קיבלנו לידינו אופני הרים של Ideal (מבוטא ביוונית “אידאל” ולא “איידיל” כמו באנגלית) מדגם Race Pro 29 שעלותם קומפלט היא 13,499 שקלים.
אחרי מבחן הלינסקי אכלנו ביקורות עצבניות מהקהל ב Ynet על התנהגות אנטי חברתית בזמן שמעמד הביניים נאנק תחת בגידתו של יאיר לפיד. משם המשכנו אל דגמי הקצה כפולי השיכוך ב”ארבע המופלאים” בטווחי המחיר של 24,000-44,000 שקלים זעומים. הגיע הזמן לנחות אל קרקע המציאות, אל סכומים סבירים יותר לאופניים, אל התקציב שכל פועל מוציא. חזרנו אל ה 29 לפרולטריון. כן זיהיתם סרקזם, אבל אין ספק שהתקציב הזה לאופניים, שגם הוא לא עממי אינו נדיר במיוחד בקרב הרוכב הישראלי המצוי בסינגלים – במיוחד אם הוא קורא עיתונות אופניים. איך החוויה? ומי אלה אידאל בכלל?
אידאל (http://www.idealbikes.net) היא חברה שרב הסיכויים שאתם לא מכירים: זו חברה יוונית שעל אופניה רוכב כל ילד שאלה אופניו הראשונות ביוון. הליין של אידאל רחב במיוחד ומכסה את רוב מה שחנות אופניים ממוצעת צריכה: אופני עיר, אופני ילדים, אופני הרים מכמה סוגים, ואופני כביש. המיצוב: לכולם ובלי פלוורות והתנשאות, ובהתאם לכך הדגם שבחרנו הוא דגם ה 29 זנב קשיח העליון בקשת הדגמים שלה והיקר ביותר ללמדכם שמפה הדגמים האחרים רק הולכים ומוזלים.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=SGLVOa7P9ks[/youtube]
משקלם הרטוב של האופניים (עם פנימיות עם חומר, ללא פדלים) הוא כ 11,700 גרם, השלדה לבד שוקלת 1.150 גרם, והם מאובזרים במערכת שלמה של שימאנו דיאור (רק המעביר האחורי XT), קוקפיט ומוט כיסא מאלומיניום ממותגי אידאל עצמה, אוכף סלה איטליה X1-Flow, וגלגלים של שימאנו מדגם WH-MT66.
השלדה שבמבחן הנה מדיום והיא עשויה קרבון, מתהדרת בכל מה שהייתם מצפים משלדות מודרניות ומעודכנות: הולכת כבלים פנימית, צינור ראש משופע (טאפרד), מוט עליון נמוך מאוד המשאיר הרבה מרווח מהמפשעה, תומכות שרשרת ואוכף מסוגננות, צביעה יפה והיא נראית מעודכנת לחלוטין וטוב!
כמה מהמידות (במידה מדיום): זווית צינור ראש מפנקת של 69 מעלות, בסיס גלגלים של 110.7 ס”מ לפי הטבלה (אני מדדתי טיפה יותר), 59.5 צינור עליון אפקטיבי, 44.5 תומכות שרשרת. והנה הגיאומטריה מהיצרן:
חווית הרכיבה – הפתעה!
אלה לא אופניים מוכרים בארץ, ויש כאלה שאולי חושבים שיש בכך אינדיקציה על איכותם. סיפור אמיתי: באחת מרשתות האופניים שראו אותי איתם נתקלתי במבטים מזלזלים משהו (לא בלי סיבה מובנת – אידאל לא נמכרים ברשת החנויות הזו), וזה רק גרם לי להסתקרן יותר: האם יש יתרון אמיתי לאופניים ממותג מוכר? האם העובדה שתאגיד, נגיד אמריקאי לשם הסיפור, שהשקיע מליונים על קבוצות פרו-טור ומובילים ב World Cup (“אנחנו לומדים מהמקצוענים שלנו”), תמיכה כספית ניכרת לרוכבי פרו-טור, ומערכת שיווק משומנת עם חנויות רבות גם בארץ, האם כל אלה יכולים להעיד משהו אמיתי על המוצר שלו ביחס לאידאל? או שמא אנחנו דווקא משלמים על הכל חוץ מעל האופנים? אולי בעצם, הארדטייל 29 הוא כבר מוצר שהגיע לבשלות תכנונית טובה עד כדי כך, שטפשי לקנות בו מותגים מוכרים והטאייוואני שמוכר את שלדותיו ב OEM לכמה מותגים שונים מייצר בדיוק את אותה רמת איכות?
