לקחנו רוכב שבילים שרגיל לכידון שטוח ורחב, ולפחות 140מ”מ של שיכוך מתחתיו. שמנו אותו על אופני גראבל וזרקנו אותו לרכיבת המועדון. האם מאור רביב שרד? ואיך היו ה Niner RLT 9 מרשת Recycles?
מאת: מאור רביב
תמונות: מאור רביב וצח אוחובסקי
הסיפור מתחיל עם פגרה ארוכה מרכיבה עקב הרחבת המשפחה. כשהשינה בלילות חזרה להיות סבירה אפשר היה סוף סוף גם לחזור לסיבוב הדוושות הכל כך אהוב וחסר. ״יש לי משהו אחר מהרגיל להציע לך״ אמר לי גיא: ״יש אופני ניינר לרכיבה עם מועדון הגראבל הישראלי״. הולכים לנקנק אותי בקצב ובכושר הרכיבה, במיוחד שאני כרגע במצב בטטה מתקדם אחרי הפגרה, חשבתי לעצמי. המחשבה השנייה היתה: מתי תהיה לי עוד הזדמנות לנסות משהו כל כך שונה מהרכיבות הסטנדרטיות שלי, ולכן הסכמתי מיד להצעה!
Niner RLT 9 Steel מריסייקלס
“הבטחת שאתה לא רוכב כביש!”, אמרה אישתי בקול רציני למראה האופניים החדשים שנכנסו הביתה. ״אלה לא אופני כביש, אלא אופני גראבל״ עניתי עם חיוך מלא ביטחון. ״גראב-What?!?!” היא שאלה בתמיהה במבטא האמריקאי שלה. ״גראבל, באנגלית זה אומר כורכר או חצץ״ עניתי עם חיוך יותר גדול. ״אני יודעת מה זה אומר באנגלית, אבל עדיין זה לא מסביר לי מה פשר האופניים האלה?״. ״זה פשוט״ עניתי, ״אלה אופניים שמאוד דומים לאופני כביש רק שיש להם צמיגי שטח ורוכבים איתם בשטח״. ״טוב…״ היא עונה עם גלגול עיניים שתוהה אם מאז שהתחלתי לרכב עם ביב, משהו לוחץ חזק מדי כי דעתי השתבשה לחלוטין.
רשת Recycles השאילו לי אופני גראבל: Niner RLT 9 Steel, ובעזרתו של עמרי זרח, התאימו לי את האופניים ונתנו לי נקודות בסיסיות של איך לתפעל מערכת הילוכים ובלמים של אופני כביש. כן, מערכות של אופני כביש רחמנא ליצלן!
“תכין את הכבד”
כדי להבין קצת מה מצפה לי ברכיבה דיברתי עם נימי כהן, שביחד עם צח אוחובסקי, להלן צחי, מפעילים את מועדון הגראבל הישראלי. בכל מהלך השיחה לא היו נתונים על אופי הרכיבה, אלא על אופי האנשים, האופניים והחוויה. וכמובן על האלכוהול במפגשי על האש של המועדון, רכיבת פלאסקים שבה פלאסקים עוברים מיד ליד ועושים טעימות ובסיום רכיבה טובה בעשר בבוקר שבת.
ערב לפני הרכיבה כתבתי בקבוצת הוואטסאפ של החברים המסוקסים בעלי השיכוך המלא שלא אצטרף לרכיבה של שבת כי אני הולך לרכב עם מועדון הגראבל. ״תמרח הרבה משחת תחת״ צחקו החברים בחצי רצינות, בכל זאת מדובר ברכיבה על ז״ק עם מזלג ריג׳יד. הצחוקים של החבר׳ה לא עזרו לי להפיג את החששות שהזכרתי בפתיחה.
