בוץ זיעה והילוכים – אירוע אופניים ראשון בחסות BIKEPANEL

הכל בחלום של איש אחד

לפני חודש ושבוע בערך עמרי זרח, חבר ופאנליסט ב BIKEPANEL שהוא גם אופטימיסט שמסרב לתת למחשבות שליליות להפריע לו בתוכניות, הודיע שהוא רוצה לארגן תחרות סייקלו בכרמל. הוא הקים לא מזמן את מועדון הרכיבה החדש שלו בעל השם המתמטי שקצת קשה לזכור: Mount 546 (לא מאונט 365… לא מאונט חמש מאות ומשהו… אלא 546 מספר המבטא את גובהו של הכרמל במטרים).

עומרי זרח, האיש והאופטימיות (צילם: גיאחה)

הוא פנה לחבר וותיק, שלו אחד נמרוד כהן, שיש לו הרבה כשרונות, מעלות ותכונות אופי מדהימות, והבולטת בהן לאורך המסלול היתה בוחטת סרטי הסימון וחיצי סימון המסלולים שלו… אה, ושכחנו – הוא האיש שגרם לכל כך הרבה אירועי אופניים בישראל להתרחש, יצר את ז’אנר בתי הספר לרכיבה הטכנית, הכניס את מרתוני הזוגות, ובמו ידיו יזם ודוחף את הקטע של הסייקלו בשנים האחרונות… בלעדיו כמפיק אירועים וכרוז שמייצר Vibe וצחוקים באירועים האירוע הוא לא אותו אירוע, ובכלל – מר אופניים, הדמות המלווה של הענף כמעט מיום היווסדו. כמובן גם הוא פאנליסט ב BIKEANEL וחבר.

נמרוד כהן, האיש והמיקרופון (צילם: ירדן מן)

ביחד החליטו שני אלה החלטה מטופשת: לארגן תחרות סייקלו… הם היו זקוקים לפרסום אז הם דיברו גם איתי. אני אמרתי להם שההחלטה לא רק מטופשת, אלא גם לחוצה מדי בזמנים – חודש ושבוע מרעיון לקהל גדול זה לא יקרה, ואני מעדיף שהתחרות תהייה בסוף החורף כדי שכל הרוכבים, הקבוצות, והקהל יוכלו להתארגן בזמן ולהגיע, ויהיה זמן ראוי להכין את הדברים כמו שצריך.

שלושה ימים לפני האירוע גם תחזית גשם מעפנית שגרמה ללא מעט אנשים לחשוש משבת בכרמל. אבל יצאנו לדרך.

הכרזה המהממת שעצבה יערה מן אשתו של עמרי

איפה BIKEPANEL בתמונה?

בתור שני פאנליסטים הם פנו לשלישי. השלישי זה אני. צלע שלישית לסיפור, אבל לא צלע שלישית לארגון והפקת התחרות: ארגון תחרויות זה ממש לא הקטע שלי בחיים – אני מסתכל ביראה ופחד על מארגני התחרות ואין לי בפסקול צליל של ציפורים ומוסיקה עולצת לצד רוכבים כמו בסרט של שי הר זהב, אלא סאונד רקע של להקת הבי-מטאל, דיסטורשן מטורף, שחור בעיניים מעודף מאמץ, אגרסיות של מתחרים ו… בום! שקט, דממה, ואז רעשי אמבולנס.

תדמיינו רוכב נכנס בעץ, משותק מצווארו למטה (כי הרי רק רכיבת כביש זה מסוכן), ותביעה אל האמ-אמא של המארגנים, ובעיקר סיכון אמיתי למשפחתם, לעתידם, ליכולתם לתפקד מעתה ועד עולם עקב התמודדות קשה עם תוצאות רצונם לתרום לתרבות האופניים בישראל, דבר שיכול להתברר ככפוי טובה עד מאוד. כבר היו מארגני תחרויות בישראל שפרשו (בין השאר, כנראה…) בגלל העניין הלא פעוט הזה.

