גם בוחני אופניים ותיקים לא זוכים כל יום לבחון אופניים כאלה: דגם חדש דנדש, המאובזר בציוד הקצוות המשובח ביותר שאפשר להלביש על השלדה.מחיר שלדה כולל בולם אחורי: 13,999 ש”ח. מחיר מחירון 34,000 ש”ח, משקל 11.3 ק”ג. חלום. זה מה שקרה לי כשערן מ Niner ישראל הציע לי לבחון את ה Jet RDO החדשים: ואתם תקבלו מבחן ישראלי ראשון לאחד הזוגות המסקרנים והחשובים שיצאו השנה.
ה- RDO בא לבטא בקיצור מהיר אחד את כל מה שאמרתי עד עכשיו: משמעותו Race Day Optimized – גרסת הקצה של ה Jet. אחד ממגזיני האופניים באינרנט שאל בכותרת כתבה על האופניים האלה: האם הם אופני ה 29 הסקסיים ביותר שיצאו עד היום? אין ספק שהעיצוב שלהם בולט ומיוחד – קווים מעוגלים, וצינורות מאסיביים. סימן ההיכר הבולט הוא ה Top Tube היורד מטה בקשת ומתפצל לשניים לקראת צינור הכסא.
ה Jet אם אתם לא מכירים הם דגם השיכוך הכפול של ניינר שעד לאחרונה חומש ב 80 מ”מ של שיכוך. האופניים האלה במקור אמורים היו להיות אופני מרתון כפולי שיכוך. עוד מעט נגלה שגרסת הקרבון שלהם, בעלת מתלה אחורי של 100 מ”מ ושהותאמה למזלגות של 100/120 מ”מ, לוקחת אותם קצת יותר לכיוון מכונת סיגנלים מאשר לרכיבת מרתון קלאסית מרובת דרכי 4*4.
– עשויים קרבון כמובן – המשקל שנחסך כתוצאה מכך הוא משמעותי – כ 680 גרם לעומת גרסת האלומיניום. יש שם מפגשים מאסיביים בין צינורות, צינור ראש בצורת חרוט – Tappered, צירי מתלה איכותיים ועוד.
– המשולש האחורי עושה שימוש במוט אחד בלבד ל”סגירת המשולש” – בצד הריק מגלגלי שיניים. חוץ מפינוי בוץ עדיף, זה מאפשר להשאיר את הצד שבו נמצא הקראנק ללא מוט סוגר, ובכך לקצר עוד יותר את תומכות השרשרת ובסיס הגלגלים. במיוחד באופני 29 כל קיצור חשוב לטובת שיפור זריזות ההיגוי של האופניים.
– התאמה למזלגות של עד 120 מ”מ (במבחן עשינו שימוש ב 100מ”מ) – עוד אינדיקציה לאיתות לכיוון רוכבי שבילים.
– מתלה אחורי: גדל מ- 80 מ”מ באלומיניום ל- 100מ”מ.
– קראנק מולבש על השלדה בסטנדרט BB30.
– כבלי ההילוכים עוברים בתוך השלדה.
– מגיני טיטניום באזור הקראנק ישמרו על הקרבון היקר במקרה נפילת שרשרת פנימה
– התאמה למערכות הילוכים 2×10 או 3×10 (במבחן הגיעו עם XTR חדש עם שתי פלטות).
– עיצוב צינורות שונה בין מידות שונות – הנחת העבודה שרוכב במידה Small יעמיס הרבה פחות משקל על השלדה ולכן אפשר לבנות אותה להתאים לעומסים נמוכים יותר מאשר לרוכב XL.
