Sabbath היא חברה בריטית המתמחה בטיטניום. היא חדשה יחסית – פועלת רק מ 2006, אולם מאחוריה עומד צוות של מקצועני אופניים ותיקים: אחד מהם הוא מתחרה עלית לשעבר והשני ד”ר להנדסת חומרים… הם מייצרים כשמונה מודלים של אופניים שכל אחד מהם מיועד לרוכב מטיפוס מסוים, ואמורים “לספק לו חוויה טבעית שממשיכה את הגוף ומתאימה לסביבתו ולצרכיו”, כך בתרגום חופשי מאתר החברה.
זהו החלק הראשון ובו המבחן במלואו, ומחר תוספת מרתקת של ראיון ובו שאלות נוקבות למייסד החברה שענה עליהן באופן ישיר ומעניין מאוד.
את Sabbath מביאה לארץ חברת Overlap Israel בהובלת יניב יוסף שמביא כמה וכמה מוצרים מעניינים וייחודיים הפונים לקהלים בעלי טעם מובחן ואקסלוסיבי עם נגיעות חזקות של טריאתלון.
Monday Child – מה קורה ביום שני בממלכה המאוחדת?
זה היום הראשון לשבוע והעובדים קמים עצבניים לשבוע העבודה החדש. הם חושבים לעצמם – אולי נביא אותה באיזה שביתה? משפחת המלוכה קמה עצבנית למטלות הדיפלומטיות והציבוריות של השבוע וחושבת לעצמה – אולי ניתן פה היום איזה סקנדל? בחורות מתוקתקות לבושות בסטייל אלגנטי בטירוף קמות לעצמן ב City של לונדון ומבועסות מעוד שבוע של עבודה ואומרות לעצמן: אני חייבת איזה בגד חדש יקר בהרבה מיכולתי הכלכלית… וקם לו בונה השלדות מ Sabath, ואומר לעצמו: נמאס לי מזה שטיטניום מתקשר אוטומטית לנוחות, מרחקים ארוכים, רופאים יהודים ואמריקאיים עשירים, ולצינורות ישרים. אני אביא אותה היום בשלדה עצבנית לרוכבים שדופים, בעלי אחוז שומן נמוך מ 10%, שיזוף אופניים, קילומטראז’ עצבני ותחרותי ברגליים מגולחות, ואגרסיות שחייבים לשחרר בדופק מקסימילי בלבד וללא פשרות!
רוב המירוצים האירופאיים שהגדירו את התעשייה הם בכבישים הפתוחים, אולם ישנו גם אותו סוג של מירוץ שהספרינטרים, בעלי השליטה הטכנית המתקדמת, אלה המשכיבים בסיבובים, ואלה שזורמים בתוך הלחץ לפני ואחרי הפניות – אוהבים: הקריטריום. על שמו של סוג המירוץ הזה אנחנו גם קוראים להקפות המעגליות בערים. מירוצי הקריטריום הם מרוצים אגרסיביים וקשים שמוציאים את הנשמה לכל מתחרה. הרי אומרים שלכל אחד יש כמות מוגבלת של כ 10 ספרינטים ברגליים – אז מה עושים כשיש 40 פניות במירוץ ואחרי כל אחת צריך לתת בראש כדי לסגור פערים? ואיך מתמקמים כמו שצריך לפני הסיבוב ולוקחים אותו מהר מספיק כדי לצאת ממנו במינימום מאמץ? איך משנים כיוון במהירות כשהפלטון זז מצד לצד בתכיפות אינטנסיבית ויש תנועה בלתי פוסקת של רוכבים סביבך? צריך אופניים מתאימים! לכך בדיוק כיוון המשורר של האופניים האלה כשקם ביום שני בבוקר.
למרות שבמבט שטחי אופני טיטניום שונים יכולים להיראות דומים זה לזה בגלל הויזואל הכל כך דומיננטי של השלדות הכסופות הרי שיש לא מעט נגיעות מיוחדות ומושקעות בשלדה הזו: כמעט כל שלדה הושקעה בה מחשבה שבאה לידי ביטוי חיצוני במניפולציה ייעודית: צינור ראש קצר במיוחד (ועשוי טיטניום 6/4 קשיח יותר) מלגלג לכם על הנטייה לשים ספייסרים. מוט תחתון בצורת גל מראה שאפשר לפסל גם טיטניום לא מעט ולא רק קרבון. צינור אוכף בקוטר רחב יחסית המשתנה לאובאלי בנקודת המפגש עם צינור ה BB (שגם הוא מטיטניום 6/4). תומכות שרשרת מוקשטות קלות לכיוון הגלגל, והאלמנט העיצובי הבולט והמאפיין ביותר של האופניים: תומכות האוכף המוקשתות כלפי חוץ. אין פה צינור אחד שהושאר ללא יחס מיוחד, סתם כך, כפי שהגיע מהמפעל.
