דיברתי עם אנשי איגוד האופניים על הג’ירו וכיצד השפיע על האיגוד. ירון דור וירדן גזית המנהל המקצועי – מספרים לנו על הקשר של האיגוד לג’ירו ומשתפים מעט מאחורי הקלעים בצד שלהם.
מאת: גיא חלמיש
ירון דור מונה שלושה אספקטים למעורבות האיגוד בג’ירו: “ראשית- התקציבים של המדינה עוברים דרכנו עבור הג’ירו. שנית, עסקנו בשיווק ויחסי הציבור של האירוע ושלישית – בצד המקצועי: ליווינו וקיבלנו את הקבוצות בהכנה, והעברנו פה קורסים של ה UCI למאמנים ונהיגת תחרויות. הכל כמובן החל כבר לפני שנה עם המעורבות של סילבן אדמס ודני בן נעים.”
המורכבות הבירוקרטית
ירדן גזית מספר על המורכבות של השגת מעורבות המדינה: “היוזמה היא יוזמה פרטית של אדמס. אמנם המדינה הצטרפה ואנחנו היינו מעורבים, אבל החוזה של RCS היה מול סילבן אדמס וקומטק עוד לפני שהמדינה הצטרפה. המדינה נתנה אור ירוק – והסכימה לתת ויזות, והקלות בתהליכי המכס, תרומת משטרה ועוד- תמיכה שהיא מעבר לכסף שנדרשת לאירוע כזה, אבל היא לא התחיבה בכתב על כסף. הכסף של המדינה עוד לא הגיע אבל צפוי להגיע בהמשך.
המדינה היתה אמורה לתת 25 מליון ש”ח פלוס הוצאות המשטרה, שזה בערך 30 מליון. יש עוד כ 70 מליון שקל שסילבן צריך לשים ביחד עם עוד כמה תורמים שהוא הצליח להביא (לא ידוע לנו מיהם). בסופו של דבר הכסף הזה (של המדינה) יגיע כנראה דרך איגוד האופניים לקומטק ול RCS. בין אישור של שר לבין המימוש של העברת הכספים יש תהליך די מייגע- צריך תהליכים, מכרזים וכו’. למשרד ממשלתי יש תקנה שמאפשרת לו לתמוך באירועי ספורט בינ”ל ובאמצעות התקנה הזו ולכן דרך האיגודים, מוזרם התקציב.
הקול הקורא שמתייחס לכל אירועי הספורט של 2018 פורסם אחרי הג’ירו, רק כעת מגישים את הבקשה, וכנראה שהכסף יגיע רק בסוף השנה, אחרי שתסתיים הבירוקרטיה. ברור שהמדינה לבד לא היתה יכולה להביא אירוע כזה בלי שמישהו כמו סילבן יקח התחיבות מול RCS. “
ירדן גזית
העזרה של המדינה- משמעותית
ירדן גזית: “לתת ויזות לכל הרוכבים, כולל לכל אלה עם חותמות של אבו דאבי ודובאי ולאזרחי אריתריאה. לאפשר את העברת הציוד (ועדיין היו מגבלות עם נוזלים למשל- שמנים וכו’). לאפשר את הטסת 800 אנשי הג’ירו ביום שני משדה התעופה של עובדה, ולהביא אותם שעה לפני הטיסה, כשבשעה אחת יבוצעו כל ביקורת הדרכונים כך שלוחות הזמנים יעבדו. לאשר למטוסי השידור והמסוקים לנוע בתוך מרחב צבאי ליד בסיסים. היה עוצר אימונים ביום ראשון בכל הנגב! פרישת המשטרה… אלה דברים שבלי מעורבות ממשלתית לא ניתן לבצע אירוע כזה.
באמת הרגשנו שהייתה התגייסות בכל מקום שבאנו, בעיריות ומשרדי הממשלה. כשהכסף מגיע מבחוץ הרבה יותר מוכנים לשתף איתך פעולה (כלומר זה לא מהתקציב שלהם, גם אם חלק מהעיריות כן שמו כסף ועשו דברים מעצמן).” אומר ירדן.
מימין: ירדן גזית וגיא חלמיש
מעורבות האיגוד בקידום האירוע
ירון דור: “בקידום האירוע רתמנו את עיתונות האופניים לכתבות, וערכנו שורת אירועים עם הסייקלינג אקדמי בענף: ערב מדריכים ומועדונים וערב וותיקים לוותיקי ענף האופניים, אירועים לבתי ספר לאורך המסלול, וגם הובלנו מימוש תרומה של 350 זוגות אופניים שהלכה למועדוני אופניים לכולם שחברים באיגוד ונמצאים בפריפריה, ויכולים לקלוט ולהשתמש באופניים- זה נעשה בשיתוף הסייקלינג אקדמי ע”י תורמת אמריקאית (האיגוד עשה מכרז בקול קורא ליבואנים). סביב זה היתה חשיפה של הג’ירו, מהו וכיצד הילדים יכולים לעודד.
