KTM כביש? עבור לא מעט רוכבים, KTM לא מתחברת לאופני כביש. זה טבעי – המותג החל בשטח גם באופנועים, הצליח הצלחה מרשימה מאוד בישראל עם דגמי השטח, ועדיין לא ממש תפס בכביש. אז נכון – אין להם את ההיסטוריה של חברות מתמחות בכביש אבל את קטגורית ה All-Around או "עליות" הם כיסו מצוין עם ה-Revelator האלה, והוכיחו שהם יודעים לעשות גם אופני כביש. הפעם נכנס למבחן BIKEPANEL דגם מעניין במיוחד בזכות המערכת האלחוטית של SRAM.
מחיר: 34,500 ש"ח (אותו דגם עם דורה אייס אלקטרוני עולה 35,500).
משקל: 7.15 גרם (עם פדלים של דורה אייס ושני מחזיקי בקבוק מקרבון).
לא ניתן להתכחש: סקסאפיל מתפרץ וחד משמעי!
הסרט – אם לא לחצתם על ה Play למעלה…
סקסאפיל מתפרץ!
תראו, זה לא שלא ראיתי ש KTM כביש האלה נראים מעולה. ממש מעולה: הצביעה שלהם בלתי ניתנת לפספוס – כחול לבן ותכלת, שמקבלים זריקת אגרסיביות מוטרפת ומפתיעה עם כידון עטוף בסרט כתום-KTM (הם יודעים שם ש KTM וכתום נשמע קרוב בעברית?).
תוסיפו לכך את הכיתובים שרואים רק על אופניים של מקצוענים: Marseille Provence, Delko, KTM, SRAM… מדבקות קבוצת הקונטיננטל פרו שצועקות פרו ונראות מגניב לגמרי, וקיבלתם טריגר ברור שייצר כמות תגובות שבהחלט עברה אל מעבר לסף הסטנדרטי.
מעט מאוד יהיו חדי העין שגם יקלטו גם את הייחוד שבמערכת האלחוטית של SRAM, או את הקראנק היפה ביותר שנתקלתי בו כבר זמן רב.
המפגש הנקי והיפה עם הידוק פנימי למוט האוכף
קצת יותר רוכבים ישימו לב לאלמנט העיקרי הבולט באופניים האלה – הניקיון העיצובי סביב מפגש תומכות השרשרת וצינור האוכף, שם נותר אזור ריק ויפהפה ללא חבק. הידוק מוט האוכף הוא באמצעות בורג בלבד המהדק מנגנון פנימי בתוך הצינור. המפגש נקי גם מכבלים ומעצור – הוא הוסט אל מתחת לציר המרכזי. מילה על הדבר הזה: מי שעשתה כך בעבר וירדה מזה היא Trek. חשבו בעבר שזה עדיף אווירודינמית אבל אז גילו שזה יכול לייצר בעיות בגישה אליהם ובנוחות כללית. פה לא נתקלתי בשום יציאה מכיוון או בעיות בדיוק ומרכוז שלהם בכל תקופת המבחן.
ברור שיש פה אופניים עם כריזמה שנכנסים שגורמת לקהל להגיב, לשאול, להחמיא ובעיקר לא להישאר אדיש. שיחקו אותה עם העיצוב הפעם KTM.
לא חושבים כמוני? תחשבו שוב אחרי ה Play:
התנהגות כביש וגיאומטריה
אלה אופניים מקטגורית ה"עליות" או "יחס קשיחות-משקל" או "all around" – כל התיאורים האלה אומרים שזה הפורמט הקלאסי שאינו אווירודינמי במיוחד, אך מייצר חווית רכיבה ותחושת אופניים, שהיא בד"כ מתגמלת בהרבה מאלה של השלדות האווירודינמיות.
אופי ההיגוי נובע מגיאומטרית השלדה, כמות המידות שיש ליצרן לאורך הליין ובהתאם ההתאמה האישית של אותה מידה לרוכב הספציפי (אם יש יותר מידות – יש אפשרות לקבל את המידה הנכונה ולא מידה קצת קטנה לרוכב ספציפי או קצת גדולה עבורו, מה שישפיע על ההתנהגות לרוכב מסוים), ויש משתנים מתערבים כגון השפעת האביזרים – אורך הסטם ביחס לגיאומטריה והרוכב, ומשקל הגלגלים.
