טור דה פראנס 2016 מאנדורה עד ונטו: רגעי הכרעה!

הריצה של כריס פרום במעלה מונט-ונטו היא ללא ספק התמונה של השבוע השני של טור דה פראנס 2016, אבל לצערנו נאלץ לזכור את השבוע הזה דווקא בהקשר לפיגוע הנורא בניס. אי אפשר לנתק את הטור מצרפת ואת צרפת מהטור ואי אפשר לחשוב על ניגוד יותר קיצוני מהפער בין היופי של הטור לכיעור של מעשי טרור. 

בעקבות הפיגוע הייתה למארגנים נקודת החלטה לא פשוטה ביום שישי, ושאלה לגיטימית האם אפשר להבטיח את שלום הרוכבים והצופים (כנראה שלא). לשמחתנו הם החליטו לא להיכנע לטרור ולהמשיך במרוץ כמתוכנן עם הנג”ש.

כתב: יניב שור
צילום: ASO/B.McBeard, ASO/A.Broadway, ASO/B.Bade, ASO/G.Demouveaux

כריס פרום הוא המנצח הגדול של השבוע השני של טור דה פראנס 2016 ומסיים את הנג”ש בפער מבטיח מהמקום השני ובפער משמעותי מקינטנה שעל הנייר היה ועודנו המתמודד העיקרי מולו. בעוד פרום מראה ניצוצות של רוכב ענק ומתקיף בכל הזדמנות, קינטנה נראה אנמי בצורה מעט חשודה. קינטנה לא הגיב ברצינות לאף אחת מההתקפות של פרום והמשיך לשבת על הגלגל של וולורדה גם כשהארועים במונט-ונטו הגיעו לשיא. להתנהלות הזאת יכולים להיות שני הסברים, הראשון הוא שקינטנה תפס איזו חולשה לא ברורה ופשוט אין לו רגלים ברגע האמת. השני הוא שקינטנה ומוביסטאר קיבלו החלטה אמיצה לא להתמודד עם פרום בשבועיים הראשונים ולשמור את כל מה שיש לקינטנה לתת לשבוע השלישי. אם אכן מדובר בתרגיל, הרי שעד עכשיו המחיר שהם נאלצים לשלם נראה גבוה למדי ומתווספת לכך הופעה מכובדת אבל לא מספיקה של קינטנה בנג”ש – רק דקה אחרי שען כמו טוני מרטין אבל עדיין מפסיד 2 דקות לפרום.

אם בכל זאת קינטנה יצליח לצמצם מעל 3 דקות בהרים זה ייזכר כאחד התרגילים הכי מבריקים וסבלניים בהיסטוריה של הטור. אני באופן אישי לא מאמין שקינטנה כל כך חלש עד שכל מה שהוא יכול לעשות זה לשבת על וולורדה – זה לא מסתדר עם ההכנות של קינטנה לטור. אני חושב שהוא מכין לפרום חתיכת הפתעה בהרים, אבל אני עלול לאכול את הכובע…

שלב 12 – מונט-ונטו: קלאסיקת טור דה פראנס בתסריט מאוד לא קלאסי

את מה שקרה ביום חמישי על מונט-ונטו נתאר מיד, אבל לפני כן, מי שבמקרה לא ראה עדיין מוזמן להציץ בסרטון, כי יש דברים שפשוט לא ניתן להעביר במילים – כריס פרום בחולצה צהובה ונעלי קרבון רץ במעלה הר ונטו. לא נגענו:

אחרי ששלב 9 נוטרל במידת מה בגלל מזג אויר קיצוני, היה ברור ששלב 12 על מונט-ונטו יהיה קריטי למאבק על הדרוג הכללי. גם כאן שיחק מזג האויר והמארגנים נאלצו לקצר 6 קילומטרים בגלל רוחות חזקות מדי בראש ההר. למרות זאת חלק גדול מהעליה נותר במסלול. 32 קילומטרים לסיום התרסקות של סיימון גראנס (אוריקה) ממש לפני הרכבת של סקיי כמעט שלחה את החברים של פרום הבייתה, אבל איכשהו הם יצאו מהנפילה המפחידה הזאת ברכיבה.

