אחרי סוף שבוע רטוב וחלקלק של תחרויות, עם הקפת XC קלאסית (עליות עליות עליות) אנחנו עוברים במעבר חד כ-748 ק”מ לסוף שבוע יבש ומאובק של תחרויות, עם הקפת XCO מודרנית (טכני טכני טכני), תחרות Short track מקדימה והרבה הזדמנויות לאקשן סוחף בצ’כיה. סיקור גביע העולם #3.
נשים
סוף השבוע שלנו נפתח ביום שישי, בתחרות ה-Short track החדשה. בתחרות קצרה וקטלנית של 25 דקות, אניקה לנגווד לוקחת את עמדת הזינוק הראשונה מידיה של יולנדה נף, מנצחת הסיבוב הקודם. לנגווד אמנם ניצחה את התחרות הראשונה, בנוסף לכך גם ניצחה את שתי תחרויות ה- Short track, אך סיימה במקום מחוץ לעשיריה הראשונה בגרמניה. נף ניצחה את תחרות מספר 2 בסבב, וסיימה במיקום ה-6 ובכך צברה מספיק נקודות כדי לשמור על ההובלה.
ה-Short track היא תוספת שמוסיפה הרבה מאד עניין לתחרויות של הסבב. גם מבחינת אקשן – זוהי תחרות קצרה שכל הזמן קורה בה משהו, והיא משפיעה ישירות על עמדות המיקום של הרוכבים והרוכבות ביום התחרות. יאנה בלומוינה, שסיימה במקום השני בשבוע שעבר בחרה שלא להשתתף בתחרות ביום שישי והיום מזנקת ממיקום רע מאד בשבילה.
צפו בתקציר מירוץ ה-Short track:
בזינוק הכל מאד צמוד. ה-Start Loop מאפשר לרוכבות קצת מרווח לנשום לפני שנכנסים לקטעים הטכניים ומפזרים עננות אבק לאוויר. ברגע שנוגעים בכל הנוגע לטכניקה, יש שם אחד במקצה הנשים שיעלה תמיד- יולנדה נף. כשמגיעים לירידות, נף לוקחת פיקוד ומרחק מהמתחרות האחרות בקלות מדהימה ופותחת 11 שניות על המתחרות שלה בסוף ה-Start Loop. אבל רק התחלנו, הכל עוד פתוח: לנגווד ואליזבת’ ברנדאו תופסות את נף, לאחר שהיא מורידה קצב ונותנת לבנות האחרות את האפשרות לתפוס אותה. רכיבה ביום חם ויבש (24 מעלות. חלשים) כמו היום לבד מקדימה היא תמיד קשה יותר מנטלית ומתישה. בדיקת מנועים של לנגווד משאירה את ברנדאו מאחור ואת נף בלחץ – לנגווד מזכירה לכולם למה היא זו שניצחה את אליפות העולם כאן לפני שנתיים וכמה שהיא חזקה בעליות.
על זנבות ואבולוציה
בואו נתמקד שנייה במכונה הנפלאה הזו, שאם נודה על האמת אנו מבלים חלק נכבד מהיום שלנו במחשבות עליה. בשבוע שעבר ראינו רוב גורף לטובת מכונות הזנב הקשיח – אופניים קלילים, זריזים וחסרי פשרות מבחינת נוחות ויחס קשיחות משקל. זוהי התצורה האופטימלית של אופני מירוץ מהעת הישנה של אופני ההרים, ולמרות שהז’אנר הזה נמצא בגסיסה כבר שנים עדיין יש מקומות שבהם הוא יהיה בחירתם הראשונה של הטובים בעולם. המסלולים שחווינו בגרמניה בשבוע שעבר היו שייכים גם הם לתחרויות הקלאסיות יותר: מסלולים ארוכים שמורכבים בעיקר מעליות או ירידות ארוכות, במקרה שלנו 2 עליות וירידות שבימים כתיקונם אינם טכניים כשלעצמם. תוסיפו לתבשיל הרבה בוץ כמו בשבוע שהעבר והעסק יתהפך, כמובן. לכן, הבחירה המיידית הייתה באופני זנב קשיח: העברת כח מקסימלית על חשבון מהירות בירידות, שמרביתן שטוחות ולא טכניות.
