הם היו החלום שלנו: אופני קליין 26. פינטזנו עליהם, עם בולם אחורי, בלי בולם, וכמעט תמיד אלומיניום צבוע בצבעים בוהקים ויוקרה אמריקאית. אלון וולף ממוזיאון האופניים כותב על רם גולומביק ואופני קליין.
קליין ורם גולומביק
אי אפשר לעשות כתבה על רם גולומביק בלי קליין, ועל קליין בלי היבואן המיתולוגי שלהם. רם הגיע מתחום החתירה, כמאמן של נבחרת ישראל. משם עבר לתחום האופניים: “חיפשתי מכשיר לשיפור הכושר וחשבתי על אופניים” הוא מספר לבייקפאנל. הוא שמע על המותג גארי קליין ובתחילת שנות ה90, נסע עם עוד שני חברים לוושינגטון לפגוש את גארי. גארי זכור לו כבחור נחמד ולא פורמלי, שאמר להם שאם הם מתעניינים באופניים ורוצים להיות יבואנים, אז קודם שיבואו לרכוב איתו. החבורה יצאה לרכיבה עם אופני גארי קליין. השטח היה הררי, גארי היה מבוגר מהם והתקשה בעליות, אבל בדרך למטה נתן ספרינט, השאיר להם אבק ונעלם.
קליין מנטרה פרו 1999 במוזיאון האופניים (בזמנו עלו $4000)
כשהגיעו לנהר למטה הוא חיכה להם מחייך תוך שהוא שוטף את האופניים ואת עצמו בנהר. רם זוכר את הרכיבה בירידה כמפחידה עם מעצורים מיושנים שבקושי עוצרים. בהמשך אחרי הרכיבה, הלכו לאכול המבורגר וציפס ושם נתן להם אישור יבואנים.
מעל 15,000 כבר נרשמו לפאנלים ומקבלים פעם בשבוע תוכן מעולה- הצטרפו גם לניוזלטר:
רם מספר על גארי שהיה פרפקציוניסט, שיורד לפרטים הקטנים. כשחברות אחרות רק החלו בבניית אופני הרים בשיטות הרגילות, הוא כבר בנה כסטנדרט בדגמיו, כידון אינטגרלי, הדסט לא סימטרי וכבלים בתוך השלדה. בסובב גליל שארגן אלי סט נתנו פרס למקום ראשון: אופני גארי קליין הארד טייל. בארץ עוד לא הכירו את החברה והזוכה מיד רץ לחנות של אריק ברמת השרון להחליף לחברת KHS, שהיתה ידועה יותר.
רם גולומביק עם שלדת קליין מנטרה פרו אדומה שתרם למוזיאון
26 לנצח
כל רוכב ששואל האם כדאי להתחיל לרכוב עם אופני 26 ברמה טובה יקבל מיד תגובות כמו: ״לפח, לאשפה, למכור לברזל, לא שווה כלום״. לא רק על אופניים פושטים, זולים וממוצעים, גם על אופני קצה של חברות גדולות שעלו עשרות אלפי שקלים. אופניים ששימשו לאימונים ותחרויות וקישטו את הפודיומים ושימשו את טובי הרוכבים.
אופני 26 אינץ’ נמכרים היום בסכומים מגוחכים. לדעתי אם הם מטופלים, ותקינים, זאת אלטרנטיבה מצוינת להתחלה, בלי לקרוע את הכיס. שניים שלושה אינץ בהיקף הגלגל וזהו? נגמר? לא שווה יותר כלום? החלטתי להאיר את עיניכם ולהחזיר ל-26 את הכבוד האבוד,ואין כמו מותג העל המוערך של שנות ה 90 – קליין.
מאופניים לחקלאות בכפר נטר
רם הזמין אותי למשק שלו בכפר נטר שכן היום הוא חקלאי שמגדל אננסים וזיתים. כשנכנסתי בדיוק הגיעו התאילנדים להפסקת קפה, רכובים על אופני גארי קליין, רם הכניס אותי למחסן והחל לשלוף משם שלדות ואופני קליין ולוק. צילמתי אותו, עם שלדת קליין מנטרה פרו אדומה שנתרמה למוזיאון ועם אופני זנב קשיח הנדירים שהביא מאמריקה, ועם בולם ייחודי של לוק, שגם אותו העביר למוזיאון.