האבזור – דורה אייס מלא. על הקוקפיט הורכבו חלקי Deda יפהפיים (כידון אלומיניום RHM01 תפוס בסטם אלומיניום Zero1). בנוסף לשלדת הטיטניום, מוט הכיסא מטיטניום אף הוא – מה שמעצים את המסר הכסוף והמיוחד ונותן אימפקט נוסף לשלדה. המוט, בקוטר רחב יחסית של 31.6, מתחבר לאוכף לבן מדגם ה SLR הקלאסי של Selle Italia. הגלגלים שהגיעו עם האופניים היו Fulcrum1 לבושים בצמיגי קונטי Gran-Prix 24, אולם רוב הרכיבות שלי עם האופניים האלה היו עם גלגלי ה Rush של ניל אובריאן, שהולבשו עליהם צמיגים לא יקרים במיוחד של Michlein Lithion.
האופניים עם גלגלי ה Fulcrum שוקלים כ- 7.5 קילו (ללא פדלים. עם מחזיק קרבון אחד של כ 30 גרם). מחיר המחירון של השלדה הוא 14,500 שקלים, ומחיר המחירון של האופניים כפי שנבחנו: 27,500 שקלים.
נעבור אל הרכיבה. טיטניום = רק נוחות וטורינג?
אופני טיטניום – הדבר הראשון שבא לראש הוא “נוחות”, “רכיבות ארוכות”, והמראה הכסוף. מה שהרגשתי עם האופניים האלה היה לא רק את ההיבטים המוכרים האלה של הז’אנר, אלא תוספת משמעותית של אופי אחר לחלוטין:
1. קשיחות – אם פעם אופני טיטניום נתנו “Feel” מתכתי שהיה קרוב יותר לפלדה מאשר לקרבון, הרי שהאופניים האלה מוכיחים שבנייה טובה, מניפולציה נכונה בצינורות, והבנת החומר יכולים להנפיק אופניים קשיחים צדית ברמה דומה לחלוטין לזו של אופני קרבון. לקחו שורה של צינורות טיטניום ועשו להם הכל כדי לספק את הקשיחות הזו: צינור ראש מסוג טיטניום קשיח ומאסיבי יותר משאר הצינורות, אמנם מוסיף משקל וחומר אבל גם היגוי מדויק בפניות ותחת לחץ. צינור תחתון עבר מניפולציה ייחודית ל Sabbath שמקנה לו צורת גל. מה שזה עושה זה להביא את הצינור התחתון להפגש באיזור ה BB עם מוט האוכף בזווית תלולה יותר – זווית תלולה יותר משמעותה חיתוך של הצינור באופן שבו שטח המגע, או האליפסה של החיתוך גדולה יותר – מה שמקנה עוד יותר קשיחות צידית. גם מוט הכסא הופך אובאלי בתחתיתו כדי להגדיל את שטח המגע של הריתוך. תאהבו את ה Monday Child בעליות וביציאות לספרינט, ולא הם אלה שיספקו לכם תירוץ לשום אטיות.
2. נוחות? לא יותר ולא פחות מרוב אופני הקרבון המודרנים – בעיקר מקדימה, המזלג המאסיבי והאירודינמי לא מרחם על הידיים. אחרי כמה רכיבות עם ה Fulcrum1 שאינם מפנקים במיוחד גם הם הבנתי שאני חייב להוריד מהגלגלים שעל האופניים האלה איזה פיפס אחד קטן של לחץ, וללכת יותר לכיוון ה PSI 110 מאשר לכיוון ה 120 PSI אחרת כל פס בכביש עובר לי לעצמות. לא מדובר בנוחות פחותה משל אופני קרבון אולם אלה בהחלט לא אופניים שמשתייכים לקטגורית הנוחות. הם מעבירים את תחושת הכביש (בהתאם לציוד שמולבש עליהם) כמו אופניים תחרותיים לרוכבים שאוהבים את המשוב המדויק מהגלגלים.
3. היגוי זריז במיוחד – ה Monday Child התעורר עצבני אחרי הסופ”ש ב Sabbath. היום הראשון לעבודה היום ואחרי 8 כוסות קפה הוא אדג’י. אם אתה רוצה בחברתו ברכיבה – עדיף שתהיי רוכב מיומן!
96 ס”מ לבסיס גלגלים (ציר לציר) – זה בסיס קצר מאוד! הדבר נובע בעיקר מהמרחק בין ציר הגלגל הקדמי לציר המרכזי הקצר במיוחד: 56 ס”מ (באופניים שלי זה 58 – וגם ככה הם זריזים יחסית). ההחלטה לשים מזלג קרבון ישר עם Rake קצר (המרחק האופקי בין ציר הגלגל לקו הדמיוני שממשיך את צינור הראש), גורמת לבסיס הגלגלים להתקצר ומשפיעה על כל החוויה בהטיה קיצונית לאופניים של קריטריומים. לרוב הרוכבים בחירה במזלג מוטה עוד כס”מ או אפילו שניים קדימה היתה מגדילה את בסיס הגלגל ועושה את ההיגוי מעט רגוע ונשלט יותר ואולי גם (בתיווך משתנים נוספים) מאפשרת שיכוך טיפה טוב יותר מקדימה.
