אח, אסוססס… באמת אי אפשר להשאר אדיש אל מותג הסופר פרימיום הזה: התגלמות ה”לאקשרי” בעולם האופניים. הכי יקר שיש, הכי מגדלי יו, הכי הקצנה בפיינשמקריות לרמות שעצם קיומם הוא כבר מסקרן.
כמה זה עולה? הביב שבמבחן, דגם חדש מהשנה: Equip, מחירו 1100 שקלים, והחולצה מדגם Mangusta עולה 790 שקלים. כן, קראתם את המחירים נכון: חליפה שלמה כזו תעלה לכם 1890 שקלים בלבד, ואם אתם חושבים שזה מרחיק מישהו מלקנות, טעות בידכם: כמות האסוסים בכבישי ישראל מהממת. בהחלט לא רק בחירתם של העשירים. יש לא מעט רוכבים שכירים שרכשו את הביגוד הזה. כנראה שבכל זאת החברה הזו מצליחה לשכנע את הקונים ביצירת ערך אמיתי עבורם. ניתן לראות את כל הליין, למשש ולהריח את המוצרים המעולים האלה בחנות המותג הייחודית ברחוב הארבעה בתל אביב. זו חנות Assos היחידה בעולם מחוץ לשוויץ (וגם שם יש אחת בלבד, במקומות אחרים מדובר בחנות בתוך חנות), והיא עוצבה ע”פ הנחיות מדויקות עד רמת הקיסם. כל מתלה וכל בגד חייבים להיות מסודרים בדיוק לפי החוקים של אסוס בדייקנות שוויצרית.
לא יצא לי לרכוב עם ביב או ביגוד של אסוס עד המבחן הזה, אבל יצא לי לראות בשנים האחרונות המון רוכבים עם אות ה A הקטנה מציצה אלי מאחור, כאילו בקטנה… וגם לא מעט חולצות בעיצוב המובחן והמאוד טיפוסי הזה שלהם, שאין ספק שהפך אייקוני בעולם האופניים: סדרת פסים, הרבה פעמים בשחור לבן שאי אפשר לפספס. המבחן שם דגש על הביב שהוא מוצר חדש ומענין מהחברה שהושק השנה, אבל נתיחס מעט גם לחולצה.
אסוס – הקצה של הקצה. הכי יקר, הכי פלאשי, הכי “לאקשרי”
S7 – הביב ע”פ אסוס
המטרה בפיתוח המוצר הזה היתה שאפתנית: פחות נפח לפד, משקל נמוך יותר, פחות לחץ על הגוף, פחות חיכוך עם האוכף, פחות רגישות לטמפרטורות, ופחות מורכבות. המוצר צריך לספק תועלות כגון תנועה חופשית יותר של הגוף, אירודינמיות, התאמה לגוף, עמידות לשפשוף ולאפשר פיתוחים לשימושים ספציפיים ומגוונים.
מהמידע של אסוס, הביב החדש הוא תוצר של עבודת פיתוח בת שלוש שנים, העושה שימוש בבדים חדשים, בסרט סיום חדש על הירכים שהוא אינטגרלי ולא נפרד מהמכנס (עם פסי סיליקון), עם כתפיות חדשות, צרות וחלקות יותר. בנוסף מיקום הכתפיות הוזז הצידה – אל צדי החזה, כדי שיפריעו פחות. רצועת הגב חדשה לגמרי ומייצבת את הביב והרצועות למניעת תזוזות מיותרות, והפד החדש (S7) עשוי מחומר עמיד, שומר על תפקודו לאורך זמן, קל יותר במשקל ובנפח מהקודמים (14% פחות נפח) ומקל בישיבה ממושכת.
תשומת לב שוויצרית לפרטים
במהלך הפיתוח אף הומצאו פטנטים:
- Golden Gate – לראשונה הפד אינו מחובר בכל שטחו למכנס – כלומר הוא לא תפור אל המכנס בהקף שלו אלא לאורך קווי תפירה אחרים, מה שמאפשר אוורור תמידי באיזור החיכוך של הפד על הכיסא, ובנוסף מאפשר תזוזה של הפד והתקבעותו במיקום הטבעי והנוח ביותר בין הגוף לכסא.
