2017 כמעט מאחורינו וזה זמן לסיכומים והשלמות. זאת הייתה שנה מרתקת בסצנת רכיבת הכביש העולמית, החל ממהדורת ה-100 של הג׳ירו, דרך הקלסיקות ועד הוואלטה ואליפות העולם. דווקא אירוע השיא בכל שנה – הטור דה פראנס – לא היה מהמרתקים ביותר אבל עדיין הנפיק דרמות כמו שרק הטור יודע. הנה סיכום השנה דרך שמונה סרטונים ששווה לראות ולזכור.
מאת: יניב שור
הג׳ירו מגיע לישראל? #צבוטאותיאוליזהחלום
נכון שזה יקרה רק ב-2018 אבל עבורנו כישראלים זה עדיין הדבר הכי גדול שקרה ב-2017. היו שמועות כבר בקיץ, אבל גם חודשיים אחרי ההכרזה הרשמית בירושלים זה עדיין נראה חלום. ג׳ירו 2018 יתחיל מישראל. עוד היו לנו שמחות לפני הבלגן האחרון שלו כשכריס פרום הודיע שיגיע לנסות את הדאבל ג’ירו-טור! מספרים שהוא קיבל כסף גדול לשם כך. לא יודע אם זה נכון (כי ב-RCS מכחישים) אבל גם אם כן – למה זו בעיה? לאו מסי משחק בחינם? אני כבר הודעתי על חופש בשבוע הזה! בכל מקרה כמו שזה נראה כרגע, רוב הסיכויים שאת פרום לא נראה…
באופן די צפוי, התנועות האנטי ישראליות כבר פועלות במרץ מול RCS כדי לטרפד את כל העניין, כרגע נראה שללא הצלחה מרובה. מבחינת מארגני הג׳ירו המירוץ הוא פרסומת אחת גדולה לאיטליה, ולאו דווקא למדינת היעד. ככזה, מתאים להם להיות הראשונים שיוצאים מגבולות אירופה וקצת רעש ופרסום מסביב לא יזיק. הקבוצות הממומנות על בחריין ואיחוד האמירויות עשויות להוות בעיה, למרות שבחריין כבר הודיעה שבכוונתם לעסוק בספורט ולא בפוליטיקה.
ההכרזה הרשמית על כל המסלול, ובתוכו הפתיחה בירושלים נערכה השבוע במילנו – מצורף הסרטון של המסלול המלא אותו נסקור לקראת התחרות. בינואר יוכרזו הקבוצות המשתתפות מתוקף היותן בסבב העולמי, ואלו שיוזמנו על ידי המארגנים. אקדמי תהיה ברשימת המוזמנות באופן ודאי…
הגראנד-טורס הם באופן כללי אירועי ענק בכל קנה מידה – לוגיסטי, מסחרי, ספורטיבי, תקשורתי. מדובר באתגר מורכב מאוד עבור כל המעורבים בישראל. קיום אירוע כזה ללא תקלות יהיה הצלחה אדירה, וכגודל ההצלחה כך גם גודל הפדיחה כאשר קורות תקלות בשידור חי. אני מקווה שהאווירה שתיווצר מסביב לאירוע תדחוף המוני צופים אל המסלולים גם בדרום. הדבוקה היורדת אל תוך מכתש רמון תייצר תמונות שעוד לא ראינו וחוויה לכל חובב אופנים מקומי.
ירושלים של קרבון
מוקדם לדעת מי מהכוכבים הגדולים ישתתף בג׳ירו. טום דמולן הודיע שיחליט האם להגן על תוארו רק לאחר שייחשף המסלול המלא בהמשך השבוע. פאביו ארו צפוי לזנק בחולצת אלוף איטליה, ופרום פרום יכבד בנוכחותו את המירוץ אחרי שנים של היעדרות. פרום סיים את הג׳ירו רק פעם אחת ב-2009, וב-2010 נפסל אחרי שהחזיק באופנוע משטרתי. השנה הוא יבוא כדי לעשות עוד היסטוריה, וזה יעשה שמייח ובאלגן גדול!
סימן שאלה קיים לגבי ניבאלי שצריך להחליט בין הג׳ירו לטור. אני מהמר שנראה אותו, אבל זה יותר wishfull thinking מהערכה מושכלת.
עם כל הכבוד לפתיחת המירוץ בישראל, רוכבים רבים בדבוקה יגיעו בעיקר כדי להעביר את הזמן ללא נזקים מיותרים. הקבוצות החזקות יעסקו בשמירה על המובילים וזה משאיר מרווח טוב להפתעות מצד אקדמי. גם חולצת הרוכב האגרסיבי, המטפס או הספרינטר הם מטרה. בימים הראשונים צריך להיות בבריחה הנכונה ולאסוף כמה נקודות ראשונות והופ יש תמונות פודיום שרצות לכל העולם.