השלדה של אופני המבחן הנה במידה מדיום, ובעלת בסיס גלגלים של 112 ס”מ (טיפוסי לאופני מרתון במדיום) וה Chain Stay אורכו 45.5 ס”מ. הטופ טיוב האפקטיבי אורכו 60 ס”מ. גובה הציר המרכזי הוא 34 ס”מ אולם מרווח הגחון שלו נקבע ע”י החוליה התחתונה של המתלה שעוברת תחתיו והיא במרחק 25 ס”מ מהקרקע. זווית צינור הראש: 71.5 מ”מ (בשימוש במזלג של 100מ”מ כבמבחן). צינור ראש משופע במידות: 1.125”-1.5”. מידות ציר אחורי: 135mm.
שיטת השיכוך
ניינר קיבלה פטנט לאחרונה בארה”ב על האינטרפטציה שלה לשיכוך כפול חוליות. היא דומה מאוד לשיכוך ה Maestro של Giant, ל DW שייושם ב Pivot ואצל Turner ולכפולי חוליות אחרים. כל שיטות השיכוך האלה זוכות ליתרונות מורגשים: אקטיביות מלאה בכל המצבים, שאינה נפגמת כתוצאה משינוי בגודל הפלטה שאתם רוכבים אתה, או כתוצאה משימוש במעצורים, ואין כמעט שינוי במתח השרשרת באף מצב. הזווית הייחודית שהוסיפה ניינר בשיטה הזו היא בעיקר סביב מיקום שונה של צירי הנדנדות ביחס לציר המרכזי, ויחסים שונים בין גודל הנדנדות האלה. הסאג המומלץ הוא של 25% אבל אפשר לתת קצת יותר.
האיבזור
מה אומר לכם? קשה לקבל יותר: XTR על הכל – כולל הפדלים, מזלג רוק שוקס ריבה XX מלפנים, עם כפתור מעולה של נעילה חלומית מכידון הקרבון השטוח והרחב (720 מ”מ) של ניינר. סטם באורך 90 מ”מ של ControlTec מאלומיניום עם זוויות לא שגרתיות לסגירת ברגי האלן. השיכוך האחורי מנוהל ע”י פוקס RP23 עם ציפוי הקשימה המוזהב.
גלגלים קלילים במיוחד (1575 גרם לפי אתר היצרן): סטן Crest ZTR עם צמיגי CrossMark של מקסיס ברוחב 2.1 עם טיובלס. מוט אוכף בקוטר 31.6 מקרבון של Pro XCR עם הסטה של 2 ס”מ לאחור, אוכף מעולה של פיזיק – Gobi עם ה WingFlex – אותם צדדים גמישים. לסיום מחזיק בקבוק מקרבון.
כששמים אבזור פסגות כזה על אופניים גם קרש היה רוכב מעולה, אבל ה Jet RDO הם ממש לא קרש, אלא אופני שבילים מעולים:
הרכיבה
כשמתחילים להתגלגל – מרגישים את התכונות העיקריות של האופניים האלה:
-
Reach ארוך – למרות שבאופני 29 במידתי אני בד”כ מוצא את החלק הקדמי של האופניים גבוה מדי, הרי שהפעם השילוב של מוט עליון של 60 ס”מ, מוט כיסא עם הסטה נוספת של 2 ס”מ לאחור, הסטם הארוך יחסית (90 מ”מ), והכידון הרחב והשטוח (720 מ”מ) הציבו אותי בתנוחה מתאימה ל 80% מהזמן בסינגלים סטייל קק”ל, ו 20% בדרכי 4*4. מרחק גדול בין האוכף לכידון מייצרים תנוחה נמוכה יחסית שמתאימה לכיסוי מרחקים ארוכים, ולעליות, וסותרת את בעייתיות החלק הקדמי הגבוה באופני 29 במידה מדיום (ואולי גם בסמול).
