חידה באתמול והיום בטור: מה זה רוכב סקיי, לובש צהוב, ואינו כריס פרום?

גיא חלמיש19 ביולי 2018

הצהובה מחליפה ידיים: הפגנת כח מרשימה של סקיי הסתיימה בכך שגריינט תומס מנצח את השלב ולוקח את ראש הדירוג. מיקל נייבה (מיצ’לטון סקוט) היה כל היום בבריחה, פרץ מהמובילים בעליה האחרונה וכמעט השיג ניצחון סולו, רק כדי להתאכזב מטרים ספורים מקו הסיום כשתומס עבר אותו בסערה בדרכו לניצחון ולצהובה. שניים מבכירי הספרינטרים – מרסל קיטל (קטיושה אלפסין) ומארק קאוונדיש (דימנשן דאטא) לא מגיעים לקו הסיום במסגרת הזמן ומודחים מהטור.

מאת: אורן ארד
צילום: ASO

השלב אתמול היה קצר ונפיץ

עם הורדת הדגל התחילו ההתקפות אשר יצרו כמה קבוצות שברחו קדימה. פטר סאגן (בורה הנסגרו) שוב דאג להיות עם המובילים אך אחרי שאסף את מלוא הניקוד בספרינט הביניים שחיכה בק”מ ה-12 חזר לאט לחיק הפלוטון. קבוצות הבריחה התאחדו לבריחה גדולה של מעל 40 רוכבים והתחילו את הטיפוס הארוך לפסגת המוֹנטֵה-דֵה-ביסַן (HC) בקצב גבוה. ווראן בארגיל (פורטונאו-סמסיק) זוכה תחרות מלך ההרים בשנה שעברה הראה נכונות להגן על תוארו אבל מלך ההרים הנוכחי, ומנצח השלב אתמול ג’וליאן אלאפיליפ (קוויקסטפ) הקדים אותו ולקח את מלא הניקוד.

זה הספיק לאלאפיליפ להבטיח את החולצה המנוקדת ליום הבא והוא השאיר לבארגיל את שאר ניקוד ההרים שבדרך, וזה אסף אותו בשמחה ובכך הצהיר שהוא אכן הגיע להגן על התואר.

המובילים מתעוררים

המתמודדים על ה GC התחילו לפעול באמצע הטיפוס השני לפסגת הקוֹל-דוּ-פְּרֶה (HC). כ-55 ק”מ לסיום. מוביסטר עברו לקדמת הפלוטון במקום סקיי שהיו שם מתחילת היום, והעלו את הקצב משמעותית. הדבר הביא לדילול הפלוטון כולל כמה רוכבים שהיו להם עד היום שאיפות GC. מתוך שורות מוביסטר שוגר קדימה אלחנדרו וולוורדה (מוביסטר) להתקפת סולו שגרמה לסקיי לחזור קדימה ולהמשיך את הקצב הגבוה.

מאוחר יותר טום דומולן (סן-ווב) פרץ קדימה ודהר בעקבותיו של וולוורדה, אך זה נתפס כ-8 ק”מ לסיום והשאיר את דומולן מנ”גש לבדו. בעליה האחרונה לפסגת הלָה-רוֹזִיֵיר (דירוג 1), שם חיכה קו הסיום, שוב העלו סקיי את הקצב והיחידים שהצליחו להשאר איתם היו קומץ רוכבי GC כולל וינצ’נזו ניבאלי (בחריין מרידה), רומן בארדה (AG2R) ונירו קינטנה (מוביסטר).

ניצוצות והתקפות

התכנית של סקיי קצת השתבשה כאשר כ-6 ק”מ לסיום נשבר אֵגָן בֵּרנָל, הקולומביאני הצעיר זוכה הטור של קליפורניה השנה, שהצטרף לסקיי כהבטחה גדולה בהרים. הוא לא עמד יותר בקצב המטורף שהכתיב מיכאל קוויטקובסקי בקדמת הפלוטון המצומצם וירד הצידה לפני תורו למשוך, מה שגרם לקוויטקובסי לתת עוד כמה מטרים בהובלה למרות שכבר ניכר עליו שהוא בסוף כוחותיו.

אולי מוקדם מהמתוכנן, אולי לא, פרץ קדימה להתקפה גריינט תומס, המדורג גבוה ביותר בין מתמודדי ה-GC. פרום נשאר עם קבוצה מאוד מצומצמת שכללה את ניבאלי, קינטנה ובארדה וחיכה לתגובתם. הם היססו תחילה, מה שמעיד על זה שמבחינתם פרום הוא המסומן לניצחון, ולא תומס. זה איפשר לוולשי לפתוח פער ולגשר לדומולן שחפר עמוק כדי להקדים את מתחריו לסיום. הופעתו של תומס לידו הוציאה, ללא ספק, את רוב האוויר ממפרשיו.

מאחורה התחילו משחקי התקפה ועצירה כי מצד אחר פרום עוד איתם אך מצד שני תומס מקדימה ואי אפשר לשחרר אותו לגמרי. סקיי הצליחו לבלבל את המתחרים בכל זאת. בעודם מהססים לרדוף אחרי תומס חזר לקבוצה דן מרטין (UAE) ותקף כהרגלו בקצב מהיר ומפתיע.

מרטין פחות מעניין את רוכבי ה-GC הבכירים מאשר תומס או פרום ולכן הוא עבר קדימה ללא תגובה, אך באינסטינקט של רגע הבין פרום שזה הטרמפ שלו חזרה לתומס וקפץ על הגלגל של מרטין. שלושת המתמודדים הכי משמעותיים שלו בטור-דה-פראנס, קינטנה, ניבאלי ובארדה נשארו ללא מענה, ובילו את שארית העליה במשחקים של “אני לא מושך למעלה”.

בינתיים מקדימה, תומס תקף גם את דומולן וברח הלאה כדי לנצח את השלב. המסמר האחרון במצב רוח הירוד גם ככה של ההולנדי היה כשפרום עבר אותו מטרים לפני קו הסיום, דומולן נתן פוש אחרון והצליח לפחות לחטוף לו בחצי גלגל את המקום השני בשלב.

מגבלת הזמן

מרסל קיטל (קטיושה אלפסין) ומארק קאוונדיש (דימנשן דאטא), שניים מבכירי הספרינטרים בטור נאלצו להפרד מאיתנו ולחזור הביתה אחרי שלא הצליחו להגיע לקו הסיום במגבלת הזמן. בכל יום מגבלת הזמן משתנה ומחושבת על בסיס המהירות הממוצעת של המנצח בשלב. אחרי שהמנצח עובר את קו הסיום מוסיפים אחוז מסוים וקבוע לזמן שלקח לו לעבור את השלב. האחוז נקבע על פי סוג וקושי השלב. מי שמגיע אחרי זמן זה מנופה מהטור. אתמול, עקב אופיו המיוחד של השלב, סוכם עם הרוכבים על אחוז גבוה מהרגיל לחישוב מגבלת הזמן.

כל שלב הררי מהווה אתגר לרוכבים שאינם מטפסים טובים, בעיקר ספרינטרים כבדים ועבי שריר. בימים כאלו מתארגן מאחורי המירוץ ה”גרופטו”: פלוטון של הרוכבים שכל מטרתם באותו היום היא להגיע לקו הסיום במסגרת הזמן והם מעודדים אחד את השני להישאר יחד על מנת לשרוד את היום.

הפודיום

מנצח השלב – גריינט תומס – סקיי
הדירוג הכללי – החולצה הצהובה: גריינט תומס – סקיי
דירוג הנקודות – החולצה הירוקה: פטר סאגן – בורה הנסגרו
דירוג ההרים – החולצה המנוקדת: ג’וליאן אלאפיליפ – קוויק סטפ
הרוכב הצעיר – החולצה הלבנה: פייר רוג’ר לָטוּר – AG2R
הרוכב האגרסיבי – מספר אדום: אלחנדרו וולוורדה – מוביסטר
הדירוג הקבוצתי: מוביסטר

הדירוג הכללי אחרי שלב 11

היום: שלב 11 – Bourg-Saint-Maurice Les Arcs > Alpe d’Huez

יום הררי – 175.5 ק”מ. אין עליה המזוהה יותר עם הטור-דה-פראנס מאשר אלפ-דואז, עיירת הסקי המנומנמת שמתעוררת לחיים כל שנתיים-שלוש ביולי, כאשר הטור מסיים שם שלב. היום זהו סטייג’ קלאסי בטור שכולל עוד כמה להיטים כגון הקוֹל-דֵה-לַה-מַדֶלֵיין והקרוּ-דֶה-פֵר, שניהם מדורגים HC.

זהו היום האחרון בבלוק האלפים השנה ומסקרן לראות כיצד יגיבו הקבוצות להפגנת הכוח והסמכות של סקיי מאתמול אשר החזירה להם את החולצה הצהובה ואת שני המקומות הראשונים בדירוג הכללי. האם יתריסו ויתקיפו את סקיי בכל הזדמנות? או שכפי שיותר צפוי, יהיו כנועים לחולצות הלוויתן ונראה ניסיונות להתקיף רק בקילומטרים האחרונים?

היום צפויה בריחה עם סיכויים אמיתיים לנצח ולכן נראה ניסיונות כנים להצטרף אליה, כאשר הפייבוריטים יפקחו עין אך לרוב ישחררו את הבורחים לחפש את מזלם. מצד אחד יתאים לסקיי לשחרר את הבריחה ולהוריד את קצב הפלוטון, מצד שני ניצחון סטייג’ באלפ-דואז הוא כבוד נדיר שלא בטוח שהרוכבים הבכירים – אפילו בסקיי – ירצו לוותר עליו בקלות.