איפה רוכבים הפעם? בצל הסלמה במצב הביטחוני – בסינגלי נחל קנה החדשים שהושקו סביב היישוב קרני שומרון שבשטחים. 10 דקות מזרחה מהמחסום בגדר ההפרדה, או כמו שהמקומיים אוהבים לאמר: “המזרח הקרוב”.
צילמו: עזרא שהרבני, חובב לנדאו, אדוארדו אוקסמן.
מאת: עזרא שהרבני
אני לא מקנא בראש המועצה שנאלץ לקחת את ההחלטה האם לקיים את חנוכת סינגל נחל קנה בבוקר שלאחר הרצח של איתם ונעמה הנקין ליד איתמר. בזעיר אנפין הכרתי את הסיטואציה: לפני שנים קבענו רכיבה מאלון מורה לצומת הג’יפטליק ורצח שני שוטרים בניידת בערב שלפני בצומת פצאל, הביא אותנו להחלטה לשנות מסלול. אז בג’יפ בדרך לדרום הר חברון בנינו את אחד המסלולים האלמותיים שיש למדבר הקרוב להציע, מחוות מעון לבירכת צפירה.
משה פייגלין למשל, הרוכב הכי סלב של קרני שומרון, בחר מהכאב להישאר בסוכה ולא להשתתף ברכיבה, אך נחיל הרוכבים שהגיע ושטף את הישוב הצליח לעודד אותו. מבחינה לוגיסטית חברת “בוץ’ – מארגני האירוע והמדריכים שלהם זכו ל-B&B וכבר התארחו בישוב, המרשלים המקומיים כבר התמקמו וכוחות המשטרה כבר שיטרו ורק חיכו לעם ישראל שיבוא לרכוב.
החיים ממשיכים
היה ברור לי שהאירוע לא יתבטל, דינם של אירועים להתקיים למרות הפיגוע שאירע בערב הקודם, “החיים ממשיכים” הוא אחד מביטויי המפתח שנהוג להשתמש בהם בנושא ותקדימים לא חסר. אחת הדוגמאות לכך הייתה החזרה המהירה של הרוכבים לבארי לאחר צוק איתן.
הפעם הגענו לסינגלי נחל קנה שנבנו סביב ליישוב קרני שומרון, 10 דקות נסיעה מזרחה ממחסום גדר ההפרדה. חובב לנדאו מ Bible Bike שבנה את הסינגלים מספר: “נופי שמורת נחל קנה, מדהימים גם בסוף הקיץ, וגם בחורף ובאביב. בנחל כמה מעיינות ובריכות לשכשוך ורחצה. חקלאות מקומית. בעלי חיים.
מבחינת השביל, הוא משלב קטעי סינגל בשטחים פתוחים וטבעיים שנמצאים בתוך שטח היישוב, שזו חוויה מגניבה ומאפשר גם רכיבות קצרות ומהירות בתוך היישוב, לרכיבת בוקר או עם הילדים. מעבר לכך, יש את הירידה המערבית (הסינגל השחור – צוקי קנה) שהיא מתגמלת וכייפית ומאתגרת בשיפועים שלה וברמתה הטכנית, וכמובן, הירידה בואדי איברהים, על המדרון המרוצף, מעברי המסלעות וגולת הכותרת – הגשרים. רוב השביל הוא ברמה טכנית בינונית. הירידה ב”שחור” של צוקי קנה, בחלקה התלול, דורשת מיומנות טכנית גבוהה יותר.”
חצי שנה לקח לבנות את הסינגל ולמעשה בנייתו הסתיימה כבר באוקטובר לפני שנתיים. אבל אז הפרוייקט נקלע לרצף של אירועים הקשורים לאישורי הרשויות השונות המעורבות בפרויקט והסתבך. “רק לפני כחצי שנה הצלחנו להשלים את כל הפערים שנוצרו עקב המשבר ולקראת אירוע החנוכה השבוע, השלמנו את כל הפרטים הקטנים” מספר חובב.
הפתיחה- ההזדמנות לרכוב במקום עם פחות חשש
פרט לפיגוע האירוע התרחש במקביל לסובב תל אביב כך שבדרך אל חנוכת הסינגלים, שאלת השאלות הייתה כמה יבטלו ולא יגיעו, והאם יהיה נפח רוכבים כיאה לאירוע חנוכת סינגלים בשומרון?
