סרט חדש מגיע מהולנד ומספר על אומת האופניים המצליחה ביותר בעולם – בלהיות אומת אופניים. כעת איגוד בשם Dutch Cycling Embassy של גופים אקדמיים וכלכליים מקדמים את הידע (ואת שעות הייעוץ שלהם, התעשייה הנלווית, והכלכלה ההולנדית…) אל העולם באמצעות הסרט הזה.
למה הם הצליחו ואחרים פחות? יש הרבה סיבות. הסרט טוען שזה בגלל שנבנתה תשתית שמאפשרת את האופניים כמשהו יומיומי המשולב בצורה קלה בחיים של ההולנדי: – תחנות הרכבת מאורגנות לשילוב עם תחבורת האופניים באמצעות חניות מיוחדות – מערכת השכרת אופניים גדולה בתחנות הרכבת (במעל 230 תחנות רכבת – ועם 85,000 מנויים) – תשתית פיזית של 29,000 קילומטרים של שבילי אופניים מופרדים לחלוטין מכבישים, ועוד 7000 קילומטרים של מסלולים על כבישי מכוניות. – כל זה מלווה בתמיכה מאסיבית ואידאולוגית, חינוך, חקיקה תומכת וקידום ושיווק בלתי פוסקים של אופציית האופניים.
אותי תפסה נקודה אחרת שקל מאוד לפספס אותה. מה שבולט לעין הן כל הפעולות הישירות שנעשות סביב אופניים, ולכן אפשר לא לשים לב לפיל שנמצא בחדר (או בסרט, או במציאות של אומות אופניים מפותחות): חשיבות מערכות ההסעה ההמוניות לקידום האופניים ככלי תחבורה. בשביל שאופניים יהפכו באמת לכלי תחבורה המוני, חייבים להבין שהם כלי משלים לרכבת וכנראה לא משהו שעומד בפני עצמו. לא היה טעם משמעותי בכל תשתית האופניים הנהדרת הזו ללא תשתית הרכבות משמעותית והאיכותית שהיא באה להשלים. הרי רוב האנשים אינם גרים במרחק 5 דקות אופניים ממקום העבודה שלהם.
