חמש בבוקר בדירה של דוגה אי שם במרכז הארץ, את השעון המעורר החליף דוגה בליקוקיו של ניינר, כלב אותו מצא כגור מזה רעב ביער הקדושים באחד מהרכיבות שלו באוגוסט האחרון. ניינר גדל מאז והתחיל להצטרף לרכיבות קצרות בפארק הירקון וכשהסתבר שהוא נהנה ויכול לקטע הגופני, שודרגו המסלולים להרי ירושלים, סינגלים בעדולם ומשם הדרך לטיולי מדבר הייתה קצרה.
תמונות: ערן רותם (לה-קפיטן) ואבי בהגן (דוגה), אילן ביגן
מאת: עזרא שהרבני
לניינר מדובר הרי בסגירת מעגל, מספר חודשים חלפו מאז רדף אחרי קבוצת רוכבים ביער הקדושים ועורר את רחמיו של דוגה וכבר הוא מצטרף לרוב טיולים של הבעלים המאמץ. ניינר יודע לזהות מתי הוא שותף לחגיגה כשדוגה מכניס את החגורה לתיק והשמחה הכי גדולה שלו היא כשמגיעים למקום המפגש. בהתרגשות מטורפת הוא רץ מרוכב לרוכב ובמיוחד מקרקר סביב רוכבים שהוא כבר מכיר. הרוכבים מצידם קיבלו אותו מהרגע הראשון למרות החשש מתקלות ומפגיעה בגלגלים תוך כדי ריצה. דוגה מצידו צריך לזכור להכניס לתיק חגורה כלי מתקפל למים ומזון. ניינר מבחינתו הוא כלב סתגלן ובמנוחות הוא מעדיף לאכול תמרים ושאריות סנדוויצ’ים מאשר את האוכל המסחרי היבש.
על כלבים ורכיבות
הכלב למעט ההנאה בהוצאת האנרגיה, נהנה לרוץ עם קבוצת רוכבים, מבחינתו מדובר בלהקה חדשה והרצון שלו להוביל את הלהקה הוא תמידי כשמדי פעם הוא יחרוג ממנהגו ויחזור אחורנית לבדוק מה קורה עם בעליו.
ההמלצה כמובן היא לרכוש ניסיון איך לרוץ כדי לא להסתבך בגלגלים ורק אז לשלב אותו ברכיבות קבוצתיות.
כלב מדומה לרוכב סינגלספיד, הקצב ברכיבת שבילים רחבים מהיר לו מדי, בעליות הוא רץ קדימה ובירידות הוא נשרך מאחור, לעומת זאת המהירות בסינגל מאד מתאימה לו וכמונו מה שמטריף אותנו מטריף גם אותו: האלמנטים הטכנים של הסינגלים, הפיתולים והקפיצות עובדים גם עליו.
מוזמנים לצפות בסרט של כלבת ג’ק ראסל בפאמפ טרק מטורף:
לכלב אין חלוקת כוחות, הוא אינו מודע למסלול שהוא הולך לעבור ומוציא הרבה אנרגיה בתחילת המסלול, בתבנית התנהגות של חוקר סקרן עולה ויורד אל מעבר לשביל, אחרי השלב הזה כשהוא מתעייף הוא נצמד לסינגל עד סוף המסלול, ההערכה היא שכלב יעשה כפול קילומטראז’ מהרוכב שאיתו.
במגרש הביתי שלנו קבלו את ניינר בסינגל חלוקים:
מכת חום
אז אם ההקדמה הביאה לכם חשק לקחת את הכלב שלכם לסינגלים במדבר כדאי להתכונן לכמה תרחישים כמו שחיקה של כפות הרגלים, קרבות עם כלבים של בדואים, בעיטות של פרות, גמלים או סוסים. הכשות נחשים, והסכנה הכי קטלנית שיכולה להתרחש גם בטיול רגלי ליד הבית – מכת חום:
טמפרטורת הגוף בכל בעלי החיים מווסתת על ידי מנגנונים פנימיים, המגיבים לשינויי טמפרטורה המתרחשים בגוף.
טמפרטורה נורמלית של כלבים יכולה להגיע ל 39.5 מעלות , בזמן מכת חום מגיעה הטמפרטורה אל מעל 41 מעלות ועד 43 מעלות, טמפרטורה זו מסכנת את חיי בעל החיים.