מעטות היו חנוכות השבילים שהשתתפתי בהם בארץ. לפני שנתיים השתתפתי בהשקה ההיא המיתולוגית עם פרס במצפה רמון – פרט לפמליה של הנשיא הגיעו כיתת בית ספר ושמונה רוכבי קומונת ארבע אפיק. לעומת זאת פתיחות השביל בשילה עלי, בגוש טלמונים וזו האחרונה בקרני שומרון מביאות בכל פעם כחמש מאות רוכביםף ומעלות את השאלה: איך מצליחים להביא למקומות האלה, הנחשבים בעיני רבים בעיתיים מבחינת בטחון אישי, כל כך הרבה רוכבים?
התשובה ברורה: הרוב מנצלים את האירוע כהזדמנות לרכוב בסביבה יחסית בעייתית בצורה בטוחה. רק ביום האירוע האזור מוצף ברוכבים, מלא בכוחות בטחון, ובאזרחים מקומיים חמושים, נהנה משפע של רכבי שטח בסביבה זמינים לפינוי ותמיכה במקרה הצורך, והשילוט וההכוונה הכי מפונפנים ומדויקים שאפשר…
רוב הרוכבים האלה, מסמנים V וממשיכים הלאה וכנראה שלא יחזרו למקום בימים רגילים לרכיבת חברים רגילה ללא הכוחות והמעטפת של ההשקה. חלקם יחזרו לעשות את הסינגל בלווית מקומיים, ובודדים יגיעו לעשות את הסינגל לבד – אולי בהחלטה ספונטנית אם להמיר את הסינגלים בחורשים באלו שנמצאים במזרח הקרוב, 20 קילומטרים מזרחה.
תחושת “מקום אחר” – בתקציבים, בנוף, באווירה
ובכל זאת מדובר בתקציבים. התקציבים הם של מועצות מקומיות ולא של גופים כקק”ל או רט”ג, כל רוכב שנרשם מקבל חולצה, הפנינג עם הרבה כיבוד, מוזיקה שכולם אוהבים, פינוק בדמות חבית בירה שסופה להתרוקן וכיאה למקום: אפשרות להגיע שעה קודם, לאחסן את ארבעת המינים במקום מוצל ולהצטרף לתפילת שחרית.
קצת לפני המחסום שלט מחאה מקדם את פנינו: “מחיר האדישות”. בתחילה הנחתי שהשלט מיוחס לאדישות ולקבלה של מיידי האבנים כמעשי קונדס, אבל מדובר במקרה משנות התשעים בו גופת חמור שהייתה על הכביש לא פונתה וגרמה לתאונה חזיתית.
אחרי המחסום נסיעה של עשרה קילומטרים באי ודאות, סימנים של עולם שלישי נראים מסביב גורמים לי לחשוב שאם היה מדובר ביוון או גאורגיה, המראות לא היו חולפים על פנינו כמובן מאליו והיינו מאלצים את הרכב לעצור כדי לצלם. זמן המסיק הוא, נשים על חמורים בצידי הדרך, באסטות למכירת תאנים… כפר מחמד בשם נבי אליאס ובו שירותים המוצעים למשתמשי הדרך עם כל אותם שלטים בעלי שגיאות הכתיב הידועות: “ריחצת מכוניות”, “באנצ’ר מאכר”… אבל מכולם צד את עיני מוכר אבן עם שלט רחב: “שיש אדמה מקודשת”. קצת מתריס מול העיניים לדעת שהאדמה הקדושה הזו היא לא רק שלנו ויש עוד כאלו שמקדשים את אדמתם, מה שגורם להעלאת רמות האלימות ומחירי הנדל”ן בסביבתנו.
הכפר נבי אליאס קרוי על שום קבר קדוש שמצוי באזור ומיוחס לקברו של אליהו הנביא, ממש כמו נבי מוסא שמיוחס לקברו של משה. אם נתייחס לסיפורי התנ”ך כאל עובדות אז האחד לא הגיע בכלל לארץ והשני עלה לשמיים במימי הירדן… כנראה שבענייני מקומות קדושים המקומיים ולא משנה מאיזו עדה לא נותנים לעובדות לבלבל אותם.
צילום: אדוארדו אוקסמן
עבור רובנו נחל קנה הוא לא יותר משלט שנמצא על כביש 6. הנחל שהינו אחד היפים בנחלי השומרון מפלס את דרכו ומתחבר אל הירקון באזור הוד השרון. כמו כל הנחלים בארץ סבל הנחל משפכים שהוזרמו אליו וכמו רובם עבר הנחל שיקום ביוזמות משותפות של ערבים ויהודים שחיים מסביבו.
