הראשונה ולא לפני שכל משתתפי הסדנה טבלו גם הם בפעם השניה, שוב נכנסתי למים. כל זה קרה לא לפני שגדי רוקן עוד חצי צידנית של לבני קרח לתוך האמבט. הטמפרטורה ירדה מתחת ל-10 מעלות. למרות שכבר הייתי מוכן להרגשה, היה לי יותר קר מהפעם הראשונה ולא ישבתי בתוך המים יותר מהפעם הקודמת.
אשתו של גדי הגישה לנו חליטת תה חמה עם פירות יבשים וישבנו עוד קצת על מרפסת ביתו של גדי על שיחה קלילה, בעודנו מפשירים.
שיטה עתיקה ושאלות מדעיות
נתחיל בגישה המסורתית לעניין ומיד נעבור גם לגישה המדעית: המסורתית טוענת שטיפול בקור היא שיטה עתיקה להקלה בסוגים שונים של כאבים מסוגים שונים. הטיפול בקור והחשיפה לקרח, גורמת לכלי הדם שלנו להתכווץ. הכיווץ נועד לשמור על חום הגוף, וגם מנתב את הדם למרכז הגוף לאזורים חשובים. עם הכיווץ של כלי הדם אזורים דלקתיים ופגועים מקבלים פחות דם, מה שעוזר להוריד דלקות, נפיחויות וזיהומים.
בין היתר, טיפול בקור, כך מאמינים המאמינים, קשור גם לשיפור איכות השינה, מיקוד ופוקוס גבוהים יותר ואפילו תגובה חיסונית משופרת. קור הוא מרכיב חשוב בשיטת וים הוף (האיש שאחראי על הפופולריות המתגברת של זה בחסות רשתות חברתיות ומאמינים שמספרים לכם שזה שינה להם את החיים), המיושמת בצורת מקלחות קרות יומיות ואמבטיות קרח של מספר פעמים בשבוע. המשתמשים מדווחים על יתרונות בריאותיים הנעים מרמות אנרגיה גבוהות יותר ועד להקלה בתסמינים הנגרמים על ידי מחלות אוטואימוניות.
עדו מכין את עצמו לאירוע
מה אומר המדע?
המומחים מציגים תמונה מורכבת יותר. מחקרים שנערכו לגבי שחייה במים קרים, לא הגיעו למסקנות חד-משמעיות. בסקירה מורכבת שנערכה בעת האחרונה (104 מאמרים) נכתב שיש אינדיקציות מבטיחות לגבי חיזוק מערכת החיסון, מניעת סוכרת ותחלואת לב וכלי דם ואפילו שיפור הבריאות הנפשית, אולם אין דעה אחידה מכרעת בנושא. בין היתר קיימת סוגיית הפלצבו – מהם תנאי הבקרה.
פרופ’ יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה של מאמץ, פרסם באחרונה את הספר “בריאות מחוץ לאזור הנוחות – מדע ההורמזיס”, שבו הוא מדבר על התרומה החיובית של גורמי סטרס במינון נכון, ביניהם מאמץ גופני, חום, לכלוך ולחץ נפשי – וגם קור. “לטבילות במי קרח יש הרבה יותר בסיס מדעי מאשר להרבה טיפולי רפואה משלימה שמציעות קופות החולים, כמו רפלקסולוגיה”, אומר חלד. אגב, גם את הטבילה בקרח החלה באחרונה קופת חולים מכבי להציע למבוטחים. לדברי חלד, השיטה פועלת, כנראה, בכמה מישורים: הערך של סטרס כסטרס, ההשפעות הייחודיות של הקור, וגם ההיבט החברתי. אני אשאר עם בירה בהיבט החברתי.
לכתבות נוספות בנושא בפאנלים:
קב’ הווטסאפ של בייקפאנל, כנסו:
לסיכום
חשיפה תכופה לקור מביאה איתה מספר יתרונות בריאותיים שונים. לדוגמה, האצת חילוף החומרים, הורדת רמות הסטרס שלנו, העלאת הפוקוס וכוח הרצון, חיזוק מערכת החיסון, ואפילו עוזרת לירידה במשקל. יתרון נוסף של חשיפת הגוף לקור הוא הפחתת דלקות, נפיחות וכאבי שרירים. לכן, ספורטאים רבים משתמשים באמבטיות קרח ובסוגים אחרים של חשיפה לקור (כמו קריותרפיה) כאמצעי לזרז התאוששות לאחר פעילות גופנית.
גדי שפילר, איש רב זכויות ופעלים, וכנראה האיש הכי נחמד וחברותי שתפגשו בצהרי יום שישי ובכלל – שלא משנה כמה ציניות ותלונות תטיחו בו, האיש תמיד יהיה עם חיוך מאוזן לאוזן, עם אנרגיות מטורפות ורק רוצה שתחוו את חווית ההתגלות שבטבילה. גדי הוא גם מדריך יוגה, טריאתלט בעברו, מאמן שחייה וספורטאי בהווה. הצבע האהוב עליו הוא כחול והחיה המועדפת עליו היא צב.
קשה להגיד האם חווינו את כל התועלות והנפלאות של הטבילה בקרח במהלך סדנת אחת ושתי טבילות. מדובר יותר בסדנת מבוא לאורח חיים בריא יותר ואחת הדרכים להגיע לשם היא בהחלט שילוב של חשיפות מדודות ומבוקרות לקור. חשוב לציין שסדנה כזאת פחות מומלצת לאנשים עם בעיות לב ומומלץ לקבל ברכת קרדיולוג בטרם תיכנסו למים בטמפרטורות חד ספרתיות.
מאת: עדו גולצקי וודים לינצקי