אה יש ביטוח אתם אומרים? כן, בטח… חברות הביטוח הרי ידועות כגורמים שברגע שאתה משלם להם, הן עומדות לצדך ב 100%, משפות אותך על כל תוצר שלילי של נושא הביטוח שלך, ולעולם אינן מכניסות סעיפים בלתי מובנים באותה פוליסה של מפיק האירוע שאפילו לא ראית, עומדות לצד כל הנוגעים בדבר במקרה אסון ואומרות: המשיכו בחייכם כאילו כלום – כל הבעיות – זה עלינו, ואנחנו כבר נספוג את ההפסדים שלנו בדו”ח השנתי, בשביל זה אנחנו כאן – כדי לגבות אתכם (לשלם כסף) וכדי שאתם תהיו רגועים. פחחח…

מימין שגיא פורת ממסטרס חיפה, משמאל ויקטור קיטייב מאמן דינמו רייסינג ואחריו דולק זיו ענפי מ BikeWay (צילם: ירדן מן)

אז זו אחת הסיבות (לא היחידה) ש BIKEPANEL לא מארגן וגם לא מעוניין לארגן אירועים בעצמו-  אבל לסייע בשיווק שלהם הוא יכול. ובדרך נהנים גם נותני החסות הקבועים שלו – שלכם שמאפשרים לכם תרבות אופניים חינם:

• וכך רוני ענר המיתולוגי מ Rudy Project (לערוץ התוכן של רודי) הגיע עם הנגרר ועמדת שירות ומכירות שהיא חלק בלתי נפרד ממפת אירועי האופניים בארץ.
• צמיגי מישלן הגיעו בפעם הראשונה לאירוע אופניים – עם משאית ענקית וגזיבו ממותגים ואנחנו מקווים לראותם בעוד אירועים כאלה, מוכרים צמיגי אופניים במחירים מדהימים (באמת – אם יש את זה במלאי אצלם וזה מתאים לצורך שלכם – די אדיוטי לקנות במקום אחר).
• מדרסי מריו סנטר הגיעו גם הם והציעו לרוכבים התנסות במדרסי מבחן (רוצים להתנסות? מלאו פרטים פה). הם כולם תרמו גם פרסים לפודיומים.
• Single Track יבואנית ונותנת השירות של Fox בישראל (לערוץ התוכן שלהם ב BIKEPANEL) תרמה את הפרס לקטגורית העילית – זיכוי שיכול לשמש לטיפול התקופתי החשוב לבולמים שלהם, שזה משהו שרוכב עלית צריך לעשות כל איזה שלושה חודשים!

למעלה = מימין התארגנויות במתחם. משמאל העמדה של מישלן עם צמיגים במחירים פנטסטיים.
למטה מימין: רוני ענר וילד אסרטיבי (“אתה לא מחליט עלי”), משמאל הלוטמים והלוריה. (צילם: גיאחה)

היו עוד ספונסרים כמו חנות סינגלמאניה שתרמו פרסים שווים ביותר: ובנוסף תרמו גם שילדה של ragly מותג חדש שהם מייבאים מבית crc, למכירה פומבית באירוע שהכנסותיה נתרמו לקניית ציוד מקצועי לרוכבי המועדון המארח!

תלתאופן מזכרון שהיא החנות המאמצת של המועדון ותרמה עמדה טכנית לשירות הקהל, וגם השתתפות פעילה של דמויותיה המובילות ונשותיהם.

בייק טק יבואנית קסדות Kali, מגני G-Form אביזרי Cervo ועוד היתה התומכת הראשית של האירוע. בנוסף מועצה מקומית חוף הכרמל ובעיקר סגן ראש המועצה ורוכב סופר מוכשר בפני עצמו-אורן עוזרד סייעו לכל בקשה קטנה וגדולה של המארגנים. דגן אוקו, נציג הרבלייף שמתגורר לא רחוק מהאירוע בכרם מהר”ל, הביא -לנו טעימות משקאות חלבון להתאוששות לאירוע שבחרו להתאושש עם משקה שלא הוגש בבקבוק ירוק של קארלסברג…

שיתוף פעולה עם איגוד האופניים

כבר יותר משנה מספרים שרוחות חדשות מנשבות במשרדי האיגוד. קצת קשה לאיגוד ללא ערימת מזומנים לבצע מהפכות, אבל האנשים שעובדים שם מתאמצים להוכיח שאפשר. כמה מהשינויים הבולטים שנערכו לארחונה, מאפשרים להרחיב את  השורות על ידי הנמכת סף הכניסה לתחרויות, כמו זו שנערכה בשבת האחרונה. ראשית, על אף ששופטי האיגוד שפטו את התחרות ומדדו זמנים, היא הייתה פתוחה לכל רוכב בארץ ולא רק לחברי איגוד. אנו מאמינים שהצעד הזה יראה לציבור הרוכבים הגדול למה בעצם שווה להפוך לחבר איגוד מן המניין, ולמה אירועים כאלו הם כיף גדול, אפילו אם קוראים להם “תחרות”.

