רוכבים וותיקים בני הדור שלי זוכרים עדיין בחיבה איך היינו מתכננים טיול מדברי בעידן האנלוגי. על רצפת דירת הסטודנטים נפרסה מפת סימון השבילים הרלוונטית ובמרקר דק סימנו על הניילון את המסלול שנעקוב אחריו במדבר. “הנאקב הזה מעניין, הערוצון הזה נראה כמו הירידה הכי נוחה לקניון”. ככל שבחנו את המפה וניסינו לדמיין איך יראה השטח, הציפייה לצאת לדרך הלכה וגאתה.
המפה נלקחה מקופלת בתיק הגב ונשלפה בפיצולים, ולפעמים התברר שאנסת אותה והתברברת לאורך קילומטרים. לך תסביר עכשיו לחברים. לטוב ולרע הימים הללו חלפו. היכולת לקחת על הסמארטפון או מכשיר הניווט מסלול GPX מוכן מראש הפכה את הניווט בשטח לכמעט טריוויאלי ופתחה אותו לכל גיק מהשורה, לא רק לשועלי סיור מנוסים.
מאת: גיא שחר
צילום: אורן שולדינר וגיא שחר
תפסו עצמאות!
אז מיציתם את הסינגלים ביער הקרוב, ונמאס לכם לעקוב אחרי סימון שבילים של מסלולי קק”ל משפחתיים. טיולי אופניים משודרגים בעומק השטח הם השלב הבא. האפשרות הקלה היא פשוט לעקוב אחרי מסלול שמישהו אחר הקליט, זומבי-סטייל. זה באמת חוסך התלבטויות וזמן תכנון אבל מונע ממך להכיר באמת את תא השטח בו אתם רוכבים. גרוע מזה, אתם כבולים להעדפות הרכיבה של המקליט, מפספסים נקודות עניין שלא משכו אותו ונדונים לשחזר את ההתברברויות שלו. כיף יותר לתפור טיול המותאם להעדפות הפרטיות של הקבוצה, לעשות טעויות חדשות ומקוריות, ולהרגיש שהן שלכם בלבד!
טיולי אופניים – שלב הרעיונות
לכל אחד מאתנו יש תפיסה משלו מהו טיול האופניים המושלם. אני אוהב לתפור טיולים ארוכים ומגוונים – כאלה שיש בהם קטעי סינגל ודאבל, זרימה ואתגר טכני, נופים משתנים, מעיינות ואתרים מעניינים. יש לי בראש bucket list של טיולים שאני מתכוון לעשות. אני אוסף אותם בשיחות עם רוכבים אחרים, בבהייה ממושכת במפות ותצלומי אוויר (תצ”אות), אבל בעיקר בשיטוט ברשת. יש היום באינטרנט אינספור מקורות להקלטות מסלולים וסיפורי דרך, ואפשר לשלב, לשפר או להרוס אותם כרצונך. כאן בבייקפאנל יש אוסף מכובד, עושר רב נמצא גם באתרים של מובילי טיולים כדוגמת רז גורן, ואפליקציות כדוגמת GPSies וסטראבה. לפעמים דווקא חפירות ארכאולוגיות בבלוגים של רוכבים שנגמלו מהתחביב ובפורומים שננטשו מעלות מסלולים מוצלחים מהמילניום הקודם. אפשר גם לחפש צילומים וסרטונים של טיולים ברשת, במחיר של פגיעה בחוויית הגילוי בשטח.
שיקולים עונתיים
את המסלול צריך כמובן להתאים לעונה. בקיץ עדיפים מסלולים מוצלים, גבוהים או משובצים בנקודות שכשוך. החורף הוא עונת טיולי אופניים היוצאים אל המדבר. אחרי גשמים כדאי להימנע מאזורים בוציים עם אדמה חקלאית כבדה. עדיף במקום זאת לפנות למסלולים סלעיים או לשבילי כורכר לבנים. דווקא שבילים חוליים במיוחד, שעלולים להיות סיוט בקיץ, הופכים לתענוג אחרי גשמים. כדי להעריך את כמות הבוץ אני נעזר באתר רשות המים, או באתר השירות המטאורולוגי ובודק כמה משקעים ירדו באזור הטיול בשבוע האחרון. כדי לחזות אם ירד גשם אני נעזר במודל הגשם השבועי של השירות המטאורולוגי, ומתעדכן ממש לפני הרכיבה במכ”ם הגשם.
שלוחת עומר
תכנון כללי
בשלב ראשון כדאי להבין את המבנה הכללי של האזור: כיוון הוואדיות והשלוחות, הכבישים התוחמים את תא השטח. צריך להחליט על אורך המסלול וסגנונו תוך התחשבות ברמת הטכנית והכושר של קבוצת הרוכבים. עד כמה יתאים להם גם לדחוף את האופניים? כמה חשובה הזרימה לעומת הפסקות הקפה? טיול רב יומי יתארגן לרוב סביב נקודות מילוי המים והלינה.
