תארו לכם שבמסגרת הלימודים שלכם באוניברסיטה או במכללה הייתם יכולים לקחת קורס בבניית אופניים. הייתם הולכים על זה בטוח נכון?
קורס שלדות אופניים, חומרים וטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסה בירושלים בהנחיית עטר ברוש ואבי פייביש עוסק בדיוק בכך: הסטודנטים עוסקים ביצירת שלדת האופניים. בתור בוחן אופניים, איש מוצר ועורך בייקפאנל, ואחד שיש לו משהו מנומק לאמר בתחומים האלה, הוזמנתי להשתתף בדיון. זה היה מרגש לראות את הצוותים מגיעים לשלב הגמר במאמץ ארוך: הגשות פרויקט סמסטר של הסטודנטים משנה ג' לעיצוב תעשייתי.
צריך להתרגל לשיח האקדמי בעיצוב, הוא לא נשמע כמו שיחת האופניים הרגילה שלכם. מבחוץ זה קצת מעורפל לעתים: עפים שם משפטים כמו "אופניים הם קונסטרוקציה בדיון מורכב עם משתמש, דרך, חלקים, בניסיון להביא למוצר קרוב לסופי". אבל אני אוהב את זה: גם את השפה וגם את הנושא!
מורכבות משמעותית לסטודנטים
הרי לא ניגשים ובונים שלדה ישר. הם צריכים לרכוש לעצמם תשתית רחבה וחדשה עבורם של ידע על התחום, יש לזכור שמדובר בסטודנטים שלאו דווקא באו מעולם האופניים. יש המון מה ללמוד ולהכיר: מצרכי הרוכבים, דרך ההיסטוריה והתרבות של התחום, עבור אל טכנולוגיה, חומרי גלם, תצורה, מבנה, גיאומטריה, ארוגנומיה, מכלולים, חוקים ותקנות.
איך מגבשים קונספט לאופניים שיעשו? מבצעים מחקר ובסופו נכנסים לפיתוח עם עבודה בקבוצות, כמו במציאות. את כל התכנונים והשרטוטים מעבירים לייצור אמיתי והרבה עבודה מתכנסת לשבועות האחרונים. מתוך הבנה של כל המשמעות של הלמידה הזו עד שלב ההגשה ובו תוצרים מוכנים, צמחה לה הערכה רבה לכל הצוותים שהציגו.
Third Wheel – אופניים עם גלגל תנופה
הקבוצה הראשונה שהציגה, חקרה את הסביבה האורבנית של רוכבים. מה גורם לאנשים לרכוב? (אדרנלין, שלווה, חופש, בטחון?), איך ערים מכינות תשתית לאופניים? איזה שינויים מכניים היו באופניים העירוניות? הם רצו לשפר את התחבורה העירונית, בצורה ירוקה ולכן לא חשמלית (רק עבודת אדם ללא סוללות ומנועים יקרים שיש למחזר) והגיעו לפתרון שמתאים בעיקר לערים מישוריות היות ומשקל המוצר לא קטן.
הקבוצה יצרה אופניים עם גלגל תנופה פנימי שמתרחב עם הגברת המהירות, מתכווץ עם האטת מהירות ומתנתק בעצירה. הם הכניסו פה מערכת מכנית שמייצרת כח צנטריפוגלי המוסיף כח למישורים בעיקר.
כדי להכיל את גלגל התנופה נבנתה שלדה כפולה והסגנון שלה: עירוני, מעוצב, עם צבעוניות וגרפיקה. זה היה מרשים! הם הצליחו להרים אופניים שלמים, אבל עדיין קיבלו ביקורת – על המשמעות לאינרציה ברכיבה בסיבובים ופניות (הרצון של הכלי להמשיך ישר ולא לפנות), על פרטים קטנים בביצוע כמו יציאת הכבל לברקס בפיתול, על בחירת אוכף שלא ממשיך את הפיצול בשלדה ועוד. גלגל התנופה עצמו נראה כמו משהו שדי מפחיד אם יעוף ממנו חלק במהירות גבוהה. אבל הרעיון והשלדה סביבו מאוד מרשימים:
Wagon – לרכוב עם הכלב
אלה האופניים שהכי נדלקתי עליהם בקורס הזה! הם מיועדים לספק חווית רכיבה משותפת לרוכב ולכלב. הצוות סיפר ש"כל דבר שעשינו רצינו להתאים את השימוש לשלושה הגורמים האלה: אופניים, רוכב, כלב".
הדרישה היא שהכלב לא יהיה בצד האופניים, או לפניהם וכמובן שלא יפגע. בחרו מתוך כמה מיקומים להציב את הכלב אזור המרכזי, מה שדרש להאריך את השלדה. כדי למקסם את המקום הקטינו את הגלגל הקדמי, והושיבו את מושב הכלב על מסילה שאפשר להגדיל ולהקטין אותה, עם חלל ריק באמצע להתאמה לכלבים בגודל שונה.
