חלק זה בסדרת הכתבות, מביא לפניכם סקירה של החברות המרכזיות בשוק מדי הוואטים בעולם. סקירה זו תעזור לכם להכיר את האפיונים הבולטים והמשותפים למגוון המוצרים, ואת הדרישות המרכזיות שאותן כדאי לכם להכניס למכלול השיקולים בזמן רכישת מד וואטים.
הפרקים הקודמים: הראשון, השני , השלישי,והרביעי.
במה דברים אמורים? מבנה השוק והטכנולוגיות עליהן מושתתים מדי הוואטים כיום, מייצרים מספר לא רב של מאפיינים למוצר. ללא התייחסות לכל פרמטר שכזה, הסקירה או ההיכרות שלנו עם המוצר תיהיה מוגבלת. כל חברה, דגם ויצרן, יקבל בכתבה שלפניכם פירוט על התפקוד שלו בתחומים הבאים:
מחיר
כפי שראינו בכתבות הקודמות, המחירים עדיין בשמיים. רוכב, טריאתלט, איש ברזל אשר מחליטים לרכוש מוצר שכזה, מקבלים החלטה לא פשוטה ומשקיעים בעצמם. אז לצרכן הישראלי אשר רגיל לספור ממונו בש”חים, מדובר בעסקה שתנוע בטווחי השקעה של 10-15 אלף ש”ח! כל מוצר שיפורט יזכה לאומדן או למחיר הנקוב לצידו. (מדובר בסכום שכולל את הגלגל, או הקראנק – כל אחד יעשה חשבון לעצמו כמה השווי הנקי של מד הוואטים פה לפי הגלגלקראנק שהוא היה קונה אם לא היה בו מד כזה).
הערה מקדימה לעניין זה: BIKEPANEL הוא אתר מתקדם וחדשני, לכן כל מאות התגובות על הכתבות של הפאנליסטים מגיעת אלינו ישר לטלפונים הניידים. כבר במעמד חד צדדי זה הנני לבשר שהסמארטפון שלי סגור עבור תגובות הקשורות לפרמטר המחיר, וכל אלה שהולכים להפגיז את האתר עם “אבל ראיתי את הדגם הזה ב- 600$” או “אבל אני קניתי הכל ב1400$”, יכולים כבר עכשיו לבחור אחת מ-3 התגובות האוטומטיות הבאות:
א) “אהה, אהה… מה שתגיד גבר, אבל אנחנו התכוונו למחיר אחרי שבנית גלגל חדש או הזמנת קראנקים של קומפנילו סופר רקורד”
ב) “אהה אהה… מה שתגיד גבר, נשמח אם תוכל לסרוק את החשבונית ולצרף לתגובה”
ג) לא התכוונו לחבילה ההיא ש”נפלה” מהמשאית, והוברחה בקונטיינר דרך תעלת סואץ, אבל סחתיין ותשאיר פרטים – אנחנו מחפשים עוד קצת חספוס לפאנל הזה”
אופן מדידה
מרבית מדי הוואטים הקיימים כיום בשוק, מבקשים מהרוכב לוותר על מכלול ממערכת ההינע באופניו ולהתקין במקומו את אילו של יצרן מד הוואטים. בחלק מהמקרים מדובר בשדרוג יקר ואיכותי ובחלק אחר רק יקר (ופחות איכותי…). זה יכול להיות הציר המרכזי בגלגל האחורי, זרועות הפדל (קראנק), הספיידר בגלגלי השיניים הקדמיים או הפדל. זהו שיקול שיש לקחת בחשבון ובנוסף גם חברות שיקלו על הצרכן בפרמטר זה,או יאפשרו לרוכב להמשיך ולהשתמש בציוד שיש לו, יזכו לאיזכור בענין.
משקל
ההבדלים בין החברות בפרמטר הזה, הנם גדולים. יש למשקל משמעות גדולה מאוד כשמדובר ברייסרים מקצוענים (הם ממש נוטים לוותר על השימוש במדי הוואטים שלהם בתחרויות גדולות, בשל שיקולי תוספת משקל), ולהערכתי אנו צפויים לקבל התנהגות די דומה גם מחובבני איש הברזל, הטריאתלון והכביש.