- Kuku Pentgaouse – השם המשעשע בא לבטא איזור אחסנה לחבילה הגברית… קטעים איתם. מדובר במעין ערסל שאמור לשחרר לחץ מיותר ולהפחית חימום של האיזור (“23% פחות genital pressure”).
- איזור הגב התחתון – לפי אסוס באיזור זה מצטברת זיעה, ולכן הוסיפו שם שכבת ספיגה נוספת.
לא חייבים להחזיק את גזרת התחרות היקרה ביותר לכל הרכיבות, הם ממליצים (בדיוק כמו ש”לא אוכלים קוויאר או שותים שמפניה בכל יום”, כך ההסבר במקור…) ולכן יצרו 4 ורסיות של ה S7 – גזרת תחרות (Equipe – Training and racing), גזרה רגילה (Neopro – daily worker), גזרת נוחות (Cento – Long Distance), וגזרת תחרות-קומפרשן (Campionissimo).
הביב שבמבחן הוא הרייסרי, ומתאים לרוכבים בעלי גזרה צרה וטיפוסית למקצוענים. מעט יותר קומפרשן מהגזרות הפחות תחרותיות או זו המיועדת למרחקים ארוכים ובגזרה צמודה יותר מהן.
הפד החדש שאינו תפור כולו למכנס ומאפשר תזוזה פנימית
אז איך זה לשבת על ביב של 1100 ולהזיע לתוך חולצה של 790?
רמת התחרות אליה משויך הדגם הזה תוכננה להיות הדוקה וצמודה. לא קומפרשן, אבל כמעט, וכך זה מרגיש: אין שום מקום רפוי, אין אוויר, אין בועות רווח מיותרות. צמוד לחלוטין בכל המשטחים, וזה מרגיש “מוחזק” ביותר. הבד עצמו לא מרגיש דקיק במיוחד או אלסטי מדי – הוא מדויק ושומר על הגזרה לפיה תוכנן, וזה כנראה חלק מההסבר לתחושה ההדוקה, וגם לכך שהמוצר בעל מוניטין של אמינות לאורך שנים. זה עניין מאוד אישי כי מבנה הגוף של כל אחד שונה – עבורי התחושה היתה שמטרת התנועה החופשית של הגוף טיפה נפגמה עם לחץ חזק מדי עד כדי מגביל תנועה כאשר הרגל בנקודה הגבוהה ביותר בסיבוב הפידול.
האורך של שרוולי הביב הוא מהארוכים יותר שתתקלו בהם- זה נראה טוב ולא קצר מדי. השרוולים מסתיימים ברצועות מהפיתוח החדש שיש בהן פסי סיליקון.
ארוך יחסית, הדוק ומוחזק ביותר
“קוקו פנטהוז”?
זה להיט! חברים, זו יציאה מקורית ואף טיפה מצחיקה, וכמו שנאמר צחוק צחוק אבל חצי קוקו בפנטהאוז – זה עובד ומעולה. מה שרואים זו בעצם מעין בועה של מקום ל”חבילה”, שמפחיתה את הלחץ. אני אומר לכם, זה לא סתם פנטאהוז: מדובר בטריפלקס מרווח עם נוף לכידון. הקוקו שלי מעולם לא נהנה יותר בפנטהואז שלו, והוא מודיע לקוראים כי הדירות האחרות בהן דר עד כה היו שכונות דיור מוגן לעומת הקוקו פנטהוז!
הרצועות – המיקום שלהן לצד הגוף מעולה. מדובר בהתקדמות בעולם הביבים שאם אני לא טועה היו אלה אסוס שהציגו לראשונה. מה שזה עושה זה לשחרר את החלק הקדמי, הזקוק לאוורור מחסימות מיותרות בדרך אל הנדוף, וגם מפחית מגע עם הרצועות לאורך הגוף. זה פשוט עובד, נוח יותר, וחברות רבות מאמצות את זה היום.