הבנייה העברית על הרכס מצפון לנחל מזכירה את רצף הישובים ענתות-נופי פרת-אלון מצפה יריחו שמעל לואדי קלט (לכתבה: מסע רכיבת שטח בואדי קלט: 5 דקות מירושלים ואתם בעולם אחר…). כאן מסביב השמורה נמצאים מעלה שומרון, קרני שומרון, עמנואל ובגדה השנייה יקיר ונופים.
שלושה גשרוני עץ של 42 מטר
אחרי הרכיבה בטלמון כתבתי שאיכות החיים בישוב נקבעת על פי איכות הסינגל שבו ובשומרון איכות הסינגלים גבוהה ביותר. גם על טלמון, וגם על הסינגל הזה בקרני שומרון, אחראי חובב לנדאו מBible Bike (הוא בנה גם את סינגלי כברי ויחיעם, סינגל הגלבוע, ועוד). חובב הוא חובב בנייה בעץ וכמעט היחיד בארץ שמייבא משהו מהסגנון של ה North Shore הקנדי ומשלב גשרים וקטעי עץ ארוכים בסינגלים שהוא בונה.
בעיניים בלתי מזויינות הבחנתי בשני פרויקטים הנדסיים: הראשון הוא התגברות על ירידה תלולה לנחל בדמות שלושה גשרים באורך כולל של 42 מטר:
הפרויקט ההנדסי השני הוא הרמת טרסה כדי להתגבר על מכשול בדמות צינור ביוב ישן בגובה מטר שיורד מין הישוב. אליו מגיעים בסינגל היורד מצוקי קנה אל הנחל:
חובב לנדאו, בונה הסינגלים מספר: “השימוש בגשרים הוא בד”כ במקומות שמצריכים הרבה מאוד עבודה על מנת לאפשר מעבר אופניים בצורה הגיונית. בחלק מהמקרים הפתרון הוא שימוש במיני באגר, שגם לו לוקח הרבה זמן לפרוץ את השביל בקטעים מסולעים במיוחד. מעבר לכך, הוא גם משאיר פגיעה יחסית גדולה בשטח, אם כי אפשר לצמצם אותה על ידי עבודה מקצועית ומיומנת והקפדה על שמירת הטבע. אני, באופן אישי, מעדיף לא לערב מיני באגר בפריצת השביל, במידה ואין הכרח. הטעם האישי שלי בבניית שבילים, הוא להשאיר את השטח כמה שיותר טבעי ולשלב בו את השביל. יש מקרים יוצאים מן הכלל, שמושפעים ממגוון שיקולים שבהם נעשה שימוש בכלים מכנים.
בניית טרסות באופן ידני בקטעים ארוכים ומורכבים כאלה, יכולה לקחת ימים רבים ולעלות אלפים רבים וברוב המקרים, זהו פתרון לא מעשי לביצוע. בניית גשרי עץ לא כל כך יקרה, ומאפשרת צליחה של מקטעים מורכבים בצורה טובה. במהלך השנים האחרונות, בהן אנחנו פעילים בתחום, בנינו כבר מספר מכובד של גשרים שהוכיחו את יעילותם וכדאיותם. פיתחנו ושכללנו את שיטות העבודה, כך שאת שלושת הגשרים בוואדי אברהים בנינו (בפעם השנייה) ביומיים. מבחינת אחזקה, הם דורשים מעט מאוד השקעה. בשבילים שאנחנו מבצעים תחזוקה שוטפת אנחנו גם מקפידים על בדיקה תקופתית של הגשרים ואחזקתם.
במקרה של סינגל נחל קנה, חשוב לציין, שרוב קטעי הסינגל שבו, חולפים בשמורת טבע ולכן, יש מגבלות נוספות ושיקולים רבים לגבי איפה ואיך יעבור השביל.
מעבר לכלל השיקולים המקצועיים, ברור שיש ערך מוסף ברמת הפאן של השביל כשיש אלמנטים כאלה. התגובות על אלמנטים כאלה הם סופר חיוביות וגורמות לאנשים להרגיש לרגע בחו”ל. מבחינתנו זו גם מחמאה.