מלפנים תומאס דה-גנט מצליח לנער את השאריות של הבריחה ולנצח בשלב המקוצר – הוא עוד לא יודע שעוד מעט הנצחון המאוד מכובד שלו יהפוך לארוע שולי יחסית…

כקילומטר לסיום ולאחר התקפה מסיבית של פרום, מגיעים פרום, פורט ובאק מולמה (טרק) למעבר צר שהקהל סוגר אותו מכל הצדדים. עוד לפני כן הקהל הפריע למהלך התקין של המרוץ ובברדק שנוצר נראה קינטנה אוחז באחד האופנועים (לא נענש על כך). הפעם האופנוע עצמו הוא זה שנאלץ לעצור ופורט פשוט מתלבש עליו ומיד אחריו גם פרום ומולמה מצטרפים לערימה. מולמה מצליח להמשיך, פורט מתפעל את האופנים וגם הוא בדרך ורק פרום זונח את האופנים שלו ופשוט מתחיל לרוץ במעלה ההר. לא ברור מה עבר לו בראש – אולי חשב שהוא ממש קרוב לסיום, אולי ניסה להתרחק מהצפיפות, אולי לא היה לו מספיק חמצן לחשוב. בכל מקרה, אופנים חלופיות מהרכב של מאביק מתבררות כלא מתאימות (עוד פדיחה של המארגנים), פרום מחכה לאופנים שלו מרכב הקבוצה ובסוף עובר את הקו אחרי קינטנה, למרות שבמהלך ההתקפה פתח עליו לפחות 40 שניות.

לשופטים של ASO נוצרה דילמה לא פשוטה, החולצה הצהובה עברה באופן תיאורטי לאדם ייטס, והזמן שפרום הרויח על קינטנה התאדה. בעבר רוכבים בודדים שנקלעו לסיטואציה דומה לא קיבלו פיצוי זמן בסוף השלב. במקרה הזה החולצה הצהובה עשתה את שלה והשופטים לא יכלו להרשות לעצמם שינוי בדרוג הכללי בגלל תקרית אומללה כל כך. באק מולמה יותר מרמז שאם הוא היה לבד בתאונה הנושא בכלל לא היה מגיע לדיון, אבל כשמדובר על פרום וסקיי, כאשר מדובר על פורט ו-BMC, יש ל-ASO שיקולים אחרים והם מחליטים לתת לפרום ולפורט את הזמן של באק מולמה שהצליח להמשיך לרכב אחרי התאונה. אני חושב שללא התיקון שבוצע יש מצב שסקיי היו אורזים מזוודות או לפחות מאיימים לעשות כן.

שלב 13 – נג”ש – יום שישי

קטע הנג”ש ביום שישי גבעי וחשוף לרוחות – מתאים יותר למומחי נג”ש גבוהים פיזית מלמטפסים קלי משקל. המסלול הקשה עם עליה בחלקו הראשון משאיר אפילו שענים מצוינים כמו קאנצ’לרה, מרטין וקירינקה ללא מענה ומחייב את מתמודדי ה-GC למתוח את יכולותיהם עד לקצה. בעקבות החלטת השופטים מהונטו פרום מגיע לנג”ש של יום שישי בחולצה הצהובה ומגדיל את הפער בדרוג הכללי. טום דמולן קובע זמן מדהים של דקה מתחת לפרום, מנצח שלב שני השנה ומקבע את מעמדו כרוכב גראנד טור לגיטימי ומכונת נג”ש אימתנית.

הרוחות החזקות מקשות בברור על הרוכבים, במיוחד אלו שבחרו לרכב עם גלגל מלא ולא מתמחים בכך. דמולן לקח סיכון עם גלגל מלא וניצל אותו עד תום. קינטנה הקטן והקל סובל מהרוחות ומפסיד 2 דקות לפרום. ארו מפסיד מעל 3 דקות והפער בין פורט לואן גרדרן ב-BMC מצטמצם מעט. אדם יטס הצעיר ממשיך להפתיע וארו עושה תוצאה שתואמת את יכולותיו מהעבר. ייטס עדיין במקום השני אבל הסיכוי שהוא ומולמה יעמדו בהתקפות של קינטנה וארו בהרים (אם יגיעו) דיי נמוך.

כך נראה הדרוג הכללי בסוף שלב 13 ולפני השבוע המכריע בהרים:

שלב 9 – ביום ראשון – גנרל חורף

שלב 9 יכול היה להיות יותר משמעותי אם ארובות השמיים לא היו נפתחות. הרוכבים האומללים נאלצו להתמודד עם גשם וברד בעליה האחרונה והמאבק על ה-GC נוטרל במידה מסוימת. עדיין ראינו שפרום, פורט, קינטנה ודן מרטין הגיעו בכושר מצוין, ואדם ייטס הוא המרענן הרישמי של טור 2016. ארו נראה פחות טוב, וכך גם טי-ג’יי ואן-גרדרן.