כשהגעתי ללטרון ופרקתי את האופניים החששות החלו להתפוגג, פרצופים עם חיוך מאוזן לאוזן, שהינה כבר מגיעה מנת הכיף שלה חיכו כבר זמן מה. לקח לחברי המועדון שנייה להבין שאני בשר טרי ומיד ברכו את הגעתי, הרי זה תמיד כיף כשעוד מישהו מצטרף לקומץ עם האהבה כל כך מיוחדת.
בדרך כלל כשאני נכנס כחבר חדש בקבוצה, אני נוהג להביא איזו מנחה קטנה כדי לעזור לשבור את הקרח. וכפי שהבנתי את רוח המועדון, דאגתי להביא איתי פלאסק מלא בתזקיק אלכוהול שנח לו בחבית עץ אלון במחסן ליד הנהר ספיי שבסקוטלנד.
בכל רכיבת מועדון קיימים שני מסלולים בשתי דרגות קושי שונות וכל אחד יוכל לבחור את המסלול המתאים לו. המסלולים כמובן מפורסמים לפני המפגש כך שכל רוכב יוכל לטעון את מסלול למכשיר הניווט שלו. בסיום התדריך שולף נימי את הפלאסק שהעברתי לו ומכריז שהבנתי את ערכי המועדון, ומי שרוצה לטעום צריך להספיק ולהגיע בזמן לנקודת המפגש בתחנת הדלק בשורש, לכן אין מצב שאני מגיע אחרון!
איש הגרבל צחי אוחובסקי
אוכלוסיות המחקר: החזקים והנהנים
אז יצאנו בטור לעבר פארק קנדה, שם מתחילה הירידה לשטח, ומהר מאוד הבנתי את השליטה על אופני הגראבל השובבים והתחלתי לתפוס קצב טוב עם הקבוצה המרכזית. הדינמיקה: החזקים פורצים קדימה עם נימי, ואילו השאר רוכבים כקבוצה די מרוכזת בקצב פאן שבאו לבלוע את החוויה בשלמותה. ״אנחנו באנו ליהנות״ פתאום זורק לי אחד הרוכבים. ״מה זאת אומרת?״ שאלתי חזרה. ״אלה החזקים שבאים ללחוץ יוצאים קדימה וזה בסדר, אבל השאר, באנו לטייל ולהנות מהחוויה של סיבוב הרגליים והחברה, זה בעצם מועדון חברים שבו רוכבים״. אחרי ההסבר הקצר הזה נפתחו לי העיניים והאוזניים והבנתי את הדינמיקה.
תוך כדי הרכיבה במסלול המעולה שצחי תפר, ראיתי את הדרייב שמניע את המועדון. רוכבים רוכבים זה לצד זה וחולקים חוויות וסיפורים בין אם זה שיח על האם להשתתף באפיק הקרוב, קבוצת תמיכה על נושאים אישיים ובעיקר תכנונים ודיבורים על מסעות אופניים בעבר ובעתיד. מרתק לשמוע תוך כדי רכיבה עם נופי הרי ירושלים, על מסעות של מעל 1500 קילומטרים ברחבי אירופה על אופני גראבל ועוד סיפורים שנשארים סגורים בתוך הקבוצה הקטנה הזו.
לבסוף כל הקבוצה הגיעה לנק׳ המפגש בתחנה בשורש, כל אחד והקצב שלו, בלי לחץ כאשר בנק׳ עצירה מחכים לכולם שיגיעו ויתרעננו. שם בתחנה, נשלף והפלאסק ועבר מרוכב לרוכב בכמעט בלי סירובים. זה היה מחזה שבו הפאנליסט יוג׳ין לויט היה מזיל דמעות של אושר.