עדיין יש תנאים להשתתפות לרוכבים שאינם חבר איגוד, אך קל יותר לעמוד בהם: יש להביא בדיקה מרופא משפחה או מרופא ספורט, המציינת שהמשתתף כשיר לתחרויות אופניים (כבר לא מחייבים בדיקה ארגומטרית!), ויש צורך בביטוח תאונות אישיות לעוסקים בתחרויות אופניים, אותו הציעו המארגנים לרכישה באתר האירוע ב-120 שקלים לתקופה של 3 חודשים (אז לא מחייבים ביטוח תאונות שנתי ותחת חוק הספורט, שהינו יקר יותר וקשה יותר להשגה).

בנוסף, מי שמחליט להיות חבר איגוד לא חייב להירשם דרך קבוצה על מנת להתחרות בקטגוירות יוקרתיות ואיכותיות דוגמת מסטרס פרו. השנה אתה יכול להירשם לקטגוריות הללו גם כרוכב פרטי ולהתחרות בלי להיות חלק ממועדון עם איזו חולצה שבא לך…

הבירות עשו את האירוע וסייעו לנו להתאושש. (צילם: ירדן מן)

התאוששות עם כשות: תנאי לאירוע מוצלח, אז באנו עם Carlsberg

כבר כתבנו לא מעט על החיבור בין בירה לאופניים. כתוצאה מהקשר בין השניים חברנו ל Carlsberg וביחד כבר פינקנו שני אירועים. האירוע הזה היה השלישי, ואין ספק, שהמעורבות הזו הדליקה והרימה את האירוע הזה לגבהים שציפינו. בירה חינם חולקה באירוע למשתתפים ולקהל, והשמחה גדולה. תודה ענקית לקרלסברג על 144 הבקבוקים שנצרכו באירוע, על ההתאוששות עם הכשות, ועל ראיית ענף האופניים, ובצדק, כמשהו מחובר ומתחבר לבירה: ממש כמו באירועי האופניים השווים ביותר בארה”ב ובעולם.

מימין גיאחה, צחי אוחובסקי, ונימי (צילם: ירדן מן)

סייקלוקרוס או אופני הרים Short Track?

בינואר 2013 כתבנו כתבה ארוכה על “מצב הענף” בסייקלו, ו BIKEPANEL בתור אתר הבית של הרוכבים הרציניים – אלה שבאמת מחויבים לרכיבה, לקח תפקיד אידאולוגי ואקטיבי בקידום הנושא – הן של הסייקלו והן של הגראבל. כמות הכתבות שלנו בתחום חורגת מחשיבותו האמיתית, כי כדי להתניע דברים חדשים בישראל, צריך דחף גדול. הנה – כנסו לכל כתבות הסייקלו והגראבל שהיו עד כה ותגלו תיעוד צעד צעד של התפתחות ענף חדש בארץ.

הזינוק! (צילם: ירדן מן)

אבל כנותן חסות שאמור לסייע בשיווק של התחרות הזו רצינו יותר ממה שהסייקלו יכול להביא. אני חשבתי שהתחרות הזו צריכה להיות ממוצבת כתחרות אופני הרים Short Track שיש בה גם סייקלו. עמרי התעקש על מיצוב סייקלואי יותר שמתאים יותר לבריכת הרוכבים הברנז’אית שהוא שוחה בה. התוצר היה שם כללי (Mud Sweat & Gears), וכרזה מדהימה שעשתה יערה אשתו של עמרי, עם הדגשה של הסייקלו דווקא. יש לזה מחיר: מסיבת יער של אופני הרים במרכז מירב מדברת אל יותר אנשים בהרבה מאשר מסיבת יער של סייקלוקרוס, אבל ההוזה וההוגה הוא עמרי והחלום הוא שלו, וקשה להתערב בחלומות של אחרים. גם לא כדאי כנראה אם רוצים שדברים יבואו מהלב והתוצר שלהם הוא השמחה הגדולה שעמרי נתן לקהילה שם בקרחת היער.