ברכיבה התגלתה תשובה מיידית וחד משמעית: הם לא היו הזוג הכי יקר שבחנתי, לא הכי מהיר שהיה אצלי, ולא הכי קולי, אבל הגיאומטריה שלהם הרגישה לי כמו כפפה ליד והיא פשוט מעולה! האידאל התיישבו לי כל כך בול, שאני חייב להודות שזו היתה אחת מחוויות הארדטייל 29 המוצלחת ביותר שהתנסתי בהן עד היום, במיוחד בסינגלים: חגיגה לרכיבה וריקוד בתנועה. במיוחד בסוג מסוים מאוד של סינגלים: סלאלום כייפי במגמת ירידה מתונה עם אלמנטים לא אגרסיביים מדי שמאפשרים לך לטוס אותם במהירות, להכנס לסיבובים מהר ולצאת מהם כמעט באותה מהירות. לדלג למעלה באיזה דבשת קלה ולהקפיץ זנב הצידה אל הפנייה הבאה. אין שום התנגדות להקפצת גלגל אל מול מדרגה וכיף לעשות איתם באני הופס על אלמנטים. האופניים האלה מרגישים קטנים מהמדיום שהם, שזה אומר כיף כיף כיף.
וזה מפתיע, משום שדווקא בסינגלים עד היום בד”כ הרגשתי שאופני 29 נמצאים קצת ליד (למידה מדיום מול 26) רוב אופני ה 29 שניסיתי הרגישו נחותים ככל שהסינגל צפוף יותר והרכיבה בו מהירה יותר. כמעט תמיד הם סבלו מתחושת פיזור משקל לא מייטבית: תחושה של מרכז כובד גבוה מדי שיצר איטיות בהטיות צפופות ומהירות של סינגלים טכניים. תמיד הם מרגישים גדולים מדי ומסורבלים מעט, למרות שעל הנייר המדיום שלהם אמור להתאים לי.
לאור אלה אי אפשר שלא לחזור לשאלה שהתעוררה בעקבות המבטים המלגלגים באותה חנות… החוויה פה הוכיחה שוב ששלדה ללא תכנון מתלה מורכב כמו הארדטייל היא לא מדע טילים: יש כל כך הרבה אופניים שם בחוץ וכל יצרן, קסטום או ממוסד ותעשייתי יותר יכול בקלות רבה מאוד לקחת מהמדף את האופניים שהוא חושב שיש להן את הגיאומטריה המושלמת ולהעתיק אותה. שלדת הארד-טייל בניגוד לשיכוך כפול דורשת פחות כי אין בה מיקומים מאוד מדויקים של צירי מתלה, ולא צריך נסיון של שנים וכישרון הנדסי של מתכנני אופניים מנוסים ביצירת הקינמטיקה המושלמת – אותה תכונה של שיכוך כשצריך והעדרו כשצריך בתנאי שטח שונים.
גם ברמת הקרבון עצמו והבנייה- נכון, יש כבר כמה וכמה שלדות הארדטייל 29 קצה יקרות מאוד ששוקלות סביב ה 900 גרם, כלומר הפרש של 250 גרם מהשלדה הזו, אבל זה ההפרש הכי קיצוני שיש בתעשיה והמחיר שלו גבוה מאוד (השלדות הקלות הן של 3000 דולר וצפונה). האם דווקא שם כדאי להשקיע את הכסף הזה? המבחן הזה לפחות מראה שכל עוד הנחת המחסור תקפה עבורכם עדיף לשים את ההפרש בגלגלים דווקא.