המסלול והחוויה
אני לא יודע איך להסביר איך זה קרה, אבל שילוב חברה טובה, מסלול עם נופים משגעים וכל זה על שבילים לבנים עם אופני גראבל יצר תמהיל מאוד מרתק בעיניי. אין ספק שאוכל לעשות את אותו מסלול עם אופני השטח שלי אבל אז יאבד חלק מהקסם. חלק ניכר מן החוויה שלי היה לפקוח את העיניים ולא רק לסובב את הרגליים ולכבוש את העלייה הבאה. הנופים והתחושה של העצים, הכרמים והגבעות הירושלמיות נתנו תחושה של חופש ורצון עז לעוד מזה. אבל אוקיי, בשביל נופים לא חייבים אופני גראבל – אבל יש פה גם הרבה אתגר. חלק מרכיבת הגראבל בישראל הינה טכנית ופיזית מאוד.
אחד האתגרים שמצאתי עם עצמי מתמודד הוא הבולדרים והדרך הלא ממש חלקה שיש לנו בשבילי ה4*4. בחלקים האלה מצאתי את עצמי משתמש בשלל הכלים שיש לי מרכיבת אנדורו בכל מה שנוגע לשיכוך המהמורות עם הגוף. יתרה מזאת, החלקים הקשים ביותר היו דווקא צבירת המהירות בירידה, משום שככל שהמהירות עולה כך הזעזועים ועל האופניים והגוף נהיים חזקים יותר.
בגלל היותי רוכב גראבל לא מיומן, מצאתי את עצמי מתקשה לעבור לדרופים (החלק התחתון והמעוקל בכידון), כדי להגביר את השליטה על האופניים בירידות המהירות, ועל כן לאורך זמן נוצר לחץ על שורש כף היד בניסיון לשלוט על האופניים במהירות גבוהה. אבל רכבתי מהר, בוחר קווים כדי לברוח מבורות גדולים ומשכך עם הגוף ולא נמחק לי החיוך מהפרצוף. לבסוף כשסיימנו את המסלול, החברים כמו יחידה מתורגלת פתחו איזור פריסה מלא בכל טוב, הרי למה לסיים את החוויה מהר ולחזור הביתה. אז בין הבירות, החומוס ובקבוק הוויסקי שנשלף שם, מתחילים לתכנן את ההרפתקאה הבאה.
שנייה לפני שממשיכים – הצטרפו אלינו לדיוור השבועי:
מה זה גראבל
כשאספתי את ה-Niner RLT 9 Steel מרשת ריסייקלס, לא ממש הבנתי את ההבדל בין אופני גראבל לאופני סייקלוקרוס, הרי אלה אופני כביש עם צמיגי שטח וגם אלה. ״אז סייקלוקרוס בנויים לתחרות של שעה בשטח יחסית מישורי עם אלמנטים שבדרך כלל רצים אותם ולכן אין את העניין של נוחות״, הסביר לי צחי. ״בגראבל לקחו את אותו נושא והפכו אותו לנוח שמאפשר לך לרכב רכיבות הרבה יותר ארוכות, השלדה רכה יותר, הגלגלים והצמיגים רחבים כך שאפשר לרכב עם טיובלס ובלחצים נמוכים. היתרון של גראבל הוא שאפשר לשלב הרבה סוגי מסלולים, אם להתחיל בשבילים לבנים, לקשר עם כביש ופה ושם לגנוב גם איזה קטע סינגל והשילובים האלה יוצרים אדרנלין מטורף״
על המועדון
״לפני ארבע שנים כשיבואן Niner התחיל להביא את אופני הגראבל שלהם, חשבנו ביחד שכדאי להקים מועדון ולהתחיל לקדם את התחום. הרעיון הוא בעצם רכיבת מועדון חודשית של שמונה רכיבות בשנה, אירוע ערב אחד, פעם בשנה אנחנו עושים טיול דו יומי בחורף ויש נסיון לארגן גם רכיבת חו”ל. הקונספט הוא להנגיש את הספורט לאנשים, זו לא תחרות ולא קבוצת אימון. יש כאן רוכבים ברמות שונות אבל החלטנו לפצל את המסלולים לשתי רמות והכוונה היא לרכב בטווח של שעתיים-שלוש”. יש כ 40 חברים בגרעין הקשה ועוד כ 100-200 מסביב להם. החברות במועדון עולה סכום סימלי של 400 ש״ח בשנה כדי לכסות לנו את הביטוח ועלויות תפעול בסיסיות”.
