Bike Radar הוא אתר האופניים המוביל בעולם הנמצא בבעלות בריטית ומגיע לחשיפה של כ-1.5 מיליון קוראים. הוא חולש על תחומי הכביש וההרים, הקומיוטינג והמסלולים, ואף מסקר תחרויות בכביש ובהרים. Future – החברה האם של בייק ראדאר, הינה המוציאה לאור של 5 מגזיני אופניים מודפסים מובילים: Cycling Plus, Cycling News, What Mountain Bike, MBUK, Triathlon Plus. הרעיון בבייק ראדר היה להשתמש בתוכן של כולם, ולהוסיף מעט תוכן מקורי. האתר הוא האח של אתר Cycling News הותיק והמצליח שמתמקד יותר במירוצים, בעוד ש Bike Radar מתמקד יותר בטכנולוגיה ומוצרים. די מהר הפך BikeRadar לאתר האופניים המוביל בעולם.
ג'ף נמצא בבייק ראדר כ- 3 שנים מאז הקמתו באוקטובר 2006. האתר הושק ביולי 2007 כשהטור הגיע לבריטניה. פגשנו אותו לשיחה קצרה במזג אוויר אנגלי טיפוסי שלא מעודד במיוחד רכיבה…
האם המגזינים המודפסים עדיין רלבנטיים, או שמה הם בדרכו של PC World, שהפך כיום למגזין אינטרנטי בלבד?
באנגליה בתחום האופניים מגזיני הדפוס עדיין גדלים בתפוצה, במקביל לגידול בכמות רוכבי האופניים. אבל הם צריכים להתאמץ יותר: אני כל פעם מופתע מהיצירתיות שלהם כדי להתבדל מהאינטרנט ולמשוך קוראים. (בכל חודש יש אקסטרות שמוסיפים למגזין, כמו DVD, חוברת טור דה פראנס, לוחות שנה, תמונות למסגור, וכולי, אחרת קשה להתחרה בתוכן החינמי, המעודכן ונתמך סרטוני הוידאו של אתרי האופניים. החודש לדוגמא צורפו בנדנת “Buff” וחוברת נוספת הסוקרת את דגמי 2010. ג.ח.)
Cycling Plus והבאף שצורף אליה חינם
מה ההבדל בכתיבה בין מגזין ו- Web?
הכתיבה ברשת לוקחת בחשבון את מנועי החיפוש – כתיבה ידידותית יותר עבורם. הכותרת צריכה להיות עם יותר פאנצ' ליין. הפסקה הראשונה חייבת לקחת את תשומת הלב מייד. באינטרנט יש חשיבות גדולה יותר להתחלה, אחרת הלקוח עף לאחד הגירויים האחרים שמול עיניו.
בעבר ניסינו לתת את השורה התחתונה בהתחלה. היום אנו נותנים בדרך כלל שלוש נקודות עיקריות במאמרים הארוכים יותר.
באופן מעניין דווקא המאמרים הארוכים מקבלים יותר צפייה והופכים למשהו שאנשים חוזרים אליו שוב ושוב. גם מנועי החיפוש מעדיפים אותם. לא צריך להניח שכולם בעלי קשב קצר באינטרנט, למדנו לא לפחד ולשלב בין תוכן קצר לארוך.
מה מספר הקוראים שלכם?
זה עונתי: הגענו 1.5 מליון איש בשיא, אולם אנחנו עדיין בצמיחה. מתחלק די חצי-חצי בין כביש להרים.
ספר על התלבטויות במבנה האתר?
מאוד התלבטנו האם להפריד בין אתר לאופני הרים ואופני כביש. אחרי חודש החלטנו על מבנה הטאבים שמאפשר לכל אחד לבחור מה שהוא רוצה.
עמוד הבית של אתר BikeRadar
מודל עסקי:
מכירת שטחי פרסום כעיקרון. השנה גם השקנו אירוע: Bike Radar Live, שיתן לכל רוכב משהו: סדנאות לילדים, רכיבות מסוגים שונים, ספורטיף לרוכבי כביש (100 ק”מ), אנדורו לאופני הרים, מירוץ כביש, קריטריום, טיים טריאל (נגד שעון), תערוכה ודמו, מצגת של מוצרי 2011 וסמינרים.
חשיבות הצילום:
הצילום אכן פחות חשוב ברשת. בדרך כלל לא משקיעים בצלמים מקצועיים, מה גם שאנו מקבלים ממילא מהמגזינים את התוצרים האיכותיים המצולמים שלהם. התמונה עדיין היא פתיון לתפוס את הקורא אבל חשיבותה פחותה באינטרנט לעומת חשיבותה במגזין המודפס.
איך אתה מסביר את העובדה, שהאתר המוביל בעולם הוא בריטי ולא אמריקאי?
הסיבה היא בעיקר Cycling News. ג'ון סטיבנסון הבוס שלי, השקיע לא מעט במשך 7 שנים באתר הזה. כשהקימו את Bike Radar כבר ידעו מה עובד ומה לא. החיבור למגזינים גם הוא קריטי שכן צריך לדאוג לאיכות טובה של תוכן ולדאוג שהוא ימשיך להגיע. העלויות של רכישת תוכן (מפרילאנסרים) למגזינים מגיעות למליוני פאונד! אנחנו נהנים מזה כחלק מהרשת של כל ההוצאה לאור. כיום יש לנו כ-6000 סקירות ציוד וכ-20,000 פריטי ציוד בקטלוג. אנשים מתעניינים בציוד אפילו אם יש בו רק שינוי בצבע. לעיתים רחוקות יש באמת חדשנות, כמו במערכת האלקטרונית של שימנו לדוגמא.