כמצופה, אקדמי עושים מאמצים משמעותיים להגיע למירוץ ולהראות נוכחות. בחודשים האחרונים הוחתמו כמה רוכבים חזקים ומנוסים שביום נתון יכולים להתמודד על ניצחון בשלב. באקדמי יצטרכו לקבל החלטה לא פשוטה איך וכמה ישראלים לשלב בקבוצה, מכיוון שבאופן ריאלי לישראלים אין סיכוי להביא הישג של ממש. לדעתי יהיה קשה לוותר על רועי גולדשטיין בחולצת אלוף ישראל, ועוד יותר קשה להחליט לגבי עומר גולדשטיין או גיא שגיב שהם אולי רוכבים חזקים יותר ומסוגלים להתמודד עם הג׳ירו. שניהם חיים את החודשים האלה כאילו אין מחר – זו ההזדמנות של החיים שלהם: להתחרות בג’ירו! הזדמנות בלתי חוזרת, ויש סיכוי שכל מה שיקרה להם אחרי כן בקריירה או ישען על זה, או יהיה הרבה פחות חשוב מזה. בסרטון הזה של אקדמי אפשר לשמוע את הדילמה בין השורות.
פדיחת התקשורת של השנה, ומלך אחד
לא יכולה להיות פדיחת תקשורת יותר גדולה במירוצי כביש מלאבד את השידור של המירוץ בקילומטרים האחרונים. כשזה קורה באליפות העולם זו פדיחה עוד יותר גדולה.
עד חמישה קילומטרים לפני סיום מרוץ הגברים עילית הכול התנהל באופן מושלם עבור הנורווגים. אבל אז התמונה נעלמה ואנחנו הפסדנו את אחד המהלכים הטקטיים הכי מעניינים השנה. מזל שיש יו-טיוב, ומזל שהמסוק המשיך לצלם כך שהכול מתועד מלמעלה.
כדי לרענן את הזכרון, ג׳וליאן אלאפיליפ הוציא התקפה על העליה האחרונה, התקפה אדירה שכמעט הכריעה את המירוץ וגם הכריעה את השאלה האם מדובר ברוכב גדול באמת – אלאפיליפ רוכב ענק. המצב הזה שבו אלאפיליפ דוהר מקדימה הכניס את נבחרות הספרינטרים לדילמה – מצד אחד חייבים לרדוף ומצד שני מי שרודף מושך אתו את פטר סגאן. העצמה של אלאפיליפ שחקה את רוב הרוכבים והטקטיקה נשארה בידיים של מספר מצומצם של מתחרים שהצליחו להישאר מקדימה.
פטר סגאן שיחק הפעם את המשחק בצורה מושלמת. גביריה הקולומביאני היה זה שאיבד את הסבלנות. ההתקפה שהוציא סגרה את אלאפיליפ והחזירה את סגאן וקריסטוף למירוץ. בסופו של דבר סאגן הוציא את האף שלו החוצה בנקודה אחת לאורך כל המירוץ והשאר היסטוריה – אלוף עולם בפעם השלישית. קריסטוף חביב הקהל המקומי הפסיד בסנטימטר – כל כך כואב ודרמטי, אבל זה מה שיפה בספורט הזה.
בסרטון ניתן לראות ניתוח של מיקומו של סגאן בכל שלב בקילומטרים האחרונים, בהתנהלות שהיא לא פחות ממושלמת. אלוף אמיתי.
כריס פרום בהליכה, ריצ׳י פורט בסלטה
הטור דה פראנס השנה לא התעלה לגבהים, אבל גם בלעדיהם היה דרמטי. שלב 9 ההררי והגשום (בסרטון) סיפק דרמה אדירה, טעויות טקטיות והתרסקות אחת שתיכנס להיסטוריה. שוב היה זה כריס פרום שנראה בלתי שביר גם כשהפערים קטנים, ושוב ריצ׳י פורט שאיכשהו בועט בדלי בדיוק כשהגיע בכושר שיא והיה הכי קרוב שאפשר.
על הטור דיווחנו בהרחבה ביולי, וכך גם על הוואלטה שהיה מעניין יותר, דרמטי לא פחות, ושוב, כריס פרום.
כרגע נראה שהרוכב הכי קרוב אליו הוא טום דמולן, שלא התמודד אתו ראש בראש השנה, אבל הולך ומצטייר כתואם פרום – חיית נג״ש, מבנה גוף דומה ומטפס שמשתפר משנה לשנה. אנחנו צריכים לקוות שדמולן לא יבחר בטור השנה, כי זה יצמצם את הסיכוי לראות אותו בג׳ירו בישראל. ההחלטה שלו תהיה על פי המסלול, עם נטייה למסלולים שיש בהם פחות טיפוס.
