ב 8 בבוקר, במזג אוויר אביבי הוזנק מרוץ סוף החורף המסורתי בבית גוברין.
על המסלול שראה אליפויות ישראל ודרמות לא מעטות התייצבו הפעם שני מקצוענים בינלאומיים הנמנים על הסגל של סייקלינג אקדמי – גיום בויווין (אלוף קנדה) ודן קרייבן (אלוף נמיביה). למרות הפרומואים ששחררה האקדמי לעיתונות על 3 חולצות של אלופי מדינה על קו הזינוק, התייצבו אלופי הלאומים של האקדמי במדים הסטנדרטיים של הקבוצה. עם או בלי מדים, זו זכות גדולה לראות בישראל רוכבים בינלאומיים בתחרות מקומית. זה מעניין, מעלה את הרמה ומאפשר לקבל תמונה לגבי הממדים של רוכבינו ביחס לרוכבים בעולם.
מאת: דני אסקרוב (השתתף: אור דיין)
** אם לא נרשמתם עדיין לניוזלטר שלנו – עכשיו זה הזמן פה בקוביה הבאה:
אחרי המרוץ השטוח לגמרי באורים, מסלול בית גוברין מציע תוואי מעניין יותר והיה למעשה מבחן ״אמיתי” ראשון לעונה. ההקפה של בית גוברין נרכבת עם כיוון השעון ואורכה כ- 25 ק”מ. רוכבי העילית והג’וניורס בנים עושים 5 הקפות שהם כ 122.5 ק”מ ורוכבי הפרו ועילית נשים עושים 4 הקפות, סה”כ 98 ק”מ. על פי לוח התחרויות של האיגוד, מובטח מרוץ הררי מרשים בנס הרים ב 16 באפריל ושם זה כבר יהיה סיפור אחר לגמרי.
מהלך התחרות – עילית גברים
גם האקדמי וגם 500 וואט הבטיחו מרוץ קשה ומהיר כפי שטרם היה בישראל.
הם קיימו.
המרוץ החל בקצב מסחרר ולא הרבה רוכבים בדבוקה הישראלית הצליחו להחזיק מעמד. הדבר ניכר במיוחד אצל רוכבי הנוער, אף רוכב נוער לא שרד את הבליץ של הדקות הראשונות. עצוב.
גיום בויווין (אלוף קנדה המכהן ורוכב האקדמי) היה מאלו שהפעילו לחץ מסיבי בפתיחה. בתמונה אפשר לראות את הסלקציה הראשונה של המרוץ נוצרת אל תוך הקילומטר החמישי של המרוץ.
רועי ועומר גולדשטיין (500 וואט, אקטיביים וטובים בשלבים המוקדמים, נדבר על השלבים המאוחרים מאוחר יותר), ים פוליאק (CCC) ובויווין (אקדמי) מייצרים את הבריחה הראשונה של היום ולוקחים כ 30 שניות מהדבוקה. על פי כמות השיחות בין הרוכבים אפשר להבין שהרביעיה לא מגובשת עדיין האם לשתף פעולה או לחכות לעזרה.
מאחור, מוליך אביב יחזקאל (CCC) גישור הכולל את זוהר הדרי (TACC), גיא שגיב (אקדמי) ואיתמר איינהורן (500 וואט, מוסתר ע״י שגיב).
הגישור, יחד עם עוף החול יובל דולין (IGP) תופש את הרביעיה המובילה ונוצרת בריחה גדולה של 9 רוכבים משמעותיים.
בדבוקה, פרפורים אחרונים של תחרות כאשר גיא לשם מוליך את הדבוקה הגדולה אך חסרת המשמעות כ 40 שניות אחרי התשיעיה המובילה.
בתחילת ההקפה השניה דן קרייבן (אקדמי) מנסה לגשר סולו אל הבריחה אך המאמץ שלו יהיה קצר ולא אפקטיבי. דור דבירי (השריד האחרון של וולו קלאב ישראל) יצטרף אליו לזמן קצר אך השניים נבלעים ע״י הדבוקה במהרה. חבל שקרייבן (מקצוען ביורופקאר ב 2015) לא בא יותר לידי ביטוי במרוץ. קרייבן יחזור אל חייקה של הדבוקה, לא יהיה פקטור במרוץ ויסיים במקום השביעי.
במהלך ההקפה השניה, התשיעיה המובילה (דולין חסר בתמונה) ממשיכה לרכוב מהר ויחד ומגדילה את הפער מהדבוקה. כולם מבינים שבית גוברין זה לא אורים, היום אף אחד לא יחזור מפיגור של 3 דקות…
הקפה 3 הייתה אחת המרתקות והמרשימות שנראו בישראל בשנים האחרונות. שורה של התקפות, קשות, ארוכות ורצופות יצרו בסופו של דבר את הסלקציה שהכריעה את המרוץ.
