פיבוט הוקמה ע"י Chris Cocalis שפרש מ Titus, והאופניים אותם היא מייצרת מתאפיינים בשימוש ב- DW Link: שיטת השיכוך כפולת החוליות של דייב וויגינס. איך עובד מתלה ה- DW-Link באופני ה- XC-מרתון האלה? האם הם מצדיקים את תג המחיר הגבוה שלהם: 25,000 ש"ח? ובכלל – מה כבר יכולה לחדש עוד חברת בוטיק בשוק? תשובת Pivot היא שהאופניים האלה ורסטיליים יותר מדגמים אחרים, ומהירים יותר בגלל שהם תוכננו כך שהקשיחות הצידית שלהם הנה ברמה גבוהה במיוחד. לטענת היצרן, הם תוכננו באופן שלוקח בחשבון את מיקום משקל הרוכב ביחס למתלה ומונע בובינג. יותר מכך: הטענה היא שניתן לכייל את הבולמים בצורה פחות נוקשה כדי לספק רגישות גבוהה יותר לקרקע. יתרון נוסף של ה- DW טוענים ב- Pivot, הוא השליטה המלאה על עקומת התנועה של הגלגל (שימושי למשל בטיפול במדרגות משוננות). האמנם? קיבלנו את אופני המבחן של מצמן ויצאנו לבדוק…
שילדה
הדבר הבולט ביותר בשלדת המדיום שקיבלנו (שנת 2009 אולם אין שינוי ב- 2010), הוא מסבך הצינורות המפותל סביב חוליות המתלה האחורי – בהחלט מראה ייחודי. השלדה עשויה אלומיניום בצביעת אנודייזד שחור עם טאצ' יפה דל ברינגים בלינגיים באדום. חוליית המתלה העליונה עשויה קארבון. לשיפור הקשיחות הצידית תורמים משולש אחורי שלם, ואיזור ציר המרכזי מעובה: 92 מ"מ שאליו מתחבר הצינור התחתון במבנה מלבני. מייסבי הציר המרכזי מסוג שימנו XTR מגיעים עם השלדה מהמפעל. חיבורי המעביר הקדמי הנו מסוג Direct Mount – כלומר חלק מהשלדה (שיטה שחוסכת מעט משקל ומשפרת את דיוק העברת ההילוכים). צינור הכיסא במידה 30.9. הד סט רחב (50mm zero stack) לטובת צינור ראש מעובה. הבולם האחורי מוצב גבוה על האופניים בצורה כמעט מקבילה לצינור העליון.
הפיבוט מאך 4 מיוצרים ב- 6 מידות גודל שזה יפה מאוד. באופן מעניין מאוד הגיאומטריה של האופניים האלה כמעט זהה לאופניים אחרים שבדקנו – אלסוורת Truth: עם מוט עליון ארוך (59.05 ס"מ), וזווית ראש של 70.8 – תלול יחסית (יותר ויותר דגמים באים היום עם 69 מעלות מקדימה). גובה הציר מרכזי: 33 ס"מ (למרכז הציר) – גבוה משהו.
הפיבוט מאך 4 מיוצרים ב- 6 מידות גודל שזה יפה מאוד. באופן מעניין מאוד הגיאומטריה של האופניים האלה כמעט זהה לאופניים אחרים שבדקנו – אלסוורת Truth: עם מוט עליון ארוך (59.05 ס"מ), וזווית ראש של 70.8 – תלול יחסית (יותר ויותר דגמים באים היום עם 69 מעלות מקדימה). גובה הציר מרכזי: 33 ס"מ (למרכז הציר) – גבוה משהו.
