פדל הוא פריט שעובר איתך מאופניים לאופניים בד”כ ואם לא נדפק בו משהו מהותי, אתה פשוט ממשיך במסלול הקיים. כך יצא, שמאז שהתחלתי לרכוב ועד היום רכבתי עם לוק – החברה שהמציאה את הפדלים במתכונתם הנוכחית. הסתקרנתי לגבי פדלים אחרים ולקחתי מתלת-אופן מהם לבדיקה את פדל מסוג שימאנו 105 (329 שקלים). הגיע הזמן לבדוק אלטרנטיבה.
המשקל של ה 105 הוא 325 גרם לזוג. המשקל הזה ביחד עם הצבע הכסוף המכוער שברו אותי אבל התפקוד שכנע אותי די מייד. הלכתי וקניתי פדל דורה אייס PD-7900 SL קל בהרבה 251 גרם לפי נתוני יצרן, שחור מט, ואטרקטיבי. המחיר של Dura Ace לא זול ונע בין כ 900 שקלים להרבה יותר מזה. היות ויצאה סדרה חדשה ב 2012 (ללא שינוי מהותי מה 7900) אפשר עוד למצוא דילים ברחבי האינטרנט ל 7900 האחרונים שמסתובבים.
המבחן הזה הוא בעיקר על ה Shimano, אבל אני עושה שימוש בלוק כנקודת ייחוס היות והוא מוצר ששימש אותי שנים. צריך לקחת את ההשוואה הזו עם כמה סייגים מתבקשים הנובעים מהיותו של מצר אחד ישן יותר. יש גם יתרונות להשוואה למוצר שהשתמשת בו תקופה ארוכה – אתה מכיר אותו הייטב וגם את אופן התיישנותו, בעוד שאין לי את הפרספקטיבה הזו על ה Shimano.
בואו נתחיל מברגים
ב 105 שניסיתי בניגוד לאחיו מרמת הדורה אייס, וגם בניגוד ללוק קיאו קרבון, האלן להברגת הפדל לזרוע הקראנק קטן יחסית, או קטן מדי. היתרון הוא שזה אלן שקיים ברוב אולרי הרכיבה בניגוד לאלן הגדל יותר – שצריך להתארגן עליו בנוסף לאולר הטיפוסי שלכם. החסרון הוא שפתיחת פדלים אוהבת מפתח מאסיבי ואם הוא נתקע או קשה להוציאו – האלן הדקיק יהיה על הפנים ויקשה מאוד על פתיחת הפדל. בדורה אייס האלן הוא אותו האחד הגדול והעבה (8 מ”מ) שנוח יותר לפתוח איתו פדלים סוררים.
ברגי הצמדת הקליט לנעל – אלן בלבד. חסרון יחסית ללוק שמגיע בד”כ עם ברגים דו שימושיים – בעלי אלן ופס למברג. מצד שני בניגוד ללוק שימנו מספקת ברגים איכותיים שלא נמרחים. בעיית הברגים העלובים של הלוק הקשתה עלי תמיד בשחרור או עידכון זווית הקליטים במקרה הצורך – במיוחד לאחר תקופה שבה המערכת מעט מתקבעת. הם בד”כ אפילו לא שורדים את ההתקנה הראשונה! השימנו – כמו שימנו – שריד ואמין הרבה יותר.
מראה ומשקל
הדבר הראשון והבולט שתראו הוא צבע הקליט. ה 105 היו בצבע כסוף מתכתי מבריק. זה מכוער ונראה רע ומיושן. יש גם גירסה שחורה שלו אבל זו שאצלי ב 105 היתה כסופה. הדורה אייס היה כבר בצבע המט הנקי הנדרש – אבל יש בו לוחית מתכת כספוה מבריקה ומיותרת מבחינה עיצובית. הלוק קיאו קרבון הוא פדל שחור מט נקי ומעודן והוא פשוט יפה יותר. אנחנו לא מחפשים פסי ניקל וג’נטים מגנזיום במכונית הזו…
השימנו נראים רחבים בהרבה (66mm) והאמת – מכוערים יותר מהלוק שהם מעט קטנים יותר ופחות רחבים.
מבחינת משקל הקיאו קרבון קלים יותר מהדורה אייס האלה אולם ממש בקצת – שניהם סביב 250 גרם, ושניהם רחוקים מהפדלים הקלים ביותר בקטגוריה שסובבים סביב ה 180 גרם (אני מדבר על הנפוצים יחסית – לא על כל מני פתרונות קצה קלים עוד יותר). ה 105 הוא משקולת קטנה בפני עצמה 325 וממש מרגישים את זה במעבר בינהם.