-
ירידות – ה Reach הארוך שמייצר הסטאפ הזה בד”כ משמעותו פשרה מסוימת בירידות תלולות, אולם פה באה להצלה מיקום מצוין של הגוף במרכז האופניים. זה מאפשר להגיב בצורה נוחה לצורך לזוז קדימה מעט בעליות, או לבצע הסטת משקל גוף לאחור בירידות. האופניים מרגישים מאוד נשלטים במהירויות גבוהות ובאוויר ומביאות אתכם לנחיתות קלות יחסית. הכידון הרחב גם הוא תורם פה לשליטה ללא תזוזות כידון מסוכנות מקו הקפיצה. יחד עם זאת, מאחר ואלה אופני 29, בסיבובים מהירים בירידות מעט קשה יותר להטות אותן מצד לצד במהירות ובקיצוניות כמו באופני 26 (נגיד בסדרת פניות S צפופה ומהירה) – ולכן יותר מב- 26, חשתי שאם היה לי מוט כיסא הידראולי שהיה מסייע לי לרדת נמוך יותר ולהקצין את תנועת האגן הצידה בסיבובים, זה היה עוזר. בקטעי מדרגה תלולים מורגש שפשוט אין צורך בתנועות הגוף המוגזמות שנדרשות באופני 26, והגלגלים הגדולים, ביחד עם המיקום המושלם ויציבות ההיגוי של האופניים עושים את העבודה עבורכם. בירידות 4*4 מהירות וארוכות יהיה קשה להתחרות אתכם – האופניים האלה יוסיפו לכם עוד דרגה של בטחון ומהירות.
-
נוחות אולטימטיבית – תראו, אומר זאת בפשטות: לטעמי המתלים כפולי החוליות הם המתלים המוצלחים ביותר שיש בשוק היום. סינגל פיווט משוכלל ככל שיהיה, ושיטות אחרות, פשוט לא מספקים את האיכות המושלמת הזו של טיפול במהמורות קטנות ומהירות לעומת כאלה גדולות יותר, מבלי להפסיד יעילות בעליות (ואני אומר זאת בתור בעלים של אופניי סינגל פיווט פרטיים ואהובים). גם בניינר האלה השיכוך מעולה – במיוחד בסינגלים – אין צורך לסגור את ה Propedal ואין בובינג. בדרכי 4*4 כן סגרתי אותו והרגשתי שזה אכן מקשיח מעט את המתלה.
המתלה המשובח הזה משפיע גם על הסעיף הבא:
-
טיפול מופלא בשבילים משובשים – מתלה מעולה, מזלג משובח, וגלגלים גדולים – הם מתכון מושלם לטיפול בקרקע תובענית. כמתבקש מאופני 29 שלא שיחקו עם מידות הטרייל שלהם (כמו ב G2 של גארי פישר), האופניים מספקים יותר יציבות כיוונית מאשר אופני 26. זה מקנה היגוי רגוע וממוקד קדימה, גם כאשר העניינים מתחילים להיות עצבניים על הקרקע: אבנים, Baby heads (אותם סלעים בגודל ראש של תינוק שמפריעים במיוחד לזרימה), ואלמנטים אחרים מטופלים ביעילות נחושה ומרשימה. ה RDO חוצים אותם כמו ספינת ביקוע קרח אדישה. החלק הקדמי אינו עצבני מדי כבעבר (בדור הקודם של אופני 29, נטו היצרנים להגזים בזווית ראש תלולה כדי לשפר את ההיגוי העצל, ועם שקיעת המזלג בירידות התחושה היתה, לטעמי, לא נעימה) והכידון הרחב מסייע לכם לשמר את קו הרכיבה.
-
עליות – פה באה לידי הביטוי הכי משמעותי העובדה המצערת שאנשים עשירים מהירים יותר מאנשים עניים. כלומר, קחו שלדת קרבון קלילה, שימו עליה XTR חדש 2×10, ותקנחו עם גלגלים בעלי משקל שלא מבייש גלגלי כביש דקיקים, ותגיעו לחבילה של 11.3 קילו. שדכו את אלה למתלה יעיל שלא מבעס אתכם כשהדופק מתחיל לעלות, ולתנוחה שכובה ולא זקופה מדי שמעודדת דיווש עצבני, וקיבלתם אופניים מהירים בעליות. הגלגלים ראויים לציון מיוחד – אם יש מקום שבו כדאי להשקיע יותר באופני 29 זה פה, והגלגלים האלה פשוט זרחו בשינויי מהירות. גם המיקום הנכון על האופניים מסייע בעליות ואין צורך לשנותו בצורה קיצונית. אתם ממורכזים וממוצבים בצורה נכונה לרוב המצבים. אין בעיה להקפיץ גלגל או להתמודד עם שביל טכני בעליה, כולל שינויי מהירות קיצוניים ומכות כוח.