מצד שני לטעמי הרצועות טיפה מאסיביות מדי: הגומי חזק, מה שאומר שהתפיסה של אסוס שהתכנון מיועד מראש לתנוחת אופניים קמורה לפנים ורק בה נוח, היא מעט הימור. מעט יותר אלסטיות היתה נעימה לי יותר וגם אם השלייקס האלה היו מעט יותר מינימליסטיים לא הייתי מתלונן.
הקוקו שלי מעולם לא הרגיש טוב יותר, בפנטהוז שלו…
אחת הבעיות הטיפוסיות של ביבים הם הקושי להשתין עמם, וכשמגלים ביב שמאפשר זאת בלי מאמץ, שווה לשים אליו לב. האסוס הוא ביב נמוך מאוד – וזה אומר שאין בעיה לקוקו לשחרר נוזלים בלי להתכופפף, למתוח את הביב ולהתייצב באופן מוזר בתנוחות של האות ר’ לצד הדרך. כבר אמרנו שהקוקו שלי אוהב את הביב הזה, לא?
הפד – מרכז החוויה בעיני רבים (לא בעיני, לטעמי זו דווקא החוויה הכוללת והחיבור בין מגוון הפיצ’רים), לא מרגיש עבה יותר מזה שנמצא בביבים איכותיים רבים אחרים, אולם הוא שונה מאוד מכולם: ראשית הפתחים האלה שמאפשרים תנועה ומציצים דרכם אל הריפוד עצמו מתחת לציפוי הבד שלו. מבחינת תחושה הוא מושלם. כלומר, מספק נוחות מדויקת, שאינה נובעת מהעובי בהכרח, אלא מהעובדה שהוא מתיישב בול. החלקים העבים גם הם די דומי בצורתם ועוביים לחלקים העבים בפדים אחרים שיש לי, אולם יש פה דומה שיש יתרון בגמישות הכוללת של הפד, וביכולתו לקבל את צורת הגוף. שפשופים נגרמים פעמים רבות מעודף ריפוד, לא מהעדרו – נוצרים מרווחים קטנים, כפלונים, או נקודות לחץ בתפרים. פה הגמישות וההתאמה מצמידים את כל החבילה בצורה אופטימלית. מדובר בדיוק – לא ב Brute force…
הרצועות עוברות לצדי הגוף ואינן מעיקות
החולצה
בגדול אני בעייתי בחולצות. זה לא הן- זה אני, שיושב בול באמצע בין מידה סמול למידה מדיום. סמול נראה פצצה בתמונות, הדוק ומקצועני ומאפשר לי להשוויץ באחוזי שומן נמוכים למרות גילי המתקדם, אולם זה תמיד לוחץ לי בכתפיים (עדין שוחה ומציץ בחדר כושר מדי פעם…). המדיום מרגיש לי נוח בהרבה, גם ברכיבת שטח שבה עבודת חלק גוף עליון משמעותית וצורכת מרווחים, אולם פה כפלים מתגלים, ובתמונות זה פחות מקצועני…
לאסוס יש כאמור כמה קווי מוצר שיאפשרו לכם לבחור את הגזרה הנכונה לכם. בחרתי בנוחות: לקחתי מדיום שאמור להיות בגזרה צמודה יחסית, והוא אכן יושב טוב, אם כי עדיין יש את הקטע הזה של עודפים מעטים ביחס למראה הקנדום המתוח והאנורקטי שתעשיית האופניים מעודדת.
הכיסים הכי מוצלחים שנתקלתי בהם – עמוקים, ומחזיקים הייטב מטען גדול ללא תזוזות ובליטות
החולצה מאוד נוחה! הבד מאוד נעים ורך יותר מרוב הלייקרות האחרות. השרוולים לא מתגלגלים כלפי מעלה ומאבדים צורה כמו שקורא בהרבה מקרים, והסיומות שלהם לא מעיקות. חצי מהשרוול התחתון הוא רשת מאווררת יותר משאר חלקי החולצה ובכלל, גם בימים הלחים והמגעילים ביותר שנכנסים אלינו בקיץ התחושה טובה, והזיעה מורחקת מהגוף.
