רטרו או אולטרה מודרניות? נשמה או משקל ואוורור? באיזה צד אתם? אני בשני הצדדים, ולכן שמחתי לקבל מ CTC למבחן את שתי הכפפות האלה של בונטרגר, חברה שככל שאני בוחן יותר מוצרים שלה אני מתאהב בה יותר. שתי גישות שונות לגמרי שמתאימות לשימושים ואופי שונים זה מזה. על המוצרים, היתרונות והחסרונות – במבחן:
מאת: גיאחה
צילום: יוג’ין לויט וגיאחה
תמיד בעניין כפפות אני חייב לאמר שני דברים: כמו כל מוצר חובק גוף הוא אישי, אבל האמת היא שתכנון חכם ומוצלח יותר גורם למוצרים מסוימים להתאים בצורה אישית חובקת גוף להרבה יותר אנשים. זה נעשה על ידי הנחה נכונה של סוגי בדים ורמות אלסטיות שונות במקומות שונים במוצר, וגם שימוש בגזרות שהוכחו סטטיסטית כטובות יותר ליותר אנשים. יש מוצרים שמצליחים בכך, ולכן רבים אומרים עליהם שהם נוחים ויש כאלה שפחות.
דבר שני – כפפות זה מוצר מתכלה. אל תחזיקו זוג כפפות מעבר ל X השעות (שהוא באמת משתנה מרוכב לרוכב) המתאים להם. תקנו כמה, ותחליפו קצת לפני שמתחילים השפשופים – בטרם הג’לים יאבדו את חינם, הבדים ייראו מעוכים וחסרי צורה ואתם תראו כמו קבצנים על האופניים.
בונטרגר קלאסיק, אופני כביש, קפוצ’ינו או לטה, קרואסון, ווי מאדם…
רטרו עם סטייל – כפפות בונטרגר קלאסיק של בונטרגר (340 ש”ח)
פרנקופיליות ואופניים הולכים טוב ביחד, כבר איזה 100 שנה ויותר. היכל הפלדה, רטרו, טור דה פראנס, באגט, שאנסון ואסוציאציות נוספות ישבו להן בוודאי בפתקים צהובים על לוח ההשראה של מעצב המוצר הזה בבונטרגר. אז בונטרגר לקחו את ההשראה הזו ויצרו מחווה יפה וגם מסתבר מהמבחן – נוחה ומוצלחת.
זו יציאה נפלאה בעיני – משהו שנותן נגיעה של נשמה ויופי למוצר טריוויאלי בד”כ. צבעים עדינים של אוף ווייט ואפור, טאצ’ בצבעי הדגל הצרפתי, והדבר העיקרי – החומר דמוי העור שנותן לכם תחושה אמיתית.
כבר היו לי בעבר כפפות מחומר דומה וטחנתי אותן מעל לטווח השרידה המתאים להן – אני אוהב את התחושה של דמוי העור, ויש לו גם תועלות פונקציונאליות: הוא מייצר חיכוך והדבקות ברמה טובה יותר מהחומרים דמויי הניילון. במיוחד כשרטוב – משהו בלחות מייצר שם תחושה אחרת.
את הסקוצ’ עיטרו מלמעלה בכאילו כפתור מתכת, לקישוט בלבד. בצד התחתון כריות נוחות ורכות.
בנוסף – הוא מקבל את צורת היד לאורך הזמן עם יותר זיכרון מאשר בדים נילוניים יותר, ושני אלה מייצרים חוויה נוחה ואנושית יותר. הכריות התגלו כמצוינות ורכיבות ארוכות מסתיימות ללא hot spots. אפשר לראות בתמונה את הכיסוי המאוד מאסיבי של הכריות את כל שטחי המגע האפשריים עם הכידון- והעובי שלהם מצוין. הג’לים עצמם אינם רכים מדי ושומרים על הצורה ועל בידוד היד. זה נראה מעולה, וזה נוח מאוד.
כיסוי אפקטיבי ומשמעותי על ידי הכריות את כל נקודות המגע
הכפפה הזו מתאימה בול לעונות מעבר – כשלא קר מדי ולכן אפשר לרכוב עם כפפת חצי, וכשלא חם מדי ורמת האוורור שלה נכונה לטמפרטורה. בין 15-22 מעלות היא מושלמת וכנראה אפשר למתוח את זה קצת מסביב, כל אחד ויכולתו. בגלל עוביה המעט מורגש והרכות הזו אני גם יוצא איתה (שומו שמיים, כפירה בעיקר) לרכיבות שטח מדי פעם, אם כי באפיכניסה האחרון גיליתי שלרכיבת שטח ארוכה ממש היא פחות מתאימה היות והאחיזה נשענת הרבה יותר (אצלי אישית) על הנקודה שבין האגודל לאצבע, ושם יש כמה תפרים שהרגשתי – לא נספור את זה לרעתה מאחר וזו כפפת כביש שתוכננה להחזקת כביש שונה, ושם היא מאוד נוחה.
