אליפות ישראל במרתון אופני הרים בחסות Bergamont, היוותה את נקודת השיא של עונת המרתון והמקום אליו שאיפות המתחרים מתנקזות ביחס לתואר הנכסף. היא היתה קשה, חמה, דרשה איכויות כושר ואיכויות רכיבה טכנית ללא פשרות.
מרתון אופני ההרים מהווה תחום גדל מאוד בקרב רוכבי שטח שאוהבים את המרחקים הארוכים עם חוויה מעט פחות אינטנסיבית וטכנית שמאפיינת מירוצי קרוס קאנטרי קצרים. מועדון 500Watt עמקים בניהולה של שחף רמות ועם איתי קורין על ההפקה, הרים אירוע מושקע מאוד על בסיס הר הגלבוע. ל 500 וואט הצטרפה חברת רוקנ’רוד יבואנית Bergamont שהיא נותנת החסות הראשית של אליפויות ישראל השנה במסגרת שת”פ עם איגוד האופניים ו BIKEPANEL שהווה את שותף המדיה הראשי של האירוע.
מאת: אור דיין
צילום: שולי מורן, אייל דולין, אור דיין, גיאחה, אמנון רבינא, 500וואט עמקים.
מזנקים לאליפות קשה ואמיתית (צילם: אייל דולין)
280 משתתפים
התוצאה של שיתופי הפעולה השונים היתה חזקה: כמו בכל אליפויות ישראל השנה, רמת התחרויות עלתה מדרגה משמעותית- הפרסום והקידום עשה את שלו ושיאי משתתפים נשברו. הפעם הגיעו 280 מתחרים לתחרות (עד עת סגירת הכתבה לא קיבלנו את נתוני שנה שעברה) שהפכה לחגיגה שמחה וגדולה. לצד הכמות הגדולה של המשתתפים, הפעם חסרו לא מעט רוכבים מוכרים מסצינת המרתון הישראלית. סיכוי סביר שכמה מהדמויות הבולטות בסצינה התחרותית לא הגיעו הפעם בגלל הפוקוס שלהן על אפיק ישראל בסוף השבוע העוקב, ועוד כמה מהשכבה השנייה שאולי בחרו להגיע עם משפחותיהם לסובב תל אביב העממי והענק.
280 איש עברו בתור לצ’יפים החדשים של האיגוד (צילם: גיאחה)
מתחם אירוע משודרג ונוח
רוקנרוד הם הרבה מעבר לנותן חסות: הם שותף אמיתי להפקת אליפויות ישראל וגורם משמעותי בשדרוגן: בצורה סמלית ניתן לראות את המעורבות האישית הזו כשצחי זיו מבעלי הרשת מוזג בעצמו בירה ומיצי גזר טעימים לרוכבים, ומעשית- צוות גדול מרוקנרוד מגיע למקום, מתפעל את הקמת איזור המנוחה המוצל, ועובד קשה כדי שכולנו נהנה יותר. אי אפשר שלא להתפעל מהמעורבות הזו, וכולנו הרגשנו את התוצאה בחווית איזור הכינוס.
לצד איזור הזולה היה אקספו של מציגים הפונים לעלית הרוכבים בארץ. הבחירה במתחם הגן הלאומי חרוד היא מבריקה: זה אומר חניה ענקית ונוחה, שירותים נקיים ומסודרים במקום, מקום לקמפינג באוהל לאלה שמגיעים מרחוק ויכולים להתמקם ערב לפני, ברזיות, צל, מדשאה, מקור לחשמל, ואחלה של מקום באופן כללי. זה גם אומר שמעיין קריר ממש הזמין את הרוכבים להצטנן ולהשטף בתוכו מייד אחרי התחרות כדי להוריד טמפרטורה מהמעלות הרותחות שהיו במקום, למרות שכבר אוקטובר.
