מייד אחרי אפיק ישראל, ארגנה רשת חנויות האופניים והאינטרנט Recycles רכיבת שחרור כייפית בעדולם קנים. את היום יזמה הרשת ומנהל שיווק מותגי האופניים ערן גיל-בר עבור שתי ספורטאיות ניינר ששהו בארץ. החברה רצתה לתת להם יחס מפנק, אירח ורכיבה כלשהי מעבר לתחרות, ועל הדרך, בשביל הציונות, הזמינה את שאר האורחים והעיתונאים שהגיעו מחו”ל.
רבקה ראש – מהרוכבות החזקות והמפורסמות בעולם האינדיוראנס, מציגה את ה Niner RKT RDO שלה
לקבוצה המובחרת שהגיע, התייצבו כמה מהעיתונאים הזרים שסיקרו את המירוץ, וכמובן- רבקה ראש וסלין יגר. רבקה ראש היא מרוכבות האנדוראנס הטובות בעולם, ניצחה את לידוויל 100 איזה 4 פעמים, והיא אגדה בארה”ב. במקרה כבר ראיינו וכתבנו עליה פה בבייקפאנל, כך שתוכלו לקרוא עליה עוד בכתבה על מירוץ הגראבל שלה באיידהו. סלין יגר היא עיתונאית ב Bicycling האמריקאי, והיא גורו פיטנס וטיפים לחיים טובים ורכיבה. היא גם חברה של רבקה וכתבה איתה את הביוגרפיה של רבקה. הן הגיעו למירוץ עם צמד Niner RKT RDO מגרים ביותר. אז התיישבנו לנו אחרי הרכיבה על בירה טעימה ממבשלות שריגים-ליאון ודיברנו קצת על הבחירות שלה בציוד.
מאז האירוע הזה יצא גם לי לבלות אי אלו רכיבות עם האופניים האלה, ואנחנו נפרסם מבחן מלא בהמשך. אני כבר יכול לאמר, על בסיס השלמת כ-300 ק”מ עמם, שמדובר באחד מזוגות האופניים הטובים ביותר שיש ל 2016 להציע למרתוניסטים, ושידרוג משמעותי לרייסרים שעד היום לא הרגישו שהיה להם מענה מספק מהחברה המגניבה הזו. ההיילייטס מבחינתי הוא משקל השלדה הקליל, המתלה מסוג CVA linkage (תואם ה-DW) של ניינר שכוון במיוחד לצרכים של רוכבי XC ומרתון, ומספק חווית רכיבה מושלמת מבחינת איזון בין נוחות ויעילות. עוד כמה דברים מצוינים הם ההיגוי המגיב שנובע מתומכות שרשרת שקוצרו ל 439מ”מ (מ 455מ”מ ב Jet), מרווח מפשעה נדיב, מקום לשני בקבוקים בשלדה (בלי תוספת למוט האוכף), ועוד…
איך זה עובד- את מקבלת אופניים שלמים או שאת בוחרת את החלקים?
“בד”כ אני בוחרת את החלקים. אני עובדת עם SRAM ו RockShox, אז קיבלתי את השלדה החדשה מניינר – רוקט RDO9, ואני רוכבת עליהם כבר מלידוויל 100, כלומר מאמצע אוגוסט. עשיתי כמה התאמות מאז, אבל אני כבר יכולה לאמר שזו שלדה מושלמת למירוצי אפיק. אני אוהבת את העובדה שאלה אופני XC תחרותיים אבל שהם עדיין מתפקדים מעולה בדאונהיל. למשל – המסלולים שעשינו היום בעדולם-קנים – אני מרגישה בהם בטחון מלא. האופניים מטפלים בקפיצות קטנות בלי בעיה. במיוחד במירוץ כמו באפיק ישראל – יש אמנם גם דרכי 4*4, אבל יש גם ירידות ארוכות, וצריך אופניים טובים בהכל. בשבילי ל Niner Rocket RDO יש את השילוב הנכון ואני אוהבת את זה.
זו שלדה עם מרווח העמידה הגדול ביותר מבכל ניינר עד היום, וזה גורם לי להרגיש בטוחה יותר על האופניים. תומכות השרשרת קצרות בצורה משמעותית ביחס ל Jet, זווית הראש מתונה יותר, ובנוסף ויש פה את טכנולוגית ה Boost החדשה. 
