אלון וולף, בן מושב חרב לאת פתח לציבור לפני כארבע שנים אצלו בחצר מוזיאון אופניים פרטי. אלון שמגדיר את עצמו כאוהב אופניים מהרגע שנולד, החל לאסוף ולשפץ אופניים כשאת הראשונים תלה על הקירות בבית. מחאת האישה וחלום שחלם על הקמת מוזיאון אופניים, הביאו אותו לשפץ לול ישן במשק ולחלק אותו למבנה המתאים לתצוגה ולסדנת שיפוץ.
מדי פעם מקדיש אלון את עצמו לנחלת הכלל ומוציא טיול אופניים פלוס סיור במוזיאון. יום לאחר הגשם הגדול הצטרפתי לרכיבת משפחות מקניון אם הדרך בבית ינאי דרך נחל אלכסנדר אל גבעת-חיים ואל המוזיאון בחרב לאת. הטיול הזה היה טיול משפחתי – והשילוב בין המוזיאון לטיול משפחתי קל באזור מומלץ לכולם.
לרכיבת משפחות צריך להיערך בהתאם, למעט הצורך בתיק מלא ציוד לעייפה יש לזכור שהרכיבה עלולה להיות רצופת משברים כשחלקם יתכנו מפתיעים במיוחד. במקרה הנוכחי היה זה פספוס של כניסה לשלולית הראשונה מה שהביא לדרישת סיבוב פרסה, סדנת בכי בלתי פוסקת, בליווי הטיות כידון פתאומיות מאחור ולחיצה רציפה של הילד על הברקס האחורי, מה שהופך רכיבה תמימה לאורך הנחל לרכיבה הדורשת יכולות אנארוביות לנטרול הבלמים ויכולת טכנית לא מבוטלת כדי להתגבר על הטיות הכידון. אלא שכמו שמשברים צצים משום מקום כך גם הם נעלמים ולאחר גשר הצבים הרכיבה הופכת לזורמת לצד הנחל המפתיע בפינות החמד שלו .
המוזיאון
המוזיאון מחולק לשמונה מחלקות: מחלקת אופניים תוצרת הארץ, אופני עיר מכל העולם, אופניים מתקפלים, אופני ילדים, אופני עבודה, אופני שטח, אופני כביש, ומחלקת המיוחדים.
בכניסה למוזיאון יש את אגף ההיסטוריה, שם ניתן לחוות בתמונות את ההיסטוריה של האופניים ממכונת ההליכה שהומצאה ב-1817, דרך משקשק העצמות bone shaker ועד לאופני הגלגל הגדול high wheeler הנמצא במוזיאון. האופניים מתוצרת zinger שיוצרו בשנת 1880 בקובנטרי אנגליה הובאו בשנה האחרונה למוזיאון.
באופניים יושב הרוכב מעל הגלגל הגדול כשמרכז הכובד גבוה מעל הכביש. הם מהווים אטרקציה וכנראה יצאו מהאפנה על רקע יחס ישיר בין רכיבה לניפוץ גולגלות.
בערוץ הארץ ישראלי ניתן לראות אופניים מחמשת יצרניות האופניים הגדולות שייצרו בארץ ע"י חברת ICM שאלה אותיות המייצגות את השם הציוני: Israel Country Manufactury. החברה הזו מקיבוץ צרעה, צמחה על הקו המקשר בין האבטלה בבית שמש ובין חוסר יכולתה של החקלאות בקיבוץ צרעה לספק מקורות קיום למאתיים חברי המשק. החברה ידועה במידת גלגלי ה-28 אינץ' ובסמל הגמל שלה המעוצב אפילו על גבי הקראנק.
במתחם גם נציגות לאופני סנונית שהדגימו עצירה על ירידת הרפידה ישירות על הגלגל מלמעלה. בתמונה – אופני סנונית והברקס הקדמי:
חברה נוספת שנתנה את הטון היא חברת חרש-אופן. חברה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, שעסקה בייבוא של אופניים בריטיות והפכה לאחר קום המדינה למפעל לייצור אופניים במטרה לייצר אופניים "כחול לבן". החברה עדיין פעילה היום בקריית-אריה, פתח תקווה. גולת הכותרת במחלקה הם אופני דהר עם מדבקה מאחור המעידה על רישיון לאופניים: שיטה משנות החמישים לגבות עוד מיסים מהאזרח הקטן (הערה: לכל מי שמכיר את ביבי או שטיינץ בקשתנו היא לא לספר להם על הכתבה כדי שלא ישאבו רעיונות…). אופני הדהר בלמו על ידי עצירת מגרעת שנמצאה על החישוק תוך משיכת הרפידות למעלה.
במחלקת אופני העיר ניתן לראות עשרות אופניים מכל העולם. בין השאר אופני ברנבור גרמניים בני מעל מאה שנים עם חישוקי גלגלים מעץ. האופניים הגיעו בתחילת המאה לארץ באוניה מגרמניה. בתו של הבעלים המקוריים שמרה עליהם בתוך מרתף במשך עשרות שנים, ורק סדר פסח גרם לה להוציא אותם ולפרסמם למכירה ביד 2.