41 מעלות נחשבת לטמפרטורה הקריטית, מעבר לה מערכות קירור הגוף כושלות, או לחילופין אינן יעילות. מעבר לנקודה זו, מתחיל הרס של חלבונים בגוף בעל החיים ואתו הרס רקמות בגוף שעלול להביא לכשל מערכות כללי, אפקט זה הנו מכת חום.
בבני האדם, מערכת הקירור של הגוף נעשית על ידי הזעה, טיפות של נוזלים מצטברות על פני העור ומתאדות ממנו, פעולת האידוי מקררת את פני העור, סמוך לפני העור מצויים כלי דם קטנים רבים, המתרחבים בזמן עומס חום, כך שיותר דם מצוי בהם בכל רגע נתון. פעולת אידוי הזיעה, מקררת את הדם הזורם בכלי דם אלו וכך נשמרת טמפרטורת הדם ואתו גם טמפ’ הגוף בתחום הנורמלי.
גם בעלי החיים מזיעים אך רמת ההזעה בהם פחותה בהרבה בהשוואה לאדם. בלוטות הזיעה שלהם מפותחות פחות והן מצויות במספר קטן ביחס לשטח פני הגוף. הגוף הפרוותי אינו מאפשר את אידוי הזיעה, לכן מנגנון קירור זה אינו יעיל בבעלי החיים.
מנגנון ההלחתה בכלבים הוא המנגנון החלופי לקירור, והוא מבוסס על העברת זרם אויר על פני הלשון. וזו הסיבה שכלבים נושמים מהר ובפה פתוח בזמן מאמץ גופני או כאשר הטמפרטורה הסביבתית עולה. הלשון העשירה בכלי דם, מורטבת על ידי הרוק והרוק מתאדה מעל פני הלשון. מנגנון אידוי וקרבה לכלי הדם קיים גם בשיטה זו, אך סך כל שטח הפנים של כלי דם העוברים קירור, קטן בהרבה בהשוואה לבני האדם, כך שכלבים רגישים יותר מהאדם למכות חום.
מכאן פעילות גופנית שגופינו עומד בה ללא מאמץ כמו ריצה, רכיבה על אופניים ואפילו משחקי כדור בחצר, יכולה להיות כזו שתפגע בכלבינו. יש לתכנן את שעות הפעילות עם הכלב לשעות שלפני עלות השמש ואחרי שקיעתה. במשך שאר היממה יש לדאוג לפעילות גופנית ממותנת מאוד, לצמצם את הפעילות הגופנית למינימום ולא לאמץ את הכלב בימים חמים. צריך לזכור שבעונת הקיץ הטמפרטורה גם יכולה להיות גבוהה בשעות אחר הצהריים והערב וגם הליכה יכולה להיות מסוכנת.
בארץ עקב התנאים של טמפרטורה הגבוהה, זרימת האוויר הנמוכה ולחות האוויר הגבוהה, הכלבים יותר רגישים למכות חום. גזעים בעלי אף קצר כמו בוקסרים, פקינזים, דוג דה בורדו ובולדוגים רגישים עוד יותר עקב מנגנון הלחתה פחות יעיל (יצא לי לטפל בבוקסר שהגיע למצב של מכת חום רק מהרצון להרביע כלבה!). גזעים עם פרווה ארוכה או צפופה כמו סמוייד, אקיטה, פירינאי רגישים יותר מכלבים קצרי פרווה. לכלבים כאלו ההמלצה שלנו היא להשתמש באופציית הסלסלה, כמו הכלב המצולם בתמונה שעשה פעמיים רכיבת כביש בברווט פריז-ברסט-פריז, מסלול באורך 1200 קילומטר את רוב הזמן הוא בילה בשינה כשלסלסלה אופציה להיסגר בזמן גשם.
גזעים מומלצים לליווי רוכב אופניים
הבורדר קולי שהינו כלב המיועד לרעיית עדרי צאן, הג’ק ראסל-כלב ששימש בעברו לצייד שועלים והסלוקי שעליו ארחיב הם המובחרים שלי ללוות רוכב אופניים.
בתמונה: הסלוקי – רגליים ארוכות, זנב ארוך, מבנה רזה וראש מחודד
הסלוקים מכונים על ידי הבדואים “חור”, שפירושואציל. הסלוקי נחשב אצל הבדואים כגזע בעל ערך עליון, והוא אינו ניתן למכירה.