חברות רבות שעובדות על גיאומטרית ה 29 שלהן משקיעות הרבה מאמצים בקיצור תומכות השרשרת כדי לשפר את התגובתיות של האופניים. הן משלבות את חיבור המעביר הקדמי במוט הכסא כדי לפנות מקום ולקצר עוד כמה מילימטרים מתומכות השרשרת, אבל נופלות במקום אחר: בגובה הציר המרכזי ובזוויות הראש. במיוחד בהארדטייל, שני המשתנים האלה משפיעים לטעמי הרבה יותר על החוויה מכמה מילימטרים בתומכות השרשרת, ופה בדיוק אידאל תפסו את ה Sweet Spot שלי: חבק רגיל למעביר, תומכות רגילות יחסית של 44.5 ס”מ אבל BB דרופ משמעותי של 6.5 ס”מ לעומת כ 5 ס”מ למשל בלינסקי שהרגיש לי גבוה מדי, ודומה יותר למרידה Big Nine, שגם הם מתהדרים באותה תכונה נחשקת של מרכז כובד נמוך, והדבקות ובטחון בסיבובים מהירים. מי שרוכבים בסביבה מאוד סלעית עם מדרגות משוננות ורבות אולי יתלוננו על גובה הפדל, אולם ברוב הסינגלים המודרניים שעושים היום (זורמים יותר ועם פחות סלעים מאשר בתקופת יער עופר הפרה-ברברית), ולשימוש המיועד של ההאופניים האלה זה לגמרי הטרייד אוף הנכון בעיני.
גם זווית צינור הראש מפנקת ב 69 מעלות היא עדכנית ונדיבה ל 29 הארד טייל שאינו מוגדר כמיועד לשבילים, ועם סטם 8 ס”מ על כידון של 67 ס”מ (מסתבר שאני לא תמיד חייב יותר…) קיבלתי חווית רכיבה מעולה ככל שהסביבה טכנית יותר! הקפצות גלגל? שעשועי באני-הופ? בכיף, העובדה שהגלגלים במידה 29 לא מפריעה לשלדה הקומפקטית הזו להנות מהחיים.
הקוקפיט מתוצרת אידאל בסיסי וטוב: אלומיניום פשוט אבל, לבן, יפה, ובמידות הנכונות לשילדת המדיום. הכידון שטוח לחלוטין כמו שרצוי באופני 29 (במיוחד במידות מדיום ומטה), ובלי התחכמויות לא מוצלחות בדמות כידונים עם הקשתה לכיוון הרוכב שיש למשל במרידה ובטרק.
הבולם משלים חבילת אבזור שמתבססת על השימנו כמעט במלואה: שימנו דיאור זה משהו די נדיר על שלדות קרבון היום בהיותה קבוצה נמוכה יחסית שרואים יותר על אופני אלומיניום ברמות מחיר נמוכות יותר. היא אולי כבדה מעט יותר מהרמות הגבוהות של שימאנו אולם התפקוד הוא פשוט מעולה: העברה מהירה, מוצלחת של הילוכים ומעצורים טובים. בולם הפוקס פלואוט 29 המצוין בעל שלושת המצבים (CTD שהם ראשי תיבות של Climb, Trail, Descend), רוב הזמן אני על מצב הטרייל האמצעי, ביציאה לעמידה העברה למצב טיפוס, ובירידות וקטעים טכניים על מצב ה Decend. הגישה לחוגה קלה מאוד וגם טווח הסיבוב הקצר בין המצבים (הרבה הרבה פחות ממה שהיה פעם כשהיינו צריכים לסובב כמעט סיבוב שלם בין מצב נעול לגמרי לפתוח לגמרי) מעט השכיח ממני את הגעגוע לכפתור הנעילה מהכידון, שלמרות שאני עדיין אוהב אותו וחסר לי, הצלחתי להתגבר על כך הפעם.
המשקל הכללי של האופניים (11.7 רטוב כאמור) סביר אבל לא המצטיין של הכיתה. הגלגלים מעט כבדים ואינם קשיחים במיוחד אולם הסלחנות שלהם בסינגלים ובאלמנטים טכניים הורגשה והוסיפה אלמנט של שיכוך – גם בחלק האחורי הקשיח של האופניים. זו אחת הסיבות העיקריות לחזרתו בענק של ההארד טייל בחסות גלגלי ה 29: באמת לא חשתי געגוע מיוחד לשיכוך הכפול שלי, וזו חוויה חדשה בשבילי (העדר הגעגוע, כלומר…).
האופניים מרגישים נפלא גם במקומות בהם אני בד”כ רוצה בולם אחורי, ואין את מכת העכוז האופיינית להארד טייל 26 או לגלגלי 29 קשיחים במיוחד על שלדה קשיחה כשנוחתים על או מתגלגלים לתוך סלעים, ועוברים מדרגות זוויתיות בעליה, בלא שצוידתם בטכניקת רכיבה אופטימלית.