השבוע, בצ’כיה, העסק מתהפך. המסלול הרבה יותר XC מודרני: ההקפה קצרה יותר, יש שפע של אלמנטים טכניים בטיפוסים ובירידות, העליות קצרות יותר והתנאים יבשים לחלוטין. במסלול הזה יהיה מאד קשה למצוא רוכבים על אופני זנב קשיח (למעט אלה שהספונסר שלהם מעניק רק זוג אופניים אחד) – כמעט כולם מעדיפים את השיכוך המלא, גם אם זה פחות אופטימלי לתחרות ה-Short track בשישי (כזכור עליהם להתחרות על אותו זוג אופניים בשני המירוצים). כיום האופניים מספיק קלים גם בתצורת השיכוך המלא, ולכן עושים לכל הרוכבים את החיים קלים כאשר מגיעים להתלבטות- איזה זוג לבחור היום?
אנחנו בהקפה אחרונה
ונף ולנגווד רוצחות אחת את השניה מקדימה, במקום השלישי והמנותק נמצאת פרבו, שרוכבת במעין NO WOMAN’S LAND ומטרותיה נעות בין לתפוס את הבנות מקדימה ולברוח מהמקום הרביעי, אמילי באטי, שרודפת בנחישות אחרי המדרגה שלה בפודיום. קצת מאחוריהן גאן-ריטה חשה בצל שמאיים על רישום ההיסטורי שלה – מאיה וושלוובסזקה, הפולניה עם השם שובר השיניים הזה, מגיחה מאחור ותופסת אותה.
שתי המובילות נראות מעולה: חזקות, התקפיות, קילריות. אף אחת לא חושפת את הקלפים שלה בצורה מלאה, לא בטיפוס הטכני של שימנו, לא בעליות ה-4X4 וגם לא בירידות הטכניות. כבר הגענו לעליה האחרונה, וכלום. מכאן נותרה ירידה טכנית, ומספר מקטעים טכניים מישוריים המובילים למישור ובו ספרינט רצחני לקו הסיום.
נף תוקפת ב-4X4 האחרון אבל לנגווד לא נשארת חייבת ונדבקת לגלגל האחורי שלה. גם בירידות נף מנסה אבל לא מצליחה לייצר פער משמעותי מספיק. במקטע הטכני האחרון בשם Rock’n roll, בו הרוכבות צריכות לדלג מעל מספר של ערמות אבנים, נף פותחת פער של מספר שניות. אבל לנגווד לא ניצחה את הקייפ אפיק בגלל שהיא יודעת לנקות לכם טוב טוב בין הטוחנות, היא עשתה את זה בעזרת רגליים עצומות במישורים. הפער נסגר ואנחנו נכנסים לזירה: השתיים צמודות צמודות. מי תתקוף ראשונה? לנגווד יוצאת ראשונה, נף מתניעה והקמ”שים עולים גבוה גבוה. לנגווד נותנת כמה קיקים עצבניים ומרחק של זוג אופניים נפתח בין שתיהן! לנגווד מפוצצת את העסק סופית ומשלימה סוף שבוע מושלם עם ניצחון ב-2 התחרויות, את הניצחון השני שלה העונה ואת ההובלה בסבב.
תוצאות:
- Annika Langvad: 01:20:37
- Jolanda Neff: +00:01
- Pauline Ferrand Prevot: +00:47
- Emily Batty: +01:04
- Maja Wloszczowska: +02:26
גברים
מת’יו ואן דר פול מזנק בחולצת המוביל לאחר שלקח מקום שני ב-Short track בשישי, כאשר 5 נקודות מפרידות בינו לבין נינו. אם אי פעם תהיתם איך נראה רוכב עם מטרת ירי של F-16 שוויצרי עצבני על הגב, פשוט תסתכלו על תמונות של ואן דר פול בזינוק.
התחרות מתקיימת בנובה מסטו שבצ’כיה זו השנה השביעית, כאשר ברשימת המנצחים שלה ניתן למנות 2 רוכבים בלבד: נינו שורטר (5) וירוסלב קולהאבי (2), האלוף האולימפי מ-2012. קולהאבי מאד רוצה לנצח כאן, אך האם יצליח? מתחרות ה-Short track הוא פרש ביום שישי לאחר תקלה טכנית העדיף לשמור כוחות ליום ראשון, ולכן מזנק מעמדה לא אידיאלית כדי להוות איום על הפייבוריטים.