האם המרכז התרבותי של האופניים עובר לארה”ב?
לא, למרות שענף אופני ההרים צמח שם ולמרות הגידול שם בספורט אופני הכביש, המרכז הוא עדיין באירופה, ולהערכתי הסיבה היא שארה”ב נשלטת באופן מובהק על ידד מכוניות. בארה”ב אתה לא יכול להסתדר בלי מכונית. מאחר והרבה מהגידול בענף מגיע מקומיוטינג (יוממות), אירופה תמשיך להוביל.
מה המגמות העיקריות לדעתך?
בכביש – התעשיה מוטת שיווק, לכן רואים לפעמים יותר מדי שינויים אצל חלק מהיצרנים משנה לשנה. לאו דווקא צריך תוספת לקשיחות הצידית בכל שנה… המספרים נהיו חשובים מדי. האווירודינמיות הופכת חשובה יותר והרבה מההתקדמות בכביש מגיעה מהכיוון הזה. האתגר יהיה שאופניים אווירודינמיים עדיין יתנהגו כמו אופני כביש מצוינים.
אינטגרציה (קראו על מגמת האינטגרציה באופניים בכתבה קודמת, ג.ח.) – בחלק מהתחומים זה תופס, ובאחרים לא. דוגמא למקום שלא יתפוס בענק: שילוב בין צמיגים וגלגלים. השאלה היא האם זה נותן ערך אמיתי? הבעיה של רעיונות כאלה היא שהאלטרנטיבה הקיימת היא לפעמים פשוט עובדת מצוין ונוחה. על הצעד של Mavic שהציגו סט צמיגים וחישוקים ייעודיים זה לזה: זה ייתן יתרון משקל, אולם חופש הבחירה חשוב לרבים.
בהילוכים: ההאמרשמיט של SRAM – כדוגמא למערכות הילוכים פנימיות (פלאנטרית), מהווה מקום לצמיחה. היתרון הגדול של מערכות כאלו הוא בבוץ (בריטניה מובילה עיצובים מעודדי אמינות בגלל הרטיבות).
האם בטוח לרכב כביש באנגליה? אנחנו רואים פה ושם כתבות על חיכוכים עם נהגים…
בעיקרון אפשר למצוא הרבה מסלולים רייקים יחסית ממכוניות, אולם יש באנגליה עוינות כלפי אופניים! רוכבים מתלוננים על הנהגים וגם הפוך – נהגים מתלוננים על רכיבה לא זהירה של רוכבים. רואים הרבה מאמרים בעיתונות הכללית, שמציגים בעיקר את המחלוקת ולא את הצדדים הטובים של הרכיבה. כניסת רוכבים חדשים לענף רק מגדילה את החיכוך, היות והם פחות מנוסים. לעומת מקומות אחרים שכתבתי עליהם וביקרתי בהם, הצד החיובי הוא שבבריטניה הקומיוטינג מכניס את האופניים למיין-סטרים, ומשם לרכיבת כביש ספורטיבית.
גף על רקע כמה ממגזיני האופניים של Future – ההוצאה לאור מאחורי BikeRadar
האם אתה מסכים עם קולנגו לגבי שלדות קלות מדי? האם הגענו לגבול התחתון?
(לראיון עם ארנסטו קולנגו לחצו כאן). לאו דווקא הגענו לגבול התחתון. בהחלט יתכן שימצא חומר חדש שיהיה מעט קל יותר, או דרכים חדשות להשתמש בחומרים הקיימים, אבל צריך לעשות את זה בלי להתפשר על האמינות ואיכות הרכיבה. באופני הרים יש יותר מקום להתפתחות היות וזה עדיין תחום חדש יחסית. ההתקדמות בתחום השיכוך נמשכת מהר, וקשה לדעת מתי יגיעו שם למיצוי. ההתקדמות כ”כ משמעותית שזה כמעט כמו לקנות יכולות רכיבה. לגבי המשקל שלהם הם כנראה ימשיכו להיות כבדים יחסית לכביש – אחרת ישברו…
האם SRAM הולכת להיות שימנו הבאה?
בעיקרון יש עוד כמה שבדרך. FSA מתקרבים לגרופ-סט מלא. SRAM צומחים יפה קודם כל כי מערכת ה-Red שלהם היא מוצר טוב.
מה עם אופנת הגלגלים הגדולים, 29 אינץ', באירופה?
אני חושב שהגלגל הגדול משחק תפקיד יותר חשוב בתנאים יבשים. יש רבים שעדיין חושבים שתועלות גלגל ה-29 הן מיתוס. הסיבה שזה לא תפס באירופה? פשוט כי זה לא הפך לטרנד, והאופן והסיבות לכך שמשהו הופך טרנדי הן חמקמקות ביותר. יצירת טרנד זה משהו קשה מאוד. בנוסף, קיימת כמובן גם השמרנות האירופית. לוקח הרבה זמן לשכנע כאן לקבל מוצר שונה וחדש.
מילה לסיכום? אני מקווה שאופניים ימשיכו לגדול בעולם – כי זה ירוק וזה כיף וזה בריא…
