הנתון המדהים הזה, של הורדה של 72% בסיכון לסרטן גרורתי, התגלה במחקר ארוך טווח של ד”ר יפתח גפנר וצוותו באוניברסיטת תל אביב.
ד״ר יפתח גפנר עומד בראש מעבדת מחקר בפקולטה לרפואה בביה”ס לבריאות הציבור, ובמכון סילבן אדמס לספורט באוניברסיטת ת”א. דיברנו איתו לאחר הרצאה שנתן במסגרת כנס “ידעת את זה” שארגנה אוניברסיטת ת”א בנושא הספורט. בכנס הוצגו נתונים מדהימים על השפעת הספורט על הבריאות. את הנתונים גילו במסגרת מחקרים על ההשפעות המטבוליות של פעילות גופנית, ואיך הוצאה אנרגטית מסייעת במניעת תחלואה ושיפור ביצועים אצל אתלטים.
“ספורט תורם לבריאותנו הרבה מעבר לשינוי במשקל”
ד”ר גפנר: אנחנו כבר יודעים שהספורט בריא אבל יש לנו עוד מה לגלות לגבי המנגנונים של כמה ואיך הוא משפיע. לדוגמה: רבים יודעים שהספורט תורם להורדה של 25%-30% בסיכון לחלות בסוכרת, סרטן, ומחלות לב. אנחנו בדקנו האם ישנם סוגי אימון שיכולים להוריד באחוזים גבוהים יותר מחלות ספציפיות?”
ד”ר גפנר, וכ 15 הסטודנטים במעבדה שלו, משתמשים בכלים מדעיים מתקדמים להבין את ההשפעות המטבוליות של הפעילות: שימוש ב-MRI, מים מסומנים איזוטופית, חדרים מטבוליים ובדיקות דם מתקדמות. כל אלה כלי מדידה שהטכנולוגיה שלהם לא היתה זמינה באותה רמת דיוק בשנים קודמות ולכן יש המשך של גילויים וידע.
ד”ר גפנר מספר: “מנתוני מעקב בישראל אחרי 2500 איש שהשתתפו במחקר במשך 20 שנה. אנשים דיווחו על סוג משך העצימות בפעילות הגופנית שלהם, והצלבנו את זה עם רשם הסרטן הלאומי. המחקר הראה שאלה שעשו פעילות גופנית עצימה הפחיתו ב 72% סיכון לסרטן גרורתי לעומת אלה שלא עשו פעילות גופנית.
הסבר אחר של אותם הנתונים: חוסר פעילות מעלה פי ארבעה את הסיכון! בממוצע, כ 30 מתוך 100 אנשים שחלו בסרטן היו לא מתאמנים לעומת רק 6 אנשים מתוך 100 שכן התאמנו.
שליש מהציבור יחלה בסרטן במהלך חייו, זה אומר שאפשר היה להוריד את כמות החולים, העלויות, הסבל, והתמותה בצורה דרמטית באמצעות ספורט, ללא קשר לשינוי במשקל הגוף.״
המנגנון הפיזיולוגי: “מרעיבים את הסרטן”
ההסבר שמספק ד”ר גפנר מזכיר קצת את התופעה המוכרת לכולם של מעבר דם מהאברים הפנימיים (מערכת העיכול ואחרים) אל השרירים בעת פעילות גופנית כדי להעביר אליהם את הסוכרים והאנרגיה. גם הסרטן מתחרה על מקורות האנרגיה בגוף עם השרירים בעצימות הגופנית. התחרות על מקורות האנרגיה מרעיבה את הסרטן ומונעת ממנו להתפתח. פה המקום להסביר שלא מדובר על שלבים בהם האנשים מאובחנים בהכרח, שכן יש התפתחות של תאי סרטן תמיד בגוף. כשמתאמנים סדיר הם מורעבים ברמה כזו שאצל המתאמנים יש הרבה פחות מקרים בהם התאים האלה מתפתחים לרמה שהופכת לקריטית.
פעילות בעצימות גבוהה לעומת נמוכה
“מקור האנרגיה של תאי הסרטן, ובמיוחד הסרטן הגרורתי, מבוסס על סוכר” מסביר ד”ר גפנר. היות ובספורט עצים (זון 3 ומעלה) המקורות הופכים אנארוביים יותר, והשריר מקבל את האנרגיה שלו מיותר סוכרים (בעוד שבעצימות נמוכה מרכיב השומן גבוה יותר), הסרטן מקבל פחות מהסוכר שהוא צריך כדי להתפתח.
ההשלכה מעשית ומצילת חיים: “זו אסטרטגיה נהדרת למניעת סרטן גרורתי. אם יש במשפחה כאלה מחלות, אפשר להפעיל את האדם בצורה ספציפית לעצימות גבוהה (ללא קשר לביצועים) כדי להפחית את סיכוייו לחלות בסרטן.