תכנון פרטני
בשלב הבא משתמשים בתוכנה או אתר תכנון ומקליקים את המסלול מקטע אחרי מקטע. לא צריך מחשב חזק במיוחד לתכנון מסלול, אבל בדומה למפת הטופו הפרוסה על הרצפה, המסך צריך להיות גדול ככל האפשר. מסך שולחני גדול שומר בתמונה את האזור הגיאוגרפי כולו ופותח את הראש למגוון האפשרויות של המסלול.
משתמשי מכשירי ניווט גארמין יתממשקו בקלות עם תוכנת Basecamp של החברה, אבל התוכנה הפופולרית בארץ היא כנראה Land של TwoNav. יש לה מספר גרסאות, אחת מהן בסיסית בחינם, ואחרות בתשלום. היא מדברת עם מספר מאגרים של מסלולים ומכילה כמה מפות חינמיות, אבל היתרון הגדול שלה הוא האפשרות, בתשלום נוסף, להיעזר במפות האופניים המצוינות של שביל-נט.
אפשרות פשוטה, זמינה, וזולה יותר היא שימוש באתרי תכנון מסלולים המציגים את המפות בדפדפן ומאפשרים תכנון מסלול בענן. אתרי תכנון רבים פתוחים היום למשתמשים, לרוב בחינם ואחרי הרשמה. זוהי רשימה חלקית המפרטת את יתרונותיהם היחסיים:
כדרישות מינימום, אתר תכנון מסלולים צריך לספק מפה טופוגרפית סבירה (לא מפת גוגל מחוקת פנים), תצלום לוויין, ניתוב אוטומטי (ראו למטה) וגם לתכנן באופן חופשי באזורים לא ממופים, גרף גבהים, ויכולת לייצא את המסלול בפורמט נפוץ. יתרונות נוספים הם גישה למפות ישראליות, למאגר מסלולים ולנקודות עניין, אפשרות להציג מפות מותאמות אישית, העלאה של מספר מסלולים בו-זמנית, ולמתקשים באנגלית – ממשק עברי.
אני מעדיף לעבוד עם אתר Israel Hiking Map (שאני שותף זוטר בפיתוחו) שמנסה לכסות את רוב הנקודות הללו באופן סביר. עם זאת, אתרים אחרים עולים עליו בנקודות כמו גישה למפות של המרכז למיפוי ישראל (מפ”י), נקודות עניין או מאגר מסלולים עשיר.
בסרטון אפשר לראות הדגמה קצרה של אופן פעולת האתר:
ניתוב אוטומטי מצמיד את המסלול הנבחר לדרכים קיימות במפה. זה כלי חשוב כי הוא חוסך הרבה עבודה בדקירת המפה בזמן התכנון, מייצר מסלול מדויק יותר לעקוב אחריו, ומפיק הערכה מדויקת של מרחק הרכיבה. ניתוב מתקדם מאפשר לתעדף אם המסלול יעבור בכבישים, שבילי אופניים או משעולים רגליים. כבישונים יכולים להסתפק באתרים שמשתמשים בניתוב על פי מפות גוגל, אבל לשטיחונים מפות גוגל חסרות ערך כמעט. הן עניות בדאבלים, נטולות סינגלים, ושירות הניתוב שהן מספקות נשאר על כבישים. שירותי ניתוב טובים מתבססים על מפות OpenStreetMap הפתוחות שיש להן כיסוי מצוין של דאבלים וסינגלים בארץ. ייתרון חשוב הוא היכולת להתאים את סוג הניתוב למסלול: אלגוריתם חכם ידע לתעדף שבילי אופניים על פני כבישים ודאבלים.
הדגמה של ניתוב אוטומטי בין מפער נקרות למצד נקרות. בהתאם להגדרת סוג המשתמש, התוכנה בוחרת את שביל ישראל לאופניים, דרך הג’יפים לאורך נחל נקרות, או הנאקב העתיק של דרך הבשמים בשלוחה שמעל הנחל:
בחירת מפה
מפה טובה לתכנון טיולי אופניים תהייה בהגדלה גבוהה, תכלול תבליט מדוייק, ותספק תכסית עשירה של שבילי אופניים ונקודות עניין.
הגדלה: מפות הנייר הישנות היו שימושיות לתכנון טיול החל מקנה מידה 1:50,000 ואילך. במפות דיגיטליות לקנה המידה אין משמעות, כי גודל התצוגה משתנה ממסך למסך על פי הרזולוציה שלו. במקום זה משתמשים ברמת הזום. מפות שימושיות לתכנון מסלולי אופניים מגיעות לזום 16 לפחות. זה חשוב במיוחד באזורים צפופים כמו יערות קק”ל מרושתי הסינגלים וברכיבות אורבניות.