יש עוד המון פיסות היסטוריה מרתקות:
אופני הרקולס בני שמונים עם ברקס שטנגה שניתנו למוזיאון מתנה על ידי אספן אופנועים שתלה אותם על החומה בביתו ובליל סערה נפלו למטה וזה היה הסימן עבורו שמקומם במוזיאון.
אופנייים מסוריה שנמצאו על ידי חבר קיבוץ שער הגולן בכפר סורי נטוש אחרי מלחמת יום כיפור, הובאו לקיבוץ ונמסרו למוזיאון.
אופניים מהודו ללא שרשרת עם דרייבשיפט, מוט שעובר במשולש האחורי (כמו באופנועי BMW) , אופנים אלו הובאו לארץ בניסיון כושל לייצרם באופן סידרתי וכך אב הטיפוס מצא את דרכו למוזיאון.
במחלקת כלי העבודה יש אופני חלוקה – נוסטלגיה לימי אסקימו לימון תוצרת חרש אופן. בנוסף ישנם אופני שוק עם סבלים רחבים תוצרת icm, אופני תלת-אופן-שוק תוצרת חרש-אופן. תלת אופן אחורי תוצרת סין שכדי להחנות אותו הותקנה ידית הנד ברקס שנמצאת על שילדת התלת ונועלת את הגלגלים האחוריים. כמו כן בגזרת הטנדמים בולט הטנדם של בוטקיה עם 4 מושבים!
במחלקת הילדים למעט אופני ה"טיל" ששימשו את אלון לפני 40 שנה וקרויות כך מכיוון שבקצה הכידון יש המשך לשלדה בצורת טיל, יש עוד כמה תלתי-אופן מברזל משנות החמישים, אופני ילדים ממקומות שונים בעולם, אופני חמור ואופני ראלי צ'ופר. השניים האחרונים נתרמו למוזיאון על ידי אליהו, יבואן אופניים ותיק מכפר סבא. לראלי יש כסא בננה ושלושה הילוכים העוברים בעזרת מוט הילוכים מרכז. לאופני החמור יש נבות אובליות עם חריץ הגורם לגלגלים לעלות ולרדת תוך כדי רכיבה כמו רכיבה על חמור.
במחלקת המתקפלים יש אופני מולטן סטנדרט מסוג טריומף משנות ה60. זוג נדיר נוסף משנות ה60 הוא ביקרטון – המתקפלים הראשונים מאלומיניום שהשפיעו על אופני הברומפטון המפורסמים שיוצרו מאוחר יותר.
במחלקת השטח ניתן לראות אופניים ותיקים משנות השמונים והתשעים, הממחישים את האבולוציה העכשווית של השיכוך המלא והסופטייל – אופני זנב רך שהנם שילוב של אופני זנב קשיח ושיכוך מלא כאשר הבולם ממוקם בד"כ מאחורי הכיסא.
במחלקת הכביש אפשר להתרשם מעשרות זוגות של אופני כביש, נגד השעון, תריאטלון, טורינג, ועוד. בתמונה: קרבון חלוצי – קורימה – מאופני הקרבון הראשונות בארץ משנות התשעים, עם גלגלי ספינרגי מקרבון. מאחוריהם אופני נג"ש של ג'יאנט:
במחלקת המיוחדים לצד אופניים מקוריים של אלופים שונים מהעולם, כמו צ'יפוליני האיטלקי ומרטינס הבלגי (פעמיים אלוף עולם וזוכה 8 קטעי טור דה פראנס), מתקיימת פינת הנוסטלגיה הארץ ישראלית בהם אופני הביאנקי של עמוס לוי ז"ל ואופני האימונים של הנרי אוחיון. כמו כן נמצא מקום לפינת הנצחה לזכרו של ג'ק בן דויד שהלך לעולמו ב-2007. ז'ק השתתף ביחד עם הנרי אוחיון באולימפיאדת רומא 1960 ובמוזיאון אופני הברטין טיטניום קאסטום שלו, תמונות ,תעודות הוקרה וגביעים רבים.
אלי סמוכה שהקים את מועדון גלגלי העץ והיה היבואן של חברת ברטין תרם למוזיאון שלושה זוגות אופניים, ופריטים כמו כובע של ברטין, גלגל עם חישוק מעץ, חולצת מועדון של גלגלי העץ, מעבירים אחוריים וקדמיים נדירים ומדליות של הרוכב היהודי נתן המפלד.
לא סתם הזכיר לי המוזיאון את המוזיאונים הקטנים והחמימים שנמצאים בכל פינה באמסטרדם. הרי מוזיאון מוגדר כמקום בו מוצג אוסף, והאוספים של אלון הם מהמוצדקים והמרתקים שיש (בנוסף במוזיאון אוספים של דגמים מוקטנים, בולים,כרזות,פנסים כלי תיקון וחלקים עתיקים). אני יכול להעמיס עליכם עוד תמונות ולכל תמונה יש את הספור שלה אבל נראה לי שהכי מעניין ומהנה יהיה לקבוע עם אלון רכיבה פלוס סיור, ראו הוזמנתם!
צילומים: עזרא שהרבני, רננה וולף