כפי ששמתם לב לאחרונה אנו מעלים יותר ויותר מבחנים לאופניים בתקציבים שפויים. הפעם אני נבחרתי לבחון את אופני הכניסה של חברת KTM לתחום הרחב ביותר של XC מרתון: אלה הם ה KTM Scarp 294!
מדובר בגרסת האלומיניום של ה-Scarp Prestige שבחנו כאן. האם יש למה לצפות מאופני מרתון שיכוך מלא במחיר נמוך שכזה?
מאת: ירנין פלד
צילום:יוג׳ין לויט
KTM Scarp – כרטיס ביקור
- חברה: KTM
- דגם: Scarp 294
- מחיר: 10,500 ש״ח
- משקל: 13.7 ק״ג (כולל פדלים, טיובלס, שני מתקני בקבוק)
- יבואן: דלב מוטורספורט – לאתר היבואן
כיוונים ראשונים
המבחן הזה היה תהליך שהחל ביחסים לא ברורים של חוסר התאמה והסתיים בחוויה מתקנת, חיוך על השפתיים ועם המלצות ודעות יותר ברורות לגבי מיהו הרוכש הפוטנציאלי.
יש איזה תהליך שצריך לעבור כשמקבלים אופני מבחן. יש חלקים בתהליך שהם טכניים לחלוטין ויש חלקים שהם שכלתניים ויש שהם רגשיים לגמרי. לי אישית מאוד חשוב לעבור את התהליכים בסדר מסוים.
לגבי האספקטים הטכניים: כיוון אוכף, חיבור פדלים וכדומה, אין הרבה מעבר לעשיה עצמה אך הם בעלי חשיבות לחוויה הרגשית. לכן אני מקפיד לעבור עליהם בקפידה רבה לפני יציאתי לרכיבה הראשונה שגם היא בעיקר למטרת כיוון האופניים אלי ולאופי הרכיבה שלי.
ראשית מחבר את הפדלים, ממקם את האוכף במקום ומשם אל הכידון וכיוון הברקסים וידיות ההילוכים. ניפוח צמיגים ואז לכיוון הבולמים. בהתחלה מכוונים סג לפי הוראות יצרן אבל עם השנים למדתי לנפח ללחץ האוויר הנמוך ביותר המצוין בטבלה לטווח המשקל שלי. לאחר כל זה יוצאים לרכיבה הראשונה כדי לכוון ולהתאים את האופניים באופן סופי.
אם בדרך כלל לוקח לי די בקלות למצוא את הכיוונים המתאימים לי תוך כדי רכיבה, הפעם זה לקח מעט יותר זמן. למה בדיוק תקראו בהמשך.
מה בקופסה?
באו נתחיל באופניים עצמם: השלדה היא שלדת אלומיניום כולל המשולש האחורי בעל 90 מ״מ מהלך. צבועה בשחור מט עם נגיעות של כחול וצהוב.הצביעה לא בולטת ומוחצנת, אלא פשוטה ונאה. השלדה זהה במראה וחשוב לא פחות, בגאומטריה לאחותה הקלילה יותר מהקרבון, וגם בגרסת האלומיניום המראה הוא קרבי ומוכן אלי קרב.
יש לה מקום לשני מתקני בקבוק בתוך המשולש הקדמי ועוד אחת בחלקו התחתון של הצינור התחתון.
למרות שלושה מתקונים, רצוי להדגיש שבפועל מדובר במקום לשני מתקני בקבוק (לפחות במידות הסטנדרטיות של רוב הבקבוקים), כי במידה מדיום אין ממש מקום לשני בקבוקים. מצד שני זה נהדר שיש מקום לאכסן בנוחות איזה כלי עם פנימית וכלים כמו זה של PRO למשל. את הבקבוק השני תוכלו לשים במתקן מתחת לצינור התחתון.
המשולש האחורי, למרות היותו מאלומיניום, אינו כולל מסבים בתומכות הכיסא ובמקום זאת מהנדסי KTM תכננו תומכות שרשרת עם גמישות מובנית כפי שעשו בקרבון בגרסאות הגבוהות יותר. כך הצליחו מהנדסי KTM לשמור על כל הטוב והחדש לרוחב כל השלדות ללא אפליה בין קרבון לאלומיניום. המתלה האחורי אמור ומתנהג באלומיניום כפי שהוא בקרבון.
סטנדרט הצירים בשלדה והמזלג הם לא בוסט אלא ה-142 וה-15 הרגילים.
בולמים – על האחורי הותקן Monarch RL עם כיוון מהירות החזרה ושני מצבים, פתוח סגור. הבולם הקדמי הוא RockShox Reba RL, גם כאן יש כיוון מהירות חזרה וחוגה בעלת שלבים בין פתוח לסגור. שני הבולמים הם בולמים איכותיים ביותר ובדרך כלל נמצאים רק על אופניים ברמת הרבה יותר גבוהה.
