“שפיצים” הוא מדור חוזר ב BIKEPANEL: כמו חישורי האופניים שלנו, מדי פעם נשחרר פוסטים דקים וחדים. “שפיצים” לא יהיו ארוכים ויסודיים כמו הכתבות שאתם רגילים לקבל מאיתנו, אבל ננסה שהם יהיו בעלי מטען, מעוררי מחשבה, ומעניינים על אופניים. הפעם דני אסקרוב \ “רוכבים במחתרת” משחרר שפיץ דחוף:
לפני אליפות העולם בשנה שעברה, חיכו רוכבי ה U23 להחלטת איגוד האופניים – יוכלו או לא יוכלו להתחרות במרוץ. ברגע האחרון הוחלט שהרוכבים לא יתחרו משום שהם לא מוכנים לרמה הנדרשת באליפות העולם U23. הדבר גרר תסכול רב אצל הרוכבים ודיון בקהילת הרוכבים לגבי ההחלטה והדרך בה התקבלה.
כספורטאי, בעצם כאדם, מצב של חוסר ודאות הוא אחד המצבים הפחות נוחים להיות בו באופן כללי, קל וחומר לפני תחרות מטרה חשובה כדוגמת אליפות עולם. בשבועיים האחרונים רכבו נבחרות הנוער, הנשים והגברים U23 של ישראל מרוצי מבחן ששימשו כקריטריון לקראת אליפות העולם שתערך בעוד שבועיים בפירנצה שבאיטליה. על פי מה שכתב ויקטור קיטייב, מאמן נבחרות הכביש של ישראל, בדף הפייסבוק של איגוד האופניים, 2 רוכבי הנוער שסיימו יפה את הג׳ירו לוניגיאנה באיטליה, עומר גולדשטיין וים פוליאק, זכאים להתחרות בפירנצה אחרי שעמדו בקריטריונים שהציב.
נבחרת הנוער עמדה בקריטריון
גם רותם גפינוביץ ופז בש, על פי שני הטורים בהן התחרו, ראויות להגיע לאליפות העולם.
לגבי נבחרת הגברים U23, עושה רושם שהקריטריון של תחרות ראויה בוואלטה ולנסיה הושג. לפחות ע”י 4 מהרוכבים. הטור בולנסיה לא משקף את הרמה של פירנצה כמו המרוצים של הנוער והנשים, אך היו בו לא מעט קבוצות חזקות (נבחרת ארגנטינה, קבוצת העילית של ולנסיה) להן רוכבים ברמה גבוהה. רוכבי הנבחרת סיימו קרוב או בתוך ה 20 הראשונים ברוב השלבים.
אליפות העולם היא לא רק תחרות אופניים. היא הכנס העולמי של ענף האופניים. היא מקום המפגש של חשובי האנשים בענף והיא מהווה את ההזדמנות האחת ואולי היחידה עבור רוכבינו לראות ולהראות אם הם יכולים לרכוב ברמה העולמית. נוכחות רוכבים ישראלים באליפות יכולה לעשות הבדל עבור כמה מהמוכשרים ברוכבינו. רוכבים כמו רוי ועומר גולדשטיין, בן איינהורן או רותם ופז יכולים למצוא קבוצה בזכות הופעה מוצלחת. עבור רוכב כמו יואב בר, שרוכב בספרד ומנסה למצוא קבוצה להתחרות בה בשנה הבאה, יכולה הופעה מוצלחת בפירנצה לעשות את כל ההבדל. כל הרוכבים מתים לצאת להתחרות.
בשיחות שערכתי עם כמה מאנשי איגוד האופניים, התברר שאין לאיגוד האמצעים הכספיים לשלוח רוכבים ואנשי צוות לאליפות העולם. קופת האיגוד ריקה והארגון עסוק כרגע בתהליך של החלפת מנכ״ל. בימים האחרונים מתקיים דיון בו נוטלים חלק הגורמים המקצועיים והנהלת האיגוד בשאלת ההשתתפות באליפות העולם. אני מאמין שנכון יעשו קברניטי האיגוד אם יודיעו בהקדם האפשרי לכל הרוכבים שנמצאו ראויים להתחרות בפירנצה שהם רשאים לעשות זאת. מכיוון שאין לאיגוד האמצעים לממן את הנסיעה, יודיע האיגוד שהרוכבים יתבקשו לממן את נסיעתם בעצמם. כל מי שיכול ומוכן לנסוע על חשבונו, יתבקש להודיע לאיגוד עד יום ראשון הקרוב. הנהלת האיגוד תמשיך לעשות כמיטב יכולתה לגייס את הכסף הדרוש על מנת לסייע לרוכבים. היה וימצא התקציב – יינתן סיוע, לא ימצא – כל רוכב לעצמו.
בשבועות האחרונים היינו עדים לתהליך דומה שעבר איגוד הג’ודו. לאחר זכייתה של ירדן ג’רבי באליפות העולם כולנו יודעים איך הסתיים המקרה של איגוד הג’ודו. רוכב ישראלי לא יזכה בתואר בפירנצה אך האם זו סיבה לוותר? משוכנע אני שעם עזרה מהורים, חברים, חבריהם לקבוצות או נותני חסות, ימצאו מרבית הרוכבים את הדרך לפירנצה. האיגוד יסייע ברישום לתחרות ובכל הפעילויות האחרות שאינן דורשות ממון.
הדור הנוכחי, נוער, נשים ו U23, הוא מהטובים שהיו לנו. בן איינהורן, גיא גבאי ורוי גולדשטיין סיימו ב 2011 את אליפות הנוער בצורה מרשימה. עומר גולדשטיין טיפס השבוע באיטליה ברמה של טובי מטפסי הנוער בעולם! חבל שמצבו הכספי הנוכחי של האיגוד ימנע מהספורטאים את הזכות להתחרות ולנסות לממש את שאיפותיהם ויכולתם. נכון יהיה לדעתי להחליט מהר. להעניק לרוכבים את השבועיים שהם זקוקים להם להתכונן ולהתאמן עם מאמניהם וקבוצותיהן.
יהיה זמן לטפל בתקציב. עכשיו צריך להחליט מהר ולתת לרוכבים הזדמנות לצאת מהמחתרת.