משחקי קרבון בצינור העליון
לשמחתי האופניים היו בול עבורי. איך אני יודע? כי הם הרגישו בול עם סטם 11 ואוכף מדויק מעל לפדלים. אם הייתי נזקק לסטם 12, כמו לא מעט מהמקצוענים, זו היתה כבר אינדיקציה שהם נעים אל הצד הקטן של הסקאלה, ואם הייתי עם סטם 10 ומטה, אני כבר על הצד הגדול של הסקאלה. מאחר והיו בול אפשר להניח שקיבלתי חוויה שהיא דומה לכוונת המשורר – והוא פייט פה שיר שמתאים למראה שלהם: שיר לרוכב המתקדם – זה שאוהב את האופניים שלו מגיבים וזריזים.
אוהבים עליות!
מדובר בגאומטריה שמתכתבת בצורה ישירה עם לא מעט זוגות שבדקתי: ה Scott Addict, ה BH Ultralight, וה Ridley Helium (ובשונה מה Trek Emonda) – כולן שלדות לא רגועות במיוחד ולא פשרניות. פה נציין במיוחד את זווית צינור הכסא התלולה יחסית: 76 מעלות קרביות שמזכירות לי אופני נג"ש – וגם מכתיבות הסטת אוכף אחורה יחסית, מה שהגדיל את המנוף ושיפר מאוד את הספיגה והנוחות באופניים האלה בשילוב עם מוט האוכף של ריצ'י. זווית צינור הראש מתונה דווקא: 72.5 (לעומת 73 בהרבה דגמי כביש) – אולם זה לא קיבל ביטוי בדמות היגוי רגוע במיוחד (חסרים עוד כמה נתונים שמשפיעים על ההיגוי כדי להסביר את זה – כמו הטרייל או זוויות הנוצרות בין ציר הגלגל הקדמי במזלג לצינור הראש ונגזרות שלהם). גובה צינור הראש לא הכי קצר שיש במידה 52 שבדקתי אבל גם לא ארוך במיוחד – מצוין לחובבנים דווקא. תומכות שרשרת של 40.5 – גם זה קלאסי למדי.
בסה"כ אם לסכם פה את השורה התחתונה – קלאסיקה אירופאית לכביש. מבחינת החוויה – המספרים מעט מטעים. התחושה שלי היתה שאי אפשר לשים את ה KTM האלה על בקרת שיוט, ולסמוך על ה Mobile Eye שיצפצף אם אתם בדיוק מסמסים בווטסאפ בזמן הנהיגה… האופניים האלה דורשים את תשומת הלב שלהם, והם מחייבים אתכם להיות עירניים, חדים ומרוכזים. ההיגוי מהיר, מגיב, והתנועה מצד לצד ביציאה לעמידה מיידית. אין שיהוי, אין דיחוי ואין פיהוק! דבל אספרסו ואגרסיות של קריטריום אל האספלט, יורופיאן סטייל. איפה המגבלות בסטייל הזה? ובכן בדיסנדינג הרגשתי שזה אולי קצת יותר מדי קפאין, וגם טיפה ביציאה לספרינטים – שם אני רוצה תחושת מסילה ויותר יציבות.
ומעדיפים רוכב מיומן בירידות
נוחות
מצד שני התגובתיות הזו אינה אומרת שהם לא נוחים. ההפך הוא הנכון – מדובר באחד מזוגות האופניים הנוחים ביותר שרכבתי עליהם לאחרונה – כאמור להערכתי עקב הסטת האוכף (המצוין של Fizik – אני אוהב את החברה הזו!) על זווית צינור הכסא, והשילוב של האוכף ומוט האוכף המוצלח והדק יחסית, מיכולת הגלגלים לספק קצת "give" אנכי. מה שבטוח הוא שהחיבור בין השלדה לאבזור יצר חווית גילגול נעימה במיוחד – שוב הוכחה לכך שקטגורית אופני הנוחות מתה – היא נמצאת כבר, לפחות אצל יצרנים טובים בכל הקטגוריות: באופני העליות, האירו, והנוחות. (הקטגוריה שבעבר קוטלגה כנוחות המירה את דתה לאנדיוראנס – שזה אומר אופניים עם יותר יציבות כיוונית וקוקפיט גבוה יותר).
