חווית וולודרום – “הרבה יותר כיף ממה שדמינתי”

בשנים האחרונות קרו מספר שינויים מבורכים בענף האופניים בארץ: חשיפה גדולה יותר של הענף, עליה משמעותית ועקבית בכמות הרוכבים, ביקוש והיצע אדיר של אופניים וכל הנלווה אליהם, התמקצעות ויישור קו של מועדונים/ קבוצות אופניים ורוכבים עם הסטנדרט העולמי וסילבן אדמס אחד…. איש יקר ומיוחד שעזר לכל אלה לקרות, הצטרף להשקעה הראשונה של רוני בראון בקבוצת הכביש המקצוענית הראשונה על כל שלוחותיה, הביא את הג’ירו דה איטליה לישראל והקים בשיתוף עם עיריית תל אביב ומרכז הספורט את הוולודרום הראשון בישראל ובמזרח התיכון.

מאת: ניר לוי, נציג הפאנל בוולודרום

וולודרום הדר יוסף ע”ש סילבן אדמס

הוולודרום הוא בעצם מסלול סגור מעגלי אליפטי בו שתי פניות של 180 מעלות המחוברות ע”י שתי ישורות. בוולודרום המקורה החדש בהדר יוסף אורך ההקפה הוא 250 מ’ (מדידת הקו השחור- סטנדרט אולימפי) של רצפת פרקט והשיפוע בפניות מגיע ל-45  מעלות!  חלקו הפנימי של המסלול הוא המתון ביותר והקצר ביותר, וחלקו החיצוני – משופע, גבוה וארוך יותר. 

וולודרומים אחרים יכולים להיות באורכים שונים – מ-150מ’ ועד 500 מ’ – כאשר הכפלת אורך המסלול או חציו חייבת להשלים 1000 מ’. ככל שאורך ההקפה ארוך יותר, השיפוע מתון יותר. רצפת הוולודרומים הארוכים יותר עשויה בטון מוחלק והקצרים מעץ.

לכל הוולודרומים סימונים קבועים 

• בין השטח המרכזי למסלול הרכיבה יש רצועה כחולה ברוחב של לפחות 10% מרוחב המסלול. הרצועה אינה חלק מהמסלול ורוכבים המקצרים דרכה יפסלו.
• 20 ס”מ מעל פנים המסלול יהיה הקו השחור המסמן את אורך המסלול.
• 90 ס”מ מעל מרכז המסלול יהיה הקו האדום- קו הספרינטרים.
• השטח שבין הקו השחור והאדום הוא האופטימלי והמהיר במסלול. אסורה עקיפת רוכב המוביל בשטח הזה מהצד הפנימי אלא רק מהצד החיצוני הארוך יותר.
• לפחות 250 ס”‘מ או מחצית רוחב המסלול משפת המסלול התחתונה יהיה הקו הכחול. קו זה משמש רוכבים שרוכבים בתחרויות מאחורי אופנוע מכתיב קצב (Pacemaker motorbike) כקו מפריד. אסורה עקיפת רוכב במירוצים אלה מתחת לקו הכחול. במירוץ “מדיסון” מעל הקו הכחול ממתינים הרוכבים ה”נדחפים” עד שמגיע הרוכב ה”משלח” ומושך את הממתין בחזרה למירוץ.

את כל מה שאפשר לכתוב על המתקן ועל התחרויות בו – ויש עוד המון, אכתוב בכתבה נפרדת בהמשך. בינתיים אספר לכם על החוויה הראשונית האישית שלי בוולודרום. אני בטוח שזה יעשה גם לכם חשק להתנסות!

התגעגעתי אז באתי 

עולם האופניים הוא חלק גדול מחיי ב-25 השנים האחרונות. כרוכב עצמאי ואוהב אופניים מכור, החלטתי להקדיש לו את רוב זמני הפנוי והלא כ”כ פנוי ולגעת בכל מה שקשור בעולם הזה; החל ברכיבה תחרותית, דרך הדרכה ואימון ועד לשיפוט. כיום אני רוכב כביש ושטח, מאמן מוסמך של יחידות האופניים של המשטרה ושופט פעיל באיגוד האופניים. הוולודרום הוא עוד הרפתקאה בתחום שאני חייב לגעת ולחקור כרוכב, כמאמן וכשופט.

הכשרת מאמני וולודרום 

לפני כשבועיים, אחרי תקופה ארוכה של המתנה, עם הבטחות ודחיות אין ספור לפתיחת הוולודרום הגיעה ההזמנה המיוחלת לקורס מאמני הוולודרום הראשון בארץ. כמאמן אופניים הוזמנתי עם קאדר מאמנים מכובד להשתלמות מאמני הוולודרום.

ידענו שבגלל דחיית פתיחת המתקן מסיבות שונות, המטרות השאפתניות שהציב סילבן אדמס והאיגוד, אירוח אליפות העולם לנוער כאן בארץ כבר ב-2021 והרצון של כולם לחוות ולהתאמן כבר בוולודרום, לוח הזמנים יהיה אינטנסיבי וצפוף לכולם.