המזלג ההפוך של סראם
אחד הדברים שאני הכי אוהבת באופניים שלי, שמשנה את הרכיבה, הוא המזלג ההפוך – RS1 של רוק שוקס. היה לי את המזלג הזה על ה Jet בעבר ואני מעדיפה אותו על גבי ה SID משום שהוא מרגיש כמו בעל מהלך ארוך יותר ממה שיש לו בפועל. אתה יכול לדחוף אותו ליותר מקומות ואין לו גמישות. אני לא מפחדת לדחוף אותו גם לסלע משמעותי יותר.
שאלתי אותה על גמישות הצד שלו שהושמעו נגדה טענות. היא לא מרגישה את זה ומספרת שהיא שאלה את SRAM והסבירו לה שכשהם עשו את המחקרים שלהם על המזלג הזה, הם גילו שהגמישות החשובה להתמודדות ברכיבה במזלג היא לא בציר הצדי, אלא בציר התנועה “אחורה-קדימה”. המזלג הזה מאוד קשיח למניעת התנועה הקדמית והאחורית הזו, וכך כשנתקעים בבור משמעותי, הבולם מונע את העיקום הנוצר בכיוון הזה – קדימה ואחורה. “הוא נראה גם מאוד Cool” היא אומרת, ומציינת שיש עוד יתרון ידוע למזלגות הפוכים: בגלל שהרגליים הפוכות, שמן הסיכוך שבתוך הרגליים הפנימיות, תמיד שוקע מטה אל האטמים, משמן אותם ושומר אותם לחים, אוטמים ומונע כניסת אבק פנימה בצורה טובה יותר, וכך יש פחות תחזוקה. לסיכום אומרת רבקה, המזלג גורם לרכיבה ולאופניים האלה להרגיש יותר בטוחים מאשר מה שהיית מצפה מאופני XC.
אין לה Dual Lock עדיין והיא צריכה להושיט את היד לבולם האחורי ברוקשוקס. “אני השארתי את זה במצב הקשיח יחסית” היא אומרת. לקונה הישראלי שאינו מספונסר על ידי סראם כמו רבקה, נאמר שהאופניים מגיעים לארץ עם בולמי פוקס קאשימה מאחור עם שלושה מצבים ומתג לשליטה מהכידון. אני רכבתי במצב הפתוח 80 אחוז מהזמן בלי להרגיש בובינג, ועוד 18 אחוז במצב האמצע כשרציתי להרגיש יותר רייסר. רוצה לאמר- המתלה פה כ”כ יעיל ומשובח שהוא כמעט ומייתר את הצורך במתג במצבי הישיבה, אבל נעילה כפולה בכל זאת תוערך כשתרצו לצאת מהאוכף לרכיבה בעמידה.
ואיך הם בהשוואה ל Jet?
אני אוהבת את שני הזוגות. הג’ט הם אופני שבילים כייפיים אבל אני רייסרית… הרוקט הם הטוב בכל העולמות: הם רייסריים, מהירים, וקלים אבל לא מרגישים עצבניים מדי. הם יותר יציבים, הם לא גורמים לי להרגיש שאני צריכה להאט בכניסה לקטעים טכניים, אבל עדיין הם סופר קלים בעליות.
התוספת המפתיעה באופניים: Reverb
לא הייתם מצפים מרייסרית, במיוחד לא במרתון לשים מוט אוכף דרופר… “אני הוספתי את זה – בהתאם למסלול. בישראל הוא לא היה נחוץ לי, אבל אם אני מתחרה במסלול כמו של הBC Bike Race אני אוהבת את התוספת הזו. גם היום השתמשתי בזה מעט.”