-
יותר סינגלים – פחות 4*4: אופני ה 29 תפסו את התאוצה החזקה ביותר, קודם כל אצל אנשי המרחקים הארוכים ושבילי ה 4*4, אולם מאז החלו לפלוש אל חובבי הסינגלים. ה Jet RDO הם קודם כל אופני שבילים ורק אחרי כן אופני מרתון. הגדלת מהלך המתלה ל 100מ”מ (עם תאימות גם ל 120), הנוחות המפליגה, והשקט שההפלגה דרך אבנים גדולות וקטנות מקנה, הופכת את האופניים האלה מתאימים במיוחד לרכיבות טכניות קשות וארוכות. הם קלאסיים לסיבוב עצבני על קק”ל בן שמן, טיולי מדבר, ואם הייתה בארץ סצינת 24 קבועה (שוברת עצמות על סינגלים – לא על 4*4) זה היה הנשק האולטימטיבי.
-
ה XTR החדש – איזה תענוג! המעבר משלוש פלטות קדמיות לשתיים פשוט מעולה. יש הרבה פחות התעסקות עם העברות הילוכים, ודי מהר מתרגלים לפורמט קבוע: בסינגלים בד”כ על הפלטה הקטנה ובדרכי 4*4 – גם על הפלטה הגדולה. ההעברה יעילה ומהירה והפשטות הזו מבורכת. המעצורים של ה XTR החדש הם משהו יוצא דופן! הם פשוט מושלמים וגרמו לי סוף סוף להיפטר מהרגל שגוי של רכיבה עם שתי אצבעות על הידית סייע גם מיקום מושלם שלהם על הכידון. הארגונומיה של ידית המעצור פשוט מתלבשת בול על האצבע ותופסת אותה בצורה מושלמת, והעוצמה שלהם היא אדירה. משיכה קלה עם קצה האצבע והאופניים מאיטים בדיוק במידה שנדרשת. לבסוף – הייחוד המעולה והשימושי של ה XTR עם אפשרות להעלאת שני הילוכים בתנועה אחת. אחרי שהתרגלתם לזה, קשה להתרגל להעברה של הילוך בודד בלבד.
נתחיל במחיר, ונשאל שאלה אפיקורסית: נו כמה באמת צריך להוציא על אופניים? זה נראה לכם סביר להוציא 34,000 שקלים על אופניים? אם לא, תוכלו לבחור באופניים גם במפרט RACE שמחירו 24,999 ש”ח.
פיניש הצביעה המבריק של הקרבון יכול להיות פגיע: נגיעה של אלמנטים קשים או נפילה לא ידידותית יתנו כנראה את סימנם די בקלות.
למי שאוהבים פלטפורמה עצבנית וקצת פחות יציבות כיוונית – לכו מידה קטנה יותר מהמומלצת לכם. אני מדיום בכל אופני ה- 26, והמספרים היבשים של הגיאומטריה (צינור עליון, בסיס גלגלים…) כמעט זהים לאופניים הפרטיים שלי, אולם פה הרגשתי שלמרות ההתאמה, יתכן ומידה קטנה יותר היתה מייצרת לי קצת יותר Fun בסינגלים (אולי דווקא על חשבון מהירות משום שהמדיום מעודד רכיבה “נכונה” ובוגרת יותר, חסכונית באנרגיה ופחות תזזיתית). כלל האצבע של נינר הוא שמי שגובהו עד 175 שילך על Small (אני בדיוק על התפר, וחושב שאפשר למתוח את ההמלצה הזו ל 177 ס”מ)
אוהבים לשבת זקוף יחסית? שימו סטם 70, אולי אפילו פחות. ה Reach הנוכחי שם את הרוכב נמוך יחסית על הצינור העליון. אני דווקא אוהב את זה, אבל כנראה שרוב הרוכבים פחות.