הקצב מהיר מאד ורק המפלצות הגדולות מעטרות את חזית המרוץ: Gaze, ואן דר פול ונינו. השטח יבשה והאבק עולה בקלות לאוויר כך שקשה לראות את המסלול ואת האלמנטים שאתה הולך להיתקע בפעם במהירות גבוהה. ניתן לראות. Gaze מתפנצ’ר בגלגל הקדמי ומתרסק חזק לקראת סוף ה-Start Loop. ונפצע במפרק כף היד. הוא ממשיך לרכב, בניסיון להציל כמה נקודות שהוא יכול, אך לא עומד בכאב ופורש מהתחרות.
נכנסים להקפה הראשונה ולאחר הניפוי של ה-Start Loop אנחנו נכנסים למערכת הניפוי של נינו: הוא מכתיב קצב רצחני בטיפוס הראשון ומאלץ את כולם, מלבד ואן דר פול, לסגור את הפער. המסלול עצמו לא מרפה וחוץ מ Gaze, מנפצ’ר את טמפייה, שובר שיפטר למת’יאס פלוקיגר והיד עוד נטויה. לאחר מספר הקפות כואבות עם נינו בראש המירוץ גם ואן דר פול פוגש את הרצפה, בדיוק על מפרק כף היד השמאלי שלו, שנפצעה לפני מספר שבועות ופורש גם הוא מהמירוץ.
נינו הגדול מכולם
קצת נמאס לכתוב את זה, אבל זה המצב. תראו- באופני הרים, כמו בכביש, יש דיספלינרים: אלו רוכבים שמצטיינים בתחום כזה או אחר של תחרות- יש רוכבים גדולים (םיזית) שיתמקצעו יותר בתחרויות עם טיפוסים קצרים וכואבים, יש את הדקיקים והגבוהים שיצליחו יותר במסלולים עם עליות ארוכות (פאביאן גייגר השווצרי, לדוגמה), יש רוכבים טכניים יותר, ויש פחות. הנקודה היא שלכל אחד יש את החוזקות והחולשות שלו. עד לא מזמן אבסלון היה רוכב אולד סקול מצוין – היה יודע לתת לנינו בראש בטיפוסים ארוכים, אבל היה חוטף ממנו בראש בחזרה בירידות, שנהיו יותר ויותר טכניות. אז בא נינו, עשה שיעורי בית ושיפר את יכולות הטיפוס שלו. במקביל, גם אבסלון לא נותר חייב והתחיל להתאמן עם אחיו, רוכב ה-EWS רמי אבסלון, על טכניקה ולהיות מהראשונים שמאמצים את הדרופר בצמרת הסבב העולמי. כך הצליח הכלב הזקן להשאר בטופ עוד כמה שנים במקום לפרוש כשהדיספלינה שהוא מכיר כל כך טוב התחילה להעלם.
אבל נינו? הוא פשוט הרוכב המושלם, העגול. אם נסתכל על תוצאות שלושת הסבבים האחרונים, יש 2 משתנים קבועים בחמישיה הראשונה: נינו ומקסים מארוט. לא משנה אם יש עליות קצרות, ארוכות, טכני, ירידות, גשם, אבק, בוץ, קרוקודילים (לפעמים מגיעים לאוסטרליה)- נינו יהיה שם, בטופ. מסביבו יהיו כל מיני רוכבים שהמסלול מתאים להם הפעם בדרך כזו או אחרת, אבל נינו- תמיד שם.
וגם מקסים מארוט? מתי הוא יפרוץ כבר, לעזאזל?
איכשהו, מאיפהשהו
מגיע מקסים מארוט “הסובל” לעסק. לא ממש ברור מאיפה הוא הגיח, כי בתחילת המרוץ הוא היה במקום ה-20 וכ-37 שניות מהמובילים, אבל בכניסה להקפה הרביעית הוא כבר שדרג לעצמו את החיים והגיע לקבוצת הרדיפה הרשמית – “קופר את ווגל את קארוד שותפים בע”מ” ומוסיף להם את הפרצוף הסובל שהם נזקקו לו כל כך. החיבור הזה השתלם מהר מאד והשותפות הבינלאומית הזו מתאגדת יחד עם מובילי ליצור תאגיד-על בשם “נינו די, אתה מכאיב”.