עוד הרשים הוא מנגנון היגוי יפה בחלק העליון, וצבע טבעי מט רגוע. החומרים פשוטים זולים.
בעיני אלה אופניים מגניבים מיוחדים ומושכים תשומת לב, המרכוז של הכלב יפה ונכון היות והוא מייצר משקל במקום נכון מרכזי ונמוך, לצד קשר קרוב של הבעלים לליטוף בניגוד למיקום רחוק קדמי או נגרר עוד יותר מנתק בין הכלב לבעליו מאחור. בפועל יצאו פה אופני משא נחמדים מאוד ולאו דווקא לכלבים.
הצוות הציג אופני איזון המשמשים כזוג אופניים ראשון לפעוטות (נקראים גם אופני שיווי משקל או אופני דחיפה). הקטע פה הוא שינוי צורה כדי לקבל תוצאה חדשה – קורקינט. אהבתי מאוד את הרעיון ולטעמי ההזדמנות היא גדולה ואפילו מסחרית: כשהילד גדל ועוזב את אופני היציבה לאופניים עם פדלים, המוצר במוד הקורקינט יכול להמשיך להתאים לו עוד שנה שנתיים. הזדמנות נוספת בשימושיות הכפולה היא לילד קטן שמקבל שני צעצועים שונים באחד.
בצד החסרונות היה הגלגל הקטן מאחור שלא נעים לרכוב עליו. בנוסף בקורקינט הכידון נמוך – מתבקשת יכולת הארכה, אולי תוסף, וכך גם לגבי האוכף שלא ניתן להגביה אותו. ההיבט הזה הוא חלק מאוד חשוב למוצר, כי מי שהפעיל ילד על אופני איזון יודע שהוא גדל כל הזמן ומתאימים לו את גובה האוכף באופן רציף. פה המוצר מתאים לגובה אחד בלבד.
אופניים לביצוע מתיחות
הקבוצה הבאה יצרה אופניים המעודדים מתיחות לפני ואחרי רכיבה. בתחילת הפרויקט הסבירו כמה חשובות המתיחות, וכיצד הפעולה נעשית היום ללא האופניים. הם רצו לעשות גירוי לאנשים לעשות את הפעולה הזו, והמטרה העיקרית של המבנה היא לאפשר המשך של הטופ טיוב והאוכף כך שהכל יהיה בקו אחד, שקל להעביר את הרגל מעליו ולהשעינה על הטופ טיוב. בנוסף הוסיפו רצועה המאפשרת ביצוע מתיחות מהשלדה.
מכל המוצרים שראיתי שם, המוצר הזה היה בנוי הכי מהוקצע. בסוף זהו קורס בניית שלדות ולא קורס בניתוח שוק וצרכים (למרות שההיבט השיווקי הוא חלק מהעניין). הם הצליחו לייצר מוצר יפה, הרמוני והכי דומה לאופניים סדרתיים מכל מה שהוצג. שאפו על הביצוע.
מצד שני בחלק של זיהוי הצורך והתאמת המוצר לצורך, קצת פחות השתכנעתי: לא באמת קיימת בעיה של ביצוע מתיחות. לא בעיה גדולה לשים אותם בצד, ולבצע מתיחות היכן ואיך שרוצים. זה לא באמת כאב שוק או לקוח שמקבל מענה רלבנטי מהמוצר ועבורי רלבנטיות היא אחד הקריטריונים היותר חשובים להערכה של מוצרים. בנוסף יש ספק גדול האם פיזיולוגית צריך בכלל לבצע מתיחות, אבל זו שיחה אחרת.
Loki – אופניים בעלי מנגנון נעילה כחלק מהשלדה
הבעיה כואבת ומוכרת: הרצון לא לסחוב מנעול שיתפוס מקום משקל ויעיק בתיק, אלא ליצור אלמנט הפתעה מתוך האופניים. את ההשראה קיבל הצוות ממנעולי folding עם צירים. כדי לממש את זה נדרשות חוליות, ושילוב של כל המנעול בתוך השלדה כך שהיא סוחבת עבורנו את המוצר.
הם ביצעו פה מימוש של מוצר מורכב לייצור, עם שימוש בצבעים להכווין מיקום חלקים בפירוק והרכבה. בסה"כ מוצר מגניב, מורכב, ואולי קצת מסורבל יותר משני מנעולי U שיכנסו לתיק… אבל יפה, עם רעיון טוב בתוכו ומימוש פיזי של בנייה ויישום שלא פשוט לבצע כלל!
הצוותים גם הקפידו על התצוגה כיאה למכללת עיצוב, והאתר של הקורס (לינק למעלה) גם הוא מרשים. וזה מאוד יפה לראות את הגימורים במצגות, בגרפיקה של האופניים ובכלל, לטעמי העולם טוב, נעים ושימושי יותר כשיש מודעות לעיצוב בתוכו.