תבליט: הבנת פני השטח חשובה לתכנון מסלול רכיבה רכיב וכיפי. מפות תיור כמו Google Terrain משתמשות בהצללה כדי להדגיש את מבנה השטח ולאפשר הבחנה קלה בין כיפה לשקע ובין שלוחה לערוץ. מפות טופוגרפיות מקצועיות יותר משתמשות בקווי גובה לתאר את פני השטח. רוב המפות הבינלאומיות משתמשות בצפיפות קוי גובה של אחד ל-20 מ’. זה נוח כשמטיילים באזורים הרריים, אבל בישראל השטוחה יחסית מקובלות מפות בצפיפות גבוהה של 10 מ’ וזה מה שהעין הישראלית רגילה אליו בעקבות שימוש במפות סמ”ש בטיולים ומפות ניווט לבנות בצבא. שילוב של שתי השיטות מאפשר הבנה אינטואיטיבית של התבליט במבט מהיר.
נחל אוג הוא ייעד פופולרי לרוכבים מאותגרי ניווט מדרך הסוכר שמחפשים הקפצה לרכב במסוק. מבט במפה שיש בה גם הצללה וגם קווי גובה מאפשר לקלוט מיד שזה לא מסלול מתאים לאופניים:
תכסית: בבחירת המפה עליה מתכננים את הטיול עדיף להשתמש במפת אופניים ייעודית כדוגמת הארבע האלו:
השוואה בין מפות אופניים ייעודיות שונות – אזור יער המגינים ליד כרמי יוסף
מפות אופניים שורטטו על ידי רוכבים. הן מראות את רמות הקושי של הסינגלים השונים ומדגישות מסלולי אופניים ייעודיים. הן מציינות שירותים שחשובים לרוכבים כמו סדנאות תיקון, תחנות דלק, ו- טאצ’ ווד, תחנות עזרה ראשונה. מוטב להשתמש במפות אופניים ישראליות כמו שביל-נט או Israel MTB map. הן יודעות מה רוכבים מקומיים מחפשים בהתחשב באקלים ותנאי השטח האופייניים לישראל. זה כולל פרטים חשובים שחסרים במפות זרות כמו גבי מים במדבר, הבחנה בין נחלי אכזב לנחלי איתן, נקודות צל, בסיסים מגודרים, גבולות שטחי הרשות הפלסטינית ושמורות טבע. הן כוללות גם סימונים שעל פניהם נראים חסרי חשיבות, כמו בתי קברות וגינות משחק, כי לרוב אפשר למצוא בהם ברזי מים.
מספר מפות אופניים מסתמכות על מסד המידע הגאוגרפי הפתוח של OpenStreetMap שהולך ומשתפר עם השנים. עם כל הכבוד למפות כאלה, הן מסתמכות על מידע גבהים שנאסף מהחלל ועל ממפים מתנדבים, כך שאיכות התבליט ועושר התכסית שלהן לא משתווה עדיין למפות ממשלתיות רשמיות. לרוע המזל, מפות טופוגרפיות של מפ”י אינן פתוחות לשימוש הקהל. הן נגישות רק בגטו של אתר govmap או באתר עמוד ענן המוגבל ביכולות התכנון שלו. לטעמי, שירות קרטוגרפי הממומן בכספי מיסים צריך לספק לאזרחים את החומר חינם, ולו על פי חוק חופש המידע. הסדנא לידע ציבורי פועלת ומצליחה לשחרר מידע של מפ”י לציבור ונקווה שבעתיד הן ישוחררו.
מפות מותאמות אישית
מספר אתרים מאפשרים לשבץ בממשק מפות מותאמות אישית מרחבי הרשת. הן מאפשרות להייטקיסטים לחוצים לבדוק שכבה של קליטה סלולרית באזור ואילו חובבי היסטוריה יוכלו לחפש חורבות כפרים עותומניים בעזרת מפת הסקר הבריטית מ-1880.
כלי שימושי במיוחד הוא מפת החום של סטראבה. זו שכבה שאפשר להלביש על מפת הבסיס, והיא מקוֹדדת בצבע כמה הקלטות סטראבה נעשו בכל נקודה במפה. מסביב לישובים מבודדים היא מאפשרת לזהות שבילי אופניים לא ממופים שהמקומיים רכבו וביערות צפופים היא מסמנת את הסינגלים הכי שווים והדאבלים הכי נוחים.