המפגש הראשון שלי עם הסלוקים היה בבית החולים הווטרינרי: מספר כלבי סלוקי מקיבוץ עין גדי שימשו כמאגר לייצור מנות הדם למטופלי בית החולים. יצור הדם המהיר ואחוז התאים האדומים בדמם היה מדהים.
הסלוקי הוא הכלב היחיד מבין כלבי הצייד שיועד באמת להביא חזרה את הצייד לבעליו, גם אם הדבר היה כרוך בריצה לאורך קילומטרים רבים בשטחים מדבריים בתנאים קשים מאוד.
המראה הכללי של הכלב הוא רזה וגבוה בעל פרווה דקה. כדי שהכלב יוכל להגיע למהירויות גבוהות -עד 80 קמ”ש לכלב בוגר (!), עליו להיות בעל מבנהאווירודינמי. המבנה הזה בעצם מעביר את הרוח מסביב לכלב ולא מאט אותו. הגזע איננו מתעייף בקלות וכאשר הוא מתחמם, הזמן המוערך להתקררות הגוף הוא מספר דקות.
הרגליים הקדמיות דקות ועדינות ברוב המקרים. העצמות חזקות במיוחד כדי לאפשר לכלב לזנק ולנחות בעוצמה מבלי לפגוע במפרקים ובעצמות עצמן. הרגליים האחוריות, אף הן חזקות ומזוותות היטב. רגליים אלו הן ה”קפיץ” של הכלב – בהן הוא משתמש כדי לדחוף את כל מסת הגוף שלו. הן כל כך חזקות ומסוגלות להרים את משקל הכלב אפילו לגובה של כ- 3 מטרים ללא כל קושי.
גבו של הסלוקי חזק ושרירי. העצמות נראות לעין בקלות אך לא בולטות מדי. הגב גמיש כדי לאפשר לכלב “להתקפל” ו”להימתח” בעת הריצה כדי לקבל אפקט מהיר בתנועה. חזהו עמוק במיוחד וריאותיו וליבו גדולים יחסית לגודל הכלב – כך מתאפשר לו להגיע למהירויות גבוהות בריצה ולעבוד במאמץ בתנאי שטח ובפעילות גופנית קשה.
זנבו הארוך משמש להיגוי, ומאפשר לו לפנות פניות חדות במהירות גבוהה, ללא קורס טכני בעז הרים.
יאיר נחמיאס שהוא הבעלים של לייקה שמככבת בתמונות אומר שלסלוקי יש יכולת להיות בשני מקומות בו זמנית כי הם משנים מקום במהירות הברק. באותה הרכיבה לסרטבה, לייקה זיהתה במרחק מאות מטרים עדר של צבאים. היא הגיעה לשם כהרף עין ורק אחרי שהייתה ממש ביניהם הם התחילו במנוסה כשהיא חלק מן העדר, למרות שהרוכבים היו ברכיבה במגמה הפוכה לכיוון ריצתם היא חזרה משום מקום כעבור כשתי דקות. לסלוקים יש טריק מדהים: העכוז שלהם לבן והזנב שחור. מאחור זה נראה בדיוק כמו עכוז של צבי – וכך הם מסוגלים להתערבב או לרוץ לפני צבאים, ואלה מזהים אותם כחלק מהלהקה ומצטרפים אליהם וכך יוצא שהצייד – במקום לרדוף אחרי הציד, נהנה מיעד הציד המבולבל שלו שמגיע אליו…
לסלוקים של יאיר יצר ציד מפותח, הם רודפים אחרי כל מה שבורח מהם. אולם במקום יצר הרג יש להם יצר משחק. אלא מה, בעלי חיים אחרים לא מבינים את המימיקה והשפה לכן הם נורא מתוסכלים כשהשפן, החתול, הקיפוד וכיוצא באלה קופא על מקומו ולא משתף פעולה.
העורבים אגב, משחקים יפה, ורק פעם אחת, אחד מהם פישל ומצא עצמו אצל לייקה בפה. היא לא פגעה בו אלא שחררה והוא המשיך לשחק כאילו דבר לא קרה…
בתמונה: דגם האחוריים של הסלוקי כסימון שבילים היורד מהסרטבה: לבן שחור לבן, יש שיאמרו עם דמיון מצמרר לאחוריים של הצבאים וארנבות כנראה עקב שינוי אבולוציוני שנועד להטעיית החיות הניצודות
טיפים נוספים
1.למתכוונים לרכוב עם כלב קשור, ההמלצה היא לחבר את הכלב עם ריתמה ולא קולר, להחזיק את הרצועה בידכדי לתת גמישות לבצע תיקונים קטנים כשצריך עקב שינויי קצב של הכלב שנובעים בגלל התרגשות והתנהגות לא צפוייה.