המנטרה פרו האדומים – מורכבים ומוצגים במוזיאון
רם סיפר שבהתחלה אימץ כמה רוכבי טריאתלון וצייד אותם באופני קליין אלוס עם גלגלי 650. לדבריו בתחרות הראשונה שלהם הם לקחו עם האופניים את 7 המקומות הראשונים. באמצע שנות ה 90 רם נסע לאנגליה לפגוש שני יבואני קליין אוסטרלים שלקחו אותו לתחרות אופני הרים. שם בפעם הראשונה ראה הפנינג אופניים גדול עם דוכני יבואנים, אוכל, אלכוהול, מוסיקה, ואמר לעצמו שככה הוא יעשה גם בארץ. ואכן בתחילת שנות ה90 הוא הפיק תחרות אופני הרים בשמורת געש ויקום. יום לפני התחרות ירד מבול והכל הפך לבוץ. בצחוק הוא סיפר, שהמשתתפים באו בטענות שהוא עשה את זה בכוונה, שיהיה לו מה לתקן.
לאחר התחרות חזרו מחו״ל אילן אידלסון ונמרוד דובינסקי, הוא החליט לאמץ אותם ועוד רוכבים והציע להם להקים את טים קליין. הוא צייד אותם באופני כביש ושטח של קליין שבהמשך שימשו אותם בתחרויות סבב קליין. נמרוד מספר שמשם נוצרה הקבוצה התחרותית של מועדון אופניים ת”א-TACC הפועל עד היום תחת ניהולו, ואילו אילן אידלסון המשיך אל הקמת CCC עם גל צחור.
מרוץ הר הנגב 1998 (צילום: אריה דובינסקי)
“האופניים שקיבלנו מרם היו KLEIN Quantum בכביש ובשטח KLEIN Pulse Comp. אלה היו אופני זנב קשיח עם שימנו 24 הילוכים ובולם רוקשוקס פשוט שהחלפנו למרזוקי. הגלגלים היו כמובן 26 אינץ’ שנתן מענה מעולה בתקופה בה מרוצי XCO לא היו מאוד טכניים והתאימו לרוכבי כביש כמונו. את אליפות ישראל 1997 באופני הרים שהתקיימה בבוץ נוראי בכפר סאלד ניצח עידו סירקין על האופניים האלה”. מספר נמרוד.
קליין מנטרה קומפ 1988 – צבע משתנה מסגול לכחול, תלוי בזווית
הפרפקציוניסט: גארי קליין
כשאני מסתכל על מחלקת אופני השטח במוזיאון האופניים, בולטים מיד ארבעה זוגות מיוחדים של גארי קליין. העיצוב, המתלים המיוחדים והצבעים הבולטים לעין. אי אפשר להתעלם מהם, מדובר באופני קליין. גארי קליין, נולד ב 9 ביוני 1952. הוא החל את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, משם עבר למכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). שם החל לעצב ולייצר שלדות אופניים כבר בשנות השבעים, כשהיה סטודנט להנדסה.
מאפייני השלדות של קליין
השלדות מאופיינות בצינורות מסגסוגת אלומיניום, בקוטר גדול, לקשיחות מרבית. קליין בנה מסגרות קלות במיוחד ובעלות ביצועים גבוהים, הצבועים בצבעי פלורסנט בולטים. הדגמים נבנו בעבודת יד. לאחר שסיים את לימודיו ב-MIT בשנת 1974 עם תואר בהנדסה כימית, קליין עבר קורס עסקים ליזמים. בתור רוכב כביש נלהב בשנת 1975 הוא פתח פרויקט עסקי עם שלושה אנשים נוספים ובנה סדרה מוגבלת של שלדות אלומיניום במרכז החדשנות של MIT. הוא נעזר במענק של 20,000 דולר אמריקאי שסופק על ידי MIT וסכום של 1,000 דולר מכל שותף.
קליין פלומינו 2003, נתרמו ע”י גונן הרפז לזכר אבי לוין ז”ל
אבות הטיפוס שפיתחו הוצגו בתערוכת האופניים הבינלאומית בניו יורק בפברואר 1975: הם היו עם צינורות בקוטר גדול יותר ודפנות דקות יותר מאלה שיוצרו על ידי חברות אחרות ב-1973. שנה לאחר מכן עבר גארי קליין לחווה של הוריו בסאן מרטין קליפורניה והתמקם במחסנים ששימשו לייבוש שזיפים. את אופני השטח החל לייצר באמצע שנות ה80.
אלפים כבר הצטרפו לאאוטפאנל בווצאפ – לחצו פה:
הענק שרכש: Trek
בשנת 1995, טרק רכשה את אופני קליין, לאחר שקליין התקשו להתחרות בחברות הגדולות, בלי רשת מכירות מפותחת כמו בחברות המובילות. בשיא עבדו כ250 איש במפעל, אך בהדרגה עברה הפעילות למפעל המטה של טרק בויסקונסין. בשנת 2009, הופסק הייצור של אופני קליין.