למטה מימין: עודד דנון המדהים, משמאל: גלצה הענק בדורו, ולמעלה עדי סנטו ושני הילדים שלו המתוקים שמעודדים ברקע!  (צילם: ירדן מן)

בפועל מה שהיה הוא אכן מסלול שהתגלה בדיעבד כמסלול Short Track קלאסי לאופני הרים עם לחץ אוויר נמוך בצמיגים… כמות אדירה של סוויצ’בקים שפחות כיף ומהיר לעשות עם אופניי סייקלו על עפר דרדרתי.  סלעים וחריצים באדמה שמטרטרים את הידיים ברמה שאחד המתחרים ששמעתי בסיום תיאר ככזו שתמנע ממנו עינוג עצמי במשך חודשיים, ותגובות קיצוניות יותר של חלק מהמתחרים על אופני סייקלו שהתלוננו שהמסלול היה קשה במובן לא כייפי, כי לסייקלו מתאימה יותר חוויה חלקה, עם קטעי מהירות במישור ועלייה ארוכים יותר. זה הצליח לבלבל גם אותי כששמתי לחץ אוויר גבוה מדי בצמיגים בחושבי להתאים מעט את אופני ה XC שרכבתי איתם למסלול סייקלו… טעות.

משמאל: יואב מאור קצת אחרי שוויתרתי לו… (צילם: ירדן מן)

הילדים והקהל

רצינו אירוע שהוא מעבר לתחרות ברנז’אית ולכן בכל זאת נשמר, בקטנה, איזה מסר של אופני הרים. אבל המסר החשוב בתוך עניין אופני ההרים הוא ההתאמה של הדבר הזה לילדים: הקפה קצרה, קרובה לקהל, אמא ואבא עם המצלמות והעידוד עוברים מנקודה לנקודה ותומכים בילדים, ומצלמים…

הפוטנציאל האמיתי של התחרות הזו היא להפוך להיות עוגן ויעד לבתי הספר לרכיבה לילדים להפוך אותה לאירוע השנתי המרכזי שלהם, וזה מה שאנחנו מקווים שיקרה בעתיד. היו כ 40-50 ילדים באירוע שנהנו עד מאוד, למדו בסדנאות הסייקלו שהעבירו דרור פקאץ’, אביעד יזראל ובן קדמי בהתנדבות (כן, שאפו), איך להתמודד עם המסלול, והתחרו כמו גדולים על אותו מסלול בדיוק, רק למשכי זמן קצרים יותר.

הוייב שמביאות המשפחות עם הילדים הוא אדיר, וההשלכה שלה על האירוע גדולה: כי ילד לא מגיע לבד. הוא מגיע עם אמא, אבא, אחים, ולפעמים סבא וסבתא גאים שרואים את הצאצא על האופניים. קהל ובהחלט לא רק הרוכבים עצמם הוא הדלק של אירועים מוצלחים, ותחרות ה Short Track היא מושלמת בשבילו.

היעד לשנה הבאה: מ 50 לגדול ל 150 ילדים, עם תמיכה מאסיבית של בתי הספר לרכיבה מכל הארץ. מדריכי ילדים? סמנו את היומן לדצמבר 2015 – מועדון Mount 546 יכה בשנית…

מלא קהל, אווירה, מזג אוויר מושלם. לא באתם? הפסדתם! (צילומים: ירדן מן וגיאחה)

מי לא היה? קבוצות האופניים של הבוגרים הממוסדות: כולם בכל מני עניינים חשובים אחרים בלוקיישנים אחרים. חלקם באמת במחנות אימונים שתואמו עוד לפני שהוכרזה התחרות הזו ואחרים סתם לא באו, כדרכו של עולם. זה טבעי, ואין לדרוש שיגיעו – רק לבקש ולקוות מתוך הכרה בכך שלא כל העולם סובב סביב התחרות. בעיני האחריות היא על המארגנים דווקא ולא על הקבוצות: אם רוצים שיבואו הרבה צריך לעשות עבודת הכנה מוקדמת וארוכה, להבין שיש למנהלי קבוצות טון של אילוצים, ולעשות את זה מבעוד מועד, ולרתום את האקו-סיסטם הזה לעניין.

פקאץ’, בן קדמי ואביעד יזרעאל הדריכו את הילדים (צילם: גיאחה)

זוג צדיקים אחד ראוי לציון שתרומתם הורגשה עד מאוד באירוע: גל צחור ואילן אידלסון הגיעו והביאו חלק ניכר מהילדים שבקבוצתם להשתתף וליהנות, וגם כמה בוגרים שהשתלבו בתחרות בתוך אימון ארוך יותר מסביבה: התאמנו ברכיבה ארוכה בשבת, באו לסשן אימוני עצים של 50 דקות, וכך סיימו את האימון (חוץ מאלה שרכבו גם בחזרה הביתה).