שידור
הנתונים אשר מתקבלים ומועברים בין חיישני מד הוואטים ובין שעון התצוגה המראה לנו תוך כדי ולאחר הרכיבה את הנתונים, מועברים בפרוטוקול תקשורת. ההמחשה הטובה ביותר לעניין הזה היא פרוטוקול ה BLUETOOTH שמחבר בין 2 מכשירים אלקטרונים ש”מבינים” אותו: הדיבורית שלכם והטלפון הנייד, המחשב הנייד ושעון הפולאר ועוד ועוד. לפעמים נראה שהבלוט’וס הזה, הפך, בדומה לחמצן, ליסוד בטבע הסובב את האדם.
את השוק הספורטיבי ואת עולם הניווט, כובש לא עוררין פרוטוקול הנקרא ANT (ולמקפידים יש להוסיף +SPORT). כיום מי שלא משדר בטכנולוגיה הזו, מקבל ציון והערה לגנאי. הוא סגור בתוך כעצמו ללא יכולת לתקשר עם מרבית השעונים, מדי הדופק והג’י פי אסים הקיימים בשוק. מביני דבר אומרים שעוד רגע קט הפרוטוקול הזה יהיה מובנה בכל סלולארי. כרגע ל-iPhone יש אפליקציה נעימה ומתוקתקת לענין העושה שימוש בדונגל לקליטת ה ANT
למה זה חשוב? כי רוכב שכבר יש ברשותו שעון דובר ANT (כמו רבים מאיתנו המחזיקים בגרמין 500 לדוגמא, יכול לקנות מד וואטים בלבד (קראנק/נאבה/וואטאבר), ובמידה והוא מגיע עם פרוטוקול ANT שני המכשירים הללו יתקשרו ויציגו נתונים. חיסכון הכסף כאן הוא משמעותי (250$-500$).
פונקציות, סטייה וחיי סוללה
סעיף זה ירכז לתוכו 3 פרמטרים ותכונות משמעותיות נוספות:
פונקציות – מדי הוואטים החדישים הרגילו אותנו לסטנדרטים לא רעים והם כוללים בדומה למדי הדופק המודרניים, גם את מדדי הקדנס, המהירות, הטמפרטורה, הגובה, הצריכה הקלורית, הדופק, סטופר/טיימר וכדומה. למדי וואטים יש להוסיף כמובן גם את מדד ההספק והטורק (TORK) – עיוות. לג’יפיאסים גם את המפות והמסלולים. לכל אלה נבחן האם יש מחסור או תוספות מעניינות וכן את היכולת להוריד את האימונים למחשב, לקבל גרפים ונתונים שלהם ולשלוח למאמן/חבר/חמה מעורבת.
סטייה – בשדות אחרים אין לנו התנגדות לסטיות (קלות), אבל בתחום מדי הוואטים, אלה ייחשבו לטובים ולאמינים אם הם אינם חורגים מ 1.5%-2.5% של סטייה מהוואט האמיתי המופק מרגלי הרוכב. על הצורך בהפחתת הסטייה ועל אי היכולת להימנע ממנה, בפסקה הבאה.
חיי סוללה – אחת המלחמות המשמעותיות ביותר בחייו של יצרן מדי וואטים סובבת סביב משך הזמן בו יוכל הרוכב לעשות שימוש במכשיר זולל אנרגיה שכזה. גם נתונים אלה יופיעו לפניכם לצידו של כל מכשיר המצוי כיום בשוק. מודדי המעוות המותקנים בכל מדי ההספק, הם זוללי אנרגיה עצבניים ותובעניים מחד, ומאידך הם רגישים נורא לרעשים ותנודות. שילוב תכונות זה מכריח את יצרן מד ההספק להרדים מדי פעם את החיישנים (כמו מכשיר סלולארי שלא נעשה בו שימוש זמן רב וברגע שנוגעים בו הוא שוב מראה את הפעולה האחרונה: “ערה?”). ההירדמות הזו נותנת לנו יתרון של הארכת זמן השימוש אולם משפיעה לרעה מסוימת על דיוק המדידה, או הסטייה. זו הסיבה שסטייה של עד 3% נחשבת לסבירה ומקובלת.