הגענו (כמעט) שווים בין שווים קבוצה של מאמנים ישראלים: אלה שכבר מאמנים שנים ועמוקי נסיון במרוצי כביש או שטח, ואלה שפחות. פה בולודרום לרובנו אין ניסיון קודם ברכיבת מסלול, וזו השתלמות מאמני הוולודרום עם לוח זמנים עמוס ומחייב.

סטיב מקיואן- המאמן הסקוטי שאימן בשנים האחרונות את נבחרת הולנד, הוא המאמן שנבחר והובא לארץ ל-4 שנים כדי לעזור ולהקים את ענף מירוצי המסלול. הוא פה משלב בניית המתקן, איתור כשרונות ואימון בפועל; והוא מן הסתם גם האיש שמכשיר את המאמנים הראשונים בוולודרום.

“משהו אחר”

הוולודרום מבחוץ מאוד יפה ומרשים, במיוחד בחושך כשהוא מואר וצבעוני. כשנכנסים לוולודרום אי אפשר שלא להתפעל מיופי המבנה החדש, מסלול העץ והשיפוע המטורף בפניות. 

במתקן אופני מסלול שישמשו להשכרה לרוכבים שיגיעו ללא אופניים פרטיים. קיבלנו אותם לצורך ההכשרה: אלה אופני “פיקסי” בעלי הילוך קבוע אחד, וללא פריילוף. גלגל השיניים בהם מסתובב עם הגלגל וללא מעצורים.

כל אחד לקח זוג למידותיו וכיוון את גובה האוכף ומרחק הכידון, הרכבנו פדלים ועלינו על האופניים. כבר בהתחלה מרגישים את השוני בהתחברות לפדלים כשאין פריילוף וביציאה מהמקום.

גם האופניים וגם המסלול זרים לנו

רובנו לא רכב מעולם על אופני פיקסי, ללא מעצורים ….ועל מסלול מעגלי משופע. חייבים לדווש כל הזמן! עצרת – נפלת!

הגברת המהירות והעצירה המדורגת נעשית רק ע”י הרגליים ושיפועי המסלול; אין הילוכים ואין “ברקסים”. כל מה שצריך ללמוד בהתחלה הוא ניהול קצב הרכיבה ללא הילוכים, ללא מעצורים, על מסלול עם שיפוע משתנה ובין רוכבים שצריך להתחשב בהמצאותם סביבך על אותו מסלול. 

לחשוב מהר, להחליט מהר, להגיב מהר

נשמע מפחיד? אכן זה מפחיד! – הדריכות גוברת, מפרקי האצבעות חוורים מאחיזת הכידון הנוקשה והנשימה נעתקת; וכל זה קורה כבר בהקפה הראשונה כשאנחנו עדיין תחת הקו האדום התחתון עם השיפוע המתון יחסית.

לאט לאט אנחנו מגבירים קצב, רוכבים בטור אחד אחרי השני עם מרחק ביטחון לפי הרגשתנו (שוב- אין מעצורים ואין הילוכים!). האדרנלין זורם ועם הפחד מגיעה גם ההנאה הגדולה ואיתה גם הגוף לאט לאט משתחרר ואפשר להתחיל להרים את הראש, להתמצא במסלול ובסובבים אותך, לא רק בישבן שלפניך.

כעת מתחיל ה”לונה פארק”: עולים לחלק העליון של המסלול… מעל הקו האדום -“קו הספרינטרים”. מעל הקו האדום השיפוע כבר ניכר ומורגש (בעיקר בפניות), ויש לצבור מהירות ולדווש כל הזמן כדי לייצר אחיזה עם המסלול.

הגרביטציה במדרון המסלול רוצה כל הזמן להפיל אותך למטה; ומנגד המהירות המינימלית שלך מצמידה אותך למסלול בכח הצנטרפוגה. זה כל הסיפור: האיזון שבין דחף ההאצה של הרוכב לכח הגרביטציה שמושך לתחתית המסלול. אין הטיית גוף או כידון, פשוט לרכוב ישר על הקו של הרוכב שלפניך ולשמר את המהירות המוכתבת.

החוויה חזקה בהרבה יותר ממה שדמיינתי

התרגשות וכיף גדול. פשוט לא בא לרדת מהמסלול…. שלא יגמר. בהמשך יום ההכשרה הראשון עשינו עוד מספר הקפות על המסלול במהירויות שונות, עם חלוקה ל -2 ו-3 קבוצות, חילופי רוכב מוביל ורכיבה בין קונוסים המתווים את שינויי גובה הרכיבה במסלול תוך הבנת משמעות השימוש בגיאומטרית המסלול.

בסוף היום חבורת מאמני הוולודרום הראשונה נראתה טוב. כולנו עם חיוך מטומטם של הנאה על הפרצוף, מתרגשים, רגועים יותר ועם הרבה יותר ביטחון עצמי ברכיבה על המסלול. מחכים ומצפים לאימון הבא – שלב 2.

___________________________________________________________________________