מערכת הינע: היא על טהרת השימנו SLX למעט המעביר האחורי ששודרג ל-XT. עם שתי פלטות מקדימה ו-11 הילוכים מאחורה אתם די מכסים את כל האפשרויות עם מרווחים קטנים ונוחים למעבר חלק בין הילוך והילוך ללא קפיצות גדולת מדי בקצב סיבובי הרגליים. רבות נידון כבר בנושא שתי פלטות לעומת פלטה אחת ולדעתי לרוכב אליו מכוונות האופניים, שתי פלטות יעשו רק טוב. בעיקר כשמביאים בחשבון את היכולת לעבוד על כל טווח הקסטה בכל אחת משתי הפלטות. כך יוצא שאין באמת הרבה העברות הילוכים מקדימה וגם כשיש – המעבר בין הפלטות הוא פשוט נהדר וללא בעיות.
על הבלימה אמונים, גם פה, מעצורים של שימנו מסידרת Deore. פשוטים ואמינים בשילוב עם דיסקים של שימנו תמיד היה לי מספיק כח עצירה ובשליטה מלאה.
גלגלים – בנויים כשבמרכזם נאבות שימנו SLX שפיצים בעובי משתנה המחברים חישוקי מאביק 319.
הנאבות הם בסטנדרט 142×12 מאחור ו-100×15 מלפנים. כנהוג כיום בשוק או שאולי גם זה עוד סטנדרט הולך ונעלם? עוד נראה.
החישוקים בעלי רוחב פנימי של 19 מ״מ, אבל יש לדעת שרוב השוק והרוכבים, כולל רוכבי ה XC מחפשים כבר רחב יותר ויותר. יחד עם זאת ברמות הכניסה זה עדיין לא נפוץ.
על החישוקים, שהוסבו לטיובלס כמובן, הורכבו צמיגי רוקט-רון של שוולבה בגירסה המחוזקת וברוחב 2.25, כדי לספק שילוב בין אחיזה לגלגול מהיר ובמשקל קל – זו תמורה גבוהה שכן אלה צמיגים יקרים שבד”כ לא תמצאו באופניים ברמות המחיר האלה. בסך הכל מדובר על גלגלים שהם ברמה המקובלת ברמת המחיר הזו.
חלקי שליטה ואוכף הם פשוטים ואמינים מאלומיניום ממותג הבית עם הלוגו של KTM. הם עושים בדיוק את מה שהם אמורים, נמצאים שם ולא מורגשים! אולי רק, לדעתי, האוכף היה יכול להיות צר יותר כדי להתאים לי – הוא מעט הקשה עלי להעביר משקל אחורה באלמנטים טכניים, אבל זה עניין של התאמה אישית ושונה מרוכב לרוכב.
הכנות לרכיבה ראשונה
אז כפי שאמרתי היו אלו יחסים שנבנו – לא היתה פה אהבה מפדל ראשון אבל אלו יחסים שיגדלו, יתפתחו ואפילו ימריאו בירידות! לאופניים צריך להתרגל, להתחבר ואז – שום דבר לא יעצור אתכם. זה מה שקרה פה במבחן.
ראשית כאמור רכיבת כיוון. נכון שרועי שבילי אמר לי לשים בבולם האחורי סאג סמלי של 9מ״מ אבל אני התחלתי עם יותר כי אני אוהב את זה רך ונעים. זאת לא היתה החלטה נכונה ונאלצתי להוסיף לחץ אוויר בבולם עד שהגעתי ל… 9 מ״מ כפי שרועי יעץ לי בהתחלה! רק אז האופניים הרגישו נהדר, ממש טוב, בדרכים המהירות ובסינגלים הזורמים של בארי, כשהבולם במצב פתוח.
בדרכים המהירות מתגלה, לדעתי, החוסר במצב ביניים בבולם ולכן יש לנפח אותו למצב דומה למצב אמצע קשיח יחסית אילו היו לו 3 מצבים.
את הבולם הקדמי ניפחתי לפי הוראות היצרן דבר שהוכיח את עצמו כטוב בשבילי וביחד עם הבולם האחורי עם סאג של 9 מ״מ האופניים היו מאוזנים מאוד.
באזור שטוח וזורם
ללא אלמנטים טכניים כבאזור סינגל בארי הורגשה חוויה של אופני מרתון מהירים. הגאומטריה פשוט נהדרת! ארוכה ונמוכה עם סטם קצר וזוית ראש של 70 מעלות. בול במקום לרוכב שאוהב מהירות. הרכיבה מהירה וזורמת בכל מקום כולל יציאה מהאוכף בכל גבעונת קטנה. הכל הרגיש נכון מאוד, זורם וחיי. לצערי רק הגלגלים העיבו על החגיגה כולה. הם אומנם מתאימים לרמת המחיר אבל בהחלט לא ברמה של הבולמים והשלדה וזה מורגש. המלצה ראשונה שלי היא לשדרג את הגלגלים עוד במעמד הקניה. עם מחיר התחלתי ואטרקטיבי כל כך של קצת מעל 10,000 ש”ח – אפשר בשידרוגון כזה לקבל משהו ששווה הרבה יותר!