לגבי ונדליזם, באזורים אלה, זה חשש שקיים תמיד ואכן, בזמנו כשבנינו את הגשרים, בנינו עוד גשר מעל צינור הביוב בתחתית הירידה של צוקי קנה, ואחרי יומיים הוא לא היה במקום. רק רוכב אחד זכה לרכוב עליו, מאיר זיסקין, רוכב מקומי, שהיה לנו לעזר רב לאורך כל הפרויקט. יש תיעוד שלו צולח את המעבר. לבסוף, בנינו את המעבר בטרסה מרוצפת ובנתיים לא נרשמה כל פגיעה בו.”
הרכיבה בסינגל
לבאים עצמאית החניה היא בכניסה לישוב ליד המתנ”ס, הכניסה לסינגל היא מיד לאחר רכיבה בגדר ההיקפית של הישוב, הגדר ההיקפית עולה ויורדת, מותאמת לתוואי השטח וניתן לסבול בה רבות. נראה שהרכיבה הארוכה לאורך הגדר נועדה לתת נפח לרכיבה כך שניתן לוותר עליה ולרכוב ישירות לסינגל. לעומת זאת רוכב הבית גל אליה מציין שהדרך הזו רכיבה בימי גשם ושלג ממליץ ומזמין את כולכם לרכיבה בימים כאלו, אם כי קשה לי להאמין שמישהו ירים את הכפפה לרכוב את סובב הישוב ללא הנחל…
הכניסה לשביל מצוינת בשלט גדול והסימונים על הסלעים מודגשים בצהוב, אגב חדי העין הבחינו במקום אחד שחסר בו סימון את ההוא המוכר מחבל בניימין עם הזאבים, לא נורא קצת בלבול ודה ז’וו…
אחד המאפיינים של סינגלים בשומרון הוא הפלירטוט המתבקש עם הגדרות המקיפים את גוש הישובים. העליות מהנחל הן בשבילים רחבים. שתי עליות בריאות יש למקומיים להציע ולאחריהן ירידות מאתגרות מלוות בסוויצ’בקים, סלעים ופה ושם קצת דרדרת. כיאה למיקום ולתנאי השטח עצמו, השבילים הם יותר טכניים בסגנונם ויגרמו הנאה לכל מי ששבילי קק”ל עדינים מדי בשבילו.
אז מה יש לנחל להציע?
טוב זה כבר לא שמור רק לנו, גם מטיילים על שניים חובבים את הנחל, בריכות המים, הטרסות. כל פיפס אדמה מנוצל למטעים, גידול ירקות וצאן שמושקה ממעיינות מהזן השומרוני, ההוא שמזכיר את המעיינות ברכס הסרטבה (לכתבה: ה”סרטבה” – עליית השטח הקשה בארץ?). אז מה נשאר? שביל אחד זורם זורם לאורך הנחל ותחושת בטחון ולו רק רגעית לרכוב לאורכו לבד.
תוכניות לעתיד? אם יהיו תקציבים… חובב לנדאו: “ראשית, אני מקווה שהרוכבים ימשיכו להגיע ולרכוב בשבילי השומרון, גם באופן עצמאי ובעזרת הרוכבים המקומיים, שתמיד ישמחו לארח אתכם. שנית, לגבי העתיד, אני תקווה שבעקבות הצלחת הפרויקט נוכל לגייס מימון להמשך פיתוחו ושילוב של עוד קטעי סינגל שטרם בוצעו”
האם שווה להגיע?
ברור! ישנם רוכבים מקומיים שיהיו שמחים לרכוב אתכם. אני אישית ממליץ על המוהל המתגלגל, כורת הבריתות גל אליה. את הקואורדינציה המושלמת מהחיתוכים הוא משליך לשליטה בסינגל כמו גם יש לכך יתרון שהרי אם תסבלו בעליות ויכאב לכם הוא מצוייד בהרבה אקמולי ונובימול…
יחד עם זאת, המקום לא פשוט לכל רוכב- הסיכון הביטחוני קיים. גם אלה שלא נמנעים מרכיבה באזורי מחלוקת מוסרית ופוליטית, היו שמחים לו היו יותר אירועי רכיבה בקנה מידה גדול כמו השקת הסינגל – עם אבטחה ומעטפת תומכת, שיאפשרו להם לבקר עם קצת פחות חשש. היינו ממליצים למועצה המקומית לא להזניח את הנושא לאחר השקת הסינגל ולדאוג לאירוע תקופתי כדי שההשקעה תוחזר בצורה המצופה.
בקיצור יש גן עדן מאחורי המחסום, המחיר שלו הוא רק עשרה קילומטרים של פחד.
צילמו: עזרא שהרבני, חובב לנדאו, אדוארדו אוקסמן,
מאת: עזרא שהרבני