אופני המבחן הגיעו במשקל רטוב של כ- 12.7 ק"ג למידה מדיום (כולל הכל: פנימיות עם חומר, פדלים ומחזיק בקבוק), אולם ברמת אבזור שניתן לשדרגה משמעותית – כלומר אפשר לגלח מהמשקל יחסית בקלות אם רוצים להשקיע עוד כסף. באתר האינטרנט של המאך גורסים המתכננים בתוקף שהוויתורים שעושים יצרנים אחרים כדי להגיע למשקלים הנמוכים (לפחות באלומיניום), משמעותם ויתורים כואבים באמינות, ובקשיחות הצידית של האופניים. זאת ועוד: השוואת השלדה בלבד לשלדות מתחרות מטעה בגלל שהשלדה מגיעה כאמור עם מיסבי הציר המרכזי ומחבר ההילוכים מהמפעל. לטענתם עם חבילת איבזור קצה האופניים ישקלו 9.6 ק"ג שזה דומה לשלדות קרבון הידועות כקלות במיוחד (הם מזכירים את הספשלייזד אפיק וסנטה קרוז בלייר – במקרה שתי חברות שאף הן כמו Pivot מיובאות ע"י מצמן).
אבזור
הבולמים: מאחור פוקס RP23 המוכר והטוב. הסאג המומלץ למאך 4 הוא של 30%. מקדימה מזלג R7 של Manitou עם מהלך בולם של 100 מ"מ.
מעצורי Stroker Trail – Hays, ידיות ומעבירי הילוכים של Shimano XT, אוכף ומוט כיסא אלומיניום Specialized, קוקפיט של ריצ'י: כידון מדגם WCS וסטם Comp שניהם מאלומיניום. קראנק XTR. פדלים: SPD 540 שימאנו. גלגלים: Sun Ringle דיסקופלי, לבושים בצמיגי Specialized אחורי מדגם Fast Track במידה 2.0 ו – the Captain במידה 2.2 מקדימה.
ברכיבה:
האופניים האלה הנם אופני מרתון ו- XC בעלי מהלך של 100 מ"מ: אופניים שמיועדים לרכיבות מהירות, ו או ארוכות, ולאו דווקא בסביבה אלימה במיוחד למתלים…
עליות
עם האמרה הידועה: "תחרויות מנצחים בעליות" קשה להתווכח ונראה שמתכנני האופניים חשבו על זה כיישום החשוב ביותר של האופניים. למרות שהמשקל סביר בלבד, התחושה היא של אופניים קלים בהרבה, עקב הגלגלים המצוינים שהיו עליהם, התאמת הגיאומטריה למטרה הזו, יעילות הפידול והקשיחות הצידית של השלדה. בעליות מחפשים כל יעילות שרק אפשר להוציא מהמערכת וזו של המאך 4 סיפקה את הסחורה. ההיגוי הזריז עד עצבני מסייע לשליטה בקו גם במהירות איטית. התנוחה והצינור הארוך העליון מכוונים בול למרתון עם חלוקת משקל אופטימלית לעליה: כלומר יחסית לדגמי שבילים תרגישו פה פיזור משקל שווה יחסית לאורך כל הצינור העליון והרבה פחות הכרח לנוע קדימה על האוכף ולרכון לעבר הכידון בקטעי העלייה התלולים במיוחד. טענת היצרן כאילו מתלה ה- DW Link אינו נזקק ל- ProPedal בכלל היא מעט קיצונית ביחס למציאות אבל בגלל היעילות שלהם אכן העדפתי לרכב עם ProPedal מופעל רק בדרכי ג'יפים. רמת היעילות במצב הפתוח (ללא ProPedal ) היא גבוהה מאוד ובכל מקום שבו המסלול אינו נקי לחלוטין מאבנים העדפתי להשאירו פתוח ואקטיבי יותר. בסינגלים טכניים בעלייה האופניים תפקדו היטב. השיכוך עובד במידה שצריך בשביל להשאיר את הגלגל צמוד לקרקע ולספק אחיזה, ומצד שני לא גרם לנדנוד מיותר. אפשר בהחלט להכתיר את מתלה ה- DW Link של ה- Mach 4 כאחד הטובים בקטגוריה!