הבהרות כלליות:
עוד 2 עניינים שמוטב להרחיב בהם לפני שעוברים על כל מוצרי השוק:
טכנולוגיה- לפני כ-100 שנים, בערך, הומצאו מדי המעוות (STRANGE GAGES). מדובר ברכיבים היכולים לחוש בעיוות / פיתול מיקרוני (בלתי נראה לעין) ולהעביר אות חשמלי כתלות במידת העיוות. כל החברות המובילות בעולם וכל היצרנים והדגמים אשר יפרסו להלן, עובדים בטכנולוגיה זו. עד לזמן כתיבת שורות אלה, כל יתר הניסיונות הפיזיקליים והמכניים למדוד הספק, נכשלו והמוצרים שיצאו בעקבותיהם נקטלו על ידי בוחנים ממגזינים בינלאומיים ונמצאו בתוך הסקלה של בין בזבוז כסף על משהו שלא עובד בכלל, לבין ניסיון כושל להעריך הספק משוער. כל המוצרים “התחליפיים” הללו (למרות שאנשים מעולם הפטנטים ותלמידי שנה ב’ בפקולטה לרובוטיקה בטכניון מוצאים אותם מרתקים וראויים לדיון מעמיק), לא יכנסו לכתבה זו – אנחנו חסים על הזמן שלכם.
טריינרים של הספק–
המשותף לכל המוצרים שאסקור הוא בייעודם להימצא על זוג אופניים (לרוב בכביש. כשתהייה אפשרות לשטח תקבלו איתות), אשר גומעים מרחקים ונמצאים מחוץ לביתו של הרוכב. כל זה אינו אומר ששיטת אימון מבוססת הספק לא יכולה לקבל יופי של מעטפת ציודית מכיוונם של הטריינרים. יכולה ועוד איך יכולה. בכלל, אימון כירוגי, מדויק עם השפעה פיזיולוגית משמעותית, לרוב ייעשה על טריינר בתוך מעבדה/חדר/סלון/מרתף/חדר כושר- יעני Indoors.
הכלי הוותיק, שלפיו כל ענקי השוק מכיילים את המוצרים המפורטים, והנמצא בשימוש אצל מרבית הקבוצות המקצועניות בארץ ובחו”ל הינו ה-BT-ATS. האוסטרלי, העובד על התנגדות רוח ממניפה (לטריינרים מותר למדוד הספק ללא מדי עיוות). את המפלצת הזו שעולה כ-9000 ₪ אפשר לרכוש אצל נמרוד דובינסקי –TACC:
טריינר ה-TACX המעולה אשר הפך לחלק מתרבות הרכיבה הישראלית אצל עמוס וולף וצוות האוזון 11, מודד, נפלא, מדויק ומלא באפליקציות גאוניות החל מתכני אימונים ומבדקים ועד היכולת לסמלצ סטייג’ בטור. יותר ויותר שימוש גם נעשה בטריינרים הללו אצל רוכבים פרטניים המפנקים עצמם ברכישה שכזו ובטריינר וואטים בתוך הבית מול “עקרות בית נואשות”.
אז כאמור, טריינר וואטים לענין הזה – פצצות. אולם לא ניתן לזוז איתו בהקפה של בית ג’וברין או ולטפס איתו לחרמון או לקחת אותו איתנו לגראנד פונדו בדולומיטים- לכן, כל הפירוט שלהלן יעסוק במכשירים שיכולים לצאת איתנו לסיבוב (להלן, דאוורה).
עוד קטנה אחרונה בנושא הנייחות: רכישתו של אחד ממדי הוואטים הקיימים בשוק הופך את הטריינר הפשוט, הזול והישן של הצרכן, כבר במעמד הקנייה, לטריינר וואטים לעילא (כי הוא יודע למדוד וואטים עם האופניים שלו ומד הוואטים שעליהם- על הטריינר). זו נקודה שיכולה להיעלם בקלות בעת הנחתם של מכלול השיקולים בטרם הרכישה. אנחנו פה רק כדי לציין שזה לא מובן מאליו שיש למישהו בבית טריינר וואטים. אחרי 2 עונות כאלה אל תתפלא אם אתה לא רואה אותו כבר בעיקול השני של “נס הרים”. הבן זונה נהייה כירורגי…
מאת: אופיר גל-און