צחי זיו מבעלי רוקנרוד יבואני Bergamont ונותנת החסות לאליפויות ישראל – יצרו מתחם אירוע משודרג ומפנק לרוכבים והקהל! (צילם: גיאחה)
המסלול – קשה, חזק, וטכני
סקרנו בפירוט רב את המסלול בכתבה המקדימה, אבל נזכיר: המסלול המאתגר כלל כ580 מטר של גובה מצטבר בכל הקפה שאורכה 25 ק”מ וגרף הגבהים שלו נראה כ”פרמידה”, כלומר טיפוס ארוך עד אמצע המסלול ואז מגמת ירידה בסינגלים עד סוף ההקפה. העלייה הארוכה כשלעצמה ארכה כ 12 ק”מ, ובתוכה היו לצד קטעי הפוגה גם קיר אחד תלול מאוד שהפך משמעותי וסלקטיבי החל מההקפה השנייה- כשמי שלחץ חזק מדי בהתחלה איבד מהירות ונאלץ להוריד רגליים, בזווית (הגרמין שלנו מדד 25% שיפוע בשיא) שאין ממנה חזרה אלא לאחר דחיפה של האופניים עד סוף ה”קיר”. בהמשך נכנסו הרוכבים למקטע סינגל טכני עם סלעים ואלמנטים, במעין רולינג הילס על ההר עד עמדת המים.
לאחר עמדת המים כניסה נוספת לסינגל המהיר, כמעט עד למטה – שפע של מקומות להפגין יכולת טכנית, וזמן רב ומשמעותי בירידה הזו שהיתה לו משמעות אמיתית על תוצאות המירוץ. היה אפשר לייצר יתרון זמן אמיתי גם בירידה ולא רק בעלייה.
המסלול הקשה בשילוב הטמפרטורה הגבוהה היה מתיש במיוחד, המשמעות של מסלול כזה היא שסוף סוף יש גם בארץ תחרויות שנותנות יתרון למטפסים ולרוכבים טכניים, וגם לאופי חזק- כי לא בעיה להשבר החל מהעלייה השנייה והלאה ברמות מאמץ שכאלה. במיוחד במקצים של שלושת ההקפות היתה חשיבות גדולה לתכנון עומסים- מי שאינו מנוסה, נגרר לתחרות ולמאיצים, ולוחץ חזק מדי בהתחלה מגלה בעלייה השלישית הקשה הזו ובחום הזה שזהו, פשוט אין יותר מה לתת. בספורט גילו לא מעט שגם בעלייה השנייה בלבד זה יכול לקרות…
לעומת שנה שעברה שבה המסלול היה שטוח יחסית ולא טכני במיוחד, הפעם אלה רוכבים אחרים שנהנו מהתאמת המסלול. לטעמנו הגיוון במסלולים הוא שחשוב- פעם עליה-ירידה, פעם שבירת הגובה עם כמה עליות וירידות, ופעם מסלול עם תמיכה ברכבות וקטרים… העיקר שלא יהיה מראש מסלול אחד בלבד לאליפות ישראל לתמיד, אלא שישתנה כל שנתיים ויתאים בכל פעם לכישורים שונים של רוכבים וייצר עניין וגיוון לקהל שחוזר ומגיע בעקביות- עם הכנה שונה מעט לכל תחרות.
השילוט היה ברור ולא נתן מקום להתברבר: לפני כל פני חץ מכווין וגם בפניה עצמה עם סימון לבן על הקרקע שלא יהיה ספק גם בדופק גבוה. לא חסכו במרשלים ומחיצות במקטע מסוים שהיה דו-כיווני. מקטע סינגל אחד הזכיר סימון של מרוצי קרוס קאנטרי ודאונהיל מחו”ל עם סס”ל ממותג משני צידיו. בסה”כ סטנדרט גבוה ובהחלט מגיע למארגנים פרגון על כך.
ראיון וידאו עם אלוף ישראל החדש ב XCM: שלומי חיימי
רונן אליס – הגיע שני וצמוד לשלומי חיימי, מספר על אופי המירוץ של המנצח:
“התחרות התחילה בכמה נסיונות בריחה שלא צלחו ועד למחצבה היו הרבה רוכבים ביחד. קצת אחרי המחצבה עליתי קדימה והכתבתי קצב לבדוק מי נגד מי כעבור שתי דקות נשארתי עם שלומי ואביב יחזקאל (שפרש בגלל תקלה טכנית) ושלושים שניות אחרנו היו גיא זסלר וגיא לשם. בסוף העליה גיא וגיא סגרו עלינו ובסוף הירידה ברחתי להם עוד פעם כששלומי על הגלגל שלי. את ההקפה השנייה המשכתי בקצב גבוה בשביל שלא יתפסו אותנו, כשאני מבקש משלומי לעזור לי למשוך מקדימה וזה לא קורה. כך בהקפה שלישית גם. לספרינט פיניש הגעתי גמור אחרי שהייתי כל התחרות מקדימה ולא הצלחתי לגבור על שלומי. סיימתי שני מאוכזב.
חייב לציין שהמסלול היה פגז וכלל בתוכו עליה ארוכה וסינגל ממש מהנה לסיום שאפו ל500 וואט עמקים. את האפיק בשבוע הבא אעשה עם אליעד דניאל חברי לקבוצה. אני רוצה להודות לסיגמא-KTM על כל התמיכה שלהם בי.
רונן אליס עושה את העבודה, חיימי קוטף את התואר בסוף… (צילם: אמנון רבינא)
ראיון וידאו אנג’לו די ווירולי – אלוף ישראל במאסטרס פרו
ראיון עם עומר שפירא, מנצחת מקצה עילית נשים
לעומר, אחת הדומיננטיות שברוכבות בארץ זהו תואר אליפות ראשון בקריירה שאותו השיגה למרות נפילה ופציעה במהלך התחרות. “האמת שנפלתי כמה פעמים במהלך התחרות. הנפילה הראשונה והמשמעותית הייתה בתחילת הסינגל של ההקפה השניה. לא ידעתי בכמה זמן אני מובילה על רוכבות השטח וידעתי שהן מהירות ממני בסינגלים ובטכניקה ויכולות לצמצם עליי את הפער שפתחתי בעלייה. רציתי למזער נזקים ככה שקצת מתחתי את הגבולות של עצמי מבחינה טכנית, ובנוסף כנראה זינקתי עם יותר מידי אוויר בגלגל הקדמי מה שגרם לי לאבד שליטה על האופניים בירידה בסיבובים.
שיא העונה מבחינתי היה בסביבות אליפות הכביש לשם גם כיוונתי ,אז כרגע אני לא בשיא הכושר וזה בהחלט לא שיא העונה. הייתי אומרת שמבחינה מנטלית כבר יצאתי לפגרה אחרי שחזרתי יחד עם נבחרת הכביש מג’ירו טוסקנה. אבל קו זינוק כמו כל קו זינוק מביא איתו רעב, באתי עם כוונה לעשות הכי טוב שלי וקיוותי שבמצבי הנוכחי זה יספיק, ומסתבר שזה הספיק!
ההקפה וחצי הראשונות הרגשתי בסדר גמור ובשליטה על הגוף שלי ועל הקצב שאני יודעת פחות או יותר שאני יכולה להחזיק בו תחרות באורך כזה. אחרי שנפלתי הגוף שלי קיבל זעזוע והתעקם כולו והתחלתי להתכווץ, איבדתי ריכוז ונפלתי עוד כמה פעמים שלא הקלו על העניין. בהקפה השלישית כבר הרגשתי נורא, לא שתיתי מספיק והמזג אויר גם לא הועיל ופשוט פידלתי כדי לזוז ולא מעבר- כל לחיצה קצת יותר חזקה גרמה לזה שכל שריר בגוף שלי התכווץ. זה הגיע למצב שבקירות שלא הייתה ברירה אלא ללחוץ ירדתי מהאופניים והלכתי ברגל כי פשוט לא יכלתי ללחוץ.”