מישורים
במישורים, בדומה לעליות, באה לידי ביטוי התחושה הרייסרית המהירה של הגלגלים וההרגשה שהשלדה מספקת – של זמינות למכות כוח ומאמץ. כאן באה לידי ביטוי בצורה מייטבית היכולת לנעול את הבולם הקדמי בצורה מלאה או חלקית ועדיין להנות מפעולתו כאשר הוא נפרץ. זה מאפשר יעילות ומהירות טובים יותר במיוחד ביציאות מזדמנות לעמידה בלי שהחלק הקדמי מתנדנד. הרעיון שבסיס מנגנון הפלטפורמה של המאניטו R7 חכם מבחינת האופן שבו משפיעה החוגה על הגדרת פעולת הבולם: בדומה לפלטפורמות אחרות יש פה מנגנון נעילה שנפרץ אם נתקעתם באיזה אלמנט קיצוני שדורש שיכוך. לבולם חוגה שמשנה את רגישות הנעילה באופן רציף מפתוח לחלוטין ועד סגור עם יכולת פריצה. מימוש הפלטפורמה במזלג לא הרגיש איכותי: השיכוך בעת הפריצה אינו חלק כמו בבולם פתוח לחלוטין. המזלג שנפרץ משמיע צלילי נפיחה חורקים שמעידים שהוא לא אוהב את זה כל כך. גם השיכוך עצמו מרגיש דביק כאילו הוא עובד כנגד חיכוך גס יותר מאשר בולם פתוח. בנוסף במצבי ההתחלה של חוגת הנעילה נשמעו צלילי נקישה לא מעטים מהבולם בתגובה ללחצים אופקיים. המשמעות ברכיבה היא שהפלטפורמה פה היא לא מסוג נעל ושכך – אתם כנראה תמשיכו להושיט יד לחוגת הנעילה והפתיחה – גם אם פחות מאשר בבולמים ללא פלטפורמה כלל.
ירידות מהירות וסינגלים טכניים
יש איזו תנועה בשוק אופני ה- 4 אינץ', למרות היותם מוכווני מהירות בעיקרם, לתכנון שמאפשר שימוש גם ברכיבת שבילים וטיולים של יום שלם באוכף (השפעה של מירוצי ה- 24 שעות). זו מגמה מבורכת שמתבטאת בקבלת 100-120 מ"מ במתלים, ובזוויות ראש מודרניות וסלחניות יותר סביב ה- 69 מעלות בניגוד ל- 72 בעבר. המאך 4 עומדים בדרישות של רכיבה ארוכה בזכות איכויות המתלה שלהם אבל הם טיפה פחות מצטיינים בטפול בסינגלים טכניים סלעיים בירידה. לזכותם עמדו תחושת קלילות וזריזות שעוזרת בסינגלים צפופים, מידת מדיום אמיתית (בניגוד לשלדות מדיום אחרות שמתגלות לעיתים כ- Large מוסווה…), ושלדה קשיחה צידית (בחלק האחורי בעיקר) שטפלה הייטב בעומסים המוגברים של רכיבה טכנית. המתלה המשובח סופג התקלות מאבנים ומדרגות בצורה מעולה ובסה"כ התמהיל הזה סיפק יופי של תחושה וכיף רב בסינגלים הזורמים שאני אוהב וגרמו לי להרגיש בבית על האופניים מהרגע הראשון.
יחד עם התחושה הכייפית שהם סיפקו, ישנם כמה מרכיבים באופניים האלה שמנעו מהם להיות בשפיץ של הקטגוריה בתחום הזה: אותה חלוקת המשקל על האופניים שמסייעת בעליות עומדת בעוכריהם בירידות וצריך להקצין את שפת הגוף כדי להטות משקל אחורה. זווית הראש תלולה יחסית וככל שהשטח טכני יותר והירידה תלולה יותר (כשהבולם שוקע מעט והזוית גדלה) זה מורגש יותר. מזלג ה- P7 אינו קשיח צידית כמו מתחריו, והבולם האחורי כמו גם הציר המרכזי ממוקמים גבוה יחסית ואלה אינם מסייעים ל"שתילת" האופניים בסיבובים ולקיחת זוויות חדות לתוך הסיבוב. ההשפעה של זה מורגשת גם בירידות במהירויות גבוהות בדרכי 4*4: ההיגוי טיפה עצבני בתנאי הקיצון ולא מקנה בטחון.