עוד הברקה שהתגלתה באבזור היא צמיגי הקנדה Small Block Eight: מבט מהיר אל הצמיגים מטעה מאוד – למתבונן התמים הם נראים מוטי מהירות לחלוטין עם קוביותיהם הקטנות ושוות הגודל כמעט לרוחב החתך – על חשבון אחיזה, אבל החשש הזה הופרך במהירות: גומי איכותי ושילוב מעולה של מהירות גלגול עם אחיזה, כולל על סלעים רטובים מעט. אל תשפטו צמיגים לפי מראה עיניים – צמיג איכותי יכול להפתיע. נכון שמישלן נותנים לנו חסות, אבל הי – גם זה אחלה צמיג!
בכל זאת, כמה חסרונות
המקום שבו היתרון מעלה הופך לחסרון הוא רכיבה מהירה, תחרותית, יעילה ומגיבה: משקל הגלגלים לפי נתוני היצרן הוא קצת מעל שני קילו, ותרגישו את זה, ואת אותה סלחנות גלגלים הייטב. כשמחזיקים ביד את הגלגל האחורי עם הקסטה זו ממש משקולת קטנה. הרגשתי את זה הייטב בעליות ובשינויי מהירות. רכיבות בקצב קבוע ורגוע יחסית לא נפגעו קשות אולם כאשר רכבתי עם קבוצה חזקה יותר ובמתארי רכיבה תלולים – למשל עם המשלחת של גל צחור באחת מרכיבות ההכנה לטראנס אלפ, הרגשתי שאני עובד קשה מדי, התגובתיות נמוכה ושאני איטי יותר מהרגיל. אם האימון היה יותר קיצוני הייתי כנראה מקלל יותר. בשביל רייסריות אמיתית צריך להשקיע בגלגלים הרבה יותר, וגם משקל כללי כזה הוא No Go.
באופן מטריד האופניים לא הגיעו עם מגן לתומכות השרשרת בצד השרשרת, מה שנשמע למרחוק בכל פעם שעוברים אלמנטים – והסאונד זו הבעיה הקטנה. לאורך זמן מכות השרשרת יכולות ממש להרוס את השלדה בנקודה הזו ומאוד כדאי שלא תצאו מהחנות בלי המגן הזה.
הביקורת העיקרית שיש לי היא על המחיר. כמה הם שווים? במבט אל הצעות המתחרים נגלה שבד”כ חבילת האבזור הזו מתחברת לדגמי אלומיניום ולאו דווקא לשלדות קרבון ולכן בהשוואת אבזורים תמיד יהיו האופניים של המתחרים זולים בהרבה, אולם עם שלדה נחותה. דגמי הקרבון בד”כ יאובזרו אצל המתחרים עם יותר XT בתמהיל או שהמחיר שלהם יהיה נמוך יותר בשקלול האבזור.
לסיכום
מותג חדש ומרענן בשוק הישראלי זו תמיד הפתעה טובה. קשה לא לפרגן לחברה המביאים אותו על האומץ – אנחנו לא לקוחות קלים והשוק רווי ומלא מותגים. על מנת להצליח בתחרות הקשה הזו יש מקום לשקול את התמחור, או לצמוח ברמה כזו, שמחירי הקנייה שלהם מהספק היווני ישתפרו…
הדגם הזה של אידאל סיפק לי את אחת מחוויות הרכיבה הטובות שהיו לי עד היום על אופני 29: אופניים כיפיים במיוחד, שמתנהגים מעולה ומחזירים את הצבע ללחיים אצל מי שאוהב “פליקאייבל-בייק”: אופניים שאפשר להשתעשע איתם כמעט כאילו היו אופני 26. המגבלות הנובעות מהמשקל הכללי וחלקם של הגלגלים בתוכו יורגשו בעיקר בעליות וברכיבה מאוד תוקפנית ועם שינויי מהירות כנגד רוכבים מהירים. כנגד אלה יבואו גיאומטריה מוצלחת מאוד, עם מרכז כובד נמוך, וחבילת אבזור נקייה מתרגילים – כמעט הכל של שימנו בתוספת מזלג מצוין. האידאל מספקים הרבה כיף ובמיוחד בסינגלים וברכיבה טכנית.
יבואן:אופני אידאל ישראל. הם בתהליך חדירה ונמצאים בחנויות אופניים =באשקלון , בינימינה , טירה , רחובות , מעלה אדומים , רמת ישי , טבריה , ראש פינה , מודיעין ועוד. בכינרת הולכת להיות חנות הדגל הצפונית עם זוגות להשכרה, וגם באירפורט סיטי תפתח חנות.