אני עם הגרבליסטים. הדבר הבא ליד האנדורו שלי?
אופני גראבל מריסייקלס: ה-Niner RLT 9 Steel
אמנם אני לא בוחן אופני גראבל מדופלם אבל אני כן בוחן אופניים. לכן אשמח לספר לכם על האופניים שלקחו אותי למסע עם המועדון.
השילדה של ה-RLT בנויה מצינורות פלדת כרומולי ריינולדס 853 שספגו את הזעזועים והאלימות שזרקתי אליהם באומץ. מבחינת מידה, גובהי הוא 1.70 מטר והמידה שהתאימה לי היא מידה 50. כבר בישיבה הראשונה הרגשתי במקום, לא שפוף מדי ולא קצר מדי כך שאוכל להרגיש בנוח עם מרחקים ארוכים. בשילדה יש הכנות לתשעה מתקנים כך שתוכלו להעמיס עליה הרבה מתקני בקבוק או תיקים לבייקפאקינג. לשלדה יש מרווח בוץ מרשים ביותר ומרכז כובד נמוך לשמירה על יציבות.
ל-RLT משודך מזלג קרבון מתוצרת הבית של ניינר כדי לספוג את המהמורות בקלילות ובקשיחות. הגלגלים הם של Stan’s עם חישוקים מדגם Grail רחבים שיכולו לקבל צמיגים מהטווח הרחב של צמיגי הגראבל לשיפור האחיזה והספיגה. מערכת ההילוכים היא מתוצרת שימנו ברמת 105 עם 11 הילוכים מאחור ושני הילוכים מלפנים. מערכת הבלימה גם היא ברמת 105 משימנו והיא מערכת דיסקים הידראולית אשר הפתיעה אותי לטובה בכח העצירה והתפקוד שלה שהשוואה למה שאני רגיל מרכיבת שטח קונבנציונאלית.
כמו שציינתי, ברכיבה הגאומטריה הרגישה נהדר ונוחה מאוד כך שבסוף הרכיבה הרגשתי שהייתי מסוגל לעשות את המסלול הארוך עם החבר׳ה החזקים יותר. בירידות המהירות והקשוחות ה-RLT הרגישו סופר יציבים וספגו את המהמורות בגבורה ללא אובדן שליטה. ולא, כשתפסתי את העניין לא ממש ריחמתי על האופניים.
נק׳ הביקורת היחידה שיש לי היא הצמיגים ששודכו מהמפעל. הצמיגים היו מתוצרת שוואלבה מדגם G-one ברוחב 38 ומבנה קוביות עדין לשטח הישראלי. הצמיגים די לקו בחסר מבחינת אחיזה אך לא ספגתי פאנצ׳רים למרות ההתעללות שהעברתי אותם. באופן אישי הייתי מחליף את הצמיגים במעמד הקנייה לצמיגים בעלי רוחב 40 ומבנה צמיג שיתן אחיזה טובה יותר.
עלות האופניים הוא כ-15,000 ש״ח אם מזמינים את האופניים דרך האתר של ריסייקלס וניתן להזמין רכיבת מבחן.
אופני גראבל- לך תסביר
חזרתי הביתה עם חיוך גדול וקושי, הקושי להסביר את החוויה במלואה ואני מקווה שכן הצלחתי במידה מסויימת בכתבה הזו. אני חושב שיש איזשהו קונצנזוס בין חברי המועדון ש״זר לא יבין״ וזהו משהו שכנראה תצטרכו להתנסות בעצמכם, השאלה היא כמה גדולה בלוטת ההרפתקנות שלכם. עכשיו לך תסביר לבת הזוג שמעבר לאופני הקרוס קאנטרי והאנדורו אני צריך גם אופני גראבל.
מאת: מאור רביב
תמונות: מאור רביב וצח אוחובסקי