זה התחיל בהתקפת סולו של עומר גולדשטיין (מוקדם מדי?). מיד לאחריה רועי ולאחריו גיום. לפתע אביב, ים ודולין (שסבל כבר קודם) נותרו מאחור יחד עם איתמר אינהורן. האקדמי ו 500 וואט היו מלפנים אבל ים, אביב ודולין הצליחו לחזור. ואז איתמר שהיה טרמפיסט במרדף יצא להתקפה משלו. גיום סגר וכך המשיכו חברי התשיעיה לחבוט אחד בשני עד העליה הקטנה שלפני צומת בית ניר.
איתמר איינהורן ויובל דולין היו הראשונים לשלם את המחיר וסיימו את חלקם במרוץ על רקע השדות הירוקים של בית גוברין.
בום.
גיום המצוין מייצר את המהלך של המרוץ – התקפה אחת אחרונה אליה מצטרפים רק עומר גולדשטיין (מימין) ואביב יחזקאל (משמאל). כמו עדות למרוץ הקשה, גם כאן, מי שלא זיהה את המהלך והצטרף בזמן כבר לא יחזור למרוץ.
יחזקאל מוליך את עומר גולדשטיין וגיום בויווין בתוך ההקפה הרביעית. השלישיה עובדת יפה והפער מהרודפים גודל לכ 2:30 דקות.
אל תוך עלית המיים של ההקפה הרביעית, מבקש בויווין את רכב הקבוצה אליו. הוא מקבל מיים וג׳ל ושואל את מרגליות מתי לעשות את המהלך?
״עכשיו זה זמן לא רע״ יספר מרגליות שאמר לו.
בויווין עומד ותוקף 10 שניות.
שחמט.
גולדשטיין הצעיר מתפרק ממש. בום גדול.
עומר ירכוב לאט את ההקפה האחרונה, יתפס ע״י הרודפים ויאבד את מקומו על הפודיום.
יחזקאל, מנסה לגשר אל הקנדי אך ללא הצלחה. אביב ירכוב את ההקפה החמישית סולו ויסיים במקום השני, ראשון מבין הישראלים. שאפו.
נכון שזו כבר לא האקדמיה של סאגאן אבל בויווין עושה ״סאגאן״ בירידה לצומת ליאון ומדווש בשכיבה על הטופ טיוב. משם הוא ימשיך וירכוב סולו עד לנצחון המלא בפער עצום של כמעט 3 דקות מהמקום השני.
רועי גולדשטיין תוקף את גיא שגיב וזוהר הדרי על מנת לזכות במקום האחרון על הפודיום.
מהלך התחרות – עילית נשים ומסטרס פרו
התחרות התנהלה בקצב גבוה ופלוטון הפרו תפס לקראת הסיום חלקים מדבוקת העילית. בניגוד לאורים הקבוצות הגדולות ובראשן IGP ונבחרת ישראל נשים עבדו על מנת לסגור כל בריחה.
הקפה ראשונה מהירה וקשה מלאה בהתקפות אך ללא בריחה משמעותית. בהקפה השנייה נוצרה בריחה קטנה שתחזיק כמעט עד הסיום. בהקפה השלישית מת’יו מיודענו וגיל קיבץ מגשרים לבריחה. האחרון מנצח בסופו של דבר בסולו קצר לפיניש.
בהקפה הרביעית בנות נבחרת ישראל עלו קדימה והובילו ביחד עם CCC מרדף מרשים אחרי הבריחה. המרדף הצליח! המקומות השני והשלישי נכבשו ע״י רוכבים שעקפו את חברי הבריחה המותשים בעלייה. נבחרת הנשים עמדה במשימתה לשים רוכבת על הפודיום הכללי. פז בש סיימה שלישית את המקצה כולו. יותר מכך – 3 בנות סיימו בעשיריה הראשונה (רותם גפינוביץ׳ – 7, עומר שפירא – 9). שני בלוך החזקה והותיקה ניהלה את המרוץ עבור הבנות בפועל. פרויקט ריו 2016 של איגוד האופניים, אתנה, אולמן, ליבנר וצור נראה בכיוון!
התמונה הגדולה
- גיום בויווין הוא כנראה הרוכב החזק ביותר שהתחרה בישראל. תענוג היה לראות אותו רוכב ומנצח.