הצמיגים: מקסיס אייקון – ראיתי שיש המון רוכבים פה עם האייקונים. יש לי אותם כבר מאז לידוויל… היו פה הרבה פאנצ’רים במירוץ הזה אז היה לנו מזל איתם הפעם ולא היו לנו פאנצ’רים. הפואנטה היא ששתיהן הגיעו ורכבו כל התחרות עם צמיגי אייקון טיובלס רדי EXO (מיגון קירות צדדיים כנגד קרעים) אבל בגרסת השבילים ברוחב 2.35 אינץ׳! זה 740 גרם לצמיג במקום 640 וצמיג רחב ואיטי יותר, אני לא מכיר רוכב ישראלי אחד שהיה עושה את הבחירה הזו לאפיק ישראל. כשנימי שאל אותה למה היא רוכבת עם צמיג כבד וטכני ולא עם הגרסה הצרה והקלה יותר היא אמרה לו שהיא מעדיפה בתחרויות ארוכות צמיג שלא ייקרע גם אם הוא כבד יותר. וכך הן זכו להובלה ביום הראשון – שאר המתחרות סבלו מתקרים.
יש לי גריפים של Ergon שאני מאוד אוהבת – אני משתמשת בהם כבר הרבה זמן, למרתון זה מאוד חשוב. הידיים, כפות הרגליים, התחת- אלה מקומות חשובים…
רבקה בחרה ב 1×11
על הקוקפיט יש לה גרמין: 810, ומשודך אליו מד וואטים של Quark (סראם…) – אני לא צריכה את זה למירוצים, אבל לאימונים זה מעולה, אני אוהבת את זה מאוד. הייתי חולה מעט במירוץ פה, וראיתי את המספרים שלי יורדים בתחרות- זה נותן ביטחון ומידע על מצבך. זה נחמד למרות שזה מוסיף מעט משקל לאופני ההרים, זה מאפשר לי לעשות את האינטרוולים באימונים עם אופני ההרים ולרכוב פחות אופני כביש, אז זה טוב לי.
אם כבר הגענו אל האיזור הזה, מעניין לראות שהיא בוחרת במערכת של 1×11, ויותר מזה – היא לגמרי 100% מכורה לעניין: קל יותר, פשוט יותר, ועם שפע של הילוכים לדבריה. גלגל השיניים הקדמי שלה הוא בעל 32 שיניים. “זה הגלג”ש הטיפוסי אצלי, אבל זה לא סיפור לשנות גלג”ש מלפנים לאירועים שונים”, היא אומרת, אבל “למרות זאת אני לא עושה את זה כמעט – כי מד הוואטים שלי מתאים ל 32.” הקסטה האחורית היא 10-42, אז יש הרבה טווח הילוכים גדול יותר משל קסטה רגילה.
עוד כמה דברים שאולי יוחלפו במשך
האוכף הוא עדיין של ספשלייזד- אני מחפשת ובוחנת כעת כמה אוכפים חדשים. זה אחד הדברים שנהנתי מהם במעבר לרכיבה עבור ניינר (מספשלייזד) – קיבלתי הזדמנות לבחון וממש לבדוק צמיגים חדשים, נעליים, אוכפים – אני יכולה לבחור ולהחליט.
הגלגלים: Rize 60 – גלגלי קרבון בני שנתיים. מחכים עדיין לגלגי ה Boost החדשים. היא רוכבת עם פדלים של Crank Brothers – “אני רוכבת איתם כבר הרבה זמן ואוהבת את התחושה שלהם, הם קלים, ואני אוהבת את הציפה שהם נותנים”. גם המשאבה הקטנה על האופניים היא מהאחים קראנק. יש לה גם בלוני CO2 אבל מביאה עמה גם משאבה ליתר בטחון ולמקרה שיגמרו הבלונים.
ומה המשקל?
השלדה החדשה של הניינר האלה קלה ושוקלת לפי הצהרת היצרן רק 2 קילו, מה שמאפשר לבנות אותם קליל ביותר, אבל רבקה מעדיפה ללכת על נוחות ואמינות בהרבה היבטים ומוכנה לשלם במשקל. אז כמה שוקלים האופניים של רבקה עם התוספות הייחודיות של מוט האוכף-דרופר, הגריפים הארגונומיים, מד הוואטים של קווארק, הגרמין, הצמיגים הרחבים והעמידים, והתוספות היותר סטנדרטיות של מחזיקי הבקבוק והפדלים? קצת מעל ל 11.1 קילו! האם כל מקצועני הקצה פה בישראל, שחייבים משקל קומפלט של 9.5 קילו בשביל לנצח את “סובב רמלה” יקבלו פרופורציה ממנצחת הלידוויל 100 כמה פעמים? נחיה ונראה…
צילום: גיאחה, יואב לביא, נעה לוריה
מאת: גיאחה