היות והמלצת היצרן לכוון סאג של 30% אינה שגרתית ניסינו את האופניים בכמה רמות סאג. בסופו של דבר אנחנו מצטרפים בחום להמלצה הזו: כפי שהוא מבטיח תהנו כך מאקטיביות מתלה משופרת ותפקוד טוב בהרבה בסינגלים במיוחד בירידות – מבלי להפסיד יעילות בעליות. זה גם נכון יותר למי שמעדיף להטות את מנח הגוף מעט אחורה לטובת תנוחה טיפה פחות רייסרית.
מה היינו רוצים לשפר?
ה- Pivot Mach 4 מספקים בדיוק את מה שהגיאומטריה שלהם על הנייר מרמזת עליו: אופני קרוס קאנטרי ומרתון Old School לחובבי מהירות, והמשמעות היא מעט פשרה בהתנהגות שלהם בירידות סלעיות ולא זורמות – פחות בגלל התנהגות המתלה (שסופג הייטב) ויותר עקב הגיאומטריה ומנח הגוף עליהם.
תפקוד המעצורים והמזלג בסביבות סלעיות ומטלטלות לא עמד ברמה המתאימה לשלדה המצוינת הזו. המעצורים לא מספקים עוצמת עצירה, רגישות ומודולציה וסובלים מ"דביקות" יתר בידיות (חוזרים לאט מהבלימה למצב הפתוח). על המזלג כבר דיברנו, והמשקל (12.7) אינו נמוך במיוחד. לאור כל אלה אי אפשר להתעלם מהמחיר הגבוה מאוד (25,000) ש"ח שמאפשר למתחרים לאופניים האלה להציע מיקסום עדיף של יחס משקל-השקעה כספית.
סיכום
בתחילת המבחן שאלנו מה יש ל- Pivot לחדש וראינו ש- Pivot עצמם טוענים שהאופניים האלה יותר ורסטיליים מדגמים מקבילים אחרים בקטגוריה ובמקביל – יותר יעילי דיווש. אנחנו מסכימים עם הטענה הזו בצורה חלקית בלבד:
ה- Pivot Mach 4 הם בהחלט אופניי מרתון-XC שמתמודדים על מקומם בשפיץ של השפיץ של הקטגוריה – היות והם מהזוגות היותר יעילי דיווש ומהירים שיש. הם ראויים להיות בסט המובחר שלכם מתוך כלל אופני ה- 100 מ"מ שתשקלו, ובודאי לא היינו פוסלים אותם מול דגם קארבון מקביל על שום חומר השלדה בלבד (אולי אפילו ההפך מכך). המתלה האחורי שלהם פשוט מעולה: גם מפנק וגם יעיל. מעולה גם רמת הקשיחות הצידית והם מצטיינים בטיפוס. הגלגלים קלים וקשיחים וסיפקו תגובה מיידית. גם ההיגוי רגיש ומהיר ויתן לכם יתרון בסינגלים צפופים ומהירים. מצד שני ורסטיליות היא לאו דווקא הבשורה שלהם. ככל שהמסלול במורד תלול יותר וטכני יותר תתקרבו איתם למגבלות מעטפת הביצועים. גם משקלם והאבזור שהגיע עמם מעט פגמו בחוויה ובציון הסופי ושני משתנים אלה עומדים בסתירה מסוימת למחיר.
לסיכום – דומה שפרופיל הרוכב המתאים לאופניים האלה הוא: תחרותי, חובב מהירות, בעל חיבה להיגוי עצבני ועליות, ובעל תקציב גבוה במיוחד.
ציונים:
עליות: 9
ירידות: 7
סינגלים: 8
תמורה: 7
כללי: 8
דגם ויבואן:
דגם: Pivot Mach 4
מחיר: 25,000 ש"ח
יבואן: מצמן
בחן: גיא חלמיש. צילום: יונתן רייף וגיא חלמיש