- סגירת כבישים – אי אפשר לכתוב על המרוץ בלי להתייחס לעובדה שהמרוץ היום התנהל לפרקים בכבישים פתוחים. זה היה פשוט מסוכן. היום נסעו מול הרוכבים אופנועי שטח בווילי, ג׳יפים ומכוניות פרטיות, ניהול הכבישים ע״י המשטרה היה פשוט שערורייתי. לא היה חסר הרבה שאלוף קנדה, המנצח, היה נפגע בתאונה בפניה ימינה בתחנת הדלק של בית גוברין בהקפה האחרונה כששתי מכוניות סגרו את הכביש והותירו מטר אחד למעבר ללא שום תגובה מנציג המשטרה. צדוק יחזקאלי שכמעט וראה את כוכב הקבוצה נפגע נעצר יחד עם רכב הקבוצה עקב הביקורת שמתח על השוטרים. ניב ליבנר, אלוף ישראל ורכב הליווי של נבחרת הנשים, קיבל דו״ח על מעבר קו הפרדה על מסלול התחרות. אבסורד רודף אבסורד. העובדה היא שמשטרת ישראל גובה מחיר מלא על ניהול התנועה בכבישים ופשוט לא מספקת את המוצר. הבעיה היא שאין שום לקיחת אחריות ואם מישהו יעז למתוח ביקורת, התגובה תהיה הענשה של מי שמבקר את השוטרים. המשטרה מתעמרת ברכבי המרוץ, הכפופים לחוקי השיירה ולבקרת השופטים ולא זזים לשום מקום ללא רשות, משנה חוקי תחרות דורשת שהצופים יעמדו מאחורי גדרות ובסוף מאפשרת לרכבים לנסוע מול הרוכבים בקו הסיום של המרוץ (ראו תמונה). יאוש.
- ספרינט סיום מול רכבים שלא קשורים לתחרות. שערוריה.
- זוהר הדרי וחבר חולקים מבט על קו הסיום.
- ברמה הספורטיבית, מהדהדת שאלה מהותית לגבי רוכבים ישראלים. כ 50 רוכבים זינקו למקצה העילית ואחרי 15 ק״מ רק 9 רוכבים נותרו במרוץ. זה נראה שרוכבינו לא יודעים לרכוב מהר וזו בעיה שכנראה לא מתאמנים עליה אחרת אין לי דרך להסביר זאת. יובל דולין כבר לא בכושר של אליפות ישראל אז אחרי 60 ק״מ הוא לא החזיק את הקצב. אבל דולין יודע לרכוב מהר 20 דקות. עומר גולדשטיין, לגמרי התפרק אחרי 95 ק״מ אבל את אותם 95 ק״מ הוא רכב מהר מכולם. זה שאין אף רוכב נוער שמסוגל לרכוב את 30 הדקות הראשונות של המרוץ על החלק השטוח של המסלול במהירות הנדרשת זו תעודת עניות לכל מי שמאמן רוכבי אופניים בישראל. קודם צריך לרכוב מהר ואח״כ לעשות את זה הרבה זמן.
- עומר גולדשטיין (גילוי נאות – אני לא אובייקטיבי לגבי עומר, ד.א) – עומר הוא אחד הרוכבים הבולטים בישראל כבר לא מעט זמן. כמי שעוקב אחריו הרבה זמן ומכיר את הנתונים מקרוב (יחסית…) אני יודע שעומר הוא אולי הרוכב הישראלי הכי מהיר על 20 דקות. ראינו את זה גם באליפות העולם. מבט מעמיק יותר, מלמד אותנו שעומר לא שיפר בשנה האחרונה את קריאת המרוץ שלו ולא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו עד תום במרוצים. נקודת השיא בישראל היתה אליפות ישראל האחרונה. שם רכב עומר מרוץ ארוך והיה דומיננטי עד 3 הק״מ האחרונים. אבל באליפות העולם וגם היום, עומר שרף את עצמו מוקדם מדי, ולא מצליח להגיע מספיק חזק לרגעי ההכרעה. ההתפרקות קורית בבום ספקטקולארי (היום, אליפות העולם). יש סיבות מקלות אבל ספורט זה ענף של תוצאות! אישית, אני מחכה לראות את עומר מחבר פוטנציאל לתוצאות ומקווה להיות שם כשזה יקרה.
תוצאות
עילית גברים
גיום בויווין – סייקלינג אקדמי
אביב יחזקאל – CCC
רועי גולדשטיין – 500 וואט
עילית נשים
פז בש – נבחרת ישראל
רותם גפינוביץ – נבחרת ישראל
עומר שפירא – נבחרת ישראל
נוער
יובל בן משה – TACC
תומר זלצמן – טימשגב
נדב מובשוביץ – CCC