נקודת ההצטינות אדירה, בפער גדול מכל חולצה אחרת שיש לי: כיסים עמוקים מאוד ויציבים. הכל מתחבא בפנים ולא זז, ואני אוהב לסחוב לא מעט בכיסים שלי (ונמנע מתיק אוכף). העובדה הזו כשלעצמה היא בעיני סיבה אחת שמצדיקה בחינה רצינית של מעבר לחולצה הזו. יותר מדי חולצות מתגלות כלא מחזיקות את המטען וזה ממש מפריע וזז ברכיבה. הגזרה המדויקת והמוחזקת של אסוס ביחד עם העומק של הכיסים ותפירות החיזוקים שלהם עושה את החולצה הזו למועדפת עלי לרכיבות ארוכות, ובהרבה! אני אוהב גם את הכיס הקטן הרביעי והמרוכסן למפתח של הרכב.
הרוכסנים, הן הגדול והן זה שבכיס המפתחות הנוסף על שלושת הכיסים הרגילים, הם מהרמה הגבוהה ביותר שיש. אין בעיה לפתוח עם יד אחת. אלה הדברים הקטנים שעושים את החיים נעימים.
יופי של חולצה, מרגישה מעט עבה ביחס לקיץ הישראלי אבל בכל זאת מנדפת מעולה.
הפרשנות שלי – על משמעות הסופר פרימיום
מותגי סופר פרימיום הם מותגים שבד”כ נמכרים במחיר של 150%-200% מהממוצע בקטגוריה שלהם. אם חליפת אסוס כזו עולה כ 1890 שקלים, הרי שזה מעיד על המיקום הנ”ל.
במוצר סופר פרימיום אמיתי התמורה הפונקציונאלית האמיתית גבוהה יותר מהאחרים; החומרים איכותיים יותר, האיכות מורגשת, אבל בניתוח רציונלי וקר של מותגי סופר פרימיום, אין יחס ישר בין הערך העודף הפונקציונאלי שהם נותנים, לבין המחיר שלהם. המטרה של יצרני הסופר פרימיום היא לנסות לבדל את השיחה על המוצר שלהם מההשוואות המתבקשות לכל שאר המוצרים בקטגוריה באמצעות ערך אמוציונאלי. עיקר ההפרש במחיר אמור לנבוע מהערך הנתפש, הפסיכולוגי, שהוא שהוא יצליח ליצוק בתודעת הקונים לאותה השקעה עודפת, והיתרון מבחינתו הוא גריפת רווחיות גדולה בשל כך למרות ההשקעות והעלויות הגבוהות שלו בייצור המוצר.
איך משיגים ערך נתפש כזה? קודם כל באמצעות המחיר עצמו – שהוא לא רק כלי לרווחיות, אלא גם כלי למיצוב, וכן – יש הצעות שם בשוק שמשאירים אותנו רק עם מחיר יקר ובלי התוספת האיכותית המקבילה… זה לא המקרה באסוס. הם באמת מציעים את הטופ של הטופ במוצרים שלהם. על מיצוב באמצעות מחיר יוסיף משווק ה”לאקשרי” השקעה במיקסום שיפוט יחוס הערך של הפיצ’רים האמיתיים שיש במוצר. באמצעת השקעה משמעותית בפרסום או בחווית הקנייה (עיצוב, אריזה, חנות מותג…) הוא יגרום ללקוח הצריך זאת לקבל תגמול פסיכולוגי, ויש, מסתבר, לא מעט אנשים שמבנה אישיותם מחייב אותם להרגיש שווים יותר, מצליחים יותר, יפים יותר, או חכמים יותר. מותג כזה יצטיין במיוחד אם הוא יצליח לגייס אותם אל תוך כת אדוקה של משוכנעים פנאטים.