שותפות זה נחמד, באמת, אבל אין מה להשוות בין שותפות למנכ”לות. ויש כאן רוכב אחד שחותר להגיע לפסגה למרות שנאכל ע”י קבוצת רכישה מאד גדולה. נינו מתחיל לפרק את כל העסק מבפנים. קודם כל – את בני ארצו פורסטר ו-ווגל הוא מנטרל, ונשאר רק עם מארוט וקופר הקיווי. שלושה זה נחמד. שלושה זה אחלה. לאחר הדילול נינו מרגיש בנוח לשבת קצת אחורה ולהסתכל על האימפריה שבנה (לתת לשני הרוכבים האחרים להוביל ולקחת את הרוח). אחריהם רודף פורסטר לבד, מנסה להגיע לתהילת מדרגת הפודיום. על המקום החמישי נלחמים פלוריאן ווגל, אבנסיני ופומיק מקבוצת קנונדייל וקולהבי.
נינו מתקיף בטיפוס הטכני ורק קופר שורד איתו. בפעם הקודמת שנינו ניסה לנצח ניו זילנדי בספרינט זה לא נגמר לטובתו. קופר אמנם קטן יותר פיזית מגייז, ובאחד מפסטיבלי ה-Sea Otter Classic בארה”ב שניהם כבר התחרו אחד מול השני בספרינט ונינו לקח, אז אני שם את הכסף שלי על נינו.
השניים נכנסים לישורת האחרונה ונינו מאיץ ראשון. הוא פותח פער קטן אבל קופר פותח מבערים ועוקף את נינו! אבל לנינו עוד לא נגמר והוא מתיישר עם הגלגל שלו ושניהם צמודים כל כך כל כך כל כך. פוטו פיניש.
הפרש של 5 סנטימטרים. נינו מנצח. 5 ניצחנות נותרו לשבירת השיא של אבסלון. צפו בספרינט הצמוד ביותר בשנים האחרונות של תחרויות ה-World cup:
תוצאות:
- Nino Schurter – 01:21:31
- Anton Cooper- +00:00
- Maxim Marotte – +00:08
- Lars Forster- +:00:44
- Manuel Fumic- +00:49
ישראלים:
לאחר תוצאות מאכזבות בגרמניה, ממשיכים הישראלים להכות בברזל בעודו הוא חם ומשיגים תוצאות טובות:
- שלומי חיימי מסיים בתוצאה הכי טובה בקריירה שלו על מסלול קשה בשדה מלא: מקום 42, 4:41 דק’ מהמנצח מתוך 104 מסיימי המרחק המלא.
- גיא זסלר מסיים את המרחק המלא במקום ה-98, כ-11:08 דקות מהמנצח. שאפו!
- תומר זלצר מסיים בתוצאה מעולה במקום ה-36, כ-2:56 דקות מהמנצח ולאד דסקאלו הרומני, שלישי בשנת הגיל שלו (19) לאחר זינוק מעמדת זינוק קשה מאד (89).
- אורי לאונציני מסיים במקום ה-98, כ-8:46 דקות מהמנצח.
- גיא לשם מסיים במקום ה-100, כ-9:05 דקות מהמנצח.
ומכאן?
נצא לפגרה בת חודש וקצת, ונפגש ב-8.7 בתחרות מספר 4 בסבב ב-Val di sole שבאיטליה. עד אז- אריבידרצ’י! תאכלו פיצות אבל בכמות מדודה, אליפות הארץ בקרוב.
מאת: יואב גריבי
תמונות: רד בול
BIKEPANEL- מגזין האופניים של ישראל! אל תשאירו לפייסבוק להחליט מה אתם יודעים:
? נרשמים לניוזלטר שבועי פה: http://bit.ly/BiKEsubscribe
? מצטרפים לערוץ הטלגרם של בייקפאנל! https://t.me/BIKEPANEL