והיא מסכמת: “באים להנות לפני הכל, ועל הדרך מכוונים לניצחון בקטגוריה, וכמובן כמה שיותר גבוהה בדירוג הכללי.” עומר תתחרה עם איתמר דשא באפיק ישראל בשבוע הבא.
עומר שפירא – נחושה למרות הנפילות לקחת את חולצת האלופה! (צילם: אייל דולין)
שחף רמות, מנהלת מועדון 500 וואט עמקים – מפיקת האירוע
“החזון היה לבנות מסלול אליפות שיהיה קרוב לבית בגלבוע, ובמגרש הביתי לטובת רוכבי המועדון ורוכבי שטח בעמק. היה ברור לנו שיש לנצל את הר הגלבוע שהוא סביבת האימונים הקבועה שלנו. הר עם עליות רבות, קירות, שבילים רחבים טובים, סינגלים. בסיס נהדר לתחרות מאתגרת, ברמת קושי הולמת למעמד אליפות הארץ.
המסלול נבחר על ידי ועל ידי איתי קורין ולאחר מספר רכיבות הוחלט סופית. בדקנו גם פרופילים של מסלולים של תחרויות מרתון בחו”ל והתאמנו את הנתונים, גובה מצטבר, מרחק, קושי וכו’.
נקודת הזינוק בגן הלאומי מעיין חרוד נבחרה באופן טבעי מכיוון שהיא בסיס היציאה לאימונים שלנו וממוקמת למרגלות ההר בנקודת הכניסה לכל המסלולים. יש לה יתרון גדול כי יש כבר את כל השירותים והתנאים לשמש כנקודת כינוס ומתחם לתחרות. מכאן החלה עבודה ממושכת- מקצוע בניית תקנון, גיוס כוח האדם, תיאומים מול רשויות, גיוס מציגים ובניית אקספו. שטח התצוגה וההפנינג. אליפות לאומית חייבת להיות גם חגיגת אופניים וספורט לרוכבים, למלווים, למועדונים ולענף בכלל, אירוע גדול על כל המשתמע מכך.
לצד כל זה נעשתה עבודת שיווק- המטרה היתה לספק למתחרי האפיק ישראל סימולציה, חידוד שבוע לפני ולכן פתחנו גם מקצי זוגות. נשים וילדים שהטיפוח שלהם הוא מטרה במועדון קיבלו מסלול מקוצר ומותאם להם.
את הפרויקט ניהל איתי קורין שמביא עימות ניסיון ניהולי ולוגיסטי עשיר מ25 שנות שירות בצה”ל. משרד המועדון וצוות ההדרכה שלנו גויסו למטרה, המועצה האזורית גלבוע, מחלקת הספורט בראשות שלומי אייל נרתמה, נתנו לנו רוח גבית גדולה כמו תמיד. איגוד האופניים וכמובן האנשים הטובים היזמים הערכיים מוכווני הרוכבים והענף- רוקנרוד, יבואני Bergamont שהיו שותפים מלאים לכל התהליך והשקיעו זמן, תשומת לב ואנרגיות רבות על מנת שהאירוע ושטח האירוע יהיו מפנקים ומושקעים.
כל זה יצר חווית תחרות וספורט ברמות הגבוהות לרוכבים וזכינו להצלחה גדולה וליצר סטנדרט לתחרות ומעמד מעין זה. תודה לכל מי שהיה שותף ונתן יד וכל הכבוד למתחרים, ברכות למנצחים, התחלנו אתמול מסורת!