עוברים לעליות ולירידות
השלב הבא במבחן היה מעבר לאזורים הרריים ויותר תלולים. פה מקבלים את תחושת העליות והטיפוס למעלה ואז את הכיף ותחושות ההיגוי והשליטה בדרך המהירה למטה. בתהליך נבדוק את האופניים עם יותר אלמנטים טכניים ומאתגרים למערכת הבולמים ולגאומטריה המרתוניסטית. איך לסכם את זה במילה אחת, או שתיים – חיוך טיפשי…
נכון שבעליות הורגשו הגלגלים אבל ככל שהעליה טכנית יותר, האופניים תפקדו טוב יותר, השפעת משקל הגלגלים ירדה ומערכת היחסים בנייננו התחממה והפכה ליותר חברותית ותקשורתית עם פחות היעלבויות, משני הצדדים.
כל עליה טומנת בחובה ירידה ואם להיות כנה, זו הסיבה היחידה שאני מוכן לרכב בעליה. אז למעשה בירידות חלקות אין פה איזו תגלית, אבל ככל שהירידה טכנית יותר החיוך הטיפשי התרחב יותר. גם עם בולם אחורי קשיח יחסית, האופניים התנהגו הרבה מעבר למצופה ובטח בהתחשב שמדובר ״רק״ על 90 מ״מ של עבודת מתלה.
פה התגלה שהאוכף לא מפנק מספיק לטעמי – יש לו יותר מדי ריפוד והוא רחב מעט והקשה על תנועה קדימה ואחורה, אבל אולי זה רק אני והישבן הענוג שלי. אל הבירה של אחרי הגעתי הרבה יותר רגוע ועם הרבה פחות חששות לקראת הרכיבה הבאה שאמורה להיות טכנית עוד יותר.
שעשועים ורכיבה טכנית
עובר לסינגלים עם יותר מאשר כמה אלמנטים נחמדים. פה ממש, אבל ממש נהניתי! החיוך הדבילי התפשט לי על הפנים ולא היה מוכן לרדת גם לאחר שהרכיבה הסתיימה. אז כדי לאשש את הדברים יצאתי לרכיבה נוספת והרי זה פלא – שוב אותה תופעה.
האופניים התנהגו באופן יוצא מהכלל. הם מותאמים מאוד לאופי הטכני ההולך וגדל בקרב מסלולי ה-XC והמרתון בעולם. לא הפריע לי החוסר במצב ביניים בבולם ולמעשה הוא נשאר פתוח כל הזמן. יכול להיות שהייתי נהנה יותר ומצליח להוציא עוד מהאופניים לו היו שלושה מצבים אבל זה לא ממש הציק. הוא הורגש ועבד אקטיבית באזורים היותר טכניים והיותר מאתגרים.
מדהים לראות כמה הנוף השתנה בשנים האחרונות. אזורים אשר היו פעם שמורים לאופניים ארוכי מהלך והגדרות יותר ברורות של AM ו-FR ואפילו HD היום נכבשים, במעין קלות שכזו, ע״י אופניים עם הגדרות ברורות של מרתון ו-XC עם 100 ו/או 90 מ״מ בלבד. כך גם הלבוש מתחיל לזלוג בין הקטגוריות.
סיכום שלושה שבועות וכמה משפטים:
ה-KTM Scarp 294 הם אופני הכניסה בקטגוריית המרתון וה-XC של החברה האוסטרית, והם קנייה מעולה, במיוחד אם לוקחים גם בחשבון את תג המחיר. למרות שאלה אופני מרתון מהירים, הם ממש לא מאכזבים ואפילו מתעלים על עצמם ככל שהשטח הופך טכני יותר ויותר!
באזורים המהירים יותר והפחות טכניים, מתגלה פער בין השלדה והבולמים הנהדרים ובין הגלגלים הבסיסיים. אולי היה כדאי לחלק את תקציב האופניים באופן מעט שונה ולתת באותו מחיר גלגלים משופרים, או שתשמרו בצד לשדרוג- זה יעשה רק טוב לאופניים ולכם ויגדיל את טווח היכולות של האופניים.
עוד נושא שהתגלה גם במבחן הקודם (והאמת, גם במבחני אופניים רבים אחרים) הוא בולם אחורי של RockShox עם שני מצבים בלבד לשלדה ה״דורשת״ שלושה (שיטה עדיפה שקיימת גם בבולמים אחרים אבל מקודמת בעיקר על ידי Fox). לדעתי בולם בעל שלושה מצבים היה מגדיל את טווח היעילות וההנאה של האופניים בלי להתפשר.
בסך הכל אלו אופניים נהדרים לתג המחיר שלהם והם בהחלט פלטפורמה נהדרת למי שרוצה להנות מאופניים טובים עד נהדרים עם אפשרות לגדול. הרוכש מקבל פה שלדה המתנהגת כמו אחותה הקלילה מקרבון בלי לשלם את תוספת המחיר, יזכה לבולמים ברמה גבוהה מאוד ביחס לתג מחיר ואף ביחס לאופניים יקרים יותר. יש פה חבילת חלקים נהדרת ואמינה שלא תריץ אותו אל המכנופאן כל שני וחמישי.
מאת: ירנין פלד
צילום יוג׳ין לויט