בנימין שמדיט – מקום ראשון בעלית (צילם: דני אסקרוב)

בנוסף לאלה שהוזכרו הגיעו עוד כמה מהדמויות הבולטות ביותר בסצינה כגון: אביעד יזרעאל מאמן נבחרת ישראל באופני הרים, עידית שוב שניצחה את קטגוריית הנשים שוב, את דרור פקץ’ ובן קדמי כבר הזכרנו, את אילן ואת גלצה גם כן. היה גם ויקטור קיטייב מאמן דינמו רייסינג ומארגן תחרויות סייקלו בעצמו, גיא בר שבא להשלים כושר רלבנטי לאנדורו, יוני אדלר מסמר בייק הוטל, שי הר-זהב מבייקפאנל, רדליך שהגיע על Fat Bikes ואף הגיע עם המשקולת לפודיום, יואב מאור מתלת אופן והכרמליטים, וירדן גולן אשתו שהתאמצה אף היא על המסלול, זיו ענפי מ BikeWay, האיש והגרבל, שהגיע למרות שהיה יכול ובצדק לכעוס על נוכחות רוכבים צפונית דלה משהו באירועים שמדרום לנתניה שהוא מארגן, ועוד ועוד חברים מהענף שבאים ונהנים. לא ניתן פה בכתבה את רשימות הפודיומים כי במסיבת יער – זה לא מה שחשוב.

זיו ענפי מתאמץ. עם תכשיט כמו שיש לו לדחוף בעלייה זה הרבה יותר אסתטי… (צילם ירדן מן)

מן התוצאות

כמיטב המסורת גם פה היו קצת קשיים עם העניינים האלה, אז תסלחו לנו אם פספסנו. כבוד לפודיומיסטים:

עידית שוב – מקום ראשון בנשים (צילם: דני אסקרוב)

כמעט קינוח – בהזמנה לשלושה אירועי גרבל \ Short Track \ סייקלוקרוס בינואר:

מיני ליגת הסייקלוקרוס/שורט טראק של לייזר ורידלי חוזרת השנה עם שני לוקיישנים חדשים. שני האירועים באזור המרכז, בימי שישי מהצהריים המוקדמים ובשניהם שומרים על המתכון שהוצג באירוע בכרמל עם מסלול קצר וצמוד לקהל, התאמה מעולה ללדים ולתחילת עונה ואפשרות להירשם ולהשתתף גם לרוכבים ש(עדיין) לא חברי איגוד:

1. ב-2.1 תתקיים התחרות הראשונה בראש העין
2. ב-23.1 תתקקים התחרות השנייה והמסכמת בפארק דרום. אנחנו נהיה שם – אתם מוזמנים גם.

ב 10 בינואר: מתיש לכיש – תגיעו – גם עם אופני הרים אם אין לכם סייקלו!

לסיכום ובניגוד לתחזית: “Mud Sweat & Tears” בחסות BIKEPANEL הביאה שיא חדש במספר המשתתפים בתחרות סייקלו בארץ:

שיא ישראלי חדש: 88 משתתפים רשומים וכ-300 איש בקהל (טוב, לא באמת ספרנו את הקהל, אבל היו מלא אנשים ושמחה גדולה).

האירוע קיבל פידבקים אדירים על החוויה והכיף שם. למרות האיומים מצדו של דני רופ ואחיו לגבי גשם – היה רק גשמון קליל בבוקר האירוע שהביא בעיקר קשת מדהימה. אחריו היתה שמש מגניבה עם טמפרטורה מושלמת והמון המון שמחה. היתה התחרות הראשונה ש BIKEPANEL נתנה לה חסות, מה שכנראה הוביל לשיא הקטן הזה למרות ההתארגנות המאוחרת ותחזית מזג האוויר שהיו נגדנו. היתה שם מסיבת יער שנתנה לנו טעם של עוד.

צילום: ירדן מן, גיאחה, דני אסקרוב

מאת: גיאחה

הייתם שם כמתחרים? כהורים? כקהל? תגיבו לכתבה ושתפו אותה – זה חשוב ואנחנו מעריכים זאת מאוד!