נוחות מקסימלית הודות לספיגה באוכף ומוט האוכף
אבזור
משקל האופניים עם פדלים דורה אייס, ושני מחזיקים בקבוק, בגרסת פנימיות רטובה, עם פדלים דורה אייס ושני מחזיקי בקבוק – היה 7.15 גרם. משקל מוצהר יצרן "יבש" ללא הפדלים והמחזיקים 6.850 גרם הוא לעומת הדורה אייס 7 ק"ג בדיוק, הפרש של 150 גרם לטובת הסראם.
אני אומר בגרסת פנימיות מאחר והחישוקים והצמיגים יודעים לקבל גם טיובלס, להוריד את משקל הפנימית ולהוסיף את משקל החומר במעט. לא שחשתי צורך – איכות הגלגול של מערכת הגלגלים של DT Swiss עם צמיגי ה Shwalbe היתה טובה מאוד. את מהירות הגלגול הטובה והנאבות המוצלחות מרגישים גם על הסטנד בחנות כשמגלגלים את הגלגל וחשים אפס התנגדות מהנאבה המעוצבת היטב של DT.
על הנאבה, אגב, קסטת 11-25 שאני ממליץ להחליף במעמד הקנייה ל 11-28 (המקסימום של ה eTap) כדי להקל עליכם במקצת בסיבובי הרגליים בעליות.
לא האבזור הסטנדרטי שאתם רואים בלטרון על כל זוג שני
נחזור רגע לנושא ההיגוי – אמנם היו פה צמיגי 25, אבל אלה הולבשו על חישוק שנראה די Old School: ה DT Swiss 38 Spline האלה הם ברוחב צר של 21 חיצוני (ו 15 פנימי) – רחוק ממה שחישוקים מודרנים נוטים להיות. יש לזה גם השפעה מסוימת על העצבנות בהיגוי – מאחר וחישוקים רחבים יותר מעדנים מעט את אופי המעבר אל צד הצמיג, ועושים אותו מנוהל ונשלט בצורה מעט טובה יותר. משקל הגלגלים מצוין – 1475 גרם מוצהרי יצרן, והם הגיבו נפלא ביציאה לספרינטים.
מבחינת האווירודינמיות והשליטה- הגלגלים היו מצוינים גם ברוח חזקה, ויצא לי לרכוב אתו בכל מצבי הרוח, וזה דווקא מעניין כי הוא לא מעוגל בצד הפנימי אלא נוטה להצרה לכיוון השפיצים, שזה עיצוב שהולך ופוחת בשנים האחרונות. עומק הגלגלים משאיר אותם כגלגלי All Around ועליות – לא נמוך מדי חלילה שכן אז זה לא היה נראה טוב, ולא עמוק מדי כך שהם עדיין בייעוד העליות הכולל של האופניים האלה. איכות העצירה שלהם היתה טובה יחסית לקרבון, אבל בכל זאת זה קרבון ולא חומר מתכתי… צריך לתכנן את העצירות.
פשוט יפהפיים!
האוכף של Fizik – היה נוח מאוד, אבל הרגיש לי מתאים לטוסיק של ילד. באמת, הרגיש קטן ממש! נכון שאני רזה, אבל זה היה מעט מוזר. מוזרה היתה גם העובדה שהוא היה נוח לחלוטין למרות העובדה הזו. מבחינת גזרה הוא נמצא איפשהו באמצע – לא מקומר כמו ה Aliante שיש לי בד"כ ולא שטוח כמו אוכפים שטוחים.
כשהורדתי את הסטם היפה הזה מקרבון והכידון של Ritchey WCS לתנוחה נמוכה יותר כמו שאני אוהב, גם הרגשתי עד כמה קליל קוקפיט הקרבון הסקסי הזה, וברכיבה – הוא בול בדרופ שאני אוהב ובקימור נוח גם בדרופים – לא עגול מדי ולא ישר מדי. ארגונומי ומושלם כמעט. למה כמעט? כי לטעמי הפרופילים שלו בקוטר קטן יחסית וזה פחות נוח לאחיזה לטעמי מעובי מעט משמעותי יותר. סרט כפול או עבה יפתרו את זה וגם יוסיפו רכות.
המעצורים הם החלק הכי פחות מגניב בחבילה הזו – של Tektro, וזה לא בגלל שהם לא טובים או משהו – הם עבדו סבבה – עם פחות מודולציה ורגישות מ Dura Ace אבל בהחלט ברמה סבירה. לתחושתי מגבלות העצירה היו בעיקר מחישוק הקרבון ולא מהמעצורים. המעצורים האלה דווקא בעלי תכנון חכם ממה שאני מצליח להבין – בזכות קשת חיזוק נוספת שמחזקת את קשיחותם, ועיגון בשתי נקודות משני צידי הגלגל – כך שהתזוזה ימינה ושמאלה לא קלה כמו שהיה פעם בחלק מהמעצורים המעוגנים בציר אחד.
קסטה של 25 והסוללה הבולטת של ה SRAM Red האלקטרוני
והדבר המעניין הזה… ה-eTap?
כן…נמתח אתכם מעט – יש כתבה נפרדת על זה – בקרוב… רק נאמר – הוא עבד מצוין וללא דופי. יש המון מה להגיד, כולל ביקורת בקטנה כמו שאתם מצפים לקבל במבחנים של BIKEPANEL, אבל נשמור את זה לכתבה השנייה על האופניים המגניבים האלה, שתיוחד למערכת האלקטרונית של SRAM, משמעותה וחשיבותה.
KTM כביש – התגלות!
ה Revelator של KTM הם אופניים מדויקים, מגיבים, בעלי אבזור מעולה שיספק אתכם ויפתור את הצורך לשדרג. יש דברים שאפשר לשפר באבזור אבל אין כלום שצריך לשפר (אולי חוץ מהגדלת הקסטה) – מערכת קצה של SRAM ייחודית ומסקרנת (כאמור – הכל בכתבה הבאה), גלגלים קלים ובנויים הייטב של DT-Swiss, וחלקי קרבון מצוינים. ב 34,500 ש"ח גם המחיר סביר למשקל, לעיצוב, לתמורה ולייחודיות.
מבחינת התאמה לרוכבים הם יהיו פחות מומלצים לרוכבים מתחילים או כאלה שמרגישים צורך ביותר בטחון ויציבות בכביש. אלה אופניים לרוכב המתקדם, המתחרה, המתאמן שמבלה הרבה שעות על האופניים ויש לו אינסטינקטים חדים וצורך במכונת מירוץ תגובתית.
מאת: גיאחה צילום: יוג'ין לויט וגיא חלמיש
מבחן KTM כביש מדגם Revelator - עם המערכת האלחוטית של SRAM
מבחינת החוויה – המספרים מעט מטעים. התחושה שלי היתה שאי אפשר לשים את ה KTM האלה על בקרת שיוט, ולסמוך על ה Mobile Eye שיצפצף אם אתם בדיוק מסמסים בווטסאפ בזמן הנהיגה… האופניים האלה דורשים את תשומת הלב שלהם, והם מחייבים אתכם להיות עירניים, חדים ומרוכזים. ההיגוי מהיר, מגיב, והתנועה מצד לצד ביציאה לעמידה מיידית. אין שיהוי, אין דיחוי ואין פיהוק! דבל אספרסו ואגרסיות של קריטריום אל האספלט, יורופיאן סטייל. איפה המגבלות בסטייל הזה? ובכן בדיסנדינג הרגשתי שזה אולי קצת יותר מדי קפאין, וגם טיפה ביציאה לספרינטים – שם אני רוצה תחושת מסילה ויותר יציבות. 