המשמעות היא גם התאמה טובה מאוד לעליות – מאחר וגם במהירויות נמוכות האופניים יגיבו בקלות לתביעותיכם ויזוזו להם מימין לשמאל עם תנועת המשיכה של הכידון. השלדה הזו תזרח בקריטריום עירוני מרובה פניות הדוקות או בתוך פלטון עצבני עם צורך בתגובות מהירות, כניסה זריזה לרווחים שנוצרים, ולחץ-לחץ-לחץ לא להפסיד את החלק הקדמי של הדבוקה, ולהגיב תוך כדי בלגן לאיזה ברקס בתגובות שרשרת שנוצרה מקדימה.
4. צמיגים רחבים ועוד מילה על האבזור – המילימטר האחד הנוסף של צמיגי הקונטיננטל ברוחב 24 מ”מ מצליח להשפיע על חווית הרכיבה בסיבובים. חוץ מהקושי להוציא ולהכניס דרך המעצורים, מדובר בחווית סיבוב עדיפה בצורה ברורה על פני זו של צמיגים צרים יותר – תחושת אחיזה נשלטת יותר וברורה יותר לאורך הסיבוב, מקנה יותר בטחון ושחרור ברכיבה, תוספת נוחות, מעט יותר משקל, אולם מהירות גלגול סבירה. החיבור לאופניים האלה הגיוני ועקבי. מה שמילימטר אחד יכול לעשות.
גלגלי ה Fulcrum1 נראים לי כמו משהו שיכול לשרוד הפצצה גרעינית – אם כי אין לי דרך לבדוק אמינות באמת במבחן של כחודש, אבל הם מרגישים מאסיביים, ובהתאם גם היו קשיחים מדי עבורי. כאשר רכבתי עמם הורדתי את לחץ האוויר אל כיוון ה 100 (PSI) כדי להמנע מלהרגיש כל שבר באספלט בתוך הסתימות. זה גם מלמד משהו על השלדה (והמזלג) שלמרות היותה מטיטניום, היא כשלעצמה, לא מתחנפת אליכם עם רכות רבה מדי. בשורה תחתונה הגלגלים הלה הפסידו בתחרות הפנימית שעשיתי להם עם הגלגלים של ניל, אולם כגלגלי אימון הם מצוינים.
חסרונות
הטריידאוף הברור של שלדה “עצבנית” עם בסיס גלגלים קצר במיוחד הוא הפחתת היציבות הכיוונית. אם אתה רוכב שמתקשה בסיבובים מהירים, מתקשה ברכיבה ללא ידיים או עם יד אחת בלבד על הכידון, ומרגיש טוב יותר עם אופניים סלחניים עדיף שתוותר. ה Monday Child הם אופניים לרוכבים בעלי נסיון ושליטה טכנית טובה. בשלדות קטנות (אני מעריך שבמידה 54 ומעלה זה לא קיים) תסבלו קלות מהתופעה הנקראת “toe overlap” או ” Toe Clip Overlap” – במהירויות נמוכות מאוד, בפניה, אצבעות כף הרגל שלכם יתקעו בגלגל בסיבוב כשהפדל במצב אופקי. זה קצת מציק ולומדים להתמודד עם זה ולסנכרן את תנועות הרגליים והכידון בתחילת הרכיבה או בפניות U הדוקות.
לסיכום
אתה רוכב מתקדם, חי טוב על האופניים ומרגיש עליהם בנוח. אולי מתחרה, ובודאי אוהב לטפס לא מעט, לרכוב בעמידה, ומכניס איזה אימון קריטריום אחד לפחות באמצע השבוע? ה- Monday Child נולדו, ביום שני, במיוחד בשבילך!
אה – ועוד דבר, כמעט טריוויאלי כשמדובר באופני טיטניום: מי שמחפש שלדות במשקל של סאב-800 גרם לא ימצא אותן בטיטניום. מצד שני – הוא גם לא ימצא אופניים שמאבדים קשיחות אחרי כמה שנים, רגישים בטירוף למכות ושבירה, ומאבדים ערך בצורה מטורפת כיד שנייה. אופני טיטניום הם הבחירה הנכונה למי שמעדיף אמינות וחיבור של שנים לאופניים שלו. לא מחלידים לעולם, שורדים הייטב אריזה וטיסות לטיולי אופניים בחו”ל, וגם נפילות אקראיות פה ושם (איתך או בלעדיך עליהם).
בעולם של קרבון בלבד, יש מקום לרוכבים שרוצים משהו אחר. משהו מיוחד יותר. טיטניום היה תמיד ונשאר הבחירה של רוכבים שונים מהעדר. עם ה Monday Child יש פתרון גם לרוכבים מעולים ומנוסים שלא רוצים להתפשר על ביצועים!
בעקבות ההנאה שסיפקו לנו, והייחוד של האופניים האלה – החלטנו לדבר עם החברה ב Sabbath. מחרתיים – חלק ב’ ובו ראיון עם גרג, שהקים את החברה.
מאת: גיא חלמיש