הסיפור הגדול של שלב 9 היה הפרישה של קונטאדור כ-100 קילומטרים לסיום בעקבות מה שהוגדר כמחלה. שום דבר לא התחבר לקונטאדור בטור הזה ואנחנו מקווים שהרוכב הנפלא הזה יצליח להתאושש בזמן לוואלטה ולתת עוד כמה רגעים במסגרת טרק-סגפרדו בשנה הבאה. חבל שנזכור אותו נכנס מובס לרכב של טינקוף.

תוך שהם מנצלים היטב את הפלטון הסובל, קבוצת הבריחה שמרה לכל אורך השלב על פער גדול של 10 דקות והתחילה בהתקפות הדדיות כ-40 קילומטרים לסיום. לצד המאבק המעניין בין פינו ומייקה על החולצה המנוקדת, נאבקו רוי קושטה ודמולן על הנצחון בקטע. דמולן היה חזק יותר בסופו של דבר וברגע שהצליח לפתוח פער קטן כבר אי אפשר היה לחזור מול מנוע הנג”ש שלו ויכולת טיפוס מצויינת. נצחון ראשון ומאוד מרשים לטום דמולן.

שלב 10 – יום שלישי – מייקל מאתיוס

ביציאה מיום המנוחה (שני) חיכה לרוכבים שלב עם פרופיל מעניין – עליה בחלק הראשון ומגמת ירידה עד לסיום בתיבול גבעות קצרות כמו במירוץ קלאסי חד יומי. העליה מייצרת קבוצת בריחה סלקטיבית ברמה גבוהה, והפלטון מאחור לא ממש לחוץ לסגור.

מאתיוס, ניבאלי, סגאן, בואסן-האגן, שבאנל וואן-אברמט נותנים לנו לרגע חוויה של קלאסיקה ומאבקי ראש בראש על עליות קצרות וכואבות. בסופו של דבר, מייקל מאתיוס מנצח בעיקר בזכות היכולת לתרום פחות להובלה לאורך כל היום ותזמון מצוין של ספרינט הסיום. ככה זה נראה במבט מהרכב של אוריקה:

שלב 11 – יום רביעי – עוד התקפה של פרום, ועוד אחד של סאגן

קטע מעבר קלאסי הופך גם הוא למאבק על הדרוג הכללי כשפרום מחליט להצטרף להתקפה של סגאן ומשקיע מאמץ עצום כדי להרויח פחות מעשר שניות. סגאן קוטף נצחון נוסף, פיצוי על הפספוס של יום האתמול.

ימים יגידו אם המהלך של פרום היה חכם או שנבע מלחץ. קשה להבין למה רוכב נג”ש חזק ומטפס מעולה שמחזיק בחולצה הצהובה צריך להצטרף להתקפה כזו. אולי פרום מרגיש בכושר-על או שחשב שירויח יותר זמן. בכל מקרה, שוב קיבלנו הצגה ושוב פרום משאיר מאחור את תדמית הצנון שדבקה בו בשנים קודמות.

תקציר הפרקים הבאים…

שלבים 15-20 בנויים כדי להכריע את הטור וסקרנו אותם בפרוט כאן: https://bikepanel.com/p/35375.

שלב 15 (ביום ראשון) למרות הסיום בירידה יהיה קשה מאוד וקינטנה פשוט חייב להראות שם משהו. גם פאביו ארו צריך להגיע לטור בשלב הזה. בתמונות הבאות אפשר לראות את הלך הרוח של ניבלי/ארו: 

מול זה של פרום ביום המנוחה. מצא את ההבדלים…

אחרי שלב 15 צפוי נג”ש בעליה בשלב 18 כשלרוכבים רגלים כבדות מאוד והתוצאות באמת לא צפויות.

סוף שבוע הבא עם 2 קטעי הרים קשים יסגור את הסיפור ונדע סופית אם יש מישהו שיכול לאתגר את כריס פרום שנמצא ללא ספק בכושר מעולה. גם אם פרום ימשיך להגדיל את הפער צפוי לנו מאבק קשה על מקום שני-שלישי. אדם יטס ובאק מולמה יתקשו מאוד להאחז במיקום הנוכחי מול מטפסי על כמו קינטנה, ארו וניבאלי. גם וולורדה עוד יכול לטפס למעלה. יהיה דרמטי ומעניין כמו תמיד.

כתב: יניב שור
צילום: ASO/B.McBeard, ASO/A.Broadway, ASO/B.Bade, ASO/G.Demouveaux