הכי דרמטי! הטור של פלנדריה
התקפות, תאונות, רכיבה אפית של קילומטרים רבים בראש – כל מה שאנחנו אוהבים בקלסיקות האביב היה השנה בטור של פנלנדריה. אבל מעל הכול היה שם מופע רכיבה של איש אחד – פיליפ ז׳ילבר. לנצח במונומנט זה פסגת השאיפות של כל רוכב קלסיקות, לנצח בסולו זה תענוג ששמור לגדולים ביותר, וז׳ילבר נכנס השנה למועדון הזה בשיא הסטייל. מרגע שהנסיבות הדרמטיות של המירוץ השאירו אותו בראש היה נראה שאין כוח שייקח את זה ממנו, וכל היכולת המנטלית שלו ביחד עם הניסיון והכוח האימתני שתמיד אפיין אותו, הכל התנקז ליכולת להישאר שם לפני כולם עד הסוף המתוק.
הכי איכותי! מילאן סן-רמו
חודש לפני פלנדריה, מילאן סן-רמו פתח את העונה עם פודיום שכבר אז אמרנו שהוא הכי איכותי שיש: קוויטובסקי, סגאן, אלאפיליפ. הפעם ההתנהלות של סגאן לא הייתה מושלמת, הוא התקיף בעצמו ועבד יותר מדי בקילומטרים האחרונים, ובכל זאת הוא כמעט עשה את זה. מילאן סן-רמו הארוך ביותר מבין החד יומיים, עם פתיחה ארוכה ושטוחה אינו דרמטי כמו שאר המונומנטים ומירוצי האביב. דווקא בגלל זה הוא האיכותי ביותר, מותח את הגבולות ומביא לידי ביטוי את הקבוצות לאורך קילומטרים רבים ומתישים. ההתנקזות לפוג׳יו בסוף המירוץ ולירידה הטכנית אחריו מפרידה את הקשוחים מאלו שממש קשוחים ומשאירה אותנו כל שנה עם עוד רוכב שיכנס להיסטוריה. השנה זה היה קוויטובסקי, אך יש לי הרגשה שסגאן עוד לא ויתר על הכבוד המיוחד של מילאן סן-רמו. אולי ב-2018?
המירוץ האחרון של טומי-גאן
השנה נפרדנו מטום בונן הבלגי, רוכב על שבאמת עשה הכל. כמות בלתי נתפסת של ניצחונות בטור של פנלדריה ובפריז רובה, ניצחונות בספרינטים בכל מקום אפשרי כולל בטור, אלוף עולם ומה לא. טומי-גאן הודיע מראש שהוא פורש בפריז רובה 2017, והכניס את עצמו ללחץ לא קטן. רמת הציפיות הפכה אותו למסומן והסיכוי שינצח היה באמת נמוך. למרות זאת טומי פרש בסטייל, היה דומיננטי גם בטור של פלנדריה (עד תקלה טכנית) וגם בפריז רובה והעובדה שלא ניצח בסוף לא משנה הרבה. רגעי השיא בקריירה שלו שזורים בכל מה שקרה בעולם הרכיבה בעשור וחצי האחרון. לא לדלג על חצי הדקה הראשונה של הסרטון המצורף.
דמולן כוכב עליון
המסלול של ג׳ירו 100 תוכנן בקפדנות, אבל מה שהפך את המירוץ לבלתי נשכח זה לא האיטלקים, אלא ההולנדי המעופף, הלא הוא טום דמולן.
טום דמולן נכנס לתודעה כרוכב דירוג לגיטימי בוואלטה של 2015. בזכות קטעי נג״ש ארוכים ומתחרים חלשים במיוחד בנג״ש (ארו, קינטנה, רודריגז, מייקה) הצליח דמולן להחזיק את חולצת המוביל לאורך רוב המירוץ, עד שהתפרק בקטעי ההרים האחרונים, סיים שישי ויצא מחוץ לתמונת הפודיום.
אחרי שנכשל בג׳ירו של 2016 בגלל בעיה רפואית והתרסק בטור של 2016, לג׳ירו של 2017 הוא הגיע בשל יותר. למרות שהמסלול לא התאים לו, ולמרות אותה תקרית מעיים שתפסה אותו למרגלות הסטלביו, דמולן נשאר בתמונה כל הזמן וניצח בסוף בצורה הכי דרמטית שאפשר.
בסופו של דבר את מכת המחץ נתן דמולן בנג״ש של שלב 21, כאשר הוא מנצל ביצועים עלובים של קינטנה ואת הפער הידוע שלו מרוכבים כמו ניבאלי ופינו. אבל גם לפני כן, כשלא נשבר על הסטלביו, לא מצמץ בדרך לאורטיסיי ולא התפתה להתקפות בשלב 20, דמולן ייצר יתרון מנטלי שבסופו של דבר הביא אותו עד למקום הראשון בג׳ירו 100.
דמולן לא אמר את המילה האחרונה. בזמן שכולם מעודדים אותו להתמודד עם פרום הוא דווקא חולם על ניצחונות במירוצים ההולנדיים קרוב לבית ויש לו את האג׳נדה שלו. אם ימשיך להתפתח כמטפס יוכל להגיע הכי רחוק שאפשר. תראו איך מקבלים אלוף במסטריכט, הולנד:
