אחרי שלקח אותנו לצ’ימיצ’ורי, לימד אותנו מושגים בסיסיים ברכיבה היוצאת מפרופורציות, ואף צייד אותנו בכל מה שצריך לדעת לפני שמאבדים את השפיות, חולק איתנו עזרא שהרבני כמה עצות יקרות ערך שנצברו בקילומטרז’ משמעותי – לגבי תכנון ובניית מסלולי רכיבת אפיק בשטח:
מסלול אפיקי קלאסי הוא מסלול המשלב רכיבה בטופוגרפיה משתנה וסגנונות רכיבה שונים. מותר ואף רצוי לשלב בו קטעי כביש היות והם מאפשרים שחרור, מתיחות של הגוף והרפיה מהמתח שטומן בחובו רכיבת שטח מהירה, אם כי גם את קטעי הכביש יש לסנן בקפידה לכבישים יפים נידחים ובטוחים, ובכמות שלא תשנה את הגדרת הרכיבה מרכיבת “אפיק שטח” לרכיבת “אפיק כביש” (זה עניין דתי – אני מבקש לכבד את אמונתי זו. תודה).
ניווט עם סיפור דרך שהכנתם בבית, הכרות מוקדמת עם קטעי הרכיבה השונים ומובילים מקומיים ישדרגו את הרכיבה וישפרו את הזרימה שלה. מומלץ לעשות הפסקות יזומות של 15-30 דקות בין קטעים של שעתיים וחצי –שלוש שעות של רכיבה רציפה.
קטעי כביש להרפיה ושחרור יתקבלו בברכה, אבל לא להגזים עם זה, כן?
עדיפות בעיני הוא למסלול פוינט טו פוינט (מנקודה לנקודה – כאשר מסיימים במקום אחר ממקום ההתחלה). ההבדל ממסלול טבעתי שבו מתחילים ומסיימים באותו המקום, הוא שלרוכבים אין את האפשרות להתנתק ולברוח הביתה בסוף הרכיבה.
מסעדה עם מנת חלבון נדרשת ושכשוך במימי הים, ג’קוזי או מעיין הם מצרך מבוקש לסופו של יום. אטרקציות לאורך המסלול יתקבלו אף הם בברכה, אין סיבה לרוץ כמו סוסים עוורים אל המטרה, זכור לי מקרה של רוכבים שרכבו משיטים לאילת וויתרו על באר מלחן שנמצאת כ-30 מטר מהשביל, עין לבן נמצא על נחל רפאים ועין פוואר על כביש אלון, יש המון פינות חמד שנמצאות במרחק נגיעה מהמסלול ומשדרגות אותו פלאים. ובכל זאת אטרקציות יש למדוד בזמן והכניסה אליהם צריכה להיות תלויה בקצב התקדמות הרכיבה. לדוגמא: כניסה לתצפית מהר ברך לתמנע בציר לאילת או כניסה לתצפית מפל נחל חבר שנמצאת כשלושה קילומטרים מציר ערד-עין גדי גוזלת כשעה, זמן שנחשב לנצח במונחי אפיק.
תצפית אל המר סבא: אטרקציה שמחירה שקול לחצי שעה
נמרוד כהן (מחברת עז הרים התורמת את הפן המקצועי בבניית משלחות רוכבים לטרנס גרמני ולטרס אלפ שטח) אומר שרוכב אפיקים משול לנווט מכלית נפט בים, הרכיבה דורשת תכנון מבעוד מועד ועל כן יש להקפיד על לגים ארוכים בבניית המסלול. חווית רכיבה המתאימה לרוכב מרתון מתקבלת מפרוק מסלול של 100 קילומטר ללא יותר מ 5-6 מקטעים שונים שאותם ניתן לתאר בקלות כסיפור דרך. שבירות שגרה שמתבטאות בטיפוסים ארוכים המתובלים בירידות בסינגלים ארוכים ומתונים. אחרי הכל אין מדובר בתחרות קרוס קאונטרי תזזיתית של סופשבוע שבה אפשר להשתולל עם שינויים תכופים במסלול.
את מסלולי ההדמיה לסטייג’ים באלפים הוא מפיל על בוני מסלול מקומיים כשהדגש על הרבה עליות והרבה טכניקה. מסלול העליה לחרמון שנבנה על ידי ניב פלס הוא אידאלי למרות שהוא מכיל בתוכו חזרה ארוכה ברכיבת כביש ולמרות שלמעט הירידה מהרכבל העליון לתחתון הסטייג’ אינו טכני בכלל: המסלול מתחיל בטיפוס דרך גבעת האם אל ציר המוסכים, מעבר בכפר הסורי הנטוש עין פיט, טיפוס למסעדה, עליית כביש לנווה אטי”ב דרך נמרוד, hike a bike בציר 5 המפוקפק ומשם בגלישה אל תחילת הטיפוס של מעלה גולני שהוא גולת הכותרת של הסטייג’ ובו צוברים כ-700 מטר בשיפועים לא הגיוניים של מעל 30 אחוז, אורך הסטייג’ כ-100 קילומטר עם 2500 גובה מצטבר.
גרף העלייה לחרמון הופק בעזרת פולאר CX800 , העלייה נחלקת ל-4 לגים ארוכים, השלושה הראשונים (לעין פיט, למסעדה ולנווה אטי”ב ) צוברים כ-400 מטר כל אחד ואילו האחרון למעלה גולני צובר מעל 700 מטר.
מבחינתי מומלץ לבנות את המסלול כך שצבירת העליות תהיה בעיקרה בחציה ראשון ועל כן מסלולי האפיק הקלאסיים בארצנו הינם מים אל ים, ממערב למזרח:
המפה וגרף הגבהים הופקו באמצעות התכנה Land – לאתר TwoNav
המסלול שאציג פה הוא מחוף אשדוד למצוקי דרגות: קרוב ל-160 קילומטר עם 2000 מטר גובה מצטבר. הרכיבה עוברת במישור החוף, השפלה, הרי יהודה וצפון מדבר יהודה. חלקה הראשון של הרכיבה במגמת עלייה ועובר בנחל לכיש, נחל האלה, נחל שורק, נחל צופים אל הגבעה הצרפתית. חלקה השני של הרכיבה עובר דרך קידר למצוקי דרגות בשבילי גמלים דרך נחל קדרון, מנזר המרסבא, נחל תמרים ומצוק ההעתקים.
בין לבין הרכיבה בקטע הכביש מהגבעה הצרפתית לקידר היא תולדה של אילוץ בטחוני ומשלבת שלוש עליות כביש הראשונה למעלה אדומים ועוד שתיים לקידר.
סיום בטעם טוב: שבילי גמלים אל מצוק ההעתקים
וריאציות למסלול זה אני משתדל לבצע מדי שנה כשהשוני הוא במסלול ההגעה לקו פרשת המים (לכיוון ירושלים, או לכיוון הר עמשא בדרום הר חברון) וכן נקודת סיום המסלול המאפשרת רכיבה בצירים אחרים במדבר (לדוגמא דרך הסוכר או חלחול אל כביר בצפון מדבר יהודה ונחל בוקק או מורג בדרום מדבר יהודה).
לסיום תחושת הסיפוק תעטוף אתכם הרבה לאחר שתסיימו רכיבת אפיק ותעלים את כל מכאוביכם. הידיעה שאתם מסוגלים ושיש בכם את היכולת לעשות את זה תעניק לכם תחושות של אושר שיתפוגג רק לאחר מספר ימים ואז כל שתרצו הוא לפתוח מפות כדי לתכנן את האפיק הבא.
מאת: עזרא שהרבני