גם אנחנו בערוצים שלנו בפייסבוק ובמשרד שימשנו כמוקד להרבה מאוד שאלות שנשאלו מכל מני גופים, לוגו האיגוד הופיע בכל הפרסומים, ואני ישבתי בכל הישיבות תאום מול המדינה (אוצר, תרבות וספורט, פנים וכו’). המדינה ראתה אותנו כשותפים וכגוף הלאומי הייצוגי לענף”.
ירון דור
קורס השופטים וקורס הנהיגה
ירדן גזית: “מרגע שהדבר פורסם אנחנו ניסינו לגרום לכך שהאירוע יתרום כמה שיותר להמשכיות ולפיתוח הענף. בתפעול האירוע לא היתה לנו תרומה משמעותית – RCS מקצוענים, עושים את זה 100 שנה. קומטק מקצוענים. אבל כן ניסינו לוודא שזה יתרום לענף ברמה של הידע של האנשים שהגיעו לפה:
קורס שופטים – שני שופטים מהג’ירו הגיעו והעבירו ל 20 שופטים מהאיגוד (ועוד כ 5 מהאיגוד הקפריסאי שבאו) קורס הסמכה שופט לאומי בכיר, שזה שלב הכרחי למי שרוצה להיות מועמד לשופט בינ”ל. זה היה במשך ארבעה ימים, כולל התנסות של ארבעה שופטים שהיו צמודים לצוות הגירו במכוניות, בזינוק וסיום ובישיבות. וככל שהתאפשר הוסיפו עוד שופטים לעניין כדי לחוות את זה מקרוב.
ז’אן פרנסואה פשה – השופט הטכני מה UCI לג’ירו הוא סוג של פנסיונר שהיה המנהל המקצועי של הטור דה פראנס, והוא העביר פה קורס לנהגי רכבים במירוץ כביש שזו גם הסמכה של הUCI לוורלד טור- גם בזה השתתפו כ 30 איש (שופטים, מאמנים, נהגים).
הרצאה מקצועית מראש המאמנים של Team Sky
ירדן גזית: “הייתה הרצאה מרתקת של רוד אלינוורת’ ה Performannce Manager של Sky – הוא אחראי על צוות המאמנים – בניגוד לרוב הקבוצות האחרות בטים סקיי אין לרוכבים מאמן מהבית, וכולם רוכבים עם מאמני הקבוצה. הוא מתעסק עם הטורים הגדולים, ועושה את כל הסיורים המקדימים, וסוגר את כל מה שצריך כדי שהספורטאים יצליחו. למשל, כשהוא היה פה לפני הג’ירו הוא רצה למצוא מסלולי אימונים מתאימים שהוא רצה לייצר לכל יום- בהתאם להגדרות הגובה המצטבר והמרחק. הוא וידא את האפשרויות והחומרים שהרוכבים צריכים לתזונה במלונות, וידא והכיר את המסלולים בתחרות עצמה כדי לתכנן את חלוקת התזונה של הרוכבים לאורך המסלול ועמדות העברת התיקים אליהם. הוא גם מאמן בעצמו – ונתן הרצאה לכל מאמני האיגוד.”
משרדי האיגוד
שאריות ציוד וקשרים
ירדן גזית: “השגנו הנחה לגגונים למועדונים למכירה במחיר מוזל לקבוצות הישראליות – יש יצרן איטלקי שייצר את הגגונים עבור הג’ירו והקבוצות קנו את הגגונים במחיר ההפרש בין מחיר ההשכרה שכבר שולם על ידי RCS לקנייה. אלה גגונים של 7 זוגות אופניים על גג רכב סטיישן וכ 10 מועדונים רכשו את זה.
קיבלנו שער זינוק וסיום ותוספת למחסומים – תוספת בטיחותית ובסיס לפרסום לתחרויות – הביאו 600 מטר, וזה נשאר לאיגוד מתנה.
יש קשר שנוצר עם כמה קבוצות שהיו פה ואנחנו מקווים שזה ישא פרי בהמשך- גם בעזרה לנבחרת שמגיעה למדינה של קבוצה (למשל אליפות אירופה בסקוטלנד) או אירוחי רוכבים. נוצרו קצת קשרים טובים יותר עם ה UCI סביב האירוע.
אחד האפקטים החשובים של הג’ירו מבחינתנו, הוא שהיום בעזרת סילבן וקומטק אנחנו יודעים להגיע לכל מי שצריך להגיע במדינת ישראל אם יש לנו רעיון מעניין או צורך בתחום האופניים. לא על כל דבר יגידו לנו כן אבל יש קשר יותר קל כתוצאה מכך”.
איך אתה רואה את התרומה לענף
ירדן גזית: “נקודת המוצא שלי היא כשמגיע מישהו כזה ונותן לענף אירוע כייפי שלא היה פה. אני קודם כל אומר תודה. זה לא כסף של אף אחד מאיתנו. השאלה האם היה אפשר לעשות דברים אחרים לקדם את הענף היא לא שאלה שעמדה לפתחנו. אפשר לדבר על מה התרומה של זה לענף ולאן ממשיכים מכאן.
גם הדברים שהזכרנו משמעותיים וגם התודעה שהאירוע ייצר חשובה- אין אדם בישראל שלא יודע שיש ענף כזה ושהג’ירו היה בארץ. אני לא יודע אם יהיה לזה אפקט של ילדים שרוצים להצטרף או יהיה קל יותר מול עיריות לפתוח מועדונים ולקיים תחרויות- מקווים שכן.
ברמת התשתית יש לנו מגבלה: גם אם היו באים עוד 10,000 ילדים – אין מאמנים שיכולים לקבל אותם ולטפח אותם. אנחנו מאוד מוגבלים מבחינת כמות האנשים שזו התשוקה והפרנסה שלהם וזה מה שהם עושים. בעיני זה הליבה של העניין – זה לטווח הרחוק מה שנחוץ.
אם סילבן נעלם מחר- מה יישאר? לא יודע. זה כן עשה משהו משמעותי – גם לאנשים שנמצאים בענף. זה מרגש ונותן דרייב משמעותי. אתן דוגמה מעצמי: אני נכנסתי לפעילות באיגוד אחרי אליפות אירופה לפני 8 שנים, שהייתי בה כמתנדב – וזה הלהיב אותי, והיום זה מה שאני עושה בחיים.
בכל מקרה סילבן נשאר- הוא בונה וולודרום וימשיך לתמוך. כבר רוצים להביא את אליפות העולם לנוער 2021 ויש תהליך של הגשת מועמדות לכך והאיגוד שותף. אנחנו מתכוונים להביא לפה מאמן בכיר מחו”ל – זה מצריך תקציב של מעל חצי מליון שקל לרילוקיישן של האדם לארבע שנים שיקים את הענף הזה – ויש כבר שותפות עם הוועד האולימפי, האיגוד, סילבן אדמס ומשרד הספורט.”
מה יהיה עם התחרויות בישראל?
“הייתה שנה קשה עם הצטברות של מזג אוויר, ודברים ביטחוניים וזה נראה מאוד משמעותי והכל מתבטל. אין ספק שיש פער בין התשתית ביום יום בענף האופניים בישראל, לבין המגה אירוע הזה והקבוצה המקצוענית של הסייקלינג אקדמי. אני מאמין שהפער הזה ילך ויצטמצם. ברור שזה לא מהיר- לא נגמר הג’ירו ומיד אליפות ישראל תעבור לת”א באמצע היום בשישי בצהריים…
בטוח שלא נכון לאיגוד להיות תלוי בפילנטרופ אחד, ולכן חשוב שנשמור על הפעילות שלנו במסגרת היכולות שלנו כדי שזה יוכל להמשיך ולהתקיים. מהבחינה הזו באמת לא התקדמנו הרבה בינתיים בזכות כל הדברים האלה שקרו. התחושות שלי – קשה לתרגם את הדברים שצריך לעשות לדברים שנעשים בפועל- כי כשזה כסף פרטי סילבן עושה מה שמדליק אותו. וזה לאו דווקא עבודה אפורה ומבנית של בניית ענף”. אומר ירדן גזית.
השאלה מה יגיד העתיד
ירון דור על ההמשך וההשפעה בעתיד: “ניסיתי לברר האם גדלו מכירות אופני הכביש באחד היבואנים והתשובה היתה שלא ממש”. הוא אומר. “אני מקווה שיותר ויותר אנשים נחשפו, ושיש חשיפה לדור הצעיר. יש פה כמה מהלכים – הרוכבים הישראליים באקדמי, הגי’רו, וולודרום, שלוש רוכבות בחו”ל. אני חושב שהענף שלנו הולך למקום טוב יותר. אני מקווה שזה יגדיל את הענף. כאיגוד הישגי אנחנו צריכים את דור העתיד של הקדטים וצפונה. אנחנו עדיין ענף של מאסטרס בעיקר, ובטור תפוח נרשמו 130 איש שמבחינתי זו כמות מאכזבת. אם הרוכבים לא מצביאים ברגליים לא עשינו כלום- הענף חייב לגדול”.
“יש לנו פה את סילבן שקידם את הענף 20 שנים קדימה וידו עוד נטויה, ולכן אני אופטימי. הוא חולם בגדול ויכול גם להגשים את הדברים. השלב הבא שסילבן רוצה להגיע אליו הוא הטור דה פראנס, הוא משקיע גם בקידום יוממות ובהקמת שבילי אופניים. לשמחתי זה קורה במשמרת שלי. כעת אנחנו מאוד עסוקים בעולם הוולודרום- להיערך אליו ולהתכונן אליו ואנחנו מקווים שיכניס רוכבים חדשים לענף, ואנחנו כבר מתכננים להכניס את ה BMX שגם הוא ענף אולימפי ואנחנו רוצים להקים אותו בארץ.”