רשת שבילי האופניים סביב שדה בוקר במפת החום של סטראבה:
היעזרות בתצלומי אוויר ולוויין
מלבד שימוש במפות, אפשר להעשיר את הטיול המתוכנן בעזרת תצלומי אוויר ולוויין (תצ”אות ותצ”לים) המאפשרים לאתר שבילים נוספים. במרכז הנגב למשל, יצרו עדרי הפראים שהוחזרו לטבע רשת של שבילים חדשים ולא מסומנים באיכות שלא הייתה מביישת מפעיל מיני-באגר של קק”ל. רוב השבילים האלו לא מסומנים אבל אפשר לראות אותם בתצ”אות באיכות טובה.
כסטנדרט, רוב אתרי תכנון המסלולים מספקים גם תצ”ל של גוגל כמפת רקע. גוגל עושה כמיטב יכולתה, אבל החוק הפדרלי בארה”ב מונע ממנה לספק תצ”ל של ישראל באיכות גבוהה יותר מפיקסל לשני מטר. זו רזולוציה שמראה דאבלים היטב אבל מתקשה להראות סינגלים ונאקבים.
באופן פרדוקסלי, אתר המפות ממשלתי הרשמי של ישראל מספק תצ”א באיכות גבוהה יותר של רוב הארץ. האתר מאפשר לבחון את התצ”א אבל לא לתכנן מסלול על גביה.
השוואה בין תצ”ל גוגל מימין לתצ”א מאתר GovMap של סינגל קק”ל השחור בפארק קנדה
נקודות עניין:
מי שאוהב גם את הפן הטיולי ברכיבת שטח, ולא רק לתת בראש, יחפש גם אתרים מעניינים לעצור בהם לאורך הנתיב. באתר Israel Hiking Map יש שכבה של ערכי ויקיפדיה המכסים אתרים מרכזיים באזור הטיול, אבל אם רוצים לרדת לרמת הבאר או חרוטת הסלע, אין תחליף לאתר עמוד ענן. אלפי נקודות העניין שהוסיפו אליו משתמשים מתנדבים הם מקור בלתי נדלה של ידע והפתעות (לצד הרבה זבל חסר משמעות שמישהו צריך כבר לנקות משם).
בטיחות: מים, סכנות, מילוט, וחילוץ
נדבך מרכזי בתכנון טיול הוא מחשבה על בטיחות המשתתפים. אני מציין לעצמי על המפה נקודות הצטיידות במים, ומתאים את כמות המים שניקח למספרן. אני גם מוודא איפה יש מצוקים באזור ובודק שטחי אש לצורך תיאום עם צה”ל, במיוחד אם מדובר ביום חול. אני מתכנן נתיבי מילוט מהירים מהמסלול במקרה של פציעה קלה או תקלה – הכבישים הקרובים ואיך להגיע אליהם במהירות על דאבלים. לסיום אני בודק את מפת הקליטה הסלולרית באזור למקרה שאצטרך להזעיק עזרה, ומכין לעצמי רשימת טלפונים לחירום.
כשלב אחרון בתכנון, חשוב לבחון פרופיל גבהים של המסלול. לפעמים מגלים ככה קירות בלתי רכיבים שאפשר למתן במסלול חלופי או דרך ג’יפים מג’עג’עת שעדיף להחליף בנאקב טוב עם פרופיל יותר ידידותי לאתונות ורוכבי אופניים.
אחרי התכנון, נותר רק לייצא את המסלול למכשיר הניווט או הסמארטפון בפורמט מתאים. יש מגוון גדול של פורמטים אבל הנפוץ ביותר כיום הוא GPX. הוא מומלץ כי אפשר לקרוא אותו בכל אתר ויישום ולכן הוא מתאים לשיתוף עם החברים לרכיבה. בטיולים חודרי שטח כדאי לשלוח גם קובץ כזה למישהו בבית ליתר בטחון.
זהו, אפשר להתיישב, לתכנן טיול ראשון ולצאת לדרך. אולי עדיף להתחיל עם סיבוב קצר ליד הבית לפני שתחצו את הנגב על נאקבים. עם הזמן והנסיון אפשר להעלות את הרף.
בהצלחה!
מאת: גיא שחר
צילום: אורן שולדינר וגיא שחר
גיא שחר, המכונה פדלאון, הוא מטייל אופניים וממפה. התחיל לרכוב בשטח בשנות התשעים על זוג משומש שניתן כפרס בהגרלה של קוקה-קולה והיום רוכב על קניון ספקטרל. אוהב להוביל שניים-שלושה חברים הרחק מההמון, לגלות שבילי אופניים חדשים ולמפות אותם לשימוש כללי. שונא לחזור בדרך בה הגיע. בזמן שנותר לו הוא פרופסור לביולוגיה במכון ויצמן.