שחף רמות מ 500 וואט עמקים (צילמה: שולי מורן)
טל אלון ואהוד אמיתי – מנצחי זוגות מעורב
“נהננו מאוד. ידענו שאנחנו ראשונים די מההתחלה אבל זה לא היה חשוב לנו יותר מידי. המטרה האמיתית הייתה פשוט אימון הכנה טובה לאפיק. להבין קצת אחד את השני אחרי זמן מה שלא רכבנו יחד. בהקפה הראשונה אהוד עבד בעליות ומשך אותי, כשאני רוב הזמן מחזיקה לו בכיס האחורי (הכתף שלו גבוה מידי בשבילי פשוט).
ככה עבדנו ברוב העליות. בירידות אני מובילה (אחרי חודש בוויסלר קנדה אני מרגישה שיפור בטכניקה…). בהקפה השניה אהוד התפנצ’ר מה שגרם לנו לעצור כמה פעמים -אבל לא נורא אחרי הכל, זאת גם הכנה לאפיק.
צילום: 500 וואט עמקים
קצת ביקורת בונה
בסה”כ אלה צרות טובות- שיש בענף האופניים בישראל עודף אפשרויות ומתחילות להווצר סתירות בינהן, אבל הסתבר שכנראה קיום אליפות ישראל שבועיים לפני אפיק ישראל (ולא שבוע לפני) היה עושה טוב יותר לשתי התחרויות. במקביל לכמות גדולה יחסית של מתחרים, עדיין חסרו לנו כמה וכמה מתחרים מוכרים בסצינת המרתון הישראלית שהיינו מצפים לראותם על המסלול.
הבוקר נפתח בתור אחד ארוך (אך בסדר מופתי מצד הנרשמים) שזז לאט מדי וכל מי שהגיע בלי בני משפחה להציב בתור עבורו, או מאוחר יחסית שילם באיכות החימום שלו. להבא כדאי להתארגן על מספר עמדות הרשמה גדול יותר באירועי העוגן הגדולים של העונה.
עמדת המים: הקבוצות שתומכות ברוכבים המאורגנים תיקנו מהר ועמדו בנקודות הנכונות יותר ולא ליד עמדת התמיכה- משום שזו היתה בירידה, ובתוך סיבוב פתוח שקשה מאוד להאט בתוכו, וממש לפני כניסה לסינגל שזו נקודה טקטית בעייתית. להבא מומלץ להעמיד עמדת מים בעלייה מתונה, במהירות נמוכה יחסית. בנוסף לאסוף כוס פלסטיק נמעכת ומשפריצה בתנאים האלה זה לא מתכון יעיל לתמיכה בהשבת נוזלים. עדיף בקבוק מים מינרליים.
צילום: 500 וואט עמקים
תוצאות עיקריות:
עילית גברים
1. שלומי חיימי, Novus OMX Pro Team
2. רונן אליס, אקו טיים
3. גיא זסלר, טימישגב
עילית נשים
1. עומר שפירא, CCC
2. מורן תל פז, CCC
3. רותם גפינוביץ’, IGP
נוער בנים
1. גיא לשם, IGP
2. אורי לאונציני, IGP
3. אופיר רבינא, CCC
נוער בנות (2 הקפות)
1. נעמה נוימן, טימישגב
פרו כללי
1. אנג’לו די ווירולי, BIKEWAY
2. דרור פקאץ’, HD-TREK
3. עמוס וולף, CCC
גברים מאסטרס כללי (2 הקפות)
1. אילן הראל, CCC
2. איציק שפיץ, בשביל האופניים בגליל
3. גיא חלמיש (BIKEPANEL)
נשים כללי (2 הקפות)
1. אודליה ודיסלבסקי, CCC
2. הדס ווייס, עצמאית
3. נועה לוריה, עצמאית
זוגות גברים (2 הקפות)
1. נדב לוגסי, ניב עמוס
2. ליאור חקלאי, רועי רז
3. אלי כהן, שי שלום
זוגות מעורב (2 הקפות)
1. טל אלון, אהוד אמיתי
2. גלי אברג’יל, תומר אושר
3. קטי תבור, דרור סט