2.לפני נסיעה ארוכה במכונית – ארוחה קלה, מונעת בחילה והקאות. לאחר כשעה של נסיעה עצירה לשתייה ועשיית צרכים.
3.לארוחות קטנות במהלך הטיול חבילת נקניק או פסטרמה קטנה (אפשר לקנות באחת מתחנות הדלק בדרך).
יש להימנע מארוחה גדולה לפני פעילות גופנית מאומצת: סכנה בכלבים גדולים היא היפוך קיבה, הקיבה שתלויה לקיר הגוף בעזרת רקמת חיבור עלולה להסתובב לאחר ארוחה עקב מתיחת רקמת החיבור.
4.עד הגעה לשטח הפתוח מומלץ להסתובב עם הכלב עם רצועה כדי שלא יסטה לכביש ויידרס.
5.קרציות – באזורי מרעה הצמחייה שורצת קרציות, כשמגיעים הביתה מומלץ לבצע ניקיון.
6.פגרים – רוב הכלבים אוהבים אותם, אם במהלך הרכיבה הכלב נעלם ליותר מדי זמן סביר להניח כי בילה עם איזו נבלה, לא משנה מה מין הכלב ולא משנה גם מינו של הפגר. לכן מומלץ להשאיר ברכב מיכל מים וסבון על כל צרה. בלי רחיצה ולו גם שטחית – הריח ברכב יהיה בלתי נסבל.
7. באינטרוולים של כ- 10 קילומטר מומלץ לעשות הפסקת אוכל ושתיה. ניתן לקנות בחנויות המחנאות קערית סיליקון שנדחסת לתוך עצמה כמו אקורדיון, מאד נח ולא תופס מקום. מנת שתייה לסלוקי היא בערך 200 מיליליטר. לכלבים אחרים עד חצי ליטר. בנוסף, אם מתחמם ומזג אויר יבש, יש להרטיב להם את הגב והפדחת – על כן יש לסחוב עבורם כמות מים מתאימה. מומלץ לשלב בטיולים גבי מים. אגב דרישה למים אסתטים אינה נחוצה שכן שתייה מגבים ורביצה בשלוליות אינה בהכרח מתכון למחלות.
8.לא בכל שמורת טבע ששים להכנסת כלבים, הדרישה היא להוליך את הכלב עם רצועה, המלצתנו היא להימנע ממקומות שהם טאבו כמו עין עקב. בטיולים בהם יש סולמות לדוגמא מעלה פלמ”ח ונחל חתירה יש לדאוג למנשא וחבל.
9. בטיולים דו יומיים או יותר יש לבדוק מראש אם מקום האירוח מאפשר הכנסת כלבים, מלונות בישראל אינם מאפשרים, חאנים במדבר בתאום מראש.
עוד בפרירייד
דאונהילרים אף נעזרים בכלב להקפצות בעליה והתופעה נקראת freeridedog
אחרית דבר:
אם חשבתם שכמו שהכלב הוא הפרטנר המושלם לרכיבות הרי שבחזרה הביתה הוא הופך את עורו ונעשה סוציומט: די מהר ניינר כובש את הספסל האחורי ונרדם עד הבית. שינה זו יכולה להימשך עד למחרת אותו היום, אחרי הכל הוא יכול כבר לנוח, הרי הוא כבר עשה את שלו.
יאיר מספר שאם הוא יוצא לרכיבת בוקר ומשאיר את הכלבות בבית הן מתמרמרות, מיללות ומעירות את כל השכונה. לכן אפילו אם זה בימי קיץ בארבע בבוקר, כאשר הוא יוצא בבוקר עם האופניים, ולא משנה אם הוא עוזב את הבית ברכיבה או מטעין אותם ברכב, הוא יוצא עם הכלבות, נותן להן ריצה של שניים שלושה קילומטר, ומאחר ואין להן תחושה של זמן הן יוצאות מסופקות ונשמר שלום הבית.