לטעמי האוניברסליות של חוק התועלת השולית הפוחתת חזקה יותר מכל דבר אחר. בעלייה במדרג ליין מוצרים – המגמה היא של ירידת תוספת הערך הפונקציונאלי בד בבד עם עלייה הולכת וגדלה בעלות של כל תוספת פונקציונאלית כזו. לפיכך תוספת היתרון המוצרי כמעט ולא קיימת בדיוק בנקודה בו היא עולה הכי הרבה…
האיום הגדול ביותר על מוצרי הסופר פרימיום הוא השיפור המתמיד באיכות הקטגוריות שמתחתיהם. אם הערך של מוצרי “תמורה להשקעה” שעולים חצי הולך ומשתפר, וקרובה כבר למותג העל, זה נהייה קשה יותר ויותר לשכנע לקוחות להשקיע את ההפרש הנדרש במוצר קצה.
אל תבינו לא נכון – הביב הזה הוא אחד הטובים ביותר שיש אצלי, אולם עבורי – כשכיר עם שתי ילדות קטנות, מעמד ביניים נשחק, העדר בטחון סוציאלי… המחיר שלו אינו מצדיק את ההשקעה. כנראה עבור רבים אחרים בישראל זה לא סיפור, ואל תבינו אותי לא נכון – אני לא בא פה מעמדה מוסרנית – אני לא בטוח שהייתי מתנהג אחרת לו הייתי עשיר יותר.
אז האם זה שווה את כמה שזה עולה?
לסיכום:
אסוס הצליחה לייצר את שבט האדוקים שלה – אדוקי המותג. יש לי חברים שמוכנים להשבע בקוקו פנטהוז שלהם, שמדובר בדרגה שונה לחלוטין מכל מוצר מקביל אחר שהם ניסו. יש רוכבים רבים שכל נסיון של ביב אחר נגמר אצלם מיידית בצורה אחת בלבד: בשכנוע עוד עמוק יותר, שאין אלא אסוס בעולם, שהאסוסים שלהם לא רק שהם נוחים בהרבה, והביב היחיד בו יבחרו לרכיבה ארוכה במיוחד. בעיניהם המוצרים האלה גם מחזיקים מעמד טוב יותר בצורה משמעותית מביבים אחרים שהם רוכבים איתם לאורך שנים. אסוס מחזיק יותר הם אומרים, ולכן ההוצאה עליו למעשה נמוכה בהרבה מכפי שנדמה (בבחינת “אין לי כסף לקנות בזול”…).
אני לא בא לסתור את הטענה הזו. כשרואים את רוכבי קבוצות פרו טור מוציאים ביום גשם רק את המעילים השחורים של אסוס, ולא את אלה של הספונסרים שלהם, זה מעיד המון! אצלי ברמה המעשית – לא חושב שאעדיף את הביב הזה בצורה כל כך חד משמעית על פני ביבים אחרים שאצלי, חלקם עולים רבע ממנו. לגבי החולצה, דווקא כן אעדיף אותה בד”כ לרכיבות ארוכות, ביחוד בעונות מעבר – כיוון שהיא יושבת נפלא – במיוחד באיזורים שחולצות אחרות לא מצליחות להחזיק את המטען ומערכת הכיסים שלה מאפשרת לאחסן יותר ובנוחות. יש לי תחושה מסוימת, לא מבוססת עדיין, שככל שנכנסים לציוד חורף היתרון של האיכות העודפת הזו של אסוס הולך וגדל – אטימה לגשם, התמודדות עם קור… כל אלה היבטים טכניים שמקשים על ההנאה מהרכיבה והמצוינות השוויצרית יכולה לתרום בהם יותר מאשר ברכיבת קיץ ישראלית סטנדרטית. מקווה לבדוק זאת בהמשך.
החליפה הזו מרגישה איכותית מאוד, הבד רך ונעים, התחושה היא של נוכחות מדויקת, תפורה, צמודה, וברורה (בניגוד להעדר נוכחות, גמישות יתר שמאבדת צורה במקומות בו היא אמורה להחזיק וכו’). בהחלט מוצר מעולה ונוח במיוחד. מרגיש איכותי, ולכן אני מקבל, מבין ומתחבר לגמרי גם למסר הבא: “יאללה כבר, אתה רוכב רציני? תפנק על שני ביבים כאלה בשנה – מה כבר הסיפור?” אבל כשזה בא אל החלטת הקנייה הפרטית שלי, אני מתקשה לבלוע את המחיר הזה, ואתם?