עוד נקודה קשורה לאופי של הרכיבה אותה אתם מבקשים לקבל. מי שבא מהארד טייל יכול להיות שירגיש פה טיפה על “מזרון מים”: עודף של רכות. אני אישית אוהב את זה, אבל יש שם אנשים שמעדיפים אפילו מזלגות ריג’יד, אז לכו תדעו…
לבסוף שני דברים בשלדה שאולי כדאי היה לשפר: כבל המעצור האחורי הועבר לצד האופניים בנקודות עיגון שעל השלדה וליטף את הרגל בכל פידול. כדאי לנסות למצוא לו נתיב מעט שונה, וכן הנדנדה העליונה עשויה שני חלקי אלומיניום ולא אחד בודד מקרבון.
סיכום
מדובר באופניים המאובזרים ומרגישים כמו שהם עולים וכמו שהם נראים: תענוג צרוף.
מעבר לעיצוב הייחודי והבולט, מדובר במכונה שכנראה אין רוכב שלא היה שמח לראות באורווה שלו – משקל קליל, אבזור קצוות, ושלדה מפנקת עם מתלה משובח – מה עוד אפשר לבקש?
מי שרוצה מכונת מרתון תחרותית ומוכוונת יותר למהירות בדרכי 4*4 תוך מוכנות לוותר מעט על הורסטיליות והקלות בסינגלים טכניים יתכן שיעדיף את דגמי הקצה של ה Superfly של טרק או את האנת’ם 29 של Giant, אולם מי שמבלה את רוב זמנו בסינגלים ורוצה כלי מהיר גם כשהקרקע מתחילה להקשות מתחת לגלגלים, או באופניים שלא רואים על כל רוכב שני, יבחר ב Jet RDO החדשים.
הרכיבה על ה Niner Jet RDO מאופיינת באיזון די קשה להשגה בין יכולות דיווש למרחקים ארוכים לבין התאמה לרכיבת סינגלים כייפית וזורמת. במקומות בהם העסק נהייה עצבני (קרקע קשה לצליחה), ה Jet RDO לא ממצמצים וחוצים הכל בנוחות מפליגה, וברמת שליטה וצפיות גבוהות שהם תוצאה לא רק של הגלגלים, אלא גם של יכולת השיכוך המופלאה שלהם, ומיקום רוכב מדויק. הם מכוונים בדיוק אל קטגורית ה 120-140 מ”מ (5 אינטש בגדול) הכי פופולרית בשוק, ורק מוסיפים לה את הורסטיליות הדרושה לכיוון רכיבות ארוכות ומהירות (בניגוד להתאמה הקיימת של הקטגוריה הזו לרכיבות ארוכות אך אטיות…).
מסלול בן שמן החדש והארוך למשל, על מגוון עליותיו, מדרגותיו, וסלעיו המתמשכים לאורך 32 ק”מ הוא מסלול קלאסי עבורם, ואין לי ספק שהם תרמו למהירות שלי במסלול הזה לא רק בתחילתו, אלא גם בסופו. אלה אופניים שישאירו אתכם טריים יותר ומהירים יותר מחבריכם גם אחרי 3 שעות אינטנסיביות בסינגלים. הייתי שמח לממש את ההבטחה הזו שלהם לעוד הרבה קילומטרים אתגריים וקשים, אם רק ערן היבואן לא היה מתגעגע אליהם כ”כ.
מאת גיא חלמיש
צילום: יואב לביא וגיא חלמיש