גם על הנעל – “כריות הצעידה” של הקליט בשימנו יוצאות רחב והצידה יותר מהלוק אבל לא משמשות באמת למדרס בזמן הרכיבה. כמובן שלרוחב ולגודל של שימאנו יש יתרון משמעותי בתפקוד: על תחושת היציבות של המשטח הרחב ברכיבה נדבר בהמשך, אבל גם לפני הרכיבה או בהפסקה היתרון של כריות הצעידה הרחבות של שימאנו מורגש בעצירות והליכה עם נעלי הרכיבה. בנוחות בהליכה השימנו מנצח את הלוק בהליכה.
כניסה ויציאה
השימנו Out of the box מרגיש לי יותר קשה לכניסה ויציאה מהלוק מבחינת רמת השחרור, אולם גם הרבה יותר ברור ומדויק. הקליק חזק וחד משמעי, ואין מצב של ציפה בלתי ברורה באיזור הביניים שבין מחובר ללא מחובר. יש משהו מעודן יותר בלוק שכשהפלסטיק שלו השתפשף – מצב די אופייני אחרי התקופה הראשונה על הנעליים שלכם הוא מעט עדין יותר ורך בתהליך הזה.
בשניהם אפשר לכוון את עוצמת השחרור. אם אתם אוהבים כניסה ויציאה קליקית יותר לכו על שימנו ואם כניסה ויציאה רכה יותר תעדיפו את הלוק כנראה.
פידול ורכיבה
ציפה של 6 מעלות עם הקליט הצהוב, ואפס מעלות עם האדום. למרות שבאפור של הלוק הציפה היא 4.5 מעלות על הנייר, בהרגשה הוא עושה רושם של יותר. אולי זה שוב – בגלל הבלאי והרכות של קליט הפלסטיק הלא איכותי שלו.
ההרגשה עם השימנו טובה הרבה יותר מזו שעם הלוק. זה משהו שמרגישים מייד עם המעבר, וכנראה יתעמעם עם הזמן, אבל הרוחב הרחב יותר, בשילוב עם הציפה המדויקת מקנים לרגל הרגשה נטועה ומשובחת על הפדל.
עוד נקודה לצורה הפיזית שיש לה הסבר פונקציונאלי היא הגובה – מדי פעם נתקלים בטענה שפדל שטוח יותר עדיף על גבוה בגלל Clearance בסיבובים. זה די שטויות עבור רובינו הרוכבים החובבים: כמה פעמים דפקתם פדל בקרקע בסיבוב באופני כביש? הרי ברוב המקרים לוחצים את הרגל הנגדית לסיבוב, ובמקומות שבהם חייבים לפדל כדי לא להפסיד סנטימטר מהדראפטינג אנחנו כנראה לא נהיה נוכחים.
טיפולים
אם יש לכם רעשים מהציר של ה Look או שהוא השתחרר – אכלתם אותה. ה Look, באופן אבסורדי מאוד ומנוגד לנפיצותו הרבה, סבל קשות בישראל משירות עלוב ומעצבן. במשך תקופה ארוכה מתוך שנות היותי לקוח של המוצר הזה, הכלי הנדרש לטיפולים היה קשה להשגה. פניתי לכמה וכמה חנויות של מצמן את מירוץ ולא הצלחתי למצוא את המפתח המבוקש. אולי זה השתנה והגיעו כמה כאלה מאז? אחרי שנים של נסיון למצוא חנויות שיש להן את המפתח הנדיר למנגנון ה Look לטובת גירוז ניקוי או חיזוק – שמחתי לגלות כלי כזה בתלת-אופן בזכרון יעקב. עוד לא נזקקתי לשירות לשימאנו ואני מקווה ששם המקרה אחר והכלים שעושים בהם שימוש סטנדרטיים יותר.
סיכום:
לא עמדתי בזה: שיפור בכל החזיתות כמעט – תחושת יציבות ברורה, אחיזה מייטבית, קליט בנעל שנראה כמשהו שיחזיק הרבה יותר זמן מהפלסטיק המשתפשף בקלות של ה Look, מאיסה ברמת שירות נמוכה, וסתם רצון לגוון – כל אלה גרמו לי להמיר את דתי ולעבור לשימנו (למכירה בגרושים Look Keo Carbon…). היתרון של הלוק קיאו קרבון הוא בעיקר יתרון של משקל נמוך ועיצוב יפה יותר. שוב הבחירה הרציונלית ניצחה את הרומנטיקה. שימנו כמו שימנו, ביעילות, דיוק וביצוע מושלם, גם אם תעשייתי משהו ומעט חסר ברק, מספקת שוב מוצרים שעובדים הייטב. מי שמחפש הורדת משקל משמעותית יותר – יש פדלים אחרים קלים בהרבה!