בצד החסרונות: משטח הניגוב מינימליסטי למדי, והסקוצים אינם חזקים מספיק ובצד אחד כל הזמן נפתח לי. אין פה אלמנטים לאחיזה לטובת הורדה של הכפפה מהיד (אבל זה מתחייב מהקלאסיות והעיצוב), והיא לא תהייה הבחירה הראשונה שלי לימי קיץ של 30 מעלות פלוס. בנוסף אחד התפרים החל לגלות סמני התרופפות – ושיחה עם היבואן מזכירה מדוע לפעמים שווה לשלם יותר (ואם כבר מדברים – די הרבה יותר. זו הכפפה הקצרה הכי יקרה שבחנתי עד היום) אחריות לשנה על התפרים, גיבוי אמיתי לאחריות הזו, ואגב – אותה אפשרות מוכרת של החזרת המוצר עד 30 יום מהקנייה תחת מדיניות no questions asked – אלה דברים שיש רק ב CTC ורק בבונטרגר. 
מודרני ומאוורר – כפפות בונטרגר ג’ל רייסרית (RXL GEL) ב 250 ₪.
ואם אתם רייסרים, ומודדים את הפרש המשקל בין הכפפות האלה למה שעומד בסטנדרטים שלכם (20-30 גרם להערכתי), אזי יש לבונטרגר תשובה גם לזה – כפפות אולטרה מאווררות, מינימליסטיות, וכבישוניות בקטע קייצי עצבני.
קודם כל הן חסרות סקוץ’ לחלוטין ומתבססות על הידוק של בד אלסטי בלבד בבסיס כף היד, ותשמעו – אני אוהב את זה. הסקוצ’ים האלה, ביננו, די מציקים בלא מעט מהכפפות, נפתחים ומתנפנפים. פה הכל חלק ואווירודינמי.
כשממשיכים רואים את רמת האוורור המשמעותית שלהם – רשת ממש, שקופה ודקה, שאין יותר מתאימה ממנה לעונה הקרבה, לחום ולחות.
משטח הניגוב כמו בכפפות הקלאסיות גם פה, לא מספק את צרכי כשאני מנוזל, אבל ינגב את פירורי האספרסו בבר בהר.
הריפוד והג’לים לעומת זאת מצוינים – דומים להנחת המשטחים האופיינית לבונטרגר שהכרתי ולמדתי להעריך גם בככפפות הקלאסיק, אולם בדרגה אחת מטה מבחינת פינוק, כיסוי ועובי. הן כבישוניות ורייסריות, ומספקות אחיזה עם פידבק מאוד מדויק וברור.
בצד החסרונות: גם בקלאסיק וגם פה אין אלמנטים לתפיסה בעת לבישה והסרה כמו שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. בעוד ששם התירוץ הוא הקלאסיות הרי שפה התירוץ הוא המינימליזם. שתיהן קלאסיות במובן הזה, אבל מעט פחות נוחות להורדה והעלאה. בכפפות האלה זה יותר מפריע מעט יותר מאשר בכפפות הקלאסיק משום שפה הבדים יותר דקים ואלסטיים, אבל זה לא סיפור גדול. גם פה משטח הניגוב לא ענק ומרופד.
לצערי גם פה נתקלתי לאחר כחודשיים שלושה של שימוש בחור קטן שהחל להפער בתפר בין הרשת העליונה לבד הצמוד לה.
כפפות בונטרגר – אז במה אני אבחר?
בדיוק אתמול ברכיבה היתה לי שיחה בה התלונן קורא-חבר על כתבות שלא מגיעות למסקנה שמדרגת בין המוצרים, והופ – אני מייצר כתבה כזו על שתי כפפות שאין בינהן הכרעה כי כל אחת מיועדת לטיפוס וסגנון אחר. לכל אחת עונה, אווירה ומקום משלה. בקיץ – ברור שהכפפות האולטרה מאווררות יתאימו יותר, אבל יותר נוח ומרופד לי עם כפפות הקלאסיק שממש מקבלות את צורת היד. יש להן ייחוד ואופי שהוא מעבר לסטנדרטי, והתחושה של העור על היד היא פשוט מעולה. לצערי פה היו בעיות של עמידות בשימוש לאורך זמן, וכאן נכנסת האחריות על התפרים לשנה. בונטרגר היא בעיני חברת אבזור מעולה, אולם ברור שהמחירים של המוצרים האלה לא נמוכים. זה אחד הדברים שכנראה מאפשרים את הגיבוי ברמת האחריות והשירות ללא תקדים שבונטרגר ו CTC נותנות.
מאת: גיאחה
צילום: יוג’ין לויט וגיאחה
כבר עשיתם מנוי (חינם) על מגזין בייקפאנל? אם לא – כנסו לפה…