בחרתי להציג לפניכם בתמונות בכתבה את ארבעת זוגות השיכוך המלא של קליין, המוצגים במחלקת השטח של מוזיאון האופניים. המשותף לכל הזוגות הוא קוטר הגלגלים 26, ומהלך בולמים קצר יחסית של 80-100 מ”מ. המיקום של הבולם האחורי והציר המרכזי הוא על המשולש האחורי – זו שיטת URT – Unified Rear Triangle, שתוכננה כדי להפחית בובינג שהוא נענוע ואיבוד אנרגיה בעליות. השלדות בנויות מקורות רחבות קשיחות עם דפנות דקות. הצבעים מיוחדים ומשתנים עם החלפת זווית המבט.
מכפר שמריהו ללול בגעש
מבחינת הפעילות המסחרית בארץ בתחילת שנות התשעים רם החל למכור בחנות בוטיק קטנה בכפר שמריהו. משם עבר ללולבו בגעש – חנות הקונספט הראשונה בארץ שכללה חנות, חדר הרצאות והדרכות, בר, מקלחות וחניות לאופניים. בינתיים קליין העולמית נמכרה לטרק והסוכנויות בעולם נסגרו. בארץ הוא עדיין המשיך תקופה למכור קליין וגרי פישר, עד שלא היה יכול להחזיק את המותגים והם עברו לCTC. לרם היה רומן קצר עם ספשלייזד והוא נפגש עם הסוכן שלהם בשוויץ, בהמשך הביא כמה דגמים לארץ, אבל לא התחבר למוצר.
קליין מנטרה, נתרמו על ידי רן לזר
גם המבשר של סנטה קרוז
בהמשך, בתחילת שנות האלפיים, נסע לתערוכת אופניים בגרמניה שם נתקל בדוכן של סנטה קרוז, הוא התלהב והחל לייבא את המותג לארץ. המכירות היו טובות אבל לא ההכנסות. בשלב הבא ניצל הזדמנות לפתוח את ״אוקינוס״ בנמל תל אביב, מן שילוב של חנות אופניים וציוד ימי. שם מכר סנטה קרוז, לוק, קורימה ועוד.
בשלב הבא עשה שותפות עם ניסים ענבי מ מוטואופן. ולאחר תקופה נפרדו והוא פתח את ״ציר מרכזי״ במתחם אילנות. בנוסף לאופניים גם מכר גגונים והיה סוכן של מרזוקי ורוק שוק. שמאוחר יותר העביר לקובי בסידן. בין 2005-2010, מכר את גם את המותג ״מבריק״.
קליין מנטרה פרו 1996, תרומת רם גולומביק.
בהמשך, ניסו ממצמן הציע לו לשתף פעולה לעוד 3 שנים. הם מכרו סנטה קרוז סרוולו ופיבוט. כשתמו 3 השנים, החליט שמספיק לו והוא מיצה את התחום. בהמשך חזר למשק בכפר נטר ומאז הוא חקלאי שמגדל: אננסים זיתים ועוד גידולים חקלאיים. בין לבין הוא עדיין רוכב, בעיקר על אופני גראבל של סנטה קרוז. לפני שעזבתי רם החליט לתרום את שלדת המנטרה פרו הייחודית שלו, מודל 1996. אני בינתיים השלמתי את החלקים החסרים, ובניתי את האופניים שעברו לתצוגת אופני השטח.
גולומביק, קליין ו 26 בכלל
בעיני נכון להסתכל ולדבר על אופני ה 26 מתחילת הדרך ומתקופות מאוחרות יותר, בכבוד הראוי. אמנם קשה להתחרות עם הטכנולוגיות החדשות והגלגלים בקוטר גדול יותר. אבל עדיין אופני 26 עם מערכות תקינות שמטופלים ומתוחזקים, יכולים להתמודד ולעבור כל מסלול. אופני 26 יכולים להיות אופציה מצוינת לרוכבים מתחילים ולמי שיש מגבלת תקציב. אני מקווה שהסיפור של רם, קליין והאופניים היפים והחדשניים לזמנם ישנה לכם קצת את הפרספקטיבה על עידן ה 26 הנהדר הזה. עידן שבו רם גולומביק היה חלוץ לפני המחנה, והעלה מדרגה את היחס של הרוכבים לרמת הציוד שלהם, לסטייל ולטכנולוגיה באופניים.
מאת: אלון וולף, מוזיאון האופניים
צילום: אלון וולף, אריה דובינסקי
לתגובות: אינסטגרם בייקפאנל